שינויים

רעיון תכנוני של האדריכלים [[יוסי קורי ואייל מלכא]] שזכה במקום שלישי [http://www.japan-architect.co.jp/english/5info/topics/skcompe2005/skcompe2005.html בתחרות ביפן].

'''הוילה האנכית''' היא רעיון תכנוני לבניית וילה על שטח קרקע מצומצם ועל פני קומות רבות. הוילה אמורה לספק יחידת דיור המקבילה בשטחה הפונקציונלי לבית צמוד קרקע על שמינית מהשטח המקובל כדי לנצל ביעילות את רבה יותר את משאבי הקרקע. את הפרוייקט הגו האדריכלים הישראלים [[יוסי קורי]] ו[[אייל מלכא]] והוא זכה במקום שלישי [http://www.japan-architect.co.jp/english/5info/topics/skcompe2005/skcompe2005.html בתחרות ביפן].

תמצית הרעיון היא לבנות יחידת דיור המקבילה בשטחה הפונקציונלי לצמוד קרקע על שמינית מהשטח המקובל כדי לנצל ביעילות את משאבי הקרקע - וזאת תוך כדי סיפוק הדרישה הקיימת לבתים צמודי קרקע באופן חליפי. תכנון הבית הוא חסכוני באנרגיה. בראש הבנית ישנה קוביה המצופה בתאים [[פוטו-וולטאים]] המספקים חשמל ומותקן בה מיכל לאיסוף מי גשם. הבית אמור להיות עצמאי מבחינת צריכת האנרגיה ומי הקולחין שלו.

הקומות נערמות אחת על השניה כאשר שטח כל קומה הוא 36 מ"ר, שטח שאמור להספיק למטבח, פינת אוכל וסלון. הדבר מאפשר בניית יחידת מגורים פרטית על שטח של שמינית דונם, לעומת הבניה המקובלת הדורשת לפחות חצי דונם  - כלומר ניצול של 25% מהשטח בלבד. לטענת המתכננים עלות הקרקע יכולה להגיע ל 50% מעלות הבניה הכוללת (דבר זה משתנה כמובן בהתחשב במיקום הבית). כלומר הוילה אמורה להביא לחסכון של כ 37% מעלות הבית.

הקומות נערמות אחת על השניה כאשר שטח כל קומה הוא 36 מ"ר, שטח שאמור להספיק למטבח, פינת אוכל וסלון. הדבר מאפשר בניית יחידת מגורים פרטית על שטח של שמינית דונם, לעומת הבניה המקובלת הדורשת לפחות חצי דונם  - כלומר ניצול של 25% מהשטח בלבד. לטענת המתכננים עלות הקרקע היא 50% מעלות הבניה הכוללת (דבר זה משתנה כמובן בהתחשב במיקום הבית). כלומר חסכון של כ 37% מעלות הבית.

שאר הקומות יכולות להיבנות ולהתפרק בהתאם לצרכים. לבניין מערכת קירור פסיבית המבוססת על [[מלכודת רוח]] שמקובל בבניה המזרח תיכונית והפרסית במשך מאות שנים.  

שאר הקומות יכולות להיבנות ולהתפרק בהתאם לצרכים. לבניין מערכת קירור פסיבית המבוססת על [[מלכודת רוח]] שמקובל בבניה המזרח תיכונית והפרסית במשך מאות שנים.  

תכנון הבית הוא חסכוני באנרגיה. בראש הבנית ישנה קוביה המצופה בתאים [[פוטו-וולטאים]] המספקים חשמל ומותקן בה מיכל לאיסוף מי גשם. הבית אמור להיות עצמאי מבחינת צריכת האנרגיה ומי הקולחין שלו.

==השלכות חברתיות וסביבתיות==

==השלכות חברתיות וסביבתיות==

הבניין אמור לאפשר חסכון בקרקע לעומת וילות רגילות. הבניין אמור לאפשר בניה רוויה יותר יחסית לוילות רגילות ובכך להקטין בעיות סביבתיות וחברתיות של פרבור. הגדלת צפיפות של שכונה פרברית יכולה לאפשר הגדלת היעילות של שרותים נפרסי שטח כמו תחבורה, ביוב, מים, חשמל, שיטור, תובלה, רפואה וכו'.  

הבניין אמור לאפשר חסכון בקרקע לעומת וילות רגילות. הבניין אמור לאפשר בניה רוויה יותר יחסית לוילות רגילות ובכך להקטין בעיות סביבתיות וחברתיות של ה[[פרבור]]. הגדלת צפיפות של שכונה פרברית יכולה לאפשר הגדלת היעילות של שרותים נפרסי שטח כמו תחבורה, ביוב, מים, חשמל, שיטור, תובלה, רפואה וכו'.  

כמו כן הבניין הינו יביל ומודולרי דבר המאפשר להעתיק אותו ממקום למקום, לשנות את העיצוב שלו ולהוסיף או להוריד או לשנות חלקים משמעותיים במבנה הבית בקלות רבה יחסית. דבר זה מאפשר הגדלת מגוון הדיור הניצב בפני האנשים, חופש בחירה גדול יותר, מראה מגוון וחי יותר של השכונה ובאופן כלללי מהווה מעבר למוד ביזורי יותר של מגורים. ייתכן חסכון משמעותי בהוצאות תיווך ועלויות  עסקה הכרוכות במעבר בין דירות על ידי שינוע כל הבית למיקום החדש.  

כמו כן הבניין הינו יביל ומודולרי דבר המאפשר להעתיק אותו ממקום למקום, לשנות את העיצוב שלו ולהוסיף או להוריד או לשנות חלקים משמעותיים במבנה הבית בקלות רבה יחסית. דבר זה מאפשר הגדלת מגוון הדיור הניצב בפני האנשים, חופש בחירה גדול יותר, מראה מגוון וחי יותר של השכונה ובאופן כלללי מהווה מעבר למוד ביזורי יותר של מגורים. ייתכן חסכון משמעותי בהוצאות תיווך ועלויות  עסקה הכרוכות במעבר בין דירות על ידי שינוע כל הבית למיקום החדש.