שינויים

הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה, הצריכה של 5 מתכות [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]], ו[[ניקל]], במילוני טונות לשנה, הייתה:

הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה, הצריכה של 5 מתכות [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]], ו[[ניקל]], במילוני טונות לשנה, הייתה:

* 0.5 בשנת 1900,  

* 0.5 בשנת 1900,  

* 6 בשנת 1950  

* 6 בשנת 1950,

* 27 בשנת 1995.  

* 27 בשנת 1995.  

כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מערכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת [[פונקציית S]], עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 מילוני טונות עד 1970, ומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000.  

כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מעריכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת [[פונקציית S]], עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל-700 מיליוני טונות עד 1970, ומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000.  

יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מיליארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100)

יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מיליארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100)

* [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה [[תמריץ כלכלי]] להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת - לדוגמה פחות פלדה במטוסים ובמכוניות.  

* [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה [[תמריץ כלכלי]] להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת - לדוגמה פחות פלדה במטוסים ובמכוניות.  

* מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות [[הטמנת פסולת]] עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם.  

* מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות [[הטמנת פסולת]] עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם.  

* הלחצים הנ"ל עודדו גם [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]]. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתיה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה.  

* הלחצים האלו עודדו גם [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]]. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתייה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה.  

* המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר.

* המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר.