שורה 1: |
שורה 1: |
− | מצ"ב דוגמא ל[[תקציב חלופי]], שהוכן בשנת 2006, ל[[מדינת ישראל]]. מטרתו הייתה להציב חלופה ל[[נאו-ליברליזם|מדיניות הנאו ליברלית]] של [[משרד האוצר]], ולהראות שקיימים חלופות כלכליות יותר טובות מאלו שמוצעות בדרך כלל. התקציב כולל הן את הצעת האוצר ומולה את ההצעה החלופית. תקציב מדינה חלופי זה מתבסס במתכונתו הראשונית כאן כאב טיפוס לתקציב חלופי עדיין על תקציבי מדינה חלופיים אחרים, אך ייחודו כאמור בכך, שבכוונתנו בהמשך הדרך לזנוח את כל האלמנטים הנאו ליברליים, הקיימים באופן חלקי כזה או אחר גם בתקציבים אלטרנטיביים אחרים, ולהחליפם בפרדיגמה כלכלית חדשה. תקציב מדינה חלופי זה, שהינו הראשון מסוגו, אמור לשמש כמודל וכאב טיפוס, שעליו יתבססו תקציבי המדינה החלופיים הבאים, ושינוהלו ויוכנו באופן דמוקרטי במסגרת של [[תקציב צללים דמוקרטי השתתפותי]]. בתקציבים הבאים בכוונתנו לזנוח עוד ועוד וביתר שאת את כל היסודות הנאו ליברליים, שנמצאים בבסיס התקציב הממשלתי הרגיל, וגם בתקציבים חלופיים שונים, עד להחלפתם המוחלטת ביסודות כלכליים אלטרנטיביים - חלופיים, ובעיקר כאלו האמונים על הכלכלה הבודהיסטית, הכלכלה האקולוגית והכלכלה בת הקיימא(קיימות). | + | מצ"ב דוגמא ל[[תקציב חלופי]], שהוכן בשנת 2006, ל[[מדינת ישראל]]. מטרתו הייתה להציב חלופה ל[[נאו-ליברליזם|מדיניות הנאו-ליברלית]] של [[משרד האוצר]], ולהראות שקיימים חלופות כלכליות יותר טובות מאלו שמוצעות בדרך כלל. התקציב כולל הן את הצעת האוצר ומולה את ההצעה החלופית. תקציב מדינה חלופי זה מתבסס במתכונתו הראשונית כאן כאב טיפוס לתקציב חלופי עדיין על תקציבי מדינה חלופיים אחרים, אך ייחודו כאמור בכך, שבכוונתנו בהמשך הדרך לזנוח את כל האלמנטים הנאו-ליברליים, הקיימים באופן חלקי כזה או אחר גם בתקציבים אלטרנטיביים אחרים, ולהחליפם בפרדיגמה כלכלית חדשה. תקציב מדינה חלופי זה, שהינו הראשון מסוגו, אמור לשמש כמודל וכאב טיפוס, שעליו יתבססו תקציבי המדינה החלופיים הבאים, ושינוהלו ויוכנו באופן דמוקרטי במסגרת של [[תקציב צללים דמוקרטי השתתפותי]]. בתקציבים הבאים בכוונתנו לזנוח עוד ועוד וביתר שאת את כל היסודות הנאו-ליברליים, שנמצאים בבסיס התקציב הממשלתי הרגיל, וגם בתקציבים חלופיים שונים, עד להחלפתם המוחלטת ביסודות כלכליים אלטרנטיביים - חלופיים, ובעיקר כאלו האמונים על הכלכלה הבודהיסטית, הכלכלה האקולוגית והכלכלה בת הקיימא(קיימות). |
| | | |
| '''תקציב חלופי 2006''' | | '''תקציב חלופי 2006''' |
שורה 48: |
שורה 48: |
| יתירה מזאת, הפחתת הוצאות הממשלה, כפי שמופיע בתקציב המדינה המוצע, הנה החלטה בעיניים פקוחות, שלא להשקיע בחברה הישראלית. אל נוכח תחזיות האוצר לצמיחה ב-2006-2010 ואל נוכח הצעדים שהאוצר מציע על מנת ששיעורי צמיחה אלה אכן יושגו, רשאי הציבור הישראלי לקוות, כי גם הוא ייהנה מפירות הצמיחה החזויה, אם על ידי גידול בהכנסותיו ואם על ידי שיפור השירותים שהוא מקבל מן הממשלה. אלא שציפיות אלה בלשון המעטה אין להם על מה להתבסס ואין להם על מה לסמוך. ספק אם צמיחה כשלעצמה ובייחוד צמיחה שמתבססת כל כולה על הטבות לבעלי ההון ולבעלי ההכנסות הגבוהות, תוכל לשפר את חלוקת ההכנסות בישראל. בעשור וחצי האחרונים, גם בשנים שבהן נרשמה צמיחה, הכנסות העשירון העליון גדלו אבל אלה של רוב הציבור לא השתנו. | | יתירה מזאת, הפחתת הוצאות הממשלה, כפי שמופיע בתקציב המדינה המוצע, הנה החלטה בעיניים פקוחות, שלא להשקיע בחברה הישראלית. אל נוכח תחזיות האוצר לצמיחה ב-2006-2010 ואל נוכח הצעדים שהאוצר מציע על מנת ששיעורי צמיחה אלה אכן יושגו, רשאי הציבור הישראלי לקוות, כי גם הוא ייהנה מפירות הצמיחה החזויה, אם על ידי גידול בהכנסותיו ואם על ידי שיפור השירותים שהוא מקבל מן הממשלה. אלא שציפיות אלה בלשון המעטה אין להם על מה להתבסס ואין להם על מה לסמוך. ספק אם צמיחה כשלעצמה ובייחוד צמיחה שמתבססת כל כולה על הטבות לבעלי ההון ולבעלי ההכנסות הגבוהות, תוכל לשפר את חלוקת ההכנסות בישראל. בעשור וחצי האחרונים, גם בשנים שבהן נרשמה צמיחה, הכנסות העשירון העליון גדלו אבל אלה של רוב הציבור לא השתנו. |
| | | |
− | באשר לשיפור השירותים הציבוריים, ניתן לקבוע בוודאות גמורה שהדבר לא ייקרה, שכן הממשלה החליטה לכבול את ידיה היא, באמצעות הגבלת הגידול בתקציב ההוצאות שלה, לאחוז אחד בלבד בכל אחת מן השנים 2006-2010. לא זו בלבד שתקציב זה לא יגדל, אלא שהוא יישחק, וזאת משום ששיעור הגידול של האוכלוסייה בישראל עומד על כ-1.7%, ופירוש הדבר שחיקה הדרגתית של התקציב בחישוב לנפש. נזכיר כי החלטה ממשלתית זו התקבלה על רקע של שלוש שנים רצופות של קיצוצי תקציב גדולים, בסכום מצטבר של כ-65 מיליארד שקל. השירותים החברתיים היו הנפגעים הראשיים של קיצוצים אלה. קיצוצים אלה כבר פגעו קשות במערכת החינוך, במערכת ההשכלה הגבוהה, במערכת הבריאות וברשת הביטחון הסוציאלי. אם נמקד את מבטנו במערכת החינוך בלבד, הרי שכבר כיום, תלמידים נהנים מפחות שעות הוראה מאשר בעבר, האוניברסיטאות מצמצמות פעילויות הוראה ומחקר, שדרת המדענים של ישראל מזדקנת וצעירים אינם תופסים את מקומם. | + | באשר לשיפור השירותים הציבוריים, ניתן לקבוע בוודאות גמורה שהדבר לא ייקרה, שכן הממשלה החליטה לכבול את ידיה היא, באמצעות הגבלת הגידול בתקציב ההוצאות שלה, לאחוז אחד בלבד בכל אחת מן השנים 2006-2010. לא זו בלבד שתקציב זה לא יגדל, אלא שהוא יישחק, וזאת משום ששיעור הגידול של האוכלוסייה בישראל עומד על כ-1.7%, ופירוש הדבר שחיקה הדרגתית של התקציב בחישוב לנפש. נזכיר כי החלטה ממשלתית זו התקבלה על רקע של שלוש שנים רצופות של קיצוצי תקציב גדולים, בסכום מצטבר של כ-65 מיליארד ש"ח. השירותים החברתיים היו הנפגעים הראשיים של קיצוצים אלה. קיצוצים אלה כבר פגעו קשות במערכת החינוך, במערכת ההשכלה הגבוהה, במערכת הבריאות וברשת הביטחון הסוציאלי. אם נמקד את מבטנו במערכת החינוך בלבד, הרי שכבר כיום, תלמידים נהנים מפחות שעות הוראה מאשר בעבר, האוניברסיטאות מצמצמות פעילויות הוראה ומחקר, שדרת המדענים של ישראל מזדקנת וצעירים אינם תופסים את מקומם. |
| | | |
| יוצא, אם כן, כי התחייבות הממשלה למדיניות של צמיחה בכל מחיר, וליתר דיוק במחיר צמצום של השירותים החברתיים, משולה להעסקת מפוח בהפחת רוח במפרשיה של סירה, בשעה שהסירה עצמה הולכת ומתפרקת | | יוצא, אם כן, כי התחייבות הממשלה למדיניות של צמיחה בכל מחיר, וליתר דיוק במחיר צמצום של השירותים החברתיים, משולה להעסקת מפוח בהפחת רוח במפרשיה של סירה, בשעה שהסירה עצמה הולכת ומתפרקת |
שורה 218: |
שורה 218: |
| הלאומיות. זה כולל | | הלאומיות. זה כולל |
| הוצאות למשק הדלק | | הוצאות למשק הדלק |
− | ( 110 מיליון ש"ח ) ותמיכות | + | (110 מיליון ש"ח) ותמיכות |
− | במחירי מים ( 730 מיליון ש"ח ) | + | במחירי מים (730 מיליון ש"ח) |
| כהצעת הממשלה | | כהצעת הממשלה |
| | | |
| משרד החקלאות כולל 880 מיליון ש"ח 1.1 מיליארד ש"ח | | משרד החקלאות כולל 880 מיליון ש"ח 1.1 מיליארד ש"ח |
| תמיכות בייצור חקלאי | | תמיכות בייצור חקלאי |
− | ( 185 מיליון ש"ח ) ותמיכות | + | (185 מיליון ש"ח) ותמיכות |
− | אחרות ( 344 מיליון ש"ח ) | + | אחרות (344 מיליון ש"ח) |
| כהצעת הממשלה | | כהצעת הממשלה |
| | | |
שורה 270: |
שורה 270: |
| | | |
| | | |
− | חזון התקציב החלופי: להפוך את ישראל למדינת מדע מצטיינת ולאוניברסיטה אחת גדולה בדרך של חתירה להגדלת נתח סקטור מדע ומו"פ בתוצר מ-4.7% ל-10%. זה מחייב הצבת סקטור חינוך, מדע והשכלה גבוהה כסקטור הגדול בתקציב המדינה. | + | חזון התקציב החלופי: להפוך את ישראל למדינת מדע מצטיינת ולאוניברסיטה אחת גדולה בדרך של חתירה להגדלת נתח סקטור מדע ומו"פ בתוצר מ-4.7% ל-10%. זה מחייב הצבת סקטור חינוך, מדע והשכלה גבוהה כסקטור הגדול בתקציב המדינה. |
| | | |
| ==פירוט תקציבים לחינוך השכלה ומחקר== | | ==פירוט תקציבים לחינוך השכלה ומחקר== |
שורה 280: |
שורה 280: |
| בתקציב החלופי ובתקציב הממשלה | | בתקציב החלופי ובתקציב הממשלה |
| | | |
− | אשכול תקציבי ביטחון לאומי: ס"ה: 5 מיליארד ש"ח ( 4 מיליארד ש"ח ) | + | אשכול תקציבי ביטחון לאומי: ס"ה: 5 מיליארד ש"ח (4 מיליארד ש"ח) |
− | ביטחון לאומי 4.7 מיליארד ש"ח ( 4 מיליארד ש"ח ) | + | ביטחון לאומי 4.7 מיליארד ש"ח (4 מיליארד ש"ח) |
− | ביטחון פנים 300 מיליון ש"ח ( 65 מיליון ש"ח ) | + | ביטחון פנים 300 מיליון ש"ח (65 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | אשכול תקציבי ביטחון חברתי, בריאות ורווחה: ס"ה: 900 מיליון ש"ח ( 350 מיליון ש"ח ) | + | אשכול תקציבי ביטחון חברתי, בריאות ורווחה: ס"ה: 900 מיליון ש"ח (350 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | המוסד לביטוח לאומי - 500 מיליון ש"ח ( 200 מיליון ש"ח ) | + | המוסד לביטוח לאומי - 500 מיליון ש"ח (200 מיליון ש"ח) |
− | משרד הרווחה 50 מיליון ש"ח ( 3.7 מיליון ש"ח ) | + | משרד הרווחה 50 מיליון ש"ח (3.7 מיליון ש"ח) |
− | משרד הבריאות 350 מיליון ש"ח ( 150 מיליון ש"ח ) | + | משרד הבריאות 350 מיליון ש"ח (150 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | אשכול תקציבי פיתוח חברתי: ס"ה: 38.8 מיליארד ש"ח ( 34.1 מיליארד ש"ח ) | + | אשכול תקציבי פיתוח חברתי: ס"ה: 38.8 מיליארד ש"ח (34.1 מיליארד ש"ח) |
| | | |
− | משרד החינוך והתרבות 29.7 מיליארד ש"ח ( 27.7 מיליארד ש"ח ) | + | משרד החינוך והתרבות 29.7 מיליארד ש"ח (27.7 מיליארד ש"ח) |
| | | |
− | מדע והשכלה גבוהה 9.1 מיליארד ש"ח ( 6.1 מיליארד ש"ח ) | + | מדע והשכלה גבוהה 9.1 מיליארד ש"ח (6.1 מיליארד ש"ח) |
− | קליטת עלייה ( 300 מיליון ש"ח ) | + | קליטת עלייה (300 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | אשכול תקציבי פיתוח פיזי: ס"ה: 600 מיליון ש"ח ( 1 מיליון ש"ח ) | + | אשכול תקציבי פיתוח פיזי: ס"ה: 600 מיליון ש"ח (1 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | בינוי ושכון ומנהל מקרקעי ישראל 300 מיליון ש"ח ( 1 מיליון ש"ח ) | + | בינוי ושכון ומנהל מקרקעי ישראל 300 מיליון ש"ח (1 מיליון ש"ח) |
| תחבורה 200 מיליון ש"ח | | תחבורה 200 מיליון ש"ח |
− | משרד לאיכות הסביבה והייעור 100 מיליון ש"ח ( 5 מיליון ש"ח ) | + | משרד לאיכות הסביבה והייעור 100 מיליון ש"ח (5 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | אשכול תקציבי פיתוח כלכלי ס"ה: 3.5 מיליארד ש"ח ( 2.32 מיליארד ש"ח ) | + | אשכול תקציבי פיתוח כלכלי ס"ה: 3.5 מיליארד ש"ח (2.32 מיליארד ש"ח) |
| | | |
− | תעשייה, מסחר ותעסוקה 2.6 מיליארד ש"ח ( 2 מיליארד ש"ח ) | + | תעשייה, מסחר ותעסוקה 2.6 מיליארד ש"ח (2 מיליארד ש"ח) |
− | חקלאות 400 מיליון ש"ח ( 285 מיליון ש"ח ) | + | חקלאות 400 מיליון ש"ח (285 מיליון ש"ח) |
− | תשתיות לאומיות 500 מיליון ש"ח ( 30 מיליון ש"ח ) | + | תשתיות לאומיות 500 מיליון ש"ח (30 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | תיירות 40 מיליון ש"ח ( 1.1 מיליון ש"ח ) | + | תיירות 40 מיליון ש"ח (1.1 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | משרדי ממשל: ס"ה: 700 מיליון ש"ח ( 400 מיליון ש"ח ) | + | משרדי ממשל: ס"ה: 700 מיליון ש"ח (400 מיליון ש"ח) |
| | | |
− | ראש הממשלה 175 מיליון ש"ח ( 175 מיליון ש"ח ) | + | ראש הממשלה 175 מיליון ש"ח (175 מיליון ש"ח) |
− | משרד האוצר 200 מיליון ש"ח ( 200 מיליון ש"ח ) | + | משרד האוצר 200 מיליון ש"ח (200 מיליון ש"ח) |
− | משרד הפנים 12 מיליון ש"ח ( 12 מיליון ש"ח ) | + | משרד הפנים 12 מיליון ש"ח (12 מיליון ש"ח) |
− | רשויות מקומיות 300 מיליון ש"ח ( 113 מיליון ש"ח ) | + | רשויות מקומיות 300 מיליון ש"ח (113 מיליון ש"ח) |
| | | |
| | | |
שורה 322: |
שורה 322: |
| סך תקציבי סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה:49.5 מיליארד ש"ח (41.15 מיליארד ש"ח) | | סך תקציבי סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה:49.5 מיליארד ש"ח (41.15 מיליארד ש"ח) |
| | | |
− | סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה בתקציב החלופי גדול בהיקפו מתקציב הביטחון בהצעת התקציב החלופי ב-8.8 מיליארד ש"ח. | + | סקטור חינוך, מדע, מו"פ והשכלה גבוהה בתקציב החלופי גדול בהיקפו מתקציב הביטחון בהצעת התקציב החלופי ב-8.8 מיליארד ש"ח. |
| | | |
| סקטור חינוך,מדע והשכלה גבוהה גדול מסקטור זה בהצעת תקציב הממשלה ב-8.3 מיליארד ש"ח | | סקטור חינוך,מדע והשכלה גבוהה גדול מסקטור זה בהצעת תקציב הממשלה ב-8.3 מיליארד ש"ח |
שורה 334: |
שורה 334: |
| ההצעה להנהגת שכר מינימום במשק בסך 6000 ש"ח הנה רכיב מרכזי בתוכנית צוות התקציב החלופי למיצוי פוטנציאל המשק. הצעה זו תקפה גם במובני המדיניות הכלכלית של הממשלה עצמה, כלומר שעור שיעור צמיחה של 6.5%-7.5% ולצמצום משמעותי ומיידי בשעורי העוני והאבטלה. | | ההצעה להנהגת שכר מינימום במשק בסך 6000 ש"ח הנה רכיב מרכזי בתוכנית צוות התקציב החלופי למיצוי פוטנציאל המשק. הצעה זו תקפה גם במובני המדיניות הכלכלית של הממשלה עצמה, כלומר שעור שיעור צמיחה של 6.5%-7.5% ולצמצום משמעותי ומיידי בשעורי העוני והאבטלה. |
| | | |
− | ייקבע, בראייה של תקציב המדינה, המשק הישראלי והחברה הישראלית, הנהגת שכר מינימום בסך 6000 ש"ח, זו השקעה לאומית אקוטית להאצת והרחבת הפיתוח החברתי והכלכלי של המשק והחברה בישראל, משותפת לממשלה, המגזר היצרני, המגזר הפיננסי, יהודי התפוצות, הקהילייה החינוכית והאוניברסיטאית. | + | ייקבע, בראייה של תקציב המדינה, המשק הישראלי והחברה הישראלית, הנהגת שכר מינימום בסך 6,000 ש"ח, זו השקעה לאומית אקוטית להאצת והרחבת הפיתוח החברתי והכלכלי של המשק והחברה בישראל, משותפת לממשלה, המגזר היצרני, המגזר הפיננסי, יהודי התפוצות, הקהילייה החינוכית והאוניברסיטאית. |
| | | |
| צבורי היעד של השקעת עתק חברתית לאומית חדשה זו הם בני דור העתיד של מדינת ישראל, קרי, ילדים, נוער וצעירים. | | צבורי היעד של השקעת עתק חברתית לאומית חדשה זו הם בני דור העתיד של מדינת ישראל, קרי, ילדים, נוער וצעירים. |
שורה 357: |
שורה 357: |
| | | |
| ===הערות === | | ===הערות === |
− | * הנהגת שכר מינימום בסך 6000 ש"ח, תביא לגידול של 2.5%-3.5% בשיעור צמיחת המשק. כפועל יוצא מכך, הכנסות המדינה, בגין גידול בצמיחת המשק בשיעור שמעל 6% יגדלו ב-4-5 מיליארד ש"ח. | + | * הנהגת שכר מינימום בסך 6,000 ש"ח, תביא לגידול של 2.5%-3.5% בשיעור צמיחת המשק. כפועל יוצא מכך, הכנסות המדינה, בגין גידול בצמיחת המשק בשיעור שמעל 6% יגדלו ב-4-5 מיליארד ש"ח. |
− | * הנהגת שכר המינימום בגובה של 6000 ש"ח, דהיינו עד כ-70% מהשכר הממוצע תביא גם לגביית מיסים של למעלה מ-18 מיליארד ש"ח בשנה, שלא נלקחה בחשבון בהצעת תקציב המדינה של הממשלה. | + | * הנהגת שכר המינימום בגובה של 6,000 ש"ח, דהיינו עד כ-70% מהשכר הממוצע תביא גם לגביית מיסים של למעלה מ-18 מיליארד ש"ח בשנה, שלא נלקחה בחשבון בהצעת תקציב המדינה של הממשלה. |
| | | |
| במידת הצורך ההכנסות יוקצו להשלמת מימון שכר מינימום וכן לתוספת מיליארד ש"ח לגמלאים ומיליארד ש"ח לנכים זאת, לצורך הגדלת שכר מינימום לסקטורים אלה. | | במידת הצורך ההכנסות יוקצו להשלמת מימון שכר מינימום וכן לתוספת מיליארד ש"ח לגמלאים ומיליארד ש"ח לנכים זאת, לצורך הגדלת שכר מינימום לסקטורים אלה. |
שורה 366: |
שורה 366: |
| ייקבע, בראייה של תקציב המדינה, כי בניית דיור ציבורי, לצורך השכרה ומכירה של הדירות, ייחשב כפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. חשיבותו של הדיור הציבורי בראייה לאומית טמונה הן ביכולתו לצמצם את הפערים החברתיים ופערי הדיור במדינת ישראל, כמו גם ביכולתו ליצור מקומות תעסוקה רבים כפי שייקבע בהמשך ובכך לתרום לצמצום האבטלה וממדי העוני במדינת ישראל. זו לא עוד עבודה יזומה על ידי הממשלה כי אם צורך קיומי של החברה הישראלית. | | ייקבע, בראייה של תקציב המדינה, כי בניית דיור ציבורי, לצורך השכרה ומכירה של הדירות, ייחשב כפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. חשיבותו של הדיור הציבורי בראייה לאומית טמונה הן ביכולתו לצמצם את הפערים החברתיים ופערי הדיור במדינת ישראל, כמו גם ביכולתו ליצור מקומות תעסוקה רבים כפי שייקבע בהמשך ובכך לתרום לצמצום האבטלה וממדי העוני במדינת ישראל. זו לא עוד עבודה יזומה על ידי הממשלה כי אם צורך קיומי של החברה הישראלית. |
| | | |
− | בניית כ-25000 יחידות דיור בשנה בעלות של כ-6 מיליארד ש"ח, ייצור כ-100000 מקומות עבודה חדשים. | + | בניית כ-25,000 יחידות דיור בשנה בעלות של כ-6 מיליארד ש"ח, ייצור כ-100,000 מקומות עבודה חדשים. |
− | בניית דיור ציבורי בפריפריה ובשילוב של הטבות ותמריצים נוספים כמופיע במסמך זה תביא הון אנושי ברמה גבוה לאזורים נחלשים, תיצור מומנטום ודינמיקה של פיתוח כלכלי, תצמצם את ממדי העוני האבטלה ותעלה את רמת החיים. | + | בניית דיור ציבורי בפריפריה ובשילוב של הטבות ותמריצים נוספים כמופיע במסמך זה תביא הון אנושי ברמה גבוהה לאזורים נחלשים, תיצור מומנטום ודינמיקה של פיתוח כלכלי, תצמצם את ממדי העוני האבטלה ותעלה את רמת החיים. |
− | בגבייה של בממוצע כ-1500 ש"ח ליחידת דיור יגדלו הכנסות המדינה מאגרות ב-0.5 מיליארד ש"ח בשנה. | + | בגבייה של בממוצע כ-1,500 ש"ח ליחידת דיור יגדלו הכנסות המדינה מאגרות ב-0.5 מיליארד ש"ח בשנה. |
| הפרויקט האמור עונה על אחד משלושת היעדים העיקריים של חובות המדינה כלפי אזרחיה: דיור הולם, פרנסה הולמת וחינוך לכל. | | הפרויקט האמור עונה על אחד משלושת היעדים העיקריים של חובות המדינה כלפי אזרחיה: דיור הולם, פרנסה הולמת וחינוך לכל. |
| | | |
שורה 377: |
שורה 377: |
| לפי ביטוח לאומי מדיניות הממשלה הובילה לתוספת של 9 מיליארד ש"ח לעשירונים העליונים והפחתה של מיליארד ש"ח לעשירונים התחתונים. | | לפי ביטוח לאומי מדיניות הממשלה הובילה לתוספת של 9 מיליארד ש"ח לעשירונים העליונים והפחתה של מיליארד ש"ח לעשירונים התחתונים. |
| | | |
− | זה אומר, הממשלה תרמה להגדלת הפער בהכנסה לנפש בין עשירונים אלה ב-1300 ש"ח. | + | זה אומר, הממשלה תרמה להגדלת הפער בהכנסה לנפש בין עשירונים אלה ב-1,300 ש"ח. |
| | | |
| חברי צוות כלכלה חלופית גורסים שלוחמה בעוני מחייבת בנוסף להנהגת שכר מינימום בסך 6000 ש"ח גם: | | חברי צוות כלכלה חלופית גורסים שלוחמה בעוני מחייבת בנוסף להנהגת שכר מינימום בסך 6000 ש"ח גם: |
שורה 396: |
שורה 396: |
| | | |
| | | |
− | להלן טבלת נתונים המשקפים סדר עדיפויות לאומי חדש לפי התקציב החלופי ל 2006. | + | להלן טבלת נתונים המשקפים סדר עדיפויות לאומי חדש לפי התקציב החלופי ל-2006. |
| | | |
| משרד ממשלתי פרוייקטים מוצעים הנגב הגליל ירושלים | | משרד ממשלתי פרוייקטים מוצעים הנגב הגליל ירושלים |
שורה 413: |
שורה 413: |
| עבור כל אזרח | | עבור כל אזרח |
| העלאת קיצבאות ילדים 1 מיליארד 2.5 מיליארד 3 מיליארד | | העלאת קיצבאות ילדים 1 מיליארד 2.5 מיליארד 3 מיליארד |
− | איסור העבקת עובדים במגזר 200 מיליון 300 מיליון 500 מיליון | + | איסור העסקת עובדים במגזר 200 מיליון 300 מיליון 500 מיליון |
| הציבורי דרך חברות כוח אדם | | הציבורי דרך חברות כוח אדם |
| | | |
שורה 488: |
שורה 488: |
| יעדי העל בהצעת התקציב החלופי לשנת 2006 והשנים הבאות: | | יעדי העל בהצעת התקציב החלופי לשנת 2006 והשנים הבאות: |
| | | |
− | בשלב הראשון עד להחלפת וביטול רעיון הצמיחה באופן סופי, מיצוי פוטנציאל צמיחת המשק בגובה של 6%-7%, וזאת כאמור במשך מספר השנים הראשונות עד להחלפת מדיניות הצמיחה, בדרך של הכפלת נתח מו"פ בתוצר מ-4.7% ל-10% וביסוסה של ישראל כמדינת מדע ומו"פ והשכלה גבוהה. | + | בשלב הראשון עד להחלפת וביטול רעיון הצמיחה באופן סופי, מיצוי פוטנציאל צמיחת המשק בגובה של 6%-7%, וזאת כאמור במשך מספר השנים הראשונות עד להחלפת מדיניות הצמיחה, בדרך של הכפלת נתח מו"פ בתוצר מ-4.7% ל-10% וביסוסה של ישראל כמדינת מדע ומו"פ והשכלה גבוהה. |
| | | |
| הכפלת האוכלוסייה היהודית בנגב, ירושלים וסביבותיה והגליל. | | הכפלת האוכלוסייה היהודית בנגב, ירושלים וסביבותיה והגליל. |
שורה 498: |
שורה 498: |
| מפעל הפיתוח הלאומי המוצע לקדם יעד על כלכלי –חברתי משולש זה: ייזום ופיתוח סקטור משקי בן 100,000 מדענים וחוקרים בנגב, גליל וירושלים וסביבותיה שימנה יחד למעלה מ-300,000 מדענים וחוקרים בכל רמות המיומנות. | | מפעל הפיתוח הלאומי המוצע לקדם יעד על כלכלי –חברתי משולש זה: ייזום ופיתוח סקטור משקי בן 100,000 מדענים וחוקרים בנגב, גליל וירושלים וסביבותיה שימנה יחד למעלה מ-300,000 מדענים וחוקרים בכל רמות המיומנות. |
| | | |
− | בראייה חד שנתית, מדובר בחתירה מובנית, שיטתית וארוכת טווח לתוספת שנתית של 8000-9000 מדענים וחוקרים לכוח העבודה המדעי – טכנולוגי בכל אחד מחבלים אלה שיובילו להכפלת שעור צמיחתו של המשק הישראלי בכללותו ולצמצום שעורי העוני. | + | בראייה חד שנתית, מדובר בחתירה מובנית, שיטתית וארוכת טווח לתוספת שנתית של 8,000-9,000 מדענים וחוקרים לכוח העבודה המדעי – טכנולוגי בכל אחד מחבלים אלה שיובילו להכפלת שעור צמיחתו של המשק הישראלי בכללותו ולצמצום שעורי העוני. |
| כל מדען וחוקר חדש שייקלט בתעסוקה יביא ליצירת 2-3 מקומות עבודה חדשים. | | כל מדען וחוקר חדש שייקלט בתעסוקה יביא ליצירת 2-3 מקומות עבודה חדשים. |
| בדרך זו נייצר כ-300,000 מקומות עבודה חדשים בכל אחד מחבלי ארץ אלה שיביאו בעקבותיהם להכפלת האוכלוסייה היהודית בכל אחד מאזורים אלה. | | בדרך זו נייצר כ-300,000 מקומות עבודה חדשים בכל אחד מחבלי ארץ אלה שיביאו בעקבותיהם להכפלת האוכלוסייה היהודית בכל אחד מאזורים אלה. |
שורה 540: |
שורה 540: |
| לידע כללי, צמיחת חברה לאומית כחברה ממציאה, מחדשת ויצירתית משפיעה יותר על שעור הצמיחה הלאומית אף מהשקעות הון. | | לידע כללי, צמיחת חברה לאומית כחברה ממציאה, מחדשת ויצירתית משפיעה יותר על שעור הצמיחה הלאומית אף מהשקעות הון. |
| | | |
− | בראשית חודש מרץ 2005 התקיים דיון מיוחד בנושא תקציב המו"פ ( "גלובס" - 2.3.2005 - הדס מנור ) בהשתתפות פרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנואל טרכטנברג הנהנים מיוקרה בינלאומית בתחומי חקר הצמיחה הכלכלית ומדיניות מו"פ. | + | בראשית חודש מרץ 2005 התקיים דיון מיוחד בנושא תקציב המו"פ ("גלובס" - 2.3.2005 - הדס מנור) בהשתתפות פרופ' אלחנן הלפמן ופרופ' מנואל טרכטנברג הנהנים מיוקרה בינלאומית בתחומי חקר הצמיחה הכלכלית ומדיניות מו"פ. |
| | | |
| לדבריהם, אי ביצוע מו"פ בהיקף מתאים מונע מישראל צמיחה בקצב שיוכל לסגור את הפער בינה לבין המדינות המפותחות. | | לדבריהם, אי ביצוע מו"פ בהיקף מתאים מונע מישראל צמיחה בקצב שיוכל לסגור את הפער בינה לבין המדינות המפותחות. |
שורה 553: |
שורה 553: |
| כלי המפתח להוביל גישה זו המתנה את צמיחתה של ישראל בגיבוש מדיניות ממשלתית שתביא לכך שנתח היקף המו"פ בתוצר יגיע ל 10% הוא תקציב המדינה. | | כלי המפתח להוביל גישה זו המתנה את צמיחתה של ישראל בגיבוש מדיניות ממשלתית שתביא לכך שנתח היקף המו"פ בתוצר יגיע ל 10% הוא תקציב המדינה. |
| | | |
− | בנתונים מספריים, הצבת נתח היקף המו"פ בסך התוצר על 10% פירושה אימוץ יעד על בתקציב המדינה שיציב את נתח המו"פ בתוצר על שעור של 55-60 מיליארד ש"ח בהנחה שהתמ"ג ב-2006 יעמוד על 570 מיליארד ש"ח. | + | בנתונים מספריים, הצבת נתח היקף המו"פ בסך התוצר על 10% פירושה אימוץ יעד על בתקציב המדינה שיציב את נתח המו"פ בתוצר על שעור של 55-60 מיליארד ש"ח בהנחה שהתמ"ג ב-2006 יעמוד על 570 מיליארד ש"ח. |
| | | |
| כללית, זה מחייב שסך תקציבי המו"פ בתקציב המדינה ינוע סביב 25-30 מיליארד ש"ח, קרי, יהווה 5%-6% בסך התוצר בעוד 5% נוספים של נתח המו"פ בתוצר יבואו ברובם מהמגזר העסקי הישראלי והבינלאומי וחלק קטן נוסף מיהודי התפוצות. | | כללית, זה מחייב שסך תקציבי המו"פ בתקציב המדינה ינוע סביב 25-30 מיליארד ש"ח, קרי, יהווה 5%-6% בסך התוצר בעוד 5% נוספים של נתח המו"פ בתוצר יבואו ברובם מהמגזר העסקי הישראלי והבינלאומי וחלק קטן נוסף מיהודי התפוצות. |
שורה 628: |
שורה 628: |
| פירוט תקציב המדינה לשנת 2006 ביוזמת "צוות תקציב חלופי" לפי משרדי ממשלה | | פירוט תקציב המדינה לשנת 2006 ביוזמת "צוות תקציב חלופי" לפי משרדי ממשלה |
| | | |
− | אשכול "סל השקעות 40.4 מיליארד שקל | + | אשכול "סל השקעות 40.4 מיליארד ש"ח |
| בחברה הישראלית" | | בחברה הישראלית" |
| באחריות משרד ראש | | באחריות משרד ראש |
שורה 642: |
שורה 642: |
| | | |
| | | |
− | "חוק איסור העלאת מחירי 5 מיליארד שקל | + | "חוק איסור העלאת מחירי 5 מיליארד ש"ח |
| מוצרי יסוד" – משרד התמ"ס | | מוצרי יסוד" – משרד התמ"ס |
| | | |
| | | |
− | "חוק הדיור הציבורי" – 6 מיליארד שקל | + | "חוק הדיור הציבורי" – 6 מיליארד ש"ח |
| בינוי ושיכון | | בינוי ושיכון |
| | | |
| | | |
− | "חוק טיפולי שיניים וימי 1 מיליארד שקל | + | "חוק טיפולי שיניים וימי 1 מיליארד ש"ח |
| אשפוז" – משרד הבריאות | | אשפוז" – משרד הבריאות |
| | | |
שורה 691: |
שורה 691: |
| נתח אשכול זה בתקציב: 16.2% | | נתח אשכול זה בתקציב: 16.2% |
| | | |
− | משרד הביטחון : 40.7 מיליארד ש"ח | + | משרד הביטחון: 40.7 מיליארד ש"ח |
| זה כולל מחקר ופיתוח ביטחוני | | זה כולל מחקר ופיתוח ביטחוני |
| בסך 4.7 מיליארד ש"ח. | | בסך 4.7 מיליארד ש"ח. |
שורה 728: |
שורה 728: |
| | | |
| פרק שכר, גמלאות, חוק חיילים משוחררים: ס"ה: 14.5 מיליארד ש"ח | | פרק שכר, גמלאות, חוק חיילים משוחררים: ס"ה: 14.5 מיליארד ש"ח |
− | שכר ומנהל – צה"ל ומשרד הביטחון : 9.3 מיליארד ש"ח | + | שכר ומנהל – צה"ל ומשרד הביטחון: 9.3 מיליארד ש"ח |
| גמלאות, פרישה: 3.9 מיליארד ש"ח | | גמלאות, פרישה: 3.9 מיליארד ש"ח |
| חוק חיילים משוחררים 1.3 מיליארד ש"ח | | חוק חיילים משוחררים 1.3 מיליארד ש"ח |
| | | |
− | פרק בינוי ומכשול מרחב התפר - ס"ה : 1.5 מיליארד ש"ח | + | פרק בינוי ומכשול מרחב התפר - ס"ה: 1.5 מיליארד ש"ח |
| בינוי 200 מיליון ש"ח | | בינוי 200 מיליון ש"ח |
| מכשול מרחב התפר 1.3 מיליארד ש"ח | | מכשול מרחב התפר 1.3 מיליארד ש"ח |
שורה 748: |
שורה 748: |
| | | |
| המטה הכללי - 1 מיליארד ש"ח | | המטה הכללי - 1 מיליארד ש"ח |
− | ( לשכת הרמטכ"ל, לשכת סגן הרמטכ"ל, | + | (לשכת הרמטכ"ל, לשכת סגן הרמטכ"ל, |
− | אגפי המטה הכללי, יחידות המטה הכללי ) | + | אגפי המטה הכללי, יחידות המטה הכללי) |
| | | |
| פרק חילות צה"ל – סך הכל - 7 מיליארד ש"ח | | פרק חילות צה"ל – סך הכל - 7 מיליארד ש"ח |
שורה 887: |
שורה 887: |
| חוק ביטוח בריאות ממלכתי: 12.2 מיליארד ש"ח | | חוק ביטוח בריאות ממלכתי: 12.2 מיליארד ש"ח |
| | | |
− | פיתוח בתי חולים ( כולל 50 מיליון ש"ח לבית חולים בדימונה ) 300 מיליון ש"ח | + | פיתוח בתי חולים (כולל 50 מיליון ש"ח לבית חולים בדימונה) 300 מיליון ש"ח |
| גנים טכנולוגיים – מדעיים רפואיים ליד בתי חולים 200 מיליון ש"ח | | גנים טכנולוגיים – מדעיים רפואיים ליד בתי חולים 200 מיליון ש"ח |
| הכשרה מקצועית בבתי ספר לאחיות ליד בתי חולים: 150 מיליון ש"ח | | הכשרה מקצועית בבתי ספר לאחיות ליד בתי חולים: 150 מיליון ש"ח |
שורה 927: |
שורה 927: |
| תנועות נוער 200 מיליון ש"ח | | תנועות נוער 200 מיליון ש"ח |
| | | |
− | חינוך עצמאי ומוכר - החינוך החרדי : 1.2 מיליארד ש"ח | + | חינוך עצמאי ומוכר - החינוך החרדי: 1.2 מיליארד ש"ח |
| מזה 500 מיליון ש"ח ללימודי מדעים, | | מזה 500 מיליון ש"ח ללימודי מדעים, |
| מחשבים בחינוך החרדי | | מחשבים בחינוך החרדי |
שורה 956: |
שורה 956: |
| כשלוחות ומכינות של אוניברסיטאות המחקר בכל ערי הארץ. | | כשלוחות ומכינות של אוניברסיטאות המחקר בכל ערי הארץ. |
| חטיבה לקולג'ים חרדיים המשלבים לימודי מדע, השכלה גבוהה ותורה: 500 מיליון ש"ח | | חטיבה לקולג'ים חרדיים המשלבים לימודי מדע, השכלה גבוהה ותורה: 500 מיליון ש"ח |
− | חטיבה למכללות מורים: ( העברה ממשרד החינוך ) 500 מיליון ש"ח | + | חטיבה למכללות מורים: (העברה ממשרד החינוך) 500 מיליון ש"ח |
| חטיבה להקמת אוניברסיטה יהודית עולמית בירושלים 200 מיליון ש"ח | | חטיבה להקמת אוניברסיטה יהודית עולמית בירושלים 200 מיליון ש"ח |
| רשות עליונה למו"פ: לשעבר משרד המדע והטכנולוגיה- 300 מיליון ש"ח | | רשות עליונה למו"פ: לשעבר משרד המדע והטכנולוגיה- 300 מיליון ש"ח |
שורה 975: |
שורה 975: |
| המשרד החדש למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה יפעל כמשרד מטה של 4 גופים לאומיים שיובילו את ענפי השכלה גבוהה ומחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי: המועצה להשכלה גבוהה, הרשות הלאומית למו"פ, חטיבה לקולג'ים צבוריים בכל ערי הארץ, חטיבה לקולג'ים צבוריים חרדיים למדע והשכלה גבוהה, חטיבה לאוניברסיטה יהודית עולמית בירושלים. | | המשרד החדש למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה יפעל כמשרד מטה של 4 גופים לאומיים שיובילו את ענפי השכלה גבוהה ומחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי: המועצה להשכלה גבוהה, הרשות הלאומית למו"פ, חטיבה לקולג'ים צבוריים בכל ערי הארץ, חטיבה לקולג'ים צבוריים חרדיים למדע והשכלה גבוהה, חטיבה לאוניברסיטה יהודית עולמית בירושלים. |
| | | |
− | מקור תוספת 3 מיליארד ש"ח לתקציבי משרד המדע וההשכלה הגבוהה – 1.6 מיליארד ש"ח מהקיצוץ בתקציב ביטחון, מיליארד ש"ח - מענף אבטלה והבטחתהכנסה לעידוד מובטלים לרכוש תואר אקדמי ו 400 ש"ח ממשרד הקליטה תקנות סטודנטים ומדענים עולים שהועברו לאחריות משרד זה. | + | מקור תוספת 3 מיליארד ש"ח לתקציבי משרד המדע וההשכלה הגבוהה – 1.6 מיליארד ש"ח מהקיצוץ בתקציב ביטחון, מיליארד ש"ח - מענף אבטלה והבטחתהכנסה לעידוד מובטלים לרכוש תואר אקדמי ו-400 ש"ח ממשרד הקליטה תקנות סטודנטים ומדענים עולים שהועברו לאחריות משרד זה. |
| | | |
| אשכול תקציבי משרדי פיתוח פיזי וסביבתי – ס"ה: 15.4 מיליארד ש"ח | | אשכול תקציבי משרדי פיתוח פיזי וסביבתי – ס"ה: 15.4 מיליארד ש"ח |
− | נתח אשכול תקציבים זה בסך התקציב:4.8% | + | נתח אשכול תקציבים זה בסך התקציב: 4.8% |
| | | |
| משרד בינוי ושיכון – ס"ה 7.2 מיליארד ש"ח | | משרד בינוי ושיכון – ס"ה 7.2 מיליארד ש"ח |
שורה 999: |
שורה 999: |
| | | |
| פרויקטים מיוחדים 300 מיליון ש"ח | | פרויקטים מיוחדים 300 מיליון ש"ח |
− | ( מודיעין, אלעד, מעלה אדומים, ראש העין, הר חומה ) | + | (מודיעין, אלעד, מעלה אדומים, ראש העין, הר חומה) |
| | | |
| מימון תוכנית המשכית כנגד התחייבויות משנים קודמות 600 מיליון ש"ח | | מימון תוכנית המשכית כנגד התחייבויות משנים קודמות 600 מיליון ש"ח |
שורה 1,055: |
שורה 1,055: |
| רשות לאומית למו"פ ומיחזור פסולת ואשפה 200 מיליון ש"ח | | רשות לאומית למו"פ ומיחזור פסולת ואשפה 200 מיליון ש"ח |
| | | |
− | הרשות הלאומית לייעור ( לשעבר קרן קיימת לישראל ) 250 מיליון ש"ח | + | הרשות הלאומית לייעור (לשעבר קרן קיימת לישראל) 250 מיליון ש"ח |
| | | |
| רשות לאומית לעידוד מו"פ סביבתי ומפעלי מיחזור פסולת ואשפה | | רשות לאומית לעידוד מו"פ סביבתי ומפעלי מיחזור פסולת ואשפה |
שורה 1,128: |
שורה 1,128: |
| קידום מפעלי ביוב וקולחין: 400 מיליון ש"ח | | קידום מפעלי ביוב וקולחין: 400 מיליון ש"ח |
| פרוייקט תעלת הימים: 200 מיליון ש"ח | | פרוייקט תעלת הימים: 200 מיליון ש"ח |
− | מתקנים להתפלת מים מליחים בנגב והתפלת מי ים : 100 מיליון ש"ח | + | מתקנים להתפלת מים מליחים בנגב והתפלת מי ים: 100 מיליון ש"ח |
| תמיכות במחירי מים 730 מיליון ש"ח | | תמיכות במחירי מים 730 מיליון ש"ח |
| ==משרד החקלאות== | | ==משרד החקלאות== |
שורה 1,149: |
שורה 1,149: |
| | | |
| ==משרד התיירות== | | ==משרד התיירות== |
− | משרד התיירות | + | משרד התיירות: 400 מיליון ש"ח |
− | : 400 מיליון ש"ח | |
| | | |
| מנהל ושכר כולל פעולות תכנון וכלכלה ורכישות: 100 מיליון ש"ח | | מנהל ושכר כולל פעולות תכנון וכלכלה ורכישות: 100 מיליון ש"ח |