שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:  
==מבוא==
 
==מבוא==
   −
ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|פרק 10]] ראינו את המקרים בהם [[שוק חופשי|השוק]] יכול לפעול כמנגנון הקצאה יעיל. בפרק זה נבחן כיצד פועל השוק כאשר מדובר בהקצאת המשאבים והשרותים שאנו מקבלים מ[[המערכת האקולוגית|המערכת האקולוגית]]. דיילי בוחן 8 מקרים:
+
ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|פרק 10]] ראינו את המקרים בהם [[שוק חופשי|השוק]] יכול לפעול כמנגנון הקצאה יעיל. בפרק זה נבחן כיצד פועל השוק כאשר מדובר בהקצאת המשאבים והשירותים שאנו מקבלים מ[[המערכת האקולוגית|המערכת האקולוגית]]. דיילי בוחן 8 מקרים:
    
# [[דלקים פוסיליים]] ([[מאגרים לא מתחדשים]])
 
# [[דלקים פוסיליים]] ([[מאגרים לא מתחדשים]])
שורה 27: שורה 27:  
* [[עלות משתמש]] (Usre Cost) - שווי (opportunity cost) המשאב בעתיד במצב של מחסור, עקב שימוש נוכחי שהביא לכילויו (לעומת שימורו במצבו הטבעי).
 
* [[עלות משתמש]] (Usre Cost) - שווי (opportunity cost) המשאב בעתיד במצב של מחסור, עקב שימוש נוכחי שהביא לכילויו (לעומת שימורו במצבו הטבעי).
 
* [[עלות משתמש שולית]] (Marginal Usre Cost - MUC) - שווי יחידה אחת נוספת של המשאב במצבו הטבעי. תחת מצב של תחרות מושלמת, עלות המשתמש השולית אמורה להשתוות למחיר של המשאב פחות עלות ההפקה השולית.
 
* [[עלות משתמש שולית]] (Marginal Usre Cost - MUC) - שווי יחידה אחת נוספת של המשאב במצבו הטבעי. תחת מצב של תחרות מושלמת, עלות המשתמש השולית אמורה להשתוות למחיר של המשאב פחות עלות ההפקה השולית.
* [[מוצר יריבי]] (Rival) - כזה ששימוש של אדם אחד במוצר/שירות, מצמצם את השימוש של אדם אחר באותו מוצר/שירות. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש על ידי מישהו אחר למשל: תאורת רחוב, [[מידע]] אמין, [[שכבת האוזון]],[[ אקלים יציב]], נוף וימי שמש. כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.
+
* [[מוצר יריבי]] (Rival) - כזה ששימוש של אדם אחד במוצר/שירות, מצמצם את השימוש של אדם אחר באותו מוצר/שירות. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש על ידי מישהו אחר למשל: תאורת רחוב, [[מידע]] אמין, [[שכבת האוזון]], [[ אקלים יציב]], נוף וימי שמש. כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.
 
* [[מוצר בלבדי]] (Excludable) - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים בעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף ל[[זכויות קניין]].
 
* [[מוצר בלבדי]] (Excludable) - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים בעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף ל[[זכויות קניין]].
   שורה 57: שורה 57:  
'''עלות המשתמש''' יכולה להיחשב גם כערך המשאב במצבו הטבעי, כלומר בקרקע, לפני ששאבו אותו. '''עלות משתמש שולית''' תהיה שווה לערך יחידה אחת במצב הטבעי. במקרה כזה, ובשוק תחרותי, היצרן ישלם לבעל המשאב אגרה על כל יחידה שישאב, שתהיה שווה לעלות המשתמש royalty. זכויות שימוש/החכרה. עלות המשתמש תהיה שווה למחיר השוק של המשאב פחות עלות ההפקה. מכיוון שמדובר במשאב טבע, שאין צורך להשקיע בשביל להפיק אותה, עלות המשתמש היא רווח כלכלי שלא מומש שידוע בשם '''רנטה''', שווי המחסור, רווח שלא מומש, או תשלום לפירמה ליצר מעבר לנדרש בשביל להביא את המוצר לשוק.
 
'''עלות המשתמש''' יכולה להיחשב גם כערך המשאב במצבו הטבעי, כלומר בקרקע, לפני ששאבו אותו. '''עלות משתמש שולית''' תהיה שווה לערך יחידה אחת במצב הטבעי. במקרה כזה, ובשוק תחרותי, היצרן ישלם לבעל המשאב אגרה על כל יחידה שישאב, שתהיה שווה לעלות המשתמש royalty. זכויות שימוש/החכרה. עלות המשתמש תהיה שווה למחיר השוק של המשאב פחות עלות ההפקה. מכיוון שמדובר במשאב טבע, שאין צורך להשקיע בשביל להפיק אותה, עלות המשתמש היא רווח כלכלי שלא מומש שידוע בשם '''רנטה''', שווי המחסור, רווח שלא מומש, או תשלום לפירמה ליצר מעבר לנדרש בשביל להביא את המוצר לשוק.
   −
מהו קצב הגידול של עלות המשתמש השולית? (שאמורה לגדול ככל המוצר נמצא במחסור). מכיוון שעלות המשתמש היא עלות המימוש היום, לעומת הרווח של [[ריבית]] בעתיד (אם משאירים את המשאב בקרקע). הכלכלנים טוענים שהקצב האופטימלי של ניצול משאב הוא כזה שעלות המשתמש השולית (שגדלה כזכור עם המחסור שנוצר מתחת לאדמה עקב הפקה) תהיה שווה להחזר על השקעה רגילה (aboveground). החוק הזה קרוי [[כלל הוטלינג]] Hoteling Rule ע"ש הכלכלן הארולד הוטלינג שניסח אותו. המשמעות של החוק היא שקצב ההפקה יקטן במשך הזמן, ויביא לעליית מחירים.
+
מהו קצב הגידול של עלות המשתמש השולית? (שאמורה לגדול ככל המוצר נמצא במחסור). מכיוון שעלות המשתמש היא עלות המימוש היום, לעומת הרווח של [[ריבית]] בעתיד (אם משאירים את המשאב בקרקע). הכלכלנים טוענים שהקצב האופטימלי של ניצול משאב הוא כזה שעלות המשתמש השולית (שגדלה כזכור עם המחסור שנוצר מתחת לאדמה עקב הפקה) תהיה שווה להחזר על השקעה רגילה (Aboveground). החוק הזה קרוי [[כלל הוטלינג]] Hoteling Rule ע"ש הכלכלן הארולד הוטלינג שניסח אותו. המשמעות של החוק היא שקצב ההפקה יקטן במשך הזמן, ויביא לעליית מחירים.
    
במצב תאורטי של עלות הפקה ועלויות חיצוניות 0, המחיר אמור לעלות בערך של הריבית במשק. זו כמובן הנחה אינטואיטיבית, שכן אנו מניחים שאם המחיר היה גדל בקצב נמוך יותר מהריבית, בעל המשאב היה מגדיל את התפוקה ומשקיע את הרווחים, שהיו גדלים בקצב מהיר יותר מאשר ערך המשאב באדמה. מצד שני, אם המחיר של דלקים פוסיליים היה גדל מהר יותר מאשר קצב הריבית, היה יותר משתלם להשאיר אותם באדמה, בשביל לגרוף את הרווח בעתיד.
 
במצב תאורטי של עלות הפקה ועלויות חיצוניות 0, המחיר אמור לעלות בערך של הריבית במשק. זו כמובן הנחה אינטואיטיבית, שכן אנו מניחים שאם המחיר היה גדל בקצב נמוך יותר מהריבית, בעל המשאב היה מגדיל את התפוקה ומשקיע את הרווחים, שהיו גדלים בקצב מהיר יותר מאשר ערך המשאב באדמה. מצד שני, אם המחיר של דלקים פוסיליים היה גדל מהר יותר מאשר קצב הריבית, היה יותר משתלם להשאיר אותם באדמה, בשביל לגרוף את הרווח בעתיד.
שורה 63: שורה 63:  
במילים אחרות: אם שווי המימוש (opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?
 
במילים אחרות: אם שווי המימוש (opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?
   −
"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] היתה אמורה תאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל|קרטלים]], העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" ע"פ מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.
+
"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] הייתה אמורה תאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל|קרטלים]], העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" על פי מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.
    
כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת על ידי הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.
 
כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת על ידי הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.
שורה 72: שורה 72:  
# צופים שיהיו תחליפים טובים
 
# צופים שיהיו תחליפים טובים
   −
כאן רואים שוב את החשיבות של יסודות [[כלכלה נאו קלאסית|כלכליים נאו קלאסיים]]: ריבית, ציפיות לתחליפים ([[טכנולוגיה]]) וחוסר ודאות לגבי משאבים קיימים בקרקע.
+
כאן רואים שוב את החשיבות של יסודות [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכליים נאו-קלאסיים]]: ריבית, ציפיות לתחליפים ([[טכנולוגיה]]) וחוסר ודאות לגבי משאבים קיימים בקרקע.
    
====בעיות בתאוריה====
 
====בעיות בתאוריה====
שורה 78: שורה 78:  
#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של [[יעילות]], בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.
 
#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של [[יעילות]], בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.
 
#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).
 
#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).
#הנסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב-130 השנים האחרונות.  
+
#הניסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב-130 השנים האחרונות.  
    
ציור 11.4
 
ציור 11.4
    
===מינרלים Mineral Resources===
 
===מינרלים Mineral Resources===
מינרלים הם גם [[משאבים יריביים]], וגם [[משאב בלבדי|בלבדיים]]- כלומר [[מוצר פרטי]] ,והם תלויים בחלוקה של [[השוק החופשי]]. כמו במקרה של דלקים פוסיליים, לייצור ולצריכה של מינרלים יש [[עלויות חיצוניות]] משמעותיות ביותר. כמעט מחצית מ[[זיהום|פליטות הרעלים]] מתעשייה במדינות כמו ארצות הברית נגרמות בשל פעולות [[כרייה]]. לרובן אנחנו לא מודעים כלל.
+
מינרלים הם גם [[משאבים יריביים]], וגם [[משאב בלבדי|בלבדיים]]- כלומר [[מוצר פרטי]], והם תלויים בחלוקה של [[השוק החופשי]]. כמו במקרה של דלקים פוסיליים, לייצור ולצריכה של מינרלים יש [[עלויות חיצוניות]] משמעותיות ביותר. כמעט מחצית מ[[זיהום|פליטות הרעלים]] מתעשייה במדינות כמו ארצות הברית נגרמות בשל פעולות [[כרייה]]. לרובן אנחנו לא מודעים כלל.
    
אף על פי שהיקף הפגיעה של [[עלויות חיצוניות]] מ[[כרייה]] הוא הרבה יותר מקומי ביחס להשפעות של דלקים פוסיליים, הנזק שהם גורמים לא פחות. הצפה של מכרות בחומצה עדיין מתרחשת במכרות שנחצבו לפני כמעט 1,500 שנה בידי הרומאים. יש למעלה מחצי מיליון מכרות בארצות הברית לבדה. עלות השיקום והניקוי שלהם מוערכת בכ-32-72 מיליארד דולר. [[עלויות עסקה]] אפשריות לכיסוי עלויות הניקוי גבוהות מאוד עד כמעט אינסופיות (תלוי כמובן עד כמה אכפת לנו מהדורות הבאים).
 
אף על פי שהיקף הפגיעה של [[עלויות חיצוניות]] מ[[כרייה]] הוא הרבה יותר מקומי ביחס להשפעות של דלקים פוסיליים, הנזק שהם גורמים לא פחות. הצפה של מכרות בחומצה עדיין מתרחשת במכרות שנחצבו לפני כמעט 1,500 שנה בידי הרומאים. יש למעלה מחצי מיליון מכרות בארצות הברית לבדה. עלות השיקום והניקוי שלהם מוערכת בכ-32-72 מיליארד דולר. [[עלויות עסקה]] אפשריות לכיסוי עלויות הניקוי גבוהות מאוד עד כמעט אינסופיות (תלוי כמובן עד כמה אכפת לנו מהדורות הבאים).
שורה 91: שורה 91:  
אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית היתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הנסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).
 
אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית היתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הנסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).
   −
====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים scarcity====
+
====האם מחירי השוק משקפים את הדלדול במשאבים Scarcity====
   −
כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים לעומת המודל התאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבנציונלית ([[כלכלה נאו קלאסית]]) מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.
+
כיצד ניתן אם כן להסביר את הפער בין המחירים הצונחים של משאבים בלתי מתחדשים לעומת המודל התאורטי שחוזה עליית מחירים? התאוריה הקונבנציונלית ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) מניחה שמחיר עולה כשההיצע יורד, ולא ניתן להכחיש שההיצע הפיזי יורד ככל ששואבים יותר.
    
===מים===
 
===מים===
שורה 105: שורה 105:  
יש מקומות שיש בהם מים בשפע, והם משמשים לשימושים לא חיוניים, שלא לומר מבוזבזים. מחיר גבוה יותר היה מונע את הבזבוז. מכיוון שלמים אין תחליף ואנו תלויים בהם הצורה מוחלטת להישרדות, ככל שהיצע המים פוחת, או שמחירם עולה, הביקוש הופך להיות קשיח יותר ויותר ביחס למחיר. לכן עליה של 1% במחיר, תוביל לירידה של פחות מ-1% בביקוש.  
 
יש מקומות שיש בהם מים בשפע, והם משמשים לשימושים לא חיוניים, שלא לומר מבוזבזים. מחיר גבוה יותר היה מונע את הבזבוז. מכיוון שלמים אין תחליף ואנו תלויים בהם הצורה מוחלטת להישרדות, ככל שהיצע המים פוחת, או שמחירם עולה, הביקוש הופך להיות קשיח יותר ויותר ביחס למחיר. לכן עליה של 1% במחיר, תוביל לירידה של פחות מ-1% בביקוש.  
   −
כשיש הרבה מים אנחנו משתמשים בהם גם לשימושים לא חיוניים, והביקוש אינו קשיח. ככל שההיצע פוחת, אנו משתמשים בהם רק למטרות חיוניות, והם הופכים ללא-אלסטיים מבחינת מחיר. ככל שההיצע ממשיך לרדת, הם משמים רק לפעילות חיונית: גידול מזון ושתיה. הביקוש הופך ללא-אלסטי לחלוטין.
+
כשיש הרבה מים אנחנו משתמשים בהם גם לשימושים לא חיוניים, והביקוש אינו קשיח. ככל שההיצע פוחת, אנו משתמשים בהם רק למטרות חיוניות, והם הופכים ללא-אלסטיים מבחינת מחיר. ככל שההיצע ממשיך לרדת, הם משמים רק לפעילות חיונית: גידול מזון ושתייה. הביקוש הופך ללא-אלסטי לחלוטין.
    
יש כאן שתי בעיות משמעותיות: ראשית עניין החלוקה. בכלכלת שוק, השימוש היעיל ביותר הוא זה שנותן את הערך הכלכלי הגבוה ביותר, שנמדד בנכונות לשלם. במציאות של עולם עם פערי הכנסה גדולים מאוד ומחסור גדול במים, לאנשים אין יכולת לשלם. חלוקה "מושלמת" על פי כלכלת שוק תגרום לכך שעשירים יוכלו לשלם בשביל מים להשקות את הדשא בעוד שלמשפחה ענייה לא יהיה כסף לגדל לעצמם אוכל. מבחינה כלכלית הדשא יעיל יותר – מבחינה אתית, רוב האנשים יסכימו שההישרדות של המשפחה הענייה קודמת.
 
יש כאן שתי בעיות משמעותיות: ראשית עניין החלוקה. בכלכלת שוק, השימוש היעיל ביותר הוא זה שנותן את הערך הכלכלי הגבוה ביותר, שנמדד בנכונות לשלם. במציאות של עולם עם פערי הכנסה גדולים מאוד ומחסור גדול במים, לאנשים אין יכולת לשלם. חלוקה "מושלמת" על פי כלכלת שוק תגרום לכך שעשירים יוכלו לשלם בשביל מים להשקות את הדשא בעוד שלמשפחה ענייה לא יהיה כסף לגדל לעצמם אוכל. מבחינה כלכלית הדשא יעיל יותר – מבחינה אתית, רוב האנשים יסכימו שההישרדות של המשפחה הענייה קודמת.

תפריט ניווט