שינויים

להלן מספר דוגמאות להבנת החשיבות של השיטה המדעית, הפרכה של תאוריות שהיו קיימות בעבר והשפעתה על חיי היום יום שלנו. וכן ציוני דרך בהתפתחותה.  

להלן מספר דוגמאות להבנת החשיבות של השיטה המדעית, הפרכה של תאוריות שהיו קיימות בעבר והשפעתה על חיי היום יום שלנו. וכן ציוני דרך בהתפתחותה.  

* '''שימור המהירות של גוף בתנועה''' הפיזיקה של אריסטו{{הערה| ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95 ערך] בויקיפדיה העברית}} הכילה מספר אי דיוקים חשובים אך שלטה בכיפה במשך כ-1200 שנה. אחד האי דיוקים האלה היתה האמונה כי חפץ שלא פועלת עליו אנרגיה או כוח לא יזוז ממקומו. את הרעיון לכך ניתן לראות בצורה אינטואטיבית בכך שכדור שמתגלגל בגלל שזורקים אותו נעצר בסופו של דבר. לעומת זאת בפיזיקה של [[אייזיק ניוטון]] נתגלה עקרון הפוך - עקרון שימור התנע - גוף שלא מופעלים עליו כוח ישמור על אותה מהירות שהיתה לו - אם זורקים חפץ בריק - אין חיכוך. הסיבה לכך שגופים נעצרים היא חיכוך. ניוטון ואחרים מדדו את החיכוך של חומרים שונים והגדירו את עוצמת החיכוך. דבר זה משמש אחד הבסיסים לפיזיקה מודרנית ולהנדסה ומשתמשים בו ביישומים רבים החל בתכנון בטוח של רכבים וכבישים וכלה בתכנון של מסלולי חלליות.  

* '''שימור המהירות של גוף בתנועה''' הפיזיקה של אריסטו{{הערה| ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95 ערך] בוויקיפדיה העברית}} הכילה מספר אי דיוקים חשובים אך שלטה בכיפה במשך כ-1200 שנה. אחד האי דיוקים האלה היתה האמונה כי חפץ שלא פועלת עליו אנרגיה או כוח לא יזוז ממקומו. את הרעיון לכך ניתן לראות בצורה אינטואטיבית בכך שכדור שמתגלגל בגלל שזורקים אותו נעצר בסופו של דבר. לעומת זאת בפיזיקה של [[אייזיק ניוטון]] נתגלה עקרון הפוך - עקרון שימור התנע - גוף שלא מופעלים עליו כוח ישמור על אותה מהירות שהיתה לו - אם זורקים חפץ בריק - אין חיכוך. הסיבה לכך שגופים נעצרים היא חיכוך. ניוטון ואחרים מדדו את החיכוך של חומרים שונים והגדירו את עוצמת החיכוך. דבר זה משמש אחד הבסיסים לפיזיקה מודרנית ולהנדסה ומשתמשים בו ביישומים רבים החל בתכנון בטוח של רכבים וכבישים וכלה בתכנון של מסלולי חלליות.  

* '''עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע''', הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון אשר יצקו את הצורה היסודית של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי שהגה ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית). "פרינקיפיה" נחשבת לאחת היצירות המדעיות החשובות בכל הזמנים. הערכה מאוחרת יותר של השפעת הספר קבעה שעל אף שקבלת התאוריות של ניוטון לא הייתה מיידית, בחלוף מאה שנים לפרסום הספר, ב-1687, "איש לא יכול היה להכחיש, כי מתוך הפרינקיפיה צמח מדע חדש אשר, לפחות במובנים מסוימים, כה התעלה על כל מה שקדם לו, שהוא ניצב לבדו כמדגים האולטימטיבי של המדע בכללותו." ייתכן שהייתה זו אולי העוצמה של ה"פרינקיפיה", שהסבירה דברים רבים כל כך על טבע העולם בסגנון מופתי, שלם, קוהרנטי והרמוני, שגרמה לשיטה המדעית הזאת להיות מזוהה עם מדע הפיזיקה מאות שנים אחר ראשיתה. ה"פרינקיפיה" נחשבה בתקופתה ליצירה המהווה תפארת של המחשבה, והיא נחשבת, גם לאחר כמה מאות שנים, למונומנט ליכולת ההבנה הכבירה של האדם.

* '''עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע''', הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון אשר יצקו את הצורה היסודית של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי שהגה ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית). "פרינקיפיה" נחשבת לאחת היצירות המדעיות החשובות בכל הזמנים. הערכה מאוחרת יותר של השפעת הספר קבעה שעל אף שקבלת התאוריות של ניוטון לא הייתה מיידית, בחלוף מאה שנים לפרסום הספר, ב-1687, "איש לא יכול היה להכחיש, כי מתוך הפרינקיפיה צמח מדע חדש אשר, לפחות במובנים מסוימים, כה התעלה על כל מה שקדם לו, שהוא ניצב לבדו כמדגים האולטימטיבי של המדע בכללותו." ייתכן שהייתה זו אולי העוצמה של ה"פרינקיפיה", שהסבירה דברים רבים כל כך על טבע העולם בסגנון מופתי, שלם, קוהרנטי והרמוני, שגרמה לשיטה המדעית הזאת להיות מזוהה עם מדע הפיזיקה מאות שנים אחר ראשיתה. ה"פרינקיפיה" נחשבה בתקופתה ליצירה המהווה תפארת של המחשבה, והיא נחשבת, גם לאחר כמה מאות שנים, למונומנט ליכולת ההבנה הכבירה של האדם.

*'''האם כדור הארץ במרכז היקום''' - אחת הדעות הנפוצות בעבר היתה כי השמש והכוכבים כולם סובבים סביב השמש. רעיון זה נראה הגיוני שכן השמש נראית כאילו היא מקיפה את כדור הארץ היו פילוסופים יוונים עתיקים שכפרו בדבר זה, קופרניקוס, קפלר, גלילאו וניוטון הביאו ראיות ונימוקים לכך שרעיון זה אינו נכון. {{הערה|ראו את הערכים על [[קומסמוס]] לתאור המאבקים המדעיים והפוליטיים על התאוריות הקוסמולוגיות) כדור הארץ והכוכבים האחרים מקיפים את השמש והם מבצעים זאת במסלולים אליפטיים. מאוחר יותר התגלה כי גם השמש אינה "מרכז היקום" וכי היא רק כוכב אחד מתוך מאות מיליארדי כוכבים שסובבים חלק מגלקסיית שביל החלב, שהיא גלקסיה אחת מתוך מאות מיליארדי גלקסיות ביקום שקשה לנו לתפוס את גודלו.  

*'''האם כדור הארץ במרכז היקום''' - אחת הדעות הנפוצות בעבר היתה כי השמש והכוכבים כולם סובבים סביב השמש. רעיון זה נראה הגיוני שכן השמש נראית כאילו היא מקיפה את כדור הארץ היו פילוסופים יוונים עתיקים שכפרו בדבר זה, קופרניקוס, קפלר, גלילאו וניוטון הביאו ראיות ונימוקים לכך שרעיון זה אינו נכון. {{הערה|ראו את הערכים על [[קומסמוס]] לתאור המאבקים המדעיים והפוליטיים על התאוריות הקוסמולוגיות) כדור הארץ והכוכבים האחרים מקיפים את השמש והם מבצעים זאת במסלולים אליפטיים. מאוחר יותר התגלה כי גם השמש אינה "מרכז היקום" וכי היא רק כוכב אחד מתוך מאות מיליארדי כוכבים שסובבים חלק מגלקסיית שביל החלב, שהיא גלקסיה אחת מתוך מאות מיליארדי גלקסיות ביקום שקשה לנו לתפוס את גודלו.  

* [[הקזת דם]] היתה נוהג רפואי נפוץ מאד במשך כמעט 2000 שנה כדי לרפא מגוון גדול של מחלות ואף כשיטה למניעת מחלות. ברוב עצום של המקרים השיטה גרמה לאדם יותר נזק מתועלת עקב אובדן דם ולפעמים גם מחלה או מוות מזיהום. השימוש בשיטה נתמך על ידי "תאוריה" של 4 ליחות (שאחת מהן היא הדם) וכי המחלות השונות נוצרו עקב חוסר איזון בליחות אלה. השיטה יצאה משימוש במהלך המאה ה-19 לאחר שרופאים שונים הצביעו על חוסר היעילות שלה. במאה התשע עשרה פיתח פייר לואי שיטת מחקר רפואית כמותית, שבאמצעותה הדגים כי הקזת דם הייתה חסרת כל השפעה על הטיפול בדלקת ריאות ובמיני קדחת שונים. למרות זאת התוקף לואי על ידי רופאים שונים. היבט נוסף שדחק את הקזת הדם היתה ההבנה הגוברת על חשיבותם של חיידקים כמחוללי מחלות.  

* [[הקזת דם]] הייתה נוהג רפואי נפוץ מאד במשך כמעט 2000 שנה כדי לרפא מגוון גדול של מחלות ואף כשיטה למניעת מחלות. ברוב עצום של המקרים השיטה גרמה לאדם יותר נזק מתועלת עקב אובדן דם ולפעמים גם מחלה או מוות מזיהום. השימוש בשיטה נתמך על ידי "תאוריה" של 4 ליחות (שאחת מהן היא הדם) וכי המחלות השונות נוצרו עקב חוסר איזון בליחות אלה. השיטה יצאה משימוש במהלך המאה ה-19 לאחר שרופאים שונים הצביעו על חוסר היעילות שלה. במאה התשע עשרה פיתח פייר לואי שיטת מחקר רפואית כמותית, שבאמצעותה הדגים כי הקזת דם הייתה חסרת כל השפעה על הטיפול בדלקת ריאות ובמיני קדחת שונים. למרות זאת התוקף לואי על ידי רופאים שונים. היבט נוסף שדחק את הקזת הדם הייתה ההבנה הגוברת על חשיבותם של חיידקים כמחוללי מחלות.  

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

* '''מניעת מוות בילדים'''. במשך אלפי שנים חלק גדול מתוך הילדים מתו בלידה או בשנותיהם הראשונות. עבור משפחות רבות מוות של חצי עד שני שליש מהילדים היה דבר נפוץ. {{הערה|דוגמה לכך מובאת על ידי [[יובל נוח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הוא מדגים כיצד רוב הילדים של מלך ומלכה באנגליה לא שרדו את הלידה או את שנות הבגרות}} גם תמותה של נשים במהלך הלידה (עם או בלי מוות של התינוק) היה דבר נפוץ. אף שבראייה היסטורית הדבר נראה כיום כשיעור אובדן גבוה מאד, למעשה בעולם החי מקובלת רמה גבוה יותר של אובדן ילדים עקב [[רעב]], טורפים, מחלות, רצח צאצאים על ידי זכרים או אחים, ועוד. התפתחות הרפואה, ההיגינייה, המחקר המדעי הביולוגי במאלך המאה ה-19 וה-20 הובילו לכך שאובדן תינוק או ילד נחשב דבר נדיר יותר ויותר. דבר זה השתנה ראשית במדינות מערביות ולאחר מכן במדינות לא מערביות. בשנת 2004 במדינות העשירות (אירופה, ארה"ב, יפן ישראל) מעל 95% מהאנשים חיו יותר מ-15 שנה ומעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60. לעומת זאת באפריקה (בשל מגוון סיבות כמו [[עוני]], מחלות מדבקות, מלחמות ועוד) הסיכוי לשרוד מעבר לגיל 15 היה רק 55%. לעומת זאת אפילו במדינות עניות כמו אלו של דרום מזרח אסיה (הודו, סין , ויאטנם וכו') הסיכוי להגיע בשלום עד גיל 15 היה 80% בשנת 2004 ומאז הוא השתפר.  

* '''מניעת מוות בילדים'''. במשך אלפי שנים חלק גדול מתוך הילדים מתו בלידה או בשנותיהם הראשונות. עבור משפחות רבות מוות של חצי עד שני שליש מהילדים היה דבר נפוץ. {{הערה|דוגמה לכך מובאת על ידי [[יובל נוח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הוא מדגים כיצד רוב הילדים של מלך ומלכה באנגליה לא שרדו את הלידה או את שנות הבגרות}} גם תמותה של נשים במהלך הלידה (עם או בלי מוות של התינוק) היה דבר נפוץ. אף שבראייה היסטורית הדבר נראה כיום כשיעור אובדן גבוה מאד, למעשה בעולם החי מקובלת רמה גבוהה יותר של אובדן ילדים עקב [[רעב]], טורפים, מחלות, רצח צאצאים על ידי זכרים או אחים, ועוד. התפתחות הרפואה, ההיגיינה, המחקר המדעי הביולוגי במהלך המאה ה-19 וה-20 הובילו לכך שאובדן תינוק או ילד נחשב דבר נדיר יותר ויותר. דבר זה השתנה ראשית במדינות מערביות ולאחר מכן במדינות לא מערביות. בשנת 2004 במדינות העשירות (אירופה, ארה"ב, יפן ישראל) מעל 95% מהאנשים חיו יותר מ-15 שנה ומעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60. לעומת זאת באפריקה (בשל מגוון סיבות כמו [[עוני]], מחלות מדבקות, מלחמות ועוד) הסיכוי לשרוד מעבר לגיל 15 היה רק 55%. לעומת זאת אפילו במדינות עניות כמו אלו של דרום מזרח אסיה (הודו, סין , ויאטנם וכו') הסיכוי להגיע בשלום עד גיל 15 היה 80% בשנת 2004 ומאז הוא השתפר.  

* '''[[גלולה למניעת הריון]]''' - גלולות למניעת היריון (לרוב מכונות בקיצור "גלולות") הן אמצעי מניעה המיועד לנשים ונחשב לבעל יעילות גבוהה. הגלולות נכנסו לשוק התרופות בשנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-20 ומשמשות כיום מיליוני נשים ברחבי העולם. הגלולה נחשבת אחת [[טכנולוגיה|הטכנולוגית]] בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על חיי האנושות - שכן לראשונה היא סיפקה לנשים את היכולת להימנע מהריון לא רצוי. פיתוח הגלולות נחשב אחד השינויים הטכנולוגיים המהפכניים ביותר והוא בעל השלכות רבות וכבדות משקל על חברה האנושית והכלכלה האנושית מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 כמו [[פמיניזם]] ומעמד האשה, שילוב נשים בשוק העבודה, היבטים דמוגרפיים כמו [[מעבר דמוגרפי]], [[גידול אוכלוסין]], [[חינוך]] ו[[התמחות כלכלית]] , מבנה התא המשפחתי והיחסים בין המגדרים, היחס ליחסי מין ולמיניות, היחס לגוף, תפיסת המשפחה, היחס למסורת, היחס להומוסקסואליות ועוד. השימוש בגלולות שינה בצורה מהותית היבטים רבים של כלל החברה בתוך זמן קצר יחסית. לדוגמה  הגלולה אפשרה חיים משותפים ללא נישואין שהיו טאבו בקרב רוב החברות במשך אלפי שנים. המחקר של הגלולה למניעת הריון קודם במידה רבה תודות ל[[פמיניזם|פמיניסטיות]]. לפי העיתונאי Jonathan Eig ארבע דמויות מפתח אפשרו את פיתוח הגלולה - מרגרט סנגר שהייתה פעילה לזכויות נשים, גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית, ג'ון רוק (John Rock) רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית, וקתרין מקורמיק (Katharine McCormick) יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר.

* '''[[גלולה למניעת הריון]]''' - גלולות למניעת היריון (לרוב מכונות בקיצור "גלולות") הן אמצעי מניעה המיועד לנשים ונחשב לבעל יעילות גבוהה. הגלולות נכנסו לשוק התרופות בשנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-20 ומשמשות כיום מיליוני נשים ברחבי העולם. הגלולה נחשבת אחת [[טכנולוגיה|הטכנולוגית]] בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על חיי האנושות - שכן לראשונה היא סיפקה לנשים את היכולת להימנע מהריון לא רצוי. פיתוח הגלולות נחשב אחד השינויים הטכנולוגיים המהפכניים ביותר והוא בעל השלכות רבות וכבדות משקל על חברה האנושית והכלכלה האנושית מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 כמו [[פמיניזם]] ומעמד האשה, שילוב נשים בשוק העבודה, היבטים דמוגרפיים כמו [[מעבר דמוגרפי]], [[גידול אוכלוסין]], [[חינוך]] ו[[התמחות כלכלית]] , מבנה התא המשפחתי והיחסים בין המגדרים, היחס ליחסי מין ולמיניות, היחס לגוף, תפיסת המשפחה, היחס למסורת, היחס להומוסקסואליות ועוד. השימוש בגלולות שינה בצורה מהותית היבטים רבים של כלל החברה בתוך זמן קצר יחסית. לדוגמה  הגלולה אפשרה חיים משותפים ללא נישואין שהיו טאבו בקרב רוב החברות במשך אלפי שנים. המחקר של הגלולה למניעת הריון קודם במידה רבה תודות ל[[פמיניזם|פמיניסטיות]]. לפי העיתונאי Jonathan Eig ארבע דמויות מפתח אפשרו את פיתוח הגלולה - מרגרט סנגר שהייתה פעילה לזכויות נשים, גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית, ג'ון רוק (John Rock) רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית, וקתרין מקורמיק (Katharine McCormick) יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר.

[[קרל סייגן]] ([[קוסמוס]], [[עולם רדוף שדים]]) ו[[ז'ק פרסקו]] מתייחסים שניהם אל מדע ואל הכרת השיטה המדעית כחלק מהותי ב[[תרבות]] ובחיי היומיום. הם טוענים כי הכרות יומיומית עם השיטה המדעית תאפשר לזנוח דעות קדומות ואמונות הבל שיוצרות סבל, מדנים ומשברים בין אומות. שניהם מודעים גם להיבטים מסוכנים שיש במדע ובניצול אפשרי שלו מצד משטרים אפלים.  

[[קרל סייגן]] ([[קוסמוס]], [[עולם רדוף שדים]]) ו[[ז'ק פרסקו]] מתייחסים שניהם אל מדע ואל הכרת השיטה המדעית כחלק מהותי ב[[תרבות]] ובחיי היומיום. הם טוענים כי הכרות יומיומית עם השיטה המדעית תאפשר לזנוח דעות קדומות ואמונות הבל שיוצרות סבל, מדנים ומשברים בין אומות. שניהם מודעים גם להיבטים מסוכנים שיש במדע ובניצול אפשרי שלו מצד משטרים אפלים.  

הוגים נוספים כמו [[יובל נוח הררי]] מדברים על הקשר בין התפתחות המדע לבין תמורות חברתיות. ההרי טוען כי [[המהפכה המדעית]] היא תהליך מתמשך שבו מדע קשור ל[[צמיחה כלכלית|גידול כלכלי]] וולעוצמה פוליטית. המדע מסייע למדינות וחברות גדולות על ידי הטכנולוגיה שהוא מעניק והתעצמות הצבאית, המדינית והכלכלית של השליטים שתמכו בכך בכך שהם רתמו את המדע לשם [[שינוי טכנולוגי|התפתחות טכנולוגית]], [[צמיחה כלכלית]], [[גידול אוכלוסין]] וכן כיבוש או שעבוד של עמים אחרים.

הוגים נוספים כמו [[יובל נוח הררי]] מדברים על הקשר בין התפתחות המדע לבין תמורות חברתיות. ההרי טוען כי [[המהפכה המדעית]] היא תהליך מתמשך שבו מדע קשור ל[[צמיחה כלכלית|גידול כלכלי]] ולעוצמה פוליטית. המדע מסייע למדינות וחברות גדולות על ידי הטכנולוגיה שהוא מעניק והתעצמות הצבאית, המדינית והכלכלית של השליטים שתמכו בכך בכך שהם רתמו את המדע לשם [[שינוי טכנולוגי|התפתחות טכנולוגית]], [[צמיחה כלכלית]], [[גידול אוכלוסין]] וכן כיבוש או שעבוד של עמים אחרים.

 

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[יום דרווין]]

* [[יום דרווין]]