שינויים

'''אחריות יצרן מורחבת''' ('''Extended producer responsibility''' ובקיצור: '''EPR''') היא מדיניות ציבורית שמנסה להסיט את האחריות והעלות הכלכלית של טיפול ב[[פסולת]] וב[[זיהום]] מהממשלה (כלומר ממשלמי המיסים ומהחברה ככלל) אל היישויות שמייצרות את המוצרים והשירותים שגורמים ליצירת הפסולת במקור - כלומר הפירמות שמייצרות את המוצרים.

'''אחריות יצרן מורחבת''' (באנגלית: '''Extended producer responsibility''' ובקיצור: '''EPR''') היא מדיניות ציבורית שמנסה להסיט את האחריות והעלות הכלכלית של טיפול ב[[פסולת]] וב[[זיהום]] מהממשלה (כלומר ממשלמי המיסים ומהחברה ככלל) אל היישויות שמייצרות את המוצרים והשירותים שגורמים ליצירת הפסולת במקור - כלומר הפירמות שמייצרות את המוצרים.

מושג זה תואר לראשונה על ידי הממשלה השוודית בשנת 1975. EPR הוא למעשה הרחבת העיקרון של [[המזהם משלם]]. אחריות יצרן מורחבת מפנימה את העלות של נזקי הפסולת וההפטרות ממנה אל תוך מחיר המוצר, ויוצרת תמריץ כלכלי לשינוי. עבור היצרנים יש תמריץ כלכלי לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות (וכך למכור מוצרים זולים יותר ולכן להנות מיתרון תחרותי) או לעקרונות [[מעריסה לעריסה]] שאמורים למנוע את הזיהום כליל וגם לחסוך למפעלים כסף. עבור הצרכנים נוצר תמריץ כלכלי לקנות מוצרים דומים פחות מזהמים, ולכן זולים יותר, או לצמצם את השימוש במוצרים אלה.  

מושג זה תואר לראשונה על ידי הממשלה השוודית בשנת 1975. EPR הוא למעשה הרחבת העיקרון של [[המזהם משלם]]. אחריות יצרן מורחבת מפנימה את העלות של נזקי הפסולת וההפטרות ממנה אל תוך מחיר המוצר, ויוצרת תמריץ כלכלי לשינוי. עבור היצרנים יש תמריץ כלכלי לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות (וכך למכור מוצרים זולים יותר ולכן להנות מיתרון תחרותי) או לעקרונות [[מעריסה לעריסה]] שאמורים למנוע את הזיהום כליל וגם לחסוך למפעלים כסף. עבור הצרכנים נוצר תמריץ כלכלי לקנות מוצרים דומים פחות מזהמים, ולכן זולים יותר, או לצמצם את השימוש במוצרים אלה.