שינויים

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

איך מסבירים את תמיכת כולם בצמיחה מתמדת במסגרת המגבלות האקולוגיות?

איך מסבירים את תמיכת כולם בצמיחה מתמדת במסגרת המגבלות האקולוגיות?

לאורך ההיסטוריה היה הגיון בהתמקדות בחלוקה, והתעלמות מהגבול, אבל לאור הצמיחה האקספוננציאלית של האוכלוסייה וצריכת המשאבים השוק נהיה כלי פחות אטרקטיבי. המוצרים נמצאים יותר בשפע ופחות במחסור אך המשאבים שעליהם הם בכל זאת מתבססים נהיים במקביל במחסור גובר. צריך לנסות לבחון כמה קרובים הגבולות:

לאורך ההיסטוריה היה הגיון בהתמקדות בחלוקה, והתעלמות מהגבול, אבל לאור הצמיחה האקספוננציאלית של האוכלוסייה וצריכת המשאבים, השוק הפך להיות כלי פחות אטרקטיבי. המוצרים נמצאים יותר בשפע ופחות במחסור אך המשאבים שעליהם הם בכל זאת מתבססים הופכים להיות במקביל במחסור גובר. צריך לנסות לבחון כמה קרובים הגבולות:

<div style="width:400px;float:left;padding:10px;border:solid 1px black;background:lightgray">

<div style="width:400px;float:left;padding:10px;border:solid 1px black;background:lightgray">

במאה ה-20 צמיחה ממוצעת של 2.3 אחוז. הכפלת תפוקה פי 9 אוכלוסייה פי 4 וסך הכל צריכה חומרית (throughput) {זה אצלו בניגוד להתפתחות רווחה שאינה מוגבלת} פי 36 בתוך מאה אחת.

במאה ה-20 הייתה צמיחה ממוצעת של 2.3 אחוז. הכפלת תפוקה פי 9 אוכלוסייה פי 4 וסך הכל צריכה חומרית (throughput) {זה אצלו בניגוד להתפתחות רווחה שאינה מוגבלת} פי 36 בתוך מאה אחת.

מנסה להסביר גידול אקספוננציאלי באמצעות חיידקים בצלחת פטרי והדגשת חשיבות המכפלה האחרונה. במערכת שלנו יותר משתנים מבצלחת פטרי ואנחנו יותר אדפטיביים אבל כשבוחנים את זמני התגובה מול מכפלת הגידול האקספוננציאלי מצבנו נראה די דומה לחיידקים.

מנסה להסביר גידול אקספוננציאלי באמצעות חיידקים בצלחת פטרי והדגשת חשיבות המכפלה האחרונה. במערכת שלנו יותר משתנים מבצלחת פטרי ואנחנו יותר אדפטיביים אבל כשבוחנים את זמני התגובה מול מכפלת הגידול האקספוננציאלי מצבנו נראה די דומה לחיידקים.

</div>

</div>

==מים==

==מים==

משאב מתחדש לנצח בזכות המעגל ההידרולוגי אך שימוש לא מקיים. עליית צריכה פי שלוש תוך 50 שנה, דלדול מאגרי מי תהום, ייבוש וזיהום נהרות. חשיפה לשינויי אקלים + השפעה על משטר פיזור (אירוע אינטנסיבי לא רק שלא מחליף גשם רגיל, אלא להפך שוטף מזהמים למאגרי מי תהום מדולדלים ממילא).

משאב מתחדש לנצח בזכות המעגל ההידרולוגי אך שימוש לא מקיים. עליית צריכה פי שלוש תוך 50 שנה, דלדול מאגרי מי תהום, ייבוש וזיהום נהרות. חשיפה לשינויי אקלים + השפעה על משטר פיזור (אירוע אינטנסיבי לא רק שלא מחליף גשם רגיל, אלא להפך שוטף מזהמים למאגרי מי תהום מדולדלים ממילא).

שימוש עיקרי עולמי לחקלאות ושוב חזרה לבעיית הרעב. השפע היום נבנה בעיקר על מאגרים פוסיליים חלקם כבר דולדלו, כמעט כולם באוברדרפט (וזה עוד לפני האדמות החקלאיות שאובדות להמלחה מהשקיה- עמק יזראל, הסהר הפורה). בנהרות מצב דומה (הכחדות ימת אראל) וכבר היום שליש מהאנושות בלי מי שתייה ראויים והמגמה להחמרה מהירה. התחזיות מים יחליפו נפט לקומודיפיקציה ומלחמה. קשה לחזות כי בתחום זה- מעט מידע, מושפע חזק מטכנולוגיה והשפעת שינוי האקלים היא נעלם גדול.

שימוש עיקרי עולמי לחקלאות ושוב חזרה לבעיית הרעב. השפע היום נבנה בעיקר על מאגרים פוסיליים חלקם כבר דולדלו, כמעט כולם באוברדרפט (וזה עוד לפני האדמות החקלאיות שאובדות להמלחה מהשקיה- עמק יזרעאל, הסהר הפורה). בנהרות מצב דומה (הכחדות ימת אראל) וכבר היום שליש מהאנושות בלי מי שתייה ראויים והמגמה להחמרה מהירה. התחזיות מים יחליפו נפט לקומודיפיקציה ומלחמה. קשה לחזות כי בתחום זה- מעט מידע, מושפע חזק מטכנולוגיה והשפעת שינוי האקלים היא נעלם גדול.

==משאבים מתחדשים==

==משאבים מתחדשים==

==יכולת קליטת פסולת==

==יכולת קליטת פסולת==

מודעות לצד המשאבים קיימת מאז מלתוס, אבל לצד הפסולת רק לאחרונה. צד זה פוגע בנו בשני אופנים. פגיעה ישירה של מזהמים המצטברים במערכת. פגיעה בשירותי המערכת בהם אנו תלויים לטיפול בפסולת. אנו מעמיסים יותר מידי על המערכת גם מקומית וגם גלובאלית ולכך מספר עדויות. הבולטת- הצטברות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה. היום קונצנזוס מדעי אבל ארצות הברית המזהם המוביל פרשה מקיוטו. אבל אפילו עם ארצות הברית הסכם זה לא מספיק לסביבה ורק מעט את קצב שינוי האקלים לא מונע אותו. קטגוריה שניה הצטברות מזהמים ממינרלים במערכת- מתכות כבדות רעילות. כאן אין טיפול בפסולת אלא ריכוז ואנחנו בתהליך הפקה וריכוז מתמשך. קטגוריות נוספות, פסולת גרעינית, CFC POP : המודעות שלנו לפגיעה שלהם במערכת לרוב מגיעה הרבה אחרי הפגיעה. השינויים כבר היום רבים ורב מערכתיים, זיהום האוויר של דרום מזרח אסיה מקטין קרינת השמש ב-15% פוגע במערכות נשימה אחראי להחמרה במונסון ועוד. בקיצור הפח (sink) מתמלא מהר יותר מהידלדלות התשומות לכלכלה. ההסבר הכלכלי: הפח חופשי- יריבי ולא מונע גישה מאחרים (non-excludable) בעוד המשאבים מונעים גישה מאחרים באמצעות זכויות קנייניות.

מודעות לצד המשאבים קיימת מאז מלתוס, אבל לצד הפסולת רק לאחרונה. צד זה פוגע בנו בשני אופנים. פגיעה ישירה של מזהמים המצטברים במערכת. פגיעה בשירותי המערכת בהם אנו תלויים לטיפול בפסולת. אנו מעמיסים יותר מידי על המערכת גם מקומית וגם גלובלית ולכך מספר עדויות. הבולטת- הצטברות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה. היום קונצנזוס מדעי אבל ארצות הברית המזהם המוביל פרשה מ[[אמנת קיוטו]]. אבל אפילו עם ארצות הברית הסכם זה לא מספיק לסביבה ורק מעט את קצב שינוי האקלים לא מונע אותו. קטגוריה שניה הצטברות מזהמים ממינרלים במערכת- מתכות כבדות רעילות. כאן אין טיפול בפסולת אלא ריכוז ואנחנו בתהליך הפקה וריכוז מתמשך. קטגוריות נוספות, פסולת גרעינית, CFC POP : המודעות שלנו לפגיעה שלהם במערכת לרוב מגיעה הרבה אחרי הפגיעה. השינויים כבר היום רבים ורב מערכתיים, זיהום האוויר של דרום מזרח אסיה מקטין קרינת השמש ב-15% פוגע במערכות נשימה אחראי להחמרה במונסון ועוד. בקיצור הפח (sink) מתמלא מהר יותר מהידלדלות התשומות לכלכלה. ההסבר הכלכלי: הפח חופשי- יריבי ולא מונע גישה מאחרים (non-excludable) בעוד המשאבים מונעים גישה מאחרים באמצעות זכויות קנייניות.

נראה שאנחנו בעולם מלא מאוד והמחיר על כך עולה בקצב מהיר. בעוד שרוב ההיסטוריה הדגש הופנה למשאבים המשמשים תשומה לכלכלה נראה היום כי הפח יפיל אותנו עוד לפני המשאבים.

נראה שאנחנו בעולם מלא מאוד והמחיר על כך עולה בקצב מהיר. בעוד שרוב ההיסטוריה הדגש הופנה למשאבים המשמשים תשומה לכלכלה נראה היום כי הפח יפיל אותנו עוד לפני המשאבים.

[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]