שינויים

יש הבדלים בין שיטות מחקר בין תחומי מחקר שונים, אבל יש מאפיינים משותפים לתחומי מחקר שונים. התהליך הכולל של השיטה המדעית עוסק בייצור השערות (תאוריה), פיתוח תחזיות על בסיס השערות אלה כתוצאה לוגית, ולאחר מכן ביצוע של ניסויים כדי לנסות לאשש או לסתור תחזיות אלה. התאוריה היא השערה המבוססת ידע שקיים בזמן ניסוח השאלה. התאוריה יכולה להיות ספציפית או רחבה. מדענים בודקים את ההשערות באמצעות ניסויים. בראייה מודרנית, תאוריה מדעית חייבת להיות ברת הפרכה, כלומר שניתן יהיה לזהות תוצאה אפשרית של ניסוי, שמתנגשת עם תחזיות שהסקנו מהתאוריה. אחרת לא ניתן לבדוק את ההשערה בצורה שיש לה משמעות.  

יש הבדלים בין שיטות מחקר בין תחומי מחקר שונים, אבל יש מאפיינים משותפים לתחומי מחקר שונים. התהליך הכולל של השיטה המדעית עוסק בייצור השערות (תאוריה), פיתוח תחזיות על בסיס השערות אלה כתוצאה לוגית, ולאחר מכן ביצוע של ניסויים כדי לנסות לאשש או לסתור תחזיות אלה. התאוריה היא השערה המבוססת ידע שקיים בזמן ניסוח השאלה. התאוריה יכולה להיות ספציפית או רחבה. מדענים בודקים את ההשערות באמצעות ניסויים. בראייה מודרנית, תאוריה מדעית חייבת להיות ברת הפרכה, כלומר שניתן יהיה לזהות תוצאה אפשרית של ניסוי, שמתנגשת עם תחזיות שהסקנו מהתאוריה. אחרת לא ניתן לבדוק את ההשערה בצורה שיש לה משמעות.  

קיים ויכוח של מדענים ושל היסטוריונים של המדע בשאלה מהי השיטה המדעית והאם זו קיימת בכלל או שמדובר בהכללה גסה, [[מיתוס]] שמספרים מדענים לעצמם ולציבור כדי לבצר את מעמדו של המדע. יש הטוענים גם כי יש מרחק רב בין תיאור השיטה עצמה לבין הדרך בה מדענים ומוסדות מדעיים מתנהגים באמת.  

קיים ויכוח של מדענים ושל היסטוריונים של המדע בשאלה מהי השיטה המדעית והאם זו קיימת בכלל או שמדובר בהכללה גסה, [[מיתוס]] שמספרים מדענים לעצמם ולציבור כדי לבצר את מעמדו של המדע. יש הטוענים גם כי יש מרחק רב בין תיאור השיטה עצמה לבין הדרך בה מדענים ו[[מוסד חברתי|מוסדות מדעיים]] מתנהגים באמת.  

למרות ויכוח זה ניתן להבחין כי יש הסכמה כללית בקרב מדענים רבים לגבי קווים לדמותה של השיטה המדעית, ומה נחשב יותר מדעי ומה פחות. כמו כן ניתן להבחין בצורה ברורה בין השיטה המדעית לבין שיטות אחרות של צבירה ושמירה של ידע - ובעיקר בין מדע לבין שיטות אחרות של השגה ושימור של ידע כמו מסורת, דעות קדומות, פילוסופיה טהורה, או ניסיון לקבוע את האמת על ידי כסף, כוח פוליטי או צבאי, תפוצה רחבה של רעיונות ועוד.  

למרות ויכוח זה ניתן להבחין כי יש הסכמה כללית בקרב מדענים רבים לגבי קווים לדמותה של השיטה המדעית, ומה נחשב יותר מדעי ומה פחות. כמו כן ניתן להבחין בצורה ברורה בין השיטה המדעית לבין שיטות אחרות של צבירה ושמירה של ידע - ובעיקר בין מדע לבין שיטות אחרות של השגה ושימור של ידע כמו מסורת, דעות קדומות, פילוסופיה טהורה, או ניסיון לקבוע את האמת על ידי כסף, כוח פוליטי או צבאי, תפוצה רחבה של רעיונות ועוד.  

כמו כן למרות הביקורת על השיטה המדעית, כנוטה לפעמים לשימור של דעות קדומות, קיפאון מחשבתי, צביעות וכו', היא הצליחה להגיע להישגים כבירים בתחומים מדע רבים, לקשר בין תופעות לא קשורות לכאורה, לאפשר פיתוח טכנולוגי אדיר ב-300 השנים האחרונות ולהגיע להישגים אובייקטיביים שונים כמו הבנת תנועת גרמי השמיים וכדור הארץ, השליטה בחשמל, הרפואה והארכת תוחלת חיי האדם, [[חקלאות תעשייתית]] והגדלת ה[[פריון חקלאי]], [[טיסה לחלל]] ועוד.  

כמו כן למרות הביקורת על השיטה המדעית, כנוטה לפעמים לשימור של דעות קדומות, קיפאון מחשבתי, צביעות וכו', היא הצליחה להגיע להישגים כבירים בתחומים מדע רבים, לקשר בין תופעות לא קשורות לכאורה, לאפשר פיתוח טכנולוגי אדיר ב-300 השנים האחרונות ולהגיע להישגים אובייקטיביים שונים כמו הבנת תנועת גרמי השמיים וכדור הארץ, השליטה בחשמל, הרפואה והארכת תוחלת חיי האדם, [[חקלאות תעשייתית]] והגדלת ה[[פריון חקלאי]], [[טיסה לחלל]] ועוד.  

   

   

==מדע, פלורליזם ודמוקרטיה==

==מדע, פלורליזם ודמוקרטיה==

יש מספר הוגים המקשרים בין השיטה המדעית והחשיבה המדעית לבין ערכים של סקרנות, פלורליזם, ספקנות וחופש הביטוי שקיימים גם בדמוקרטיה וב[[ליברליזם]]. הפיזיקאי [[עקיבא אור]] ואחרים הצביעו על כך שאין זה מקרי שהתפתחות המדע, הטכנולוגיה והאמונות התרחשה בקצב מהיר מאד באתונה העתיקה בזמן שזו הייתה בעלת שלטון דמוקרטיה. אור טוען כי השלטון הדמוקרטי עודד אנשים לחשוב, לערער על מוסכמות ולתהות לפשרם של דברים, לעומת זאת באומות עתיקות אחרות כמו הבבלים, הפרסים, המצרים וכו', אף שהם הגיעו להישגים גדולים בתחומי מחקר, אדריכלות, קצב ההתקדמות היה איטי הרבה יותר ונפל בהרבה מזה של היוונים הקדמונים. זאת בשל שמשטר מלוכני מעדיף את הכניעות של העם הנשלט ומעדיף שהציבור יחשוב כי האלים הם אלו אשר שולטים בעולם והם אלו שאחראים לכך שהשליט הנוכחי, השושלת שלו שולטים וכי קיומה של השיטה הפוליטית, החברתית, הכלכלית, המוסרית הנהוגה באותו מקום וזמן היא שיטה נצחית שבה האלים חושקים, ומי שמערער עליה הוא כופר, רשע, טיפש וכו'.  

יש מספר הוגים המקשרים בין השיטה המדעית והחשיבה המדעית לבין ערכים של סקרנות, פלורליזם, ספקנות וחופש הביטוי שקיימים גם בדמוקרטיה וב[[ליברליזם]]. הפיזיקאי [[עקיבא אור]] ואחרים הצביעו על כך שאין זה מקרי שהתפתחות המדע, הטכנולוגיה והאמונות התרחשה בקצב מהיר מאד באתונה העתיקה בזמן שזו הייתה בעלת שלטון דמוקרטיה. אור טוען כי השלטון הדמוקרטי עודד אנשים לחשוב, לערער על מוסכמות ולתהות לפשרם של דברים, לעומת זאת באומות עתיקות אחרות כמו הבבלים, הפרסים, המצרים וכו', אף שהם הגיעו להישגים גדולים בתחומי מחקר, אדריכלות, קצב ההתקדמות היה איטי הרבה יותר ונפל בהרבה מזה של היוונים הקדמונים. זאת בשל שמשטר מלוכני מעדיף את הכניעות של העם הנשלט ומעדיף שהציבור יחשוב כי האלים הם אלו אשר שולטים בעולם והם אלו שאחראים לכך שהשליט הנוכחי, השושלת שלו שולטים וכי קיומה של השיטה הפוליטית, החברתית, הכלכלית, המוסרית הנהוגה באותו מקום וזמן היא שיטה נצחית שבה האלים חושקים, ומי שמערער עליה הוא כופר, רשע, טיפש וכו'.