שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסתננים ומבקשי מקלט מאפריקה בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־18:59, 11 בפברואר 2018

נוספו 746 בתים ,  18:59, 11 בפברואר 2018
←‏המסתננים בישראל
שורה 89: שורה 89:  
  Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013}}. סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות{{הערה|1=[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]}}.
 
  Joel Millman, [http://online.wsj.com/article_email/SB10001424127887323644904578271931588182050-lMyQjAxMTAzMDAwMTEwNDEyWj.html Ruthless Kidnapping Rings Reach From Desert Sands to U.S. Cities], NYTimes, March 1, 2013}}. סכנה נוספת האורבת למסתננים היא מצדו של הצבא המצרי שחייליו יורים בהם לעיתים כדי לסכל את ההסתננות{{הערה|1=[http://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2008/1113/p06s03-wome.html Human Rights Watch faults Egypt's 'shoot-to-stop' policy]}}.
   −
== המסתננים בישראל ==
+
== המסתננים ומבקשי המקלט בישראל ==
 
<div style="float:left">
 
<div style="float:left">
 
{| class="wikitable mw-collapsible" width="260"
 
{| class="wikitable mw-collapsible" width="260"
שורה 128: שורה 128:  
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Refugees from Sudan's Darfur region staying in the Rose garden in Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|ילדים סודנים מאזור [[דארפור]] ב[[גן וואהל לוורדים|גן הוורדים]] ב[[ירושלים]], 2007.]]
 
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Refugees from Sudan's Darfur region staying in the Rose garden in Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|ילדים סודנים מאזור [[דארפור]] ב[[גן וואהל לוורדים|גן הוורדים]] ב[[ירושלים]], 2007.]]
   −
===מספר המסתננים===
+
===מספר המסתננים ומבקשי המקלט מאפריקה===
 
עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים, מתוכם נותרו נכון לתחילת 2018 כ-37 אלף לאחר שרבים מהם עזבו את הארץ במהלך השנים{{הערה|שם=הגירה2015|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}}. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות{{הערה|שם=הגירה2015}}. במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים|2602184|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל{{הערה|1=[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד בניגוד ל-9,570 בתקופה המקבילה ב-2012.
 
עד לסוף ספטמבר 2015 נכנסו ל[[ישראל]] כ-64 אלף מסתננים, מתוכם נותרו נכון לתחילת 2018 כ-37 אלף לאחר שרבים מהם עזבו את הארץ במהלך השנים{{הערה|שם=הגירה2015|[http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/oct2015.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אוקטובר 2015}}. רובם נכנסו לישראל בין השנים 2006 - 2012. כ-36 אלף באו מאריתריאה, כ-14 אלף מסודאן (מתוכם כאלף מדרום סודאן) וכ-6 אלפים ממדינות אחרות{{הערה|שם=הגירה2015}}. במחצית השנייה של 2012 החלה ירידה במספר המסתננים ובסוף דצמבר 2012, בעקבות השלמת בניית הגדר לאורך כמעט כל גבול מצרים{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|פרסום ראשון: הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצרים|2602184|31 בדצמבר 2012}}}} וצעדי הרתעה נוספים שבהם נקטה ממשלת ישראל{{הערה|1=[http://www.piba.gov.il/SpokesmanshipMessagess/Pages/agu2012.aspx בחודש אוקטובר 2012 נרשמו 54 מסתננים מגבול מצרים], באתר [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, דווח כי מספר המסתננים ירד בצורה משמעותית ובמחצית הראשונה של 2013 הסתננו 34 איש בלבד בניגוד ל-9,570 בתקופה המקבילה ב-2012.
   שורה 156: שורה 156:  
[[אוכלוסיית ישראל]] לפי הלמ"ס מנתה בשנת 2017 כ-8.72 מיליון תושבים [http://www.cbs.gov.il/publications17/yarhon0817/pdf/b1.pdf] כך שסה"כ המסתננים מאפריקה (כ-42 אלף איש, כולל קטינים) היוו פחות מחצי אחוז מהאוכלוסייה. (0.48%)
 
[[אוכלוסיית ישראל]] לפי הלמ"ס מנתה בשנת 2017 כ-8.72 מיליון תושבים [http://www.cbs.gov.il/publications17/yarhon0817/pdf/b1.pdf] כך שסה"כ המסתננים מאפריקה (כ-42 אלף איש, כולל קטינים) היוו פחות מחצי אחוז מהאוכלוסייה. (0.48%)
    +
;מספר בקשות המקלט:
 +
בסוף שנת  2013 הציג משרד הפנים נתונים על מספר בקשות המקלט לישראל, בפני הוועדה לבחינת העובדים הזרים, בראשות ח"כ [[מיכל רוזין]]. לפי משרד הפנים, בתקופה מיולי 2009 עד אוקטובר 2013 הוגשו 11 אלף בקשות מקלט בישראל. לפחות  6,200 היו בקשות מקלט ממסתננים מ-4 מדינות מאפריקה (סודן, ניגריה, אריתריאה ואתיופיה).  1,564  מסך הבקשות (14%) הוגשו על ידי מסתננים העצורים מתקני משמורת של רשות ההגירה, מרביתם במתקן סהרונים. מתוך 11 אלף בקשות המקלט, אושרו רק 26 בקשות ומבקשיהם קיבלו מעמד של פליט. בנוסף, 540 מהמבקשים קיבלו מקלט מטעמים הומניטריים. רוב הבקשות כלל לא נידונו. וועדה של משרד הפנים שטיפלה בנושא, התכנסה אחת לחודש, בשנת 2012 לדוגמה טיפלה הוועדה ב-27 תיקים. {{הערה|{{nrg|אריק בנדר|3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל|514/350|16 באוקטובר 2013|1|2}}}}.
 +
 +
בשנים 2014–2016 הגישו בקשות מקלט כ-6,800 אזרחים אריתריאים וכ-2,800 אזרחי סודאן{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051459:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח רשות האוכלוסין מה-2.3.2017|אתר=רשות האוכלוסין|תאריך=11.03.2017}}}}.
 +
 +
לפי רשות האוכלוסין, בשנים 2014 -2017 מהגרים מאפריקה הגישו כמעט 14 אלף בקשות מקלט לפי הפירוט הבא:{{הערה|שם=piba2017|}}
 +
 +
{| class="wikitable"
 +
! ארץ מוצא !! 2014 !! 2015 !! 2016 !! 2017 !! סה"כ
 +
|-
 +
| אריתראה || 1,203 || 3,586 || 1,992 || 1,748 || 8,529
 +
|-
 +
| סודן || 903 || 1,162 || 636 || 906 || 3,607
 +
|-
 +
| אתיופיה || 115 || 280 || 121 || 191 || 707
 +
|-
 +
| גאנה || 72 || 108 || 83 || 99 || 362
 +
|-
 +
| ניגריה || 133 || 146 || 109 || 274 || 662
 +
|-
 +
| סה"כ || 2,426 || 5,282 || 2,941 || 3,218 || 13,867
 +
|}
 +
 +
 +
;מספר המסתננים שעזבו:
 
החל משנת 2014 מפעילה הממשלה תכנית "עזיבה מרצון". בשנת 2014 עזבו מסתננים רבים מסודן בחזרה למדינתם אולם מאז התחדשו הקרבות באיזור וכמות היוצאים ירדה. לעומת זאת כמות היוצאים שמקורם באריתראה גדלה החל משנת 2015 לכמה אלפי בשנה. מבין שתי המדינות האלה כמות גדלה והולכת של מסתננים עוברים למדינה אחרת (כמו אירופה , קנדה וכו'), לעומת אלו שחוזרים לאפריקה למדינות המוצא או ל"מדינה שלישית" באפריקה {{הערה|שם=piba2017|}} כלומר לרואנדה או לאוגנדה.  
 
החל משנת 2014 מפעילה הממשלה תכנית "עזיבה מרצון". בשנת 2014 עזבו מסתננים רבים מסודן בחזרה למדינתם אולם מאז התחדשו הקרבות באיזור וכמות היוצאים ירדה. לעומת זאת כמות היוצאים שמקורם באריתראה גדלה החל משנת 2015 לכמה אלפי בשנה. מבין שתי המדינות האלה כמות גדלה והולכת של מסתננים עוברים למדינה אחרת (כמו אירופה , קנדה וכו'), לעומת אלו שחוזרים לאפריקה למדינות המוצא או ל"מדינה שלישית" באפריקה {{הערה|שם=piba2017|}} כלומר לרואנדה או לאוגנדה.  
   שורה 205: שורה 230:  
מבין בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי מדינות אחרות ונבדקו באופן אינדיווידואלי קבע משרד הפנים בשנת 2010 כי רק חלק זעום מהם ראויים למעמד פליט{{הערה|1=לדברי [[זהבה גלאון]], מאז קום המדינה הוכרו 190 מבקשי מקלט: [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=4936&newsletter=12.11.2010 מסיתים נגד פליטים], "[[ישראל היום]]", 12 בנובמבר 2010}}.
 
מבין בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי מדינות אחרות ונבדקו באופן אינדיווידואלי קבע משרד הפנים בשנת 2010 כי רק חלק זעום מהם ראויים למעמד פליט{{הערה|1=לדברי [[זהבה גלאון]], מאז קום המדינה הוכרו 190 מבקשי מקלט: [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=4936&newsletter=12.11.2010 מסיתים נגד פליטים], "[[ישראל היום]]", 12 בנובמבר 2010}}.
   −
בסוף שנת  2013 הציג משרד הפנים נתונים על מספר בקשות המקלט לישראל, בפני הוועדה לבחינת העובדים הזרים, בראשות ח"כ [[מיכל רוזין]]. לפי משרד הפנים, בתקופה מיולי 2009 עד אוקטובר 2013 הוגשו 11 אלף בקשות מקלט בישראל. לפחות  6,200 היו בקשות מקלט ממסתננים מ-4 מדינות מאפריקה (סודן, ניגריה, אריתריאה ואתיופיה).  1,564  מסך הבקשות (14%) הוגשו על ידי מסתננים העצורים מתקני משמורת של רשות ההגירה, מרביתם במתקן סהרונים. מתוך 11 אלף בקשות המקלט, אושרו רק 26 בקשות ומבקשיהם קיבלו מעמד של פליט. בנוסף, 540 מהמבקשים קיבלו מקלט מטעמים הומניטריים. רוב הבקשות כלל לא נידונו. וועדה של משרד הפנים שטיפלה בנושא, התכנסה אחת לחודש, בשנת 2012 לדוגמה טיפלה הוועדה ב-27 תיקים. {{הערה|{{nrg|אריק בנדר|3 צפון-קוריאנים קיבלו מקלט מדיני בישראל|514/350|16 באוקטובר 2013|1|2}}}}.
  −
  −
בשנים 2014–2016 הגישו בקשות מקלט כ-6,800 אזרחים אריתריאים וכ-2,800 אזרחי סודאן{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051459:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח רשות האוכלוסין מה-2.3.2017|אתר=רשות האוכלוסין|תאריך=11.03.2017}}}}.
      
בקיץ 2017, לאחר עתירות לבית המשפט המחוזי, החליט ראש הממשלה בלחץ [[היועץ המשפטי לממשלה]] להעניק מעמד תושב ארעי ל–200 מתוך 8,000 אזרחי [[דרפור|חבל דרפור]] בסודאן{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4973125,00.html|title=ישראל תעניק מעמד תושב ארעי ל-200 יוצאי דרפור|date=2017-06-08|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2017-06-09}}}}.
 
בקיץ 2017, לאחר עתירות לבית המשפט המחוזי, החליט ראש הממשלה בלחץ [[היועץ המשפטי לממשלה]] להעניק מעמד תושב ארעי ל–200 מתוך 8,000 אזרחי [[דרפור|חבל דרפור]] בסודאן{{הערה|{{Cite news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4973125,00.html|title=ישראל תעניק מעמד תושב ארעי ל-200 יוצאי דרפור|date=2017-06-08|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2017-06-09}}}}.
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/78996"

תפריט ניווט