שינויים

# [[מינרלים]] (חלקם ניתנים למחזור, חלקם לא מתחדשים)

# [[מינרלים]] (חלקם ניתנים למחזור, חלקם לא מתחדשים)

# [[מים]] (מאגר/קרן לא מתחדש/ת, תלוי בשימוש, ניתן למחזור)

# [[מים]] (מאגר/קרן לא מתחדש/ת, תלוי בשימוש, ניתן למחזור)

# [[אנרגיה סולארית]] (קרן "בלתי ניתנת למיצוי" indestructible)

# [[אנרגיה סולארית]] (קרן "בלתי ניתנת למיצוי" Indestructible)

# [[קרקע ריקארדית]] Richardian Land (קרן "בלתי ניתנת למיצוי")

# [[קרקע ריקארדית]] Richardian Land (קרן "בלתי ניתנת למיצוי")

# [[משאבים מתחדשים]] (מאגר מתחדש)

# [[משאבים מתחדשים]] (מאגר מתחדש)

# [[שרותים של המערכת האקולוגית]] Ecosystem services (קרן מתחדשת)

# [[שרותים של המערכת האקולוגית]] Ecosystem services (קרן מתחדשת)

#יכולת קליטת פסולת (קרן מתחדשת)  

# יכולת קליטת פסולת (קרן מתחדשת)  

* [[קרן]] - המאגר של המערכת האקולוגית הוא ה'קרן' שמספקת לנו את השירותים. בעוד במערכות מעשה ידי אדם הקרן נשחקת ומתבלה עם השימוש, [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] עושות שימוש ב[[אנרגיית השמש]] כדי לתקן עצמן ואינן נשחקות.

* [[קרן]] - המאגר של המערכת האקולוגית הוא ה'קרן' שמספקת לנו את השירותים. בעוד במערכות מעשה ידי אדם הקרן נשחקת ומתבלה עם השימוש, [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] עושות שימוש ב[[אנרגיית השמש]] כדי לתקן עצמן ואינן נשחקות.

* [[משאבים ביוטיים]] - המשאבים הביולוגיים ייחודיים בכך שהם מאגר וקרן שירותים בו זמנית, עם יכולת התחדשות עצמית.

* [[משאבים ביוטיים]] - המשאבים הביולוגיים ייחודיים בכך שהם מאגר וקרן שירותים בו זמנית, עם יכולת התחדשות עצמית.

* [[עלות משתמש]] (Usre Cost) - שווי (opportunity cost) המשאב בעתיד במצב של מחסור, עקב שימוש נוכחי שהביא לכילויו (לעומת שימורו במצבו הטבעי).

* [[עלות משתמש]] (Usre Cost) - שווי (Opportunity cost) המשאב בעתיד במצב של מחסור, עקב שימוש נוכחי שהביא לכילויו (לעומת שימורו במצבו הטבעי).

* [[עלות משתמש שולית]] (Marginal Usre Cost - MUC) - שווי יחידה אחת נוספת של המשאב במצבו הטבעי. תחת מצב של תחרות מושלמת, עלות המשתמש השולית אמורה להשתוות למחיר של המשאב פחות עלות ההפקה השולית.

* [[עלות משתמש שולית]] (Marginal Usre Cost - MUC) - שווי יחידה אחת נוספת של המשאב במצבו הטבעי. תחת מצב של תחרות מושלמת, עלות המשתמש השולית אמורה להשתוות למחיר של המשאב פחות עלות ההפקה השולית.

* [[מוצר יריבי]] (Rival) - כזה ששימוש של אדם אחד במוצר/שירות, מצמצם את השימוש של אדם אחר באותו מוצר/שירות. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש על ידי מישהו אחר למשל: תאורת רחוב, [[מידע]] אמין, [[שכבת האוזון]], [[ אקלים יציב]], נוף וימי שמש. כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.

* [[מוצר יריבי]] (Rival) - כזה ששימוש של אדם אחד במוצר/שירות, מצמצם את השימוש של אדם אחר באותו מוצר/שירות. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש על ידי מישהו אחר למשל: תאורת רחוב, [[מידע]] אמין, [[שכבת האוזון]], [[ אקלים יציב]], נוף וימי שמש. כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.

==פירוט==

==פירוט==

===דלקים פוסיליים (Fossil Fules) ===

===דלקים פוסיליים (Fossil Fules) ===

[[דלקים פוסיליים]] הינם גם [[מוצר יריבי|יריביים]] וגם [[מוצר בלבדי|בלבדיים]], ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההקצאה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).

[[דלקים פוסיליים]] הינם גם [[מוצר יריבי|יריביים]] וגם [[מוצר בלבדי|בלבדיים]], ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההקצאה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (Marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).

ציור מס' 11.1  

ציור מס' 11.1  

ציור מס' 11.3  

ציור מס' 11.3  

'''עלות המשתמש''' יכולה להיחשב גם כערך המשאב במצבו הטבעי, כלומר בקרקע, לפני ששאבו אותו. '''עלות משתמש שולית''' תהיה שווה לערך יחידה אחת במצב הטבעי. במקרה כזה, ובשוק תחרותי, היצרן ישלם לבעל המשאב אגרה על כל יחידה שישאב, שתהיה שווה לעלות המשתמש royalty. זכויות שימוש/החכרה. עלות המשתמש תהיה שווה למחיר השוק של המשאב פחות עלות ההפקה. מכיוון שמדובר במשאב טבע, שאין צורך להשקיע בשביל להפיק אותה, עלות המשתמש היא רווח כלכלי שלא מומש שידוע בשם '''רנטה''', שווי המחסור, רווח שלא מומש, או תשלום לפירמה ליצר מעבר לנדרש בשביל להביא את המוצר לשוק.

'''עלות המשתמש''' יכולה להיחשב גם כערך המשאב במצבו הטבעי, כלומר בקרקע, לפני ששאבו אותו. '''עלות משתמש שולית''' תהיה שווה לערך יחידה אחת במצב הטבעי. במקרה כזה, ובשוק תחרותי, היצרן ישלם לבעל המשאב אגרה על כל יחידה שישאב, שתהיה שווה לעלות המשתמש Royalty. זכויות שימוש/החכרה. עלות המשתמש תהיה שווה למחיר השוק של המשאב פחות עלות ההפקה. מכיוון שמדובר במשאב טבע, שאין צורך להשקיע בשביל להפיק אותה, עלות המשתמש היא רווח כלכלי שלא מומש שידוע בשם '''רנטה''', שווי המחסור, רווח שלא מומש, או תשלום לפירמה ליצר מעבר לנדרש בשביל להביא את המוצר לשוק.

מהו קצב הגידול של עלות המשתמש השולית? (שאמורה לגדול ככל המוצר נמצא במחסור). מכיוון שעלות המשתמש היא עלות המימוש היום, לעומת הרווח של [[ריבית]] בעתיד (אם משאירים את המשאב בקרקע). הכלכלנים טוענים שהקצב האופטימלי של ניצול משאב הוא כזה שעלות המשתמש השולית (שגדלה כזכור עם המחסור שנוצר מתחת לאדמה עקב הפקה) תהיה שווה להחזר על השקעה רגילה (Aboveground). החוק הזה קרוי [[כלל הוטלינג]] Hoteling Rule ע"ש הכלכלן הארולד הוטלינג שניסח אותו. המשמעות של החוק היא שקצב ההפקה יקטן במשך הזמן, ויביא לעליית מחירים.

מהו קצב הגידול של עלות המשתמש השולית? (שאמורה לגדול ככל המוצר נמצא במחסור). מכיוון שעלות המשתמש היא עלות המימוש היום, לעומת הרווח של [[ריבית]] בעתיד (אם משאירים את המשאב בקרקע). הכלכלנים טוענים שהקצב האופטימלי של ניצול משאב הוא כזה שעלות המשתמש השולית (שגדלה כזכור עם המחסור שנוצר מתחת לאדמה עקב הפקה) תהיה שווה להחזר על השקעה רגילה (Aboveground). החוק הזה קרוי [[כלל הוטלינג]] Hoteling Rule על שם הכלכלן הארולד הוטלינג שניסח אותו. המשמעות של החוק היא שקצב ההפקה יקטן במשך הזמן, ויביא לעליית מחירים.

במצב תאורטי של עלות הפקה ועלויות חיצוניות 0, המחיר אמור לעלות בערך של הריבית במשק. זו כמובן הנחה אינטואיטיבית, שכן אנו מניחים שאם המחיר היה גדל בקצב נמוך יותר מהריבית, בעל המשאב היה מגדיל את התפוקה ומשקיע את הרווחים, שהיו גדלים בקצב מהיר יותר מאשר ערך המשאב באדמה. מצד שני, אם המחיר של דלקים פוסיליים היה גדל מהר יותר מאשר קצב הריבית, היה יותר משתלם להשאיר אותם באדמה, בשביל לגרוף את הרווח בעתיד.

במצב תאורטי של עלות הפקה ועלויות חיצוניות 0, המחיר אמור לעלות בערך של הריבית במשק. זו כמובן הנחה אינטואיטיבית, שכן אנו מניחים שאם המחיר היה גדל בקצב נמוך יותר מהריבית, בעל המשאב היה מגדיל את התפוקה ומשקיע את הרווחים, שהיו גדלים בקצב מהיר יותר מאשר ערך המשאב באדמה. מצד שני, אם המחיר של דלקים פוסיליים היה גדל מהר יותר מאשר קצב הריבית, היה יותר משתלם להשאיר אותם באדמה, בשביל לגרוף את הרווח בעתיד.

במילים אחרות: אם שווי המימוש (opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?

במילים אחרות: אם שווי המימוש (Opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?

"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] הייתה אמורה תאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל|קרטלים]], העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" על פי מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.

"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] הייתה אמורה תאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל|קרטלים]], העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" על פי מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.

כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת על ידי הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.

כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (Backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (Opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת על ידי הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.

לסיכום: עלות המשתמש תהיה נמוכה אם:

לסיכום: עלות המשתמש תהיה נמוכה אם:

יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה על ידי כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות. {{הערה|ניתן למחזר מינרלים, שכן אלו הם משאבים מתחדשים, לעומת זאת מרבצים מרוכזים של מינרלים כמו מרבצי [[פוספט]] הם משאבים מתכלים- איסוף של פוספט מהאוקיינוס דורש אנרגיה רבה הרבה יותר מאשר ריכוזי פוספט במכרות או בים המלח - לכן ניתן לראות בריכוזי מינרלים מוצר יריבי בין דורות.}}

יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה על ידי כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות. {{הערה|ניתן למחזר מינרלים, שכן אלו הם משאבים מתחדשים, לעומת זאת מרבצים מרוכזים של מינרלים כמו מרבצי [[פוספט]] הם משאבים מתכלים- איסוף של פוספט מהאוקיינוס דורש אנרגיה רבה הרבה יותר מאשר ריכוזי פוספט במכרות או בים המלח - לכן ניתן לראות בריכוזי מינרלים מוצר יריבי בין דורות.}}

   

   

אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית היתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הנסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).

אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית הייתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הניסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2,900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).

====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים Scarcity====

====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים Scarcity====

המאפיינים הכלכליים של מים תלויים בשימוש שנעשה בהם.  

המאפיינים הכלכליים של מים תלויים בשימוש שנעשה בהם.  

מים פוסיליים הם משאב בלתי מתחדש, דומים לדלקים פוסיליים, רק עם פחות עלויות חיצוניות.

מים פוסיליים הם משאב בלתי מתחדש, דומים לדלקים פוסיליים, רק עם פחות עלויות חיצוניות.

מים הם '''קרן''' של המערכת האקולוגית, אך גם יכולים לשמש להדגמה של זרמים-מאגרים. צריך לזכור שהתלות של בני האדם במים לצורך הישדרות היא 100% ולא ניתן להחליף אותם בתחליפים (גם לא קולה). מערכות חלוקת המים הן בדרך כלל בקנה מידה גדול.  

מים הם '''קרן''' של המערכת האקולוגית, אך גם יכולים לשמש להדגמה של זרמים-מאגרים. צריך לזכור שהתלות של בני האדם במים לצורך הישרדות היא 100% ולא ניתן להחליף אותם בתחליפים (גם לא קולה). מערכות חלוקת המים הן בדרך כלל בקנה מידה גדול.  

בעבר התייחסו לרוב למחסור במים נקיים כבעיה מקומית. כיום יש הרבה סכסוכים בין מדינות על משאבי מים, מה שעשוי ללמד על מחסור גלובלי. היסטורית, עוד מימי מערות ההשקיה הקדומות, מים סופקו לציבור על ידי המגזר הציבורי. אולם הם בהחלט משאב יריבי שניתן להופכו גם לבלבדי, וכפוף לחלוקה של השוק החופשי. בשנים האחרונות הרבה ערים ומדינות מעבירות – בשם היעילות - את ניהול אספקת המים שלהן למגזר הפרטי, מה שזוכה לתמיכה נלהבת של הכלכלנים הנאו-קלאסיים. עם זאת, התלות הגבוהה והעובדה שאין להם תחליף גורמת לבעיות אתיות קשות. מים הם דוגמה קלאסית למצב בו חלוקה שוויונית צריכה להיות קודמת לחלוקה יעילה בכלכלה האקולוגית.

בעבר התייחסו לרוב למחסור במים נקיים כבעיה מקומית. כיום יש הרבה סכסוכים בין מדינות על משאבי מים, מה שעשוי ללמד על מחסור גלובלי. היסטורית, עוד מימי מערות ההשקיה הקדומות, מים סופקו לציבור על ידי המגזר הציבורי. אולם הם בהחלט משאב יריבי שניתן להופכו גם לבלבדי, וכפוף לחלוקה של השוק החופשי. בשנים האחרונות הרבה ערים ומדינות מעבירות – בשם היעילות - את ניהול אספקת המים שלהן למגזר הפרטי, מה שזוכה לתמיכה נלהבת של הכלכלנים הנאו-קלאסיים. עם זאת, התלות הגבוהה והעובדה שאין להם תחליף גורמת לבעיות אתיות קשות. מים הם דוגמה קלאסית למצב בו חלוקה שוויונית צריכה להיות קודמת לחלוקה יעילה בכלכלה האקולוגית.

===אדמה ריקארדית===

===אדמה ריקארדית===

אדמה ריקארדית היא בסך הכל פיסת אדמה שיכולה לקלוט שמש וגשם, בלי קשר לתכונות היצרניות שלה (פוריות) שנכללות בשרותי המערכת האקולוגית.  

אדמה ריקארדית היא בסך הכל פיסת אדמה שיכולה לקלוט שמש וגשם, בלי קשר לתכונות היצרניות שלה (פוריות) שנכללות בשירותי המערכת האקולוגית.  

בתוך הדור עצמו, אדמה ריקארדית היא גם יריבית וגם בלעדית, ולכן כוחות השוק לכאורה יכולים לחלק אותה ביעילות. בין דורות, אדמה היא לא יריבית, כלומר בפוטנציה היא יכולה לענות על קריטריון של חלוקת שוק יעילה והוגנת בין דורית.

בתוך הדור עצמו, אדמה ריקארדית היא גם יריבית וגם בלעדית, ולכן כוחות השוק לכאורה יכולים לחלק אותה ביעילות. בין דורות, אדמה היא לא יריבית, כלומר בפוטנציה היא יכולה לענות על קריטריון של חלוקת שוק יעילה והוגנת בין דורית.