שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:     
<div style="width:400px;float:left;padding:10px;border:solid 1px black;background:lightgray">
 
<div style="width:400px;float:left;padding:10px;border:solid 1px black;background:lightgray">
במאה ה-20 הייתה צמיחה ממוצעת של 2.3 אחוז. הכפלת תפוקה פי 9 אוכלוסייה פי 4 וסך הכל צריכה חומרית (throughput) {זה אצלו בניגוד להתפתחות רווחה שאינה מוגבלת} פי 36 בתוך מאה אחת.
+
במאה ה-20 הייתה צמיחה ממוצעת של 2.3 אחוז. הכפלת תפוקה פי 9 אוכלוסייה פי 4 וסך הכל צריכה חומרית (Throughput) {זה אצלו בניגוד להתפתחות רווחה שאינה מוגבלת} פי 36 בתוך מאה אחת.
 
מנסה להסביר גידול אקספוננציאלי באמצעות חיידקים בצלחת פטרי והדגשת חשיבות המכפלה האחרונה. במערכת שלנו יותר משתנים מבצלחת פטרי ואנחנו יותר אדפטיביים אבל כשבוחנים את זמני התגובה מול מכפלת הגידול האקספוננציאלי מצבנו נראה די דומה לחיידקים.
 
מנסה להסביר גידול אקספוננציאלי באמצעות חיידקים בצלחת פטרי והדגשת חשיבות המכפלה האחרונה. במערכת שלנו יותר משתנים מבצלחת פטרי ואנחנו יותר אדפטיביים אבל כשבוחנים את זמני התגובה מול מכפלת הגידול האקספוננציאלי מצבנו נראה די דומה לחיידקים.
 
</div>
 
</div>
שורה 22: שורה 22:     
==משאבים מתחדשים==
 
==משאבים מתחדשים==
כאן הכי מודגש העולם המלא. המגבלה בכל המקרים היא חוסר במשאב ולא בכושר ניצול והפרמטרים בצניחה. המידגות בהתמוטטות, היערות נעלמים. מבחינת כלכלנים תחליפי אבל אחרי שכמעט הכחדנו את הקוד שמתרבה בקצב מדהים היום כבר דגים דגים שמגיעים לבגרות מינית בגיל 30. אלה עשויים להיכחד אפילו לפני שנצליח לאסוף מידע על MSY שלהם. מבחינה ביולוגית היעלמויות אלה של חומרי הגלם לכלכלה מחווירות מול העלמות שירותי המערכת. יערות היום כבר נעלמים בקצב של 140,000 קמ"ר לשנה וזה לפני הליברליזציה של סחר במוצרי עץ המוצעת ב-WTO. ההבנה שלנו של פעילות אקוסיסטמות מורכבות קטנה בימים עוד יותר מביבשה, אבל שם המצב כנראה חמור יותר לא פחות.  
+
כאן הכי מודגש העולם המלא. המגבלה בכל המקרים היא חוסר במשאב ולא בכושר ניצול והפרמטרים בצניחה. המידגות בהתמוטטות, היערות נעלמים. מבחינת כלכלנים תחליפי אבל אחרי שכמעט הכחדנו את הקוד שמתרבה בקצב מדהים היום כבר דגים דגים שמגיעים לבגרות מינית בגיל 30. אלה עשויים להיכחד אפילו לפני שנצליח לאסוף מידע על MSY שלהם. מבחינה ביולוגית היעלמויות אלה של חומרי הגלם לכלכלה מחווירות מול העלמות שירותי המערכת. יערות היום כבר נעלמים בקצב של 140,000 קמ"ר לשנה וזה לפני הליברליזציה של סחר במוצרי עץ המוצעת ב-[[WTO]]. ההבנה שלנו של פעילות אקוסיסטמות מורכבות קטנה בימים עוד יותר מביבשה, אבל שם המצב כנראה חמור יותר לא פחות.  
    
==יכולת קליטת פסולת==
 
==יכולת קליטת פסולת==
מודעות לצד המשאבים קיימת מאז מלתוס, אבל לצד הפסולת רק לאחרונה. צד זה פוגע בנו בשני אופנים. פגיעה ישירה של מזהמים המצטברים במערכת. פגיעה בשירותי המערכת בהם אנו תלויים לטיפול בפסולת. אנו מעמיסים יותר מידי על המערכת גם מקומית וגם גלובלית ולכך מספר עדויות. הבולטת- הצטברות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה. היום קונצנזוס מדעי אבל ארצות הברית המזהם המוביל פרשה מ[[אמנת קיוטו]]. אבל אפילו עם ארצות הברית הסכם זה לא מספיק לסביבה ורק מעט את קצב שינוי האקלים לא מונע אותו. קטגוריה שניה הצטברות מזהמים ממינרלים במערכת- מתכות כבדות רעילות. כאן אין טיפול בפסולת אלא ריכוז ואנחנו בתהליך הפקה וריכוז מתמשך. קטגוריות נוספות, פסולת גרעינית, CFC POP : המודעות שלנו לפגיעה שלהם במערכת לרוב מגיעה הרבה אחרי הפגיעה. השינויים כבר היום רבים ורב מערכתיים, זיהום האוויר של דרום מזרח אסיה מקטין קרינת השמש ב-15% פוגע במערכות נשימה אחראי להחמרה במונסון ועוד. בקיצור הפח (sink) מתמלא מהר יותר מהידלדלות התשומות לכלכלה. ההסבר הכלכלי: הפח חופשי- יריבי ולא מונע גישה מאחרים (non-excludable) בעוד המשאבים מונעים גישה מאחרים באמצעות זכויות קנייניות.
+
מודעות לצד המשאבים קיימת מאז [[מלתוס]], אבל לצד הפסולת רק לאחרונה. צד זה פוגע בנו בשני אופנים. פגיעה ישירה של מזהמים המצטברים במערכת. פגיעה בשירותי המערכת בהם אנו תלויים לטיפול בפסולת. אנו מעמיסים יותר מידי על המערכת גם מקומית וגם גלובלית ולכך מספר עדויות. הבולטת- הצטברות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה. היום קונצנזוס מדעי אבל ארצות הברית המזהם המוביל פרשה מ[[אמנת קיוטו]]. אבל אפילו עם ארצות הברית הסכם זה לא מספיק לסביבה ורק מעט את קצב שינוי האקלים לא מונע אותו. קטגוריה שניה הצטברות מזהמים ממינרלים במערכת- מתכות כבדות רעילות. כאן אין טיפול בפסולת אלא ריכוז ואנחנו בתהליך הפקה וריכוז מתמשך. קטגוריות נוספות, פסולת גרעינית, CFC POP : המודעות שלנו לפגיעה שלהם במערכת לרוב מגיעה הרבה אחרי הפגיעה. השינויים כבר היום רבים ורב מערכתיים, זיהום האוויר של דרום מזרח אסיה מקטין קרינת השמש ב-15% פוגע במערכות נשימה אחראי להחמרה במונסון ועוד. בקיצור הפח (Sink) מתמלא מהר יותר מהידלדלות התשומות לכלכלה. ההסבר הכלכלי: הפח חופשי- יריבי ולא מונע גישה מאחרים (Non-excludable) בעוד המשאבים מונעים גישה מאחרים באמצעות זכויות קנייניות.
    
נראה שאנחנו בעולם מלא מאוד והמחיר על כך עולה בקצב מהיר. בעוד שרוב ההיסטוריה הדגש הופנה למשאבים המשמשים תשומה לכלכלה נראה היום כי הפח יפיל אותנו עוד לפני המשאבים.
 
נראה שאנחנו בעולם מלא מאוד והמחיר על כך עולה בקצב מהיר. בעוד שרוב ההיסטוריה הדגש הופנה למשאבים המשמשים תשומה לכלכלה נראה היום כי הפח יפיל אותנו עוד לפני המשאבים.
    
[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]
 
[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

תפריט ניווט