שינויים

===גירוש מיידי למצרים===

===גירוש מיידי למצרים===

מתחילת שנת [[2006]] החלו להגיע סודאנים לישראל{{הערה|1=[http://www.kavlaoved.org.il/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98/ אתר קו לעובד]}}, בעקבות פיזור הפגנות אלים שהתחולל במצרים במסגרתו נהרגו כמה מהם. ב-[[2008]] הנחה ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] את הגורמים המקצועיים לעצור את ההסתננות הסודאנית לישראל ולחזיר אותם מיד למצרים. {{הערה|‫{{הארץ|ברק רביד, רותי סיני|רה"מ הורה להחזיר למצרים מסתננים מיד עם לכידתם|1.1313611|23 במרץ 2008}}‬}}. מנגד, ארגונים רבים פעלו למען השארתם בישראל, בפרט על רקע [[רצח העם בדארפור]]. זאת אף על פי שהפליטים מדארפור לא היו חלק גדול מהמסתננים מסודאן (על פי הפורום לזכויות פליטים, בשנת 2008 נמצאו בישראל כ-4,000 איש מסודאן שמהם כ-1,200 מחבל דארפור והשאר מדרום סודאן{{הערה|1=[http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008] הפורום לזכויות פליטים}}.), והמסתננים מסודאן הם פחות ממחצית המסתננים בכלל.

מתחילת שנת [[2006]] החלו להגיע סודאנים לישראל{{הערה|1=[http://www.kavlaoved.org.il/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98/ אתר קו לעובד]}}, בעקבות פיזור הפגנות אלים שהתחולל במצרים במסגרתו נהרגו כמה מהם. בשנת 2007 סיכם אולמט

 

 

ב-[[2007]] סיכם ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] עם מובארק על החזרת מסתננים סודנים למצרים. כ 63 חברי כנסת כולל [[בנימין נתניהו]] ו[[אפי איתם]] חתמו על מכתב שמתנגד לכך. [https://news.walla.co.il/item/1148028] ב-2008 סיכם אולמרט עם הגורמים המקצועיים לעצור את ההסתננות הסודאנית לישראל ולחזיר אותם מיד למצרים. {{הערה|‫{{הארץ|ברק רביד, רותי סיני|רה"מ הורה להחזיר למצרים מסתננים מיד עם לכידתם|1.1313611|23 במרץ 2008}}‬}}. מנגד, ארגונים רבים פעלו למען השארתם בישראל, בפרט על רקע [[רצח העם בדארפור]]. זאת אף על פי שהפליטים מדארפור לא היו חלק גדול מהמסתננים מסודאן (על פי הפורום לזכויות פליטים, בשנת 2008 נמצאו בישראל כ-4,000 איש מסודאן שמהם כ-1,200 מחבל דארפור והשאר מדרום סודאן{{הערה|1=[http://oded.feller.googlepages.com/RefugeesBackgroundPaper.pdf פליטים ומבקשי מקלט בישראל, תמונת מצב ספטמבר 2008] הפורום לזכויות פליטים}}.), והמסתננים מסודאן הם פחות ממחצית המסתננים בכלל.

בשל הגדרתה של סודאן כ[[מדינת אויב]] של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "[[נתיני מדינת אויב]]" וניתן היה לעצור אותם על פי ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על [[צה"ל]] לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות [[חוק הכניסה לישראל]] בידי גופים אזרחיים"{{הערה|1=דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה}}. בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית{{הערה|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010] באתר [[כנסת פתוחה]]}}

בשל הגדרתה של סודאן כ[[מדינת אויב]] של ישראל, המגיעים ממנה מוגדרים על ידי הממשלה "[[נתיני מדינת אויב]]" וניתן היה לעצור אותם על פי ה[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)]]. עם זאת, הנחיית היועץ המשפטי לגבי המסתננים מסודאן היא כי "אין להחיל את חזקת המסוכנות על כלל המסתננים ולפגוע בזכויותיהם, וכי על [[צה"ל]] לחקור כל מסתנן ואם יתברר שאין בו סיכון ביטחוני הוא יטופל לפי הוראות [[חוק הכניסה לישראל]] בידי גופים אזרחיים"{{הערה|1=דו"ח 58ב, האגף לביקורת המדינה}}. בעניין אזרחי אריתריאה, מדינת ישראל נמנעת מלהחזירם לשם בשל עמדת נציבות הפליטים של האו"ם והקהילה הבינלאומית{{הערה|[http://oknesset.org/committee/meeting/5062 פרוטוקול מס' 65, ועדת העובדים הזרים, 31.10.2010] באתר [[כנסת פתוחה]]}}

בשנת [[2007]] הופקעה בדיקת הזכאות למעמד הפליטים מנציבות האו"ם והטיפול רוכז בידי רשות ההגירה והאוכלוסין.  

בשנת [[2007]] הופקעה בדיקת הזכאות למעמד הפליטים מנציבות האו"ם והטיפול רוכז בידי רשות ההגירה והאוכלוסין.  

אלו מבין המסתננים שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל[[בית סוהר סהרונים]], שם הם עוברים רישום ו[[שימוע]] לקביעת מעמדם. מי שזוהו כאריתראים או כסודאנים הוגדרו כזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ואינם נחשבים בני-הרחקה. הם שוחררו לאחר בדיקות רפואיות. השאר עברו שימוע נוסף אצל יחידת בדיקת מעמד הפליט (Refugee Status Determination - RSD) של [[רשות האוכלוסין]]. אנשי יחידה זו קבעו האם המסתנן זכאי למעמד פליט או האם הוא משתייך לאחת מהקבוצות האחרות שמקבלות הגנה קבוצתית. היחידה החלה לפעול ב[[יולי]] 2009. מאז ועד מאי 2010 היא בדקה כ-2,500 מסתננים וקבעה לשניים מתוכם מעמד של פליט. אלה שנקבע כי הם בני-הרחקה רשאים לערער על ההחלטה, בהליך שיכול לארוך תשעה חודשים. בשל חוסר מקום במתקן, משוחררים גם אנשי קבוצה זו וניתן להם [[כתב הגנה]]. לעיתים הם נעלמים ועל פקחי [[יחידת עוז]] מוטל לאתרם. בין יולי 2009 למאי 2010 הורחקו 863 מסתננים{{הערה|דו"ח מרכז המחקר והמידע ממאי 2010}}.

אלו מבין המסתננים שנתפסו באזור הגבול על ידי צה"ל הובאו ל[[בית סוהר סהרונים]], שם הם עוברים רישום ושימוע לקביעת מעמדם. מי שזוהו כאריתראים או כסודאנים הוגדרו כזכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ואינם נחשבים בני-הרחקה. הם שוחררו לאחר בדיקות רפואיות. השאר עברו שימוע נוסף אצל יחידת בדיקת מעמד הפליט (Refugee Status Determination - RSD) של [[רשות האוכלוסין]]. אנשי יחידה זו קבעו האם המסתנן זכאי למעמד פליט או האם הוא משתייך לאחת מהקבוצות האחרות שמקבלות הגנה קבוצתית. היחידה החלה לפעול ב[[יולי]] 2009. מאז ועד מאי 2010 היא בדקה כ-2,500 מסתננים וקבעה לשניים מתוכם מעמד של פליט. אלה שנקבע כי הם בני-הרחקה רשאים לערער על ההחלטה, בהליך שיכול לארוך תשעה חודשים. בשל חוסר מקום במתקן, משוחררים גם אנשי קבוצה זו וניתן להם [[כתב הגנה]]. לעיתים הם נעלמים ועל פקחי [[יחידת עוז]] מוטל לאתרם. בין יולי 2009 למאי 2010 הורחקו 863 מסתננים{{הערה|דו"ח מרכז המחקר והמידע ממאי 2010}}. מדינת ישראל בחרה בפירוש מצומצם של אמנת הפליטים ובמשך שנים רבות סרבה להכיר בפליטים עקב עריקה מצבא סודן. דבר זה נתון במחלוקת ציבורית ומשפטית הן בישראל והן מחוצה לה.  

===נסיונות לפזר את המסתננים במקומות שונים בישראל===

===נסיונות לפזר את המסתננים במקומות שונים בישראל===