שינויים

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כ-12,000 מהגרים, שהם כשליש מתוך המהגרים מאפריקה, הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן. על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

עיקר ההסתננות לישראל החל התרחש משנת 2007 ועד לסוף 2012, כאשר הושלם רובה של גדר הגבול ישראל-מצרים{{הערה|שם=הגירה2012|[http://piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C%202012.pdf נתוני זרים בישראל], באתר [[רשות ההגירה]], אפריל 2012}}. עד אז נכנסו למדינת ישראל כ-65 אלף מסתננים מאפריקה{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03216.pdf הליכי קבלת מעמד פליט בישראל], [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], יוני 2013, עמ' 5}}. על פי נתוני [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בספטמבר 2017 שהו בישראל 37,885 {{הערה|שם=הערה מספר 20170823054556:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q3_2017_0.pdf|הכותב=|כותרת=מסתננים רשומים בישראל לא כולל ילדים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=ספטמבר 2017}}}} מסתננים רשומים, לא כולל ילדים שנולדו בישראל (שמספרם מוערך בכ-5,000) . 99% מהם אזרחי אפריקה, מתוכם 72% אריתריאים ו-20% סודנים{{הערה|שם=הערה מספר 20170308045819:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/foreigners_in_israel_data_2016/he/foreigners_in_Israel_data_2016.pdf|הכותב=|כותרת=מספר מסתננים רשומים|אתר=רשות האוכלוסין וההגירה|תאריך=04/03/2017}}}}. כ-12,000 מהגרים, שהם כשליש מתוך המהגרים מאפריקה, הם מבקשי מקלט. במהלך השנים ישראל דחתה את הטיפול בבקשות המקלט כך שמעמדם בישראל לא הוכרע לכאן או לכאן. על פי הערכת הרשויות בשנת 2010 התגוררו רוב המסתננים ב[[תל אביב]] וגוש דן (15,000 - 17,000) וב[[אילת]] (4,000 - 7,000), והשאר בעיקר בערים: [[אשדוד]], [[ירושלים]] ו[[ערד]]{{הערה|{{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|אוקטובר 2010}}, עמ' 3.}}.

הרקע לבריחת האפריקאים מסודן ומאריתארה הוא שילוב של מלחמות, [[עוני]] , [[רעב]] ופגיעה קשה בזכויות אדם שגרם למיליוני אנשים במדינות אלה לברוח מארצם. חלקם היגרו למדינות אחרות באפריקה וחלקם ניסו להגר לאירופה, לישראל ולמדינות מערביות נוספות - אם כדי לשפר את מצבם הכלכלי ואם מתוך מצוקה של פליטים שממשכים לנדוד. רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. חלק מהמסתננים נורו למוות בידי חיילים מצרים או בדווים בסיני, חלקם נחטפו או נאנסו.   

הרקע לבריחת האפריקאים מסודן, מאריתארה ומדינות נוספות הוא שילוב של מלחמות, [[עוני]] , [[רעב]] ופגיעה קשה בזכויות אדם שגרם למיליוני אנשים במדינות אלה לברוח מארצם. חלקם היגרו למדינות אחרות באפריקה וחלקם ניסו להגר לאירופה, לישראל ולמדינות מערביות נוספות - אם כדי לשפר את מצבם הכלכלי ואם מתוך מצוקה של פליטים שממשכים לנדוד. רובם הגדול של המסתננים מאפריקה נכנסו דרך גבול ישראל-מצרים קודם שהיה מגודר או בחלקים שטרם גודרו אז. חלק מהמסתננים נורו למוות בידי חיילים מצרים או בדווים בסיני, חלקם נחטפו או נאנסו.   

[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בראשות אולמרט ונתניהו רואות בהסתננות בעיה חמורה ומתייחסות לכלל המהגרים מאפריקה בתור "מסתננים" ורואה בהם מהגרי עבודה, תוך חוסר אמון מתמשך למעמדם כמבקשי מקלט. הממשלה נקטה צעדים שונים כדי לעצור את ההסתננות ולעודד מסתננים ומבקי מקלט לצאת מישראל כמו החזרת פליטים למצרים, השלמת גדר הגבול ישראל-מצרים, יזום התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובניית מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שב[[הנגב|נגב]]. צעדים אלה הובילו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012, וכן ליציאה של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מישראל.   

[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] בראשות אולמרט ונתניהו רואות בהסתננות בעיה חמורה ומתייחסות לכלל המהגרים מאפריקה בתור "מסתננים" ורואה בהם מהגרי עבודה, תוך חוסר אמון מתמשך למעמדם כמבקשי מקלט. הממשלה נקטה צעדים שונים כדי לעצור את ההסתננות ולעודד מסתננים ומבקשי מקלט לצאת מישראל כמו החזרת פליטים למצרים, השלמת גדר הגבול ישראל-מצרים, יזום התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) ובניית מתקן חולות - מתקן שהייה למסתננים בסמוך לבית סוהר קציעות שב[[הנגב|נגב]]. צעדים אלה הובילו במידה רבה לבלימתה של ההסתננות בסוף 2012, וכן ליציאה של עשרות אלפי מסתננים ומבקשי מקלט מישראל.   

כאמור ממשלת ישראל החזירה חלק מהמסתננים למצרים אולם הפסיקה לבצע דבר זה, שכן  משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם{{הערה|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}}. והדבר נוגד את ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]] שמצרים וישראל חתומות עליה.

כאמור ממשלת ישראל החזירה חלק מהמסתננים למצרים אולם הפסיקה לבצע דבר זה, שכן  משום שהשלטונות המצריים מסרבים להתחייב שלא להחזירם לארצות מוצאם{{הערה|[http://www.hrw.org/he/news/2009/12/12-0 מאתר ארגון Human Rights Watch]}}. והדבר נוגד את ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] של [[האו"ם]] שמצרים וישראל חתומות עליה.