שינויים

ילדים אינם "מבוגרים קטנים" וחלק מהסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות ונמצאים בסיכון יתר ל[[תאונות דרכים]] בעיקר כ[[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] ולתאונות בסביבה הביתית כגון חנק, נפילה או טביעה. הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[סוכר|מוצרי מזון מתוקים]] ו[[כלכלת השמנה|משמינים]], [[עישון סיגריות]], [[אלכוהול]]. ילדים הם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] ולגורמי סיכון ביולוגים הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים, ולפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ילדים עם רקע תרבותי שונה כמו לדוגמה בין ערבים ויהודים.  

ילדים אינם "מבוגרים קטנים" וחלק מהסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות ונמצאים בסיכון יתר ל[[תאונות דרכים]] בעיקר כ[[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] ולתאונות בסביבה הביתית כגון חנק, נפילה או טביעה. הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון [[סוכר|מוצרי מזון מתוקים]] ו[[כלכלת השמנה|משמינים]], [[עישון סיגריות]], [[אלכוהול]]. ילדים הם פגיעים יותר ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] ולגורמי סיכון ביולוגים הן בסביבה הביתית, הן [[זיהום במזון|במזון]] והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים, ולפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ילדים עם רקע תרבותי שונה כמו לדוגמה בין ערבים ויהודים.  

בנוסף לדגשים של מניעת היפגעות או תחלואה בזמן הילדות עצמה, רפואה מונעת וקידום בריאות בתקופת הילדות והנוער, מיועדים גם להקנות [[הרגלי בריאות]] שימנעו בעיות בריאות בהמשך החיים. הרגלים שונים בילדות יכולים לקבוע הרגלים לכל החיים וכן [[[[התמכרות|התמכרויות]]] שמשפיעים על הבריאות כגון [[פעילות גופנית]], [[תזונה]] ועוד. סיבה נוספת לשים לב לדבר זה היא תהליכי התפתחות של הילדים הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית חברתית ומינית - נזקים במהלך התפתחות זו קשה ולפעמים בלתי אפשרי לתקן בגיל מאוחד יותר. סיבה נוספת להקפדה על הבריאות בגיל צעיר היא שיש סוגי מצבים גופניים, פציעות ומחלות שמתחילים בגיל צעיר אך הם חבויים למשך תקופה ארוכה -  נזקים של [[השמנה]], [[עישון]], חשיפה ל[[חומר מסרטן]], [[טרטוגן]], נזקים נפשיים, מחסורי תזונה ושינה, ותסמינים או התפרצות של מחלות מדבקות בעלות משך זמן דגירה ארוך (כגון שחפת או שלבקת חוגרת). הנזקים עלולים להתגלות רק בגיל מבוגר יותר, כאשר הנזק הבריאותי הוא כבר [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] או דורש מאמץ שיקום וריפוי קשים בהרבה.  

בנוסף לדגשים של מניעת היפגעות או תחלואה בזמן הילדות עצמה, רפואה מונעת וקידום בריאות בתקופת הילדות והנוער, מיועדים גם להקנות [[הרגלי בריאות]] שימנעו בעיות בריאות בהמשך החיים. הרגלים שונים בילדות יכולים לקבוע הרגלים לכל החיים וכן [[התמכרות|התמכרויות]] שמשפיעים על הבריאות כגון [[פעילות גופנית]], [[תזונה]] ועוד. סיבה נוספת לשים לב לדבר זה היא תהליכי התפתחות של הילדים הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית חברתית ומינית - נזקים במהלך התפתחות זו קשה ולפעמים בלתי אפשרי לתקן בגיל מאוחד יותר. סיבה נוספת להקפדה על הבריאות בגיל צעיר היא שיש סוגי מצבים גופניים, פציעות ומחלות שמתחילים בגיל צעיר אך הם חבויים למשך תקופה ארוכה -  נזקים של [[השמנה]], [[עישון]], חשיפה ל[[חומר מסרטן]], [[טרטוגן]], נזקים נפשיים, מחסורי תזונה ושינה, ותסמינים או התפרצות של מחלות מדבקות בעלות משך זמן דגירה ארוך (כגון שחפת או שלבקת חוגרת). הנזקים עלולים להתגלות רק בגיל מבוגר יותר, כאשר הנזק הבריאותי הוא כבר [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] או דורש מאמץ שיקום וריפוי קשים בהרבה.  

מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכו', קידום רפואה קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי [[תכנון עירוני]] וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חברות תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. ילדים ובני נוער  הם יעד נוח לשיווק ויצירת הרגלים מצד [[כלכלת השמנה|חברות מזון מהיר וחטיפים]], [[עישון בקרב בני נוער|חברות טבק]], [[תעשיית ההימורים]], חברות ל[[משחקי וידאו]] ועוד. מלבד עיצוב טעמי הילדים, הדבר עלול להוביל לסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]].  מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו לבין האינטרס הציבורי הרחב, מובילה לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי [[רגולציה]] נוספים.  

מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכו', קידום רפואה קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, [[רגולציה]] והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי [[תכנון עירוני]] וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות [[מזון מהיר]], [[תעשיית המזון]], [[חברות הסיגריות]], [[חברות מכוניות]], [[חברות תקשורת]], [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]] ו[[חברות תרופות]] שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. ילדים ובני נוער  הם יעד נוח לשיווק ויצירת הרגלים מצד [[כלכלת השמנה|חברות מזון מהיר וחטיפים]], [[עישון בקרב בני נוער|חברות טבק]], [[תעשיית ההימורים]], חברות ל[[משחקי וידאו]] ועוד. מלבד עיצוב טעמי הילדים, הדבר עלול להוביל לסוגים שונים של [[התמכרות|התמכרויות]].  מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו לבין האינטרס הציבורי הרחב, מובילה לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי [[רגולציה]] נוספים.  

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.   

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.   

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).  

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).  

* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]]. כיום יש בעיות נוספות שיכולות להיגרם עקב חשיפה מוקדמת וגבוה מידי לתכנים של טלפונים סלולריים.  

* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]]. כיום יש בעיות נוספות שיכולות להיגרם עקב חשיפה מוקדמת וגבוהה מידי לתכנים של טלפונים סלולריים.  

* הרגלי [[פעילות גופנית]] וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש להקנות ידע על הגוף ועל פעילות גופנית זהירה כדי שילדים יוכלו להתאמן בעצמם בהמשך החיים בצורה בטוחה (לדוגמה הימנעות מאכילה לפני מאמץ, מתיחות, נשימה נכונה, יציבה נכונה, סרגל מאמצים ועוד). יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]]. אצל חלק מהילדים עלולים להתפתח בעיות בריאות, התפתחות או לחץ פסיכולוגי לא בריא עקב פעילות ספורט מאומצת מידי, בדרך כלל על רקע ספורט תחרותי.   

* הרגלי [[פעילות גופנית]] וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש להקנות ידע על הגוף ועל פעילות גופנית זהירה כדי שילדים יוכלו להתאמן בעצמם בהמשך החיים בצורה בטוחה (לדוגמה הימנעות מאכילה לפני מאמץ, מתיחות, נשימה נכונה, יציבה נכונה, סרגל מאמצים ועוד). יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]]. אצל חלק מהילדים עלולים להתפתח בעיות בריאות, התפתחות או לחץ פסיכולוגי לא בריא עקב פעילות ספורט מאומצת מידי, בדרך כלל על רקע ספורט תחרותי.   

* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.  

* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.  

* ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים.

* ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים.

* ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה.  

* ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה.  

* ילדים בגיל 10-14 חשופים יותר ל[[בטיות אופניים|תאונות אופניים]] יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]].

* ילדים בגיל 10-14 חשופים יותר ל[[בטיחות אופניים|תאונות אופניים]] יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]].

* ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה.  

* ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה.  

*  מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014"/>   

*  מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014"/>   

===המלצות לגבי הפחתת הסוכר במזון===

===המלצות לגבי הפחתת הסוכר במזון===

[[השפעות בריאותיות של סוכר|הנזקים הבריאותיים של סוכר]] מתייחסים בעיקר לסוכר שמוסף למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית וכן למיצי פירות וסוכר שמנצא בצורה סמויה במוצרי בצק ובמעדני חלב. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה משמעותית ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב וכלי-דם, עששת ועוד.  

[[השפעות בריאותיות של סוכר|הנזקים הבריאותיים של סוכר]] מתייחסים בעיקר לסוכר שמוסף למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית וכן למיצי פירות וסוכר שנמצא בצורה סמויה במוצרי בצק ובמעדני חלב. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה משמעותית ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב וכלי-דם, עששת ועוד.  

באפריל 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי המלצה להגבלת צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. סוכר זה הוא סוכר שאינו סוכר בפירות שלמים או בחלב, אלא סוכר שמוסף למיצים ממותקים, למוצרי בצק ועוד. יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום לאדם מבוגר. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}.  

באפריל 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי המלצה להגבלת צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. סוכר זה הוא סוכר שאינו סוכר בפירות שלמים או בחלב, אלא סוכר שמוסף למיצים ממותקים, למוצרי בצק ועוד. יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום לאדם מבוגר. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}.  

מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו [[קולה]] וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי [[משקל יתר]] או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}} הפחתה נוספת בכמות הסוכר מועילה נגד בעיות שיניים. {{הערה|שם=WHO2015}}

מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו [[קולה]] וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי [[משקל יתר]] או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}} הפחתה נוספת בכמות הסוכר מועילה נגד בעיות שיניים. {{הערה|שם=WHO2015}}

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html].  

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html].  

על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד בשנתון "ילדים בישראל-2010", כשני שליש מהילדים, בגילאי 6-12, [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים בטלוויזיה]] לפחות 5 שעות ביום. אין נתונים על משך הזמן בו נמצאים מול מסך המחשב כך שבפועל מדובר בזמן מסך ארוך יותר.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref> לפי מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2012, 35% מהילדים והנוער בישראל צופים בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום, דבר שמציב את ישראל במקום השני בעולם מבחינת היקף הצפייה. מעל 28% מהילדים והנוער משתמשים במחשב במשך יותר מ-4 שעות ביום, יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4255406,00.html]

על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד בשנתון "ילדים בישראל-2010", כשני שליש מהילדים, בגילאי 6-12, [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים בטלוויזיה]] לפחות 5 שעות ביום. אין נתונים על משך הזמן בו נמצאים מול מסך המחשב כך שבפועל מדובר בזמן מסך ארוך יותר.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref> לפי מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2012, 35% מהילדים והנוער בישראל צופים בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום, דבר שמציב את ישראל במקום השני בעולם מבחינת היקף הצפייה. מעל 28% מהילדים והנוער משתמשים במחשב במשך יותר מ-4 שעות ביום, יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4255406,00.html]

בשנים האחרונות יש בזמן המסך של ילדים. בעוד שיש ירידה בכמות הצפייה בטלוויזיה, ילדים נמצאים זמן רב יותר מול מחשבים , הן מול משחקי מחשב והן לצרכים אחרים. וכן מול סמפרטונים ברשתות חברתיות. הדבר עלול ליצור בעיות שונות - החל מ[[אורח חיים יושבני]] ופגיעה בפעילות גופנית, עבור דרך השפעות דומות ל[[התמכרות]] על המוח ובמקרים קיצוניים בעיות חמורות יותר כמו [[התמכרות למשחקי מחשב]]. המלצות ארגון הבריאות העולמי עומדות על עד שעתיים שעות מסך לבני נוער, אבל רוב בני הנוער באירופה נמצאים מול מסכים יותר זמן.

בשנים האחרונות יש בזמן המסך של ילדים. בעוד שיש ירידה בכמות הצפייה בטלוויזיה, ילדים נמצאים זמן רב יותר מול מחשבים, הן מול משחקי מחשב והן לצרכים אחרים. וכן מול סמרטפונים ברשתות חברתיות. הדבר עלול ליצור בעיות שונות - החל מ[[אורח חיים יושבני]] ופגיעה בפעילות גופנית, עבור דרך השפעות דומות ל[[התמכרות]] על המוח ובמקרים קיצוניים בעיות חמורות יותר כמו [[התמכרות למשחקי מחשב]]. המלצות ארגון הבריאות העולמי עומדות על עד שעתיים שעות מסך לבני נוער, אבל רוב בני הנוער באירופה נמצאים מול מסכים יותר זמן.

==מניעת חשיפה והתמכרות לעישון==

==מניעת חשיפה והתמכרות לעישון==

בעוד שרוב הציבור מתייחס ל[[עישון טבק]] כבעית בריאות אישית של מבוגרים שמכורים לטבק, למעשה חלק גדול מבעיית העישון מקורו בהכוונה של [[שיווק סיגריות]] [[עישון בקרב בני נוער|לילדים ולנוער]] כתופעה כוללנית מכוונת וחברתית. בשנות ה-60 חברות סיגריות גדולות פרסמו את המוצרים שלהן בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו-The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער.<ref> Richard W. Pollay, "Promises, Promises: Self-Regulation of US Cigarette Broadcast Advertising in the 1960s", Tobacco Control, Vol. 3, (Summer 1994), pp. 141-142</ref><ref> בפרק של משפחת קדמוני ניתן לראות בסדרה את פרד ואת וילמה קדמוני מעשנים. בכל הסצנות מודגש המותג של סיגריות וינסטון. [https://www.youtube.com/watch?v=ntrsMAlIQWA]</ref> מגמה זו של הכוונת שיווק טבק לילדים ולנוער הפכה עם השנים לסמויה יותר אבל היא ממשיכה גם כיום. לדוגמה יש חשש כי [[עישון בישראל|חברות טבק בישראל]] מפרסמות באינטרנט מתוך כוונה להגיע לקטינים.  

בעוד שרוב הציבור מתייחס ל[[עישון טבק]] כבעית בריאות אישית של מבוגרים שמכורים לטבק, למעשה חלק גדול מבעיית העישון מקורו בהכוונה של [[שיווק סיגריות]] [[עישון בקרב בני נוער|לילדים ולנוער]] כתופעה כוללנית מכוונת וחברתית. בשנות ה-60 חברות סיגריות גדולות פרסמו את המוצרים שלהן בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו-The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער.<ref> Richard W. Pollay, "Promises, Promises: Self-Regulation of US Cigarette Broadcast Advertising in the 1960s", Tobacco Control, Vol. 3, (Summer 1994), pp. 141-142</ref><ref> בפרק של משפחת קדמוני ניתן לראות בסדרה את פרד ואת וילמה קדמוני מעשנים. בכל הסצנות מודגש המותג של סיגריות וינסטון. [https://www.youtube.com/watch?v=ntrsMAlIQWA]</ref> מגמה זו של הכוונת שיווק טבק לילדים ולנוער הפכה עם השנים לסמויה יותר אבל היא ממשיכה גם כיום. לדוגמה יש חשש כי [[עישון בישראל|חברות טבק בישראל]] מפרסמות באינטרנט מתוך כוונה להגיע לקטינים.  

התחלת העישון מתחילה במקרים רבים כמעין טקס התבגרות (מצד נערים אחרים, בן זוג נחשק וכו') שכיבכול מעיד כי הילד הצטרף לעולם המבוגרים. אנשים מבוגרים יותר (ולפעמים אפילו נערים בני 16-17) הם כבר בעלי הבנה טובה יותר של העישון ומבינים את הסכנות לבריאות וכי [[התמכרות לעישון|העישון ממכר]] וחלקם הגדול מעוניין להגמל, לכן החשיבות היא לשווק מוצרי טבק לאנשים בגילאים צעיר ככל האפשר. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[עישון ועוני|שכונות עניות]] שבהן יש נורמות חברתיות אוהדות יותר לעישון ורושם לפיו "כולם מעשנים" או "כל המבוגרים מעשנים".  

התחלת העישון מתחילה במקרים רבים כמעין טקס התבגרות (מצד נערים אחרים, בן זוג נחשק וכו') שכביכול מעיד כי הילד הצטרף לעולם המבוגרים. אנשים מבוגרים יותר (ולפעמים אפילו נערים בני 16-17) הם כבר בעלי הבנה טובה יותר של העישון ומבינים את הסכנות לבריאות וכי [[התמכרות לעישון|העישון ממכר]] וחלקם הגדול מעוניין להיגמל, לכן החשיבות היא לשווק מוצרי טבק לאנשים בגילאים צעיר ככל האפשר. בעיה זו חריפה יותר בקרב [[עישון ועוני|שכונות עניות]] שבהן יש נורמות חברתיות אוהדות יותר לעישון ורושם לפיו "כולם מעשנים" או "כל המבוגרים מעשנים".  

גורמי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל מחשיבים את [[עישון טבק|עישון הטבק]] לאחת הסיבות המרכזיות ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] ול[[נטל תחלואה]] בעולם. [[גמילה מעישון|הפסקת עישון]] או [[מניעת עישון]] נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו.  בדומה למדינות מערביות רבות, [[עישון בישראל]] הוא [[גורם הסיכון הבריאותי]] המהותי ביותר לבריאות הציבור. אחד מכל חמישה ישראלים מת כתוצאה מעישון, כ-8,000 אנשים בשנה מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. [[השפעות בריאותיות של עישון]] כוללות הגברת הסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות כולל מחלות נשימה, מחלות כלי דם (כמו התקפי לב, שבץ) וסוגים שונים של סרטן.  

גורמי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל מחשיבים את [[עישון טבק|עישון הטבק]] לאחת הסיבות המרכזיות ל[[סיבות מוות בישראל|מוות בטרם עת]] ול[[נטל תחלואה]] בעולם. [[גמילה מעישון|הפסקת עישון]] או [[מניעת עישון]] נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו.  בדומה למדינות מערביות רבות, [[עישון בישראל]] הוא [[גורם הסיכון הבריאותי]] המהותי ביותר לבריאות הציבור. אחד מכל חמישה ישראלים מת כתוצאה מעישון, כ-8,000 אנשים בשנה מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. [[השפעות בריאותיות של עישון]] כוללות הגברת הסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות כולל מחלות נשימה, מחלות כלי דם (כמו התקפי לב, שבץ) וסוגים שונים של סרטן.  

* יש חשיבות להכיר לילדים את העובדות על סיגריות ונרגילות עוד לפני חשיפה למיתוסים שגויים על טבק. חשוב להסביר לא רק שעישון מסוכן, אלא גם מדוע לא כל המעשנים בהכרח ימותו מעישון, מדוע יש מעשנים שנראים בריאים.  

* יש חשיבות להכיר לילדים את העובדות על סיגריות ונרגילות עוד לפני חשיפה למיתוסים שגויים על טבק. חשוב להסביר לא רק שעישון מסוכן, אלא גם מדוע לא כל המעשנים בהכרח ימותו מעישון, מדוע יש מעשנים שנראים בריאים.  

* היבט חשוב נוסף שכדאי להסביר לילדים הוא ש[[התמכרות לעישון|עישון הוא ממכר]] - בקרב אנשים שונים ההתמכרות היא שונה - יש אנשים שיכולים אולי לצאת בקלות מהעישון אבל יש גם אנשים שלמרות מאמצים כבירים מצדם לא מצליחים להגמל. קשה לדעת תוך כמה זמן ההתמכרות לטבק תתחיל ואצל חלק מהאנשים ההתמכרות היא מהירה ואצל חלק הדרגתית יותר.  

* היבט חשוב נוסף שכדאי להסביר לילדים הוא ש[[התמכרות לעישון|עישון הוא ממכר]] - בקרב אנשים שונים ההתמכרות היא שונה - יש אנשים שיכולים אולי לצאת בקלות מהעישון אבל יש גם אנשים שלמרות מאמצים כבירים מצדם לא מצליחים להיגמל. קשה לדעת תוך כמה זמן ההתמכרות לטבק תתחיל ואצל חלק מהאנשים ההתמכרות היא מהירה ואצל חלק הדרגתית יותר.  

* תפיסת הזמן אצל ילדים ונערים היא שונה לעיתים קרובות לעומת מבוגרים. מה שיתרחש בעוד שנה הרבה פחות חשוב ממה יקרא מחר או עוד שבוע. מה שיקרא בגיל 50 או 60 נראה לא רלוונטי בכלל. חשוב להתמודד עם השלכות קרובות יותר בזמן של עישון - לדוגמה התמכרות לעישון תחל בהרבה מקרים כבר בתוך חודשים מספר. ריח רע או דחייה ממעשנים והיבטים קוסמטיים של עישון יכולים לדבר לנערים ונערות יותר מאשר הסיכון לסרטן.  

* תפיסת הזמן אצל ילדים ונערים היא שונה לעיתים קרובות לעומת מבוגרים. מה שיתרחש בעוד שנה הרבה פחות חשוב ממה יקרא מחר או עוד שבוע. מה שיקרא בגיל 50 או 60 נראה לא רלוונטי בכלל. חשוב להתמודד עם השלכות קרובות יותר בזמן של עישון - לדוגמה התמכרות לעישון תחל בהרבה מקרים כבר בתוך חודשים מספר. ריח רע או דחייה ממעשנים והיבטים קוסמטיים של עישון יכולים לדבר לנערים ונערות יותר מאשר הסיכון לסרטן.  

* חשוב להסביר לילדים ואף להדגים להם איך יבצעו עליהם מניפולציות רגשיות כדי שיתחילו לעשן. דבר זה מכונה  "חיסון נפשי"  - הכרות עם טיעון מסוכן אבל בסביבה תומכת שתסייע לילד לנטרל את הסיכון מבעוד מעוד.  

* חשוב להסביר לילדים ואף להדגים להם איך יבצעו עליהם מניפולציות רגשיות כדי שיתחילו לעשן. דבר זה מכונה  "חיסון נפשי"  - הכרות עם טיעון מסוכן אבל בסביבה תומכת שתסייע לילד לנטרל את הסיכון מבעוד מעוד.  

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%AA_-_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_Health_promotion_and_preventive_medicine_-_recommendations_from_thirteen_years_to_nineteen_years קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים]

* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%AA_-_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%A9%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_Health_promotion_and_preventive_medicine_-_recommendations_from_thirteen_years_to_nineteen_years קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים]

* [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0019/339211/WHO_ObesityReport_2017_v3.pdf?ua=1 Adolescent obesity and related behaviours: trends and inequalities in the WHO European Region, 2002–2014] סקר על מדינות אירופה וישראל ביחס לבני נוער, Health Behaviour in School-aged Children (HBSC), פורסם ב 2017

* [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0019/339211/WHO_ObesityReport_2017_v3.pdf?ua=1 Adolescent obesity and related behaviours: trends and inequalities in the WHO European Region, 2002–2014] סקר על מדינות אירופה וישראל ביחס לבני נוער, Health Behaviour in School-aged Children (HBSC), פורסם ב 2017

;מניעת תאונות בקרב ילדים:

;מניעת תאונות בקרב ילדים: