שינויים

==רקע==

==רקע==

החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, כחלק ממגמה של  מ[[משבר פליטים עולמי]]. בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו9.5 מיליון [[עקורים]]. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאכולוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. {{הערה|Jeff Crisp, [http://www.unhcr.org/research/working/3ae6a0c78/africas-refugees-patterns-problems-policy-challenges-jeff-crisp.html?query=africa Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges], UNHCR, August 2000}} בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון{{הערה|[http://www.unhcr.org/51628f589.html Global forced displacement trends. 2010 (Annexes)], UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011. }} ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [http://www.unhcr.org/5943e8a34] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים.  אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

החל משנות ה-70 החל תהליך של הגירה של מהגרי עבודה ופליטים - הן למדינות אחרות באפריקה והן למדינות נוספות - במיוחד לכיוון אירופה. עם שנים הלך מספר הפליטים ועלה, כחלק ממגמה של  מ[[משבר פליטים עולמי]]. בתחילת שנות ה-2000 היו באפריקה 3.2 מיליון פליטים, ו9.5 מיליון [[עקורים]]. בזמן זה מדינות אפריקה היו 12% מאכולוסיית העולם אבל היוו 28% מתוך הפליטים ו-50% מהעקורים. {{הערה|1=Jeff Crisp, [http://www.unhcr.org/research/working/3ae6a0c78/africas-refugees-patterns-problems-policy-challenges-jeff-crisp.html?query=africa Africa’s refugees: patterns, problems and policy challenges], UNHCR, August 2000}} בשנת 2010 מספר הפליטים באפריקה עמד על 3 מיליון{{הערה|[http://www.unhcr.org/51628f589.html Global forced displacement trends. 2010 (Annexes)], UNHCR Statistical Yearbook. United Nations Convention Relating to the Status of Refugees. 2011. }} ועד 2017 היו באפריקה 4.4 מיליון פליטים. [http://www.unhcr.org/5943e8a34] הגירה מאפריקה צפונה, במטרה להגיע למדינות [[אירופה]] דרך [[הים התיכון]] או דרך המובלעת הספרדית בצפון אפריקה [[סאוטה]] ו[[מלייה]], היא תופעה בת כמה עשרות שנים.  אף שישראל עצמה גובלת ביבשת אפריקה, ההסתננות למדינת ישראל כיעדם הסופי של המהגרים, החלה רק בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].

ההגירה, העקורים, והפליטים מאפריקה ובתוכה נובעות מסיבות שונות אשר קשורות בינהן כמו [[מלחמות]], [[מלחמות אזרחים]], הפרה של [[זכויות אדם]] בידי משטרים, צבאות וקבוצות צבאיות עצמאיות, [[רדיפות דת]], קשיים כלכליים קשים (כמו [[תת תזונה]] , [[עוני]] קיצוני, מחסור בגישה לשירותים רפואיים) ו[[שינויי אקלים]]. {{הערה|ראו הרחבה בערך [[https://en.wikipedia.org/wiki/Refugee_crisis משבר הפליטים]] בויקיפדיה באנגלית}}  

ההגירה, העקורים, והפליטים מאפריקה ובתוכה נובעות מסיבות שונות אשר קשורות בינהן כמו [[מלחמות]], [[מלחמות אזרחים]], הפרה של [[זכויות אדם]] בידי משטרים, צבאות וקבוצות צבאיות עצמאיות, [[רדיפות דת]], קשיים כלכליים קשים (כמו [[תת תזונה]] , [[עוני]] קיצוני, מחסור בגישה לשירותים רפואיים) ו[[שינויי אקלים]]. {{הערה|ראו הרחבה בערך [[https://en.wikipedia.org/wiki/Refugee_crisis משבר הפליטים]] בויקיפדיה באנגלית}}  

רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן [[סודאן]], [[חוף השנהב]], [[אתיופיה]], ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן [[סומליה]] ו[[ניגריה]]. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם [[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] שהגיעו במטרה לשפר את [[משכורת|שכרם]] ואת איכות חייהם. טרם בניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים|הגדר בגבול ישראל-מצרים]], ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם.

רבים מן המסתננים מגיעים מאריתריאה, מדינה שבה הוכרז משבר הומניטרי. ארצות המוצא העיקריות של שאר המסתננים מאפריקה לישראל הן [[סודאן]], [[חוף השנהב]], [[אתיופיה]], ו[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] אך הם מגיעים גם מארצות נוספות בהן [[סומליה]] ו[[ניגריה]]. חלק מהמסתננים שהגיעו לישראל מאפריקה הם [[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] שהגיעו במטרה לשפר את [[משכורת|שכרם]] ואת איכות חייהם. טרם בניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים|הגדר בגבול ישראל-מצרים]], ההסתננות לישראל התאפשרה בעיקר בשל העדר מכשול של ממש שם.

===פליטים, מבקשי מקלט או מהגרי עבודה===

===פליטים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה===

[[פליט]] הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת{{הערה|מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".}}. לפי [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים|אמנת הפליטים של האו"ם]], פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה{{הערה|אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1='''כתבי אמנה''', כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.}}. האמנה שנוסחה בשנת 1951 מגדירה מי הוא פליט ומגדרה את הזכויות שמדינות אמורות לספק לפליטים. אחת הזכויות היסודיות בחוק הבינלאומי היא שפליטים לא יגורשו או יוחזרו למצבים שבהם חייהם או החירות שלהם יהיו תחת סיכון.   מבקש מקלט הוא מי שמבקש מקלט כפליט{{הערה| [http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html UNCHR Asylum Seekers]}}.{{הערה|שם=unhcr1|[http://www.unhcr.org/news/latest/2016/7/55df0e556/unhcr-viewpoint-refugee-migrant-right.html UNHCR viewpoint: ‘Refugee’ or ‘migrant’ – Which is right?], UNHCR, 11 July 2016}}

'''[[פליט]]''' הוא מי שברח ממלחמה או מסכנה אחרת{{הערה|מילון אבן שושן, פליט: "נמלט, בורח, מי שהמליח לברוח ממערכה או מסכנה".}}. לפי [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים|אמנת הפליטים של האו"ם]], פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארצו (או שהוא חסר אזרחות ונמצא מחוץ למקום מגוריו הקבוע), ואינו יכול לחזור אליה בשל פחד "מבוסס היטב" להיות נרדף ממספר טעמים המפורטים באמנה{{הערה|1=אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1='''כתבי אמנה''', כרך 3, עמוד 5, מספר כתב אמנה: 65.}} {{הערה|[http://www.unhcr.org/protect/PROTECTION/3b66c2aa10.pdf convention and protocol relating to the status of refugees], UNHCR}} האמנה שנוסחה בשנת 1951 מגדירה מי הוא פליט ומגדרה את הזכויות שמדינות אמורות לספק לפליטים. אחת הזכויות היסודיות בחוק הבינלאומי היא שפליטים לא יגורשו או יוחזרו למצבים שבהם חייהם או החירות שלהם יהיו תחת סיכון. '''מבקש מקלט''' הוא מי שמבקש מקלט כפליט{{הערה| [http://www.unhcr.org/pages/49c3646c137.html UNCHR Asylum Seekers]}}.{{הערה|שם=unhcr1|[http://www.unhcr.org/news/latest/2016/7/55df0e556/unhcr-viewpoint-refugee-migrant-right.html UNHCR viewpoint: ‘Refugee’ or ‘migrant’ – Which is right?], UNHCR, 11 July 2016}}

 

 

[[מהגר עבודה]] הוא מי שעזב את ארצו כדי לחפש [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] או [[השכלה]] בתקווה לשפר את מצבו הכלכלי. לפני שמהגר עבודה עוזב את ארצו, הוא יכול לקבל מידע על המדינה החדשה, ללמוד את שפתה, ולחפש הזדמנויות עבודה. מהגרי עבודה יכולים לנוע ללא סיכון, לקחת איתם את רכושם. מהגר עבודה יכול לחזור למולדתו בכל עת שיחפוץ. בניגוד לפליט שלא יכול לחזור לביתו בשלום, מהגר עבודה לא צפוי לעונש או איום עם שובו, הוא ימשיך לקבל הגנה מטעה הממשלה שלו. {{הערה|[https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant Settlement Services International - Refugee FAQs: What is the difference between a refugee and a migrant]}}{{הערה|שם=unhcr1}}.

'''[[מהגר עבודה]]''' הוא מי שעזב את ארצו כדי לחפש [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] או [[השכלה]] בתקווה לשפר את מצבו הכלכלי. לפני שמהגר עבודה עוזב את ארצו, הוא יכול לקבל מידע על המדינה החדשה, ללמוד את שפתה, ולחפש הזדמנויות עבודה. מהגרי עבודה יכולים לנוע ללא סיכון, לקחת איתם את רכושם. מהגר עבודה יכול לחזור למולדתו בכל עת שיחפוץ. בניגוד לפליט שלא יכול לחזור לביתו בשלום, מהגר עבודה לא צפוי לעונש או איום עם שובו, הוא ימשיך לקבל הגנה מטעה הממשלה שלו. {{הערה|[https://www.ssi.org.au/faqs/refugee-faqs/148-what-is-the-difference-between-a-refugee-and-a-migrant Settlement Services International - Refugee FAQs: What is the difference between a refugee and a migrant]}}{{הערה|שם=unhcr1}}.

   

   

רובם של המסתננים מאפריקה לישראל לא ביקשו מקלט. לדברי רבים מהם, וכן לדברי פעילים המסייעים להם, המדינה מקשה במכוון על האפשרות להגיש בקשת מקלט.{{הערה|שם=הארץ-ייסורי|שני ליטמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.5784649?v=664EE9EFAC41C55194C553A63F4E856A ייסורי הפליטים בתור האינסופי בפתח לשכת ההגירה], הארץ}}  

רובם של המסתננים מאפריקה לישראל לא ביקשו מקלט. לדברי רבים מהם, וכן לדברי פעילים המסייעים להם, המדינה מקשה במכוון על האפשרות להגיש בקשת מקלט.{{הערה|שם=הארץ-ייסורי|שני ליטמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.5784649?v=664EE9EFAC41C55194C553A63F4E856A ייסורי הפליטים בתור האינסופי בפתח לשכת ההגירה], הארץ}}  

לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים{{הערה|1=דני קושמרו, [http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-b62e40f0841e331017.htm "הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה], באתר [[mako]],{{כ}} 26 בנובמבר 2011}}.

לעומת רבות ממדינות אפריקה, ישראל היא [[דמוקרטיה]] [[מדינה מפותחת|מפותחת]], עם שירותי רווחה ובריאות מתקדמים, והשכר בה גבוה מזה שבמולדתם של המסתננים{{הערה|1=דני קושמרו, [http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-b62e40f0841e331017.htm "הסתננות אקספרס" דרך גבול הדרום: כך מציפים את ישראל מהגרים מאפריקה], באתר [[mako]],{{כ}} 26 בנובמבר 2011}}.

המסתננים מאפריקה, שמספרם עומד על כ-40 אלף איש זוכים לתשומת לב תקשורתית, ציבורית ופוליטית רבה, עם זאת הם מהווים רק חלק מתוך ציבור גדול בהרבה של כ-200 אלף אזרחים של מדינות זרות שנמצאים בישראל ללא הגדרה חוקית כמו "אזרח" או "תושב" (נכון לשנת 2017). שכוללת גם 84 אלף עובדים זרים חוקיים, 78 אלף מסתננים שהגיעו דרך נמל התעופה בן גוריון (בעיקר ממזרח אירופה), ו-15 אלף מהגרי עבודה לא חוקיים. חלק מהבעיות הנוגעות למסתננים מאפריקה נוגעות גם לציבורים האחרים. בדיון הציבורי יש נטיה לבלבל בין האוכלוסיות השונות ובין מונחים שונים.[http://www.davar1.co.il/72906/] לדוגמה בעיות של שריפות בדרום תל אביב נוגעות הן לנוכחות הן של עובדים זרים והן של מסתננים במקום זה.  

המסתננים מאפריקה, שמספרם עומד על כ-40 אלף איש זוכים לתשומת לב תקשורתית, ציבורית ופוליטית רבה. עם זאת הם מהווים רק חלק מתוך ציבור גדול בהרבה של כ-200 אלף אזרחים של מדינות זרות שנמצאים בישראל ללא הגדרה חוקית כמו "אזרח" או "תושב" (נכון לשנת 2017). שכוללת גם 84 אלף עובדים זרים חוקיים, 78 אלף מסתננים שהגיעו דרך נמל התעופה בן גוריון (בעיקר ממזרח אירופה), ו-15 אלף מהגרי עבודה לא חוקיים. חלק מהבעיות הנוגעות למסתננים מאפריקה נוגעות גם לציבורים האחרים. בדיון הציבורי יש נטיה לבלבל בין האוכלוסיות השונות ובין מונחים שונים.[http://www.davar1.co.il/72906/] לדוגמה בעיות של שריפות בדרום תל אביב נוגעות הן לנוכחות הן של עובדים זרים והן של מסתננים במקום זה.  

אף שישראל חתומה על [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא מבקשי המקלט. המדינה קלטה בעבר פליטים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית, כשהמקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבניה|אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בקשר לבדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים. בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל{{הערה|שם=קלינגר}}.  

אף שישראל חתומה על [[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]] היא לא חוקקה חוקים ייעודיים המסדירים את נושא מבקשי המקלט. המדינה קלטה בעבר פליטים ממספר אזורי עימות כמחווה הומניטרית, כשהמקרים הידועים הם כמאתיים [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל|פליטי סירות וייטנאמים]] בשנת [[1977]], כמאה פליטים מ[[בוסניה (אזור)|בוסניה]] בשנת [[1993]] וכמאה פליטים [[אלבניה|אלבנים]] מ[[קוסובו]] בשנת [[1999]]. עד שנת [[2001]] לא היו נהלים בקשר לבדיקת מעמד מבקשי מקלט וממשלת ישראל הותירה בפועל את סמכות ההחלטה בידי הנציגות המקומית של נציבות האו"ם לפליטים. בשנת 2001 מוּסד התהליך על ידי [[היועץ המשפטי לממשלה]] והונהג נוהל שבו מבקש המקלט פונה בבקשה לנציבות האו"ם לפליטים, זו בוחנת את עניינו והמלצתה מועברת לוועדה מייעצת המעבירה את המלצותיה ל[[שר הפנים]]. כך ששר הפנים הוא בעל הסמכות הסופית למתן היתר לשהייה בישראל{{הערה|שם=קלינגר}}.  

בשנת [[2008]] החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי [[2009]] החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים"{{הערה|[http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx טיפול במבקשי מקלט (RSD)], באתר של [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים{{הערה|[http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf "עד שייאטם לבנו": הליכי מקלט בישראל.] דו"ח באתר [[מוקד סיוע לעובדים זרים]], מרץ 2012}}.  

בשנת [[2008]] החליטה מדינת ישראל לבחון בקשות מקלט ישירות ולהפסיק את תיווך נציבות האו"ם לפליטים. הוקמה יחידת התשאול והזיהוי במשרד הפנים, שהופקדה על קבלת בקשות מקלט ורישומם. ביולי [[2009]] החלה גם לפעול יחידה בשם "יחידת טיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים"{{הערה|[http://www.piba.gov.il/authorityunits/pages/rsd.aspx טיפול במבקשי מקלט (RSD)], באתר של [[רשות האוכלוסין וההגירה]]}}, שתפקידה לבחון בקשות מקלט בישראל באמצעות קיום ראיונות למבקשי המקלט, מחקר אודות נתונים רלוונטיים במדינות מוצאם וגיבוש הערכה האם אדם עומד בתנאי האמנה לפליטים{{הערה|[http://hotline.org.il/hebrew/pdf/asylum_procedures_2012_heb.pdf "עד שייאטם לבנו": הליכי מקלט בישראל.] דו"ח באתר [[מוקד סיוע לעובדים זרים]], מרץ 2012}}.

==מדינות המוצא של המסתננים==

==מדינות המוצא של המסתננים==