שינויים

[[קובץ:אנטומיה-של-מגיפה.jpg|350px|ממוזער|עטיפת הספר "אנטומיה של מגיפה" בעברית]]

[[קובץ:אנטומיה-של-מגיפה.jpg|350px|ממוזער|עטיפת הספר "אנטומיה של מגיפה" בעברית]]

ווטיקאר שואל מדוע כמות האנשים שמקבלים הכרה ב[[נכות|נכות נפשית]] בארצות הברית גדלה בשיעור של כמעט פי 2 מאז 1987, ומדוע גידול דומה נמצא במדינות מערביות נוספות. לטענתו תרופות רבות למחלות נפשיות כמו [[דיכאון]] שעשויות לשפר את המצב הבריאותי לטווח קצר עלולות להחמיר את מצב רוב החולים בטווח ארוך יותר.  

ווטיקאר שואל מדוע כמות האנשים שמקבלים הכרה ב[[נכות|נכות נפשית]] בארצות הברית גדלה בשיעור של כמעט פי 2 מאז 1987, ומדוע גידול דומה נמצא במדינות מערביות נוספות. לטענתו תרופות רבות למחלות נפשיות כמו [[דיכאון]] שעשויות לשפר את המצב הבריאותי לטווח קצר עלולות להחמיר את מצב רוב החולים בטווח ארוך יותר.  

וויטאקר, חוקר את תעשיית התרופות במשך  30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות. "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי". לפי וויטאקר ב"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}

וויטאקר, חוקר את תעשיית התרופות במשך  30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות. "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי". לפי וויטאקר ב"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}

==עליה בכמות התחלואה הנפשית ובצריכת התרופות==

==עליה בכמות התחלואה הנפשית ובצריכת התרופות==

העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}

העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}

לפי נתוני חברת מחקרי הבריאות IMS, בשנת 2014 ניתנו בארצות הברית 20 אלף מרשמים ל[[תרופות פסיכיאטריות]] לפעוטות עד גיל שנתיים . דבר זה מהווה עליה של  50% לעומת 2013.  

לפי נתוני חברת מחקרי הבריאות IMS, בשנת 2014 ניתנו בארצות הברית 20 אלף מרשמים ל[[תרופות פסיכיאטריות]] לפעוטות עד גיל שנתיים. דבר זה מהווה עליה של  50% לעומת 2013.  

מספר המרשמים שניתנו לפעוטות של פרוזאק, כדור פופולרי לטיפול בדיכאון, היה גדול פי ארבעה, והסתכם בארה"ב באותה שנה ב–83 אלף. מגמת הגידול לא נעצרה מאז.{{הערה|שם=vitaker1}}

מספר המרשמים שניתנו לפעוטות של פרוזאק, כדור פופולרי לטיפול בדיכאון, היה גדול פי ארבעה, והסתכם בארה"ב באותה שנה ב–83 אלף. מגמת הגידול לא נעצרה מאז.{{הערה|שם=vitaker1}}

שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות שונה בין מדינות שונות. לפי סקר של OECD בדרום קוריאה מתוך 1000 אנשים 13 אנשים לוקחים תרופות אנטי-דיכאוניות. באיטליה -42. בגרמניה ובצרפת 50 אנשים. בבריטניה 71 ובשוודיה 79. בקנדה 86, באוסטרליה 89 ובארצות הברית 110 אנשים - כמעט פי 10 לעומת דרום קוריאה. פרוש הדבר הוא שכל אדם עשירי בארצות הברית נוטל תרופה אנטי-דיכאונית. {{הערה|שם=vitaker1}}

שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות שונה בין מדינות שונות. לפי סקר של OECD בדרום קוריאה מתוך 1,000 אנשים 13 אנשים לוקחים תרופות אנטי-דיכאוניות. באיטליה -42. בגרמניה ובצרפת 50 אנשים. בבריטניה 71 ובשוודיה 79. בקנדה 86, באוסטרליה 89 ובארצות הברית 110 אנשים - כמעט פי 10 לעומת דרום קוריאה. פרוש הדבר הוא שכל אדם עשירי בארצות הברית נוטל תרופה אנטי-דיכאונית. {{הערה|שם=vitaker1}}

בישראל מתחילת שנות ה–2000 נרשמה עליה חדה עליה מספר המרשמים לתרופות פסיכיאטריות, ובמקבלי הקצבאות בגין נכות נפשית. בישראל ניתנים מדי שנה יותר מ–2 מיליון מרשמים לתרופות אנטי־דיכאוניות, ועוד מאות אלפי מרשמים לתרופות אנטי־פסיכוטיות. מספר מקבלי הקצבאות בגין נכות נפשית עלה ב–170% בשני העשורים האחרונים — פי שלושה מקצב גידול האוכלוסיה, לפי נתונים שסיפק פרופ' ליכטנברג, שגם כתב את ההקדמה למהדורה העברית של "אנטומיה של מגיפה".{{הערה|שם=vitaker1}}

בישראל מתחילת שנות ה–2000 נרשמה עליה חדה עליה מספר המרשמים לתרופות פסיכיאטריות, ובמקבלי הקצבאות בגין נכות נפשית. בישראל ניתנים מדי שנה יותר מ–2 מיליון מרשמים לתרופות אנטי־דיכאוניות, ועוד מאות אלפי מרשמים לתרופות אנטי־פסיכוטיות. מספר מקבלי הקצבאות בגין נכות נפשית עלה ב–170% בשני העשורים האחרונים — פי שלושה מקצב גידול האוכלוסייה, לפי נתונים שסיפק פרופ' ליכטנברג, שגם כתב את ההקדמה למהדורה העברית של "אנטומיה של מגיפה".{{הערה|שם=vitaker1}}

==האם הטיפול התרופתי מסייע לחולים==

==האם הטיפול התרופתי מסייע לחולים==

וויטאקר טוען כי שאלה חשובה לגבי תרופות אנטי-דיכאוניות היא האם אחרי 5 שנים של נטילת התרופות, האדם עדיין יהיה בדיכאון. לטענתו יש הרבה מחקרים שמראים שכן. וויטאקר לא אומר שאסור לקחת תרופות, רק שיש לתת אותן ולקחת אותן בצורה סלקטייבת יותר. לטענתו עיקר המסר מהספרות בנושא מראה שרוב האנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ייהפכו לחולים כרוניים, ושרק מיעוט מהאנשים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים מושפעים באופן חיובי לטווח הארוך.{{הערה|שם=vitaker1}}

וויטאקר טוען כי שאלה חשובה לגבי תרופות אנטי-דיכאוניות היא האם אחרי 5 שנים של נטילת התרופות, האדם עדיין יהיה בדיכאון. לטענתו יש הרבה מחקרים שמראים שכן. וויטאקר לא אומר שאסור לקחת תרופות, רק שיש לתת אותן ולקחת אותן בצורה סלקטיבית יותר. לטענתו עיקר המסר מהספרות בנושא מראה שרוב האנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ייהפכו לחולים כרוניים, ושרק מיעוט מהאנשים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים מושפעים באופן חיובי לטווח הארוך.{{הערה|שם=vitaker1}}

==ניגודי אינטרסים של הפסיכיאטרים וטענות להטיית מחקרים ==

==ניגודי אינטרסים של הפסיכיאטרים וטענות להטיית מחקרים ==

לפי וויטקאר הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית נמצא ב[[ניגוד אינטרסים]] משום שתרופות פסיכאטריות הן האמצעי העיקרי של הפסיכיאטרים כיום. לפי וויטקאר יש פרסום סלקטיבי של מחקרים.  

לפי וויטקאר הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית נמצא ב[[ניגוד אינטרסים]] משום שתרופות פסיכיאטריות הן האמצעי העיקרי של הפסיכיאטרים כיום. לפי וויטקאר יש פרסום סלקטיבי של מחקרים.  

- כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. דוגמה לכך היא היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008,שלפי וויטקאר הוא הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות-  אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. לפי וויטקאר הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו. {{הערה|שם=vitaker1}}

- כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. דוגמה לכך היא היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008, שלפי וויטקאר הוא הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות-  אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. לפי וויטקאר הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו. {{הערה|שם=vitaker1}}

==שיטות טיפול חלופיות==

==שיטות טיפול חלופיות==

וויטאקר טוען כי יש טיפולים חלופייים שיכולים להיות במקום או בתוספת לתרופות:{{הערה|שם=vitaker1}}

וויטאקר טוען כי יש טיפולים חלופיים שיכולים להיות במקום או בתוספת לתרופות:{{הערה|שם=vitaker1}}

* [[פעילות גופנית]]. בבריטניה יש תוכנית שבה רופאים רושמים למטופלים פעילות גופנית וזה מסובסד על ידי הביטוח הרפואי.  

* [[פעילות גופנית]]. בבריטניה יש תוכנית שבה רופאים רושמים למטופלים פעילות גופנית וזה מסובסד על ידי הביטוח הרפואי.  

* [[חיים חברתיים]] עשירים. יש פסיכיאטר בשם ריץ' שולמן מקונטיקט, שאומר לכל מטופל שלו — אם רוצה לראות אותי, לך תתנדב שעתיים בשבוע על כל שעה שאתה רואה אותי.  

* [[חיים חברתיים]] עשירים. יש פסיכיאטר בשם ריץ' שולמן מקונטיקט, שאומר לכל מטופל שלו — אם רוצה לראות אותי, לך תתנדב שעתיים בשבוע על כל שעה שאתה רואה אותי.  

בנוסף וויטאקר טוען כי [[ניכור חברתי]] גדול שיש בארה"ב גורם להגדלת הבעיות הפסיכולוגיות שם. " אפשר לטעון שיש כאן תאגידי תרופות שנשענים על הניכור הזה, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. תרופות אנטי־דיכאוניות לא יפתרו בעיה של [[בדידות]]".{{הערה|שם=vitaker1}}

בנוסף וויטאקר טוען כי [[ניכור חברתי]] גדול שיש בארה"ב גורם להגדלת הבעיות הפסיכולוגיות שם. " אפשר לטעון שיש כאן תאגידי תרופות שנשענים על הניכור הזה, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. תרופות אנטי־דיכאוניות לא יפתרו בעיה של [[בדידות]]".{{הערה|שם=vitaker1}}

וויטקאר  פעיל כיום בארגון Mad in America. הארגון מוקדש למטרת שינוי הטיפול הפיסכיאטירי (בארצות הברית ובמדינות נוספות) - הפעילים בו מאמינים כי [[פרדיגמה|הפרדיגמה]] השולטת כיום של מתן תרופות לטיפול בבעיות נפשיות נכשלה, וכי המחקר המדעי כמו גם נסיון החיים של מי שאובחנו בהפרעות נפשיות מחייב שינוי דראסטי בנושא.

וויטקאר  פעיל כיום בארגון Mad in America. הארגון מוקדש למטרת שינוי הטיפול הפסיכיאטרי (בארצות הברית ובמדינות נוספות) - הפעילים בו מאמינים כי [[פרדיגמה|הפרדיגמה]] השולטת כיום של מתן תרופות לטיפול בבעיות נפשיות נכשלה, וכי המחקר המדעי כמו גם ניסיון החיים של מי שאובחנו בהפרעות נפשיות מחייב שינוי דרסטי בנושא.

==תגובות==

==תגובות==

פרופ' חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מחזק את הגישה של וויטאקר , לצד הבהרה שיש גם חשיבות לטיפול התרופתי : "וויטאקר הוא איש מחדש, איש שעוזר לקהילת הפסיכיאטריה לערוך חשבון נפש, איש עם המון רצון לעזור למטופלים בעולם, וכשפגשתי אותו אני יכול לומר שהגישה שלו כלפי פסיכיאטרים חיובית. הוא לא אנטי־פסיכיאטרים, הוא בעדנו והוא בא בדיוק בזמן הנכון לעזור לנו. בזכות העבודה שלו, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו פעם. ובמשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות". {{הערה|שם=vitaker1}}

פרופ' חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מחזק את הגישה של וויטאקר, לצד הבהרה שיש גם חשיבות לטיפול התרופתי: "וויטאקר הוא איש מחדש, איש שעוזר לקהילת הפסיכיאטריה לערוך חשבון נפש, איש עם המון רצון לעזור למטופלים בעולם, וכשפגשתי אותו אני יכול לומר שהגישה שלו כלפי פסיכיאטרים חיובית. הוא לא אנטי־פסיכיאטרים, הוא בעדנו והוא בא בדיוק בזמן הנכון לעזור לנו. בזכות העבודה שלו, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו פעם. ובמשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות". {{הערה|שם=vitaker1}}

"אם הייתי חולה בפסיכוזה או דיכאון קשה הייתי רוצה להיות מטופל בתרופות. העניין הוא שהתשובה לא צריכה תמיד להיות טיפול תרופתי. לפעמים התרופה מרפאת, אבל לפעמים היא לא עוזרת ואז צריך לבחון שינוי של הסביבה ואלמנטים אחרים בחיים. רופאים לא צריכים להעלות אוטומטית את מינון התרופה, כי אז מקבלים רק את תופעות הלוואי. לא כל דבר שלא עוזר במינון נמוך יעזור במינון גבוה, וצריך להודות שיש הרבה מטופלים עם מינונים גבוהים מדי". {{הערה|שם=vitaker1}}

"אם הייתי חולה בפסיכוזה או דיכאון קשה הייתי רוצה להיות מטופל בתרופות. העניין הוא שהתשובה לא צריכה תמיד להיות טיפול תרופתי. לפעמים התרופה מרפאת, אבל לפעמים היא לא עוזרת ואז צריך לבחון שינוי של הסביבה ואלמנטים אחרים בחיים. רופאים לא צריכים להעלות אוטומטית את מינון התרופה, כי אז מקבלים רק את תופעות הלוואי. לא כל דבר שלא עוזר במינון נמוך יעזור במינון גבוה, וצריך להודות שיש הרבה מטופלים עם מינונים גבוהים מדי". {{הערה|שם=vitaker1}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Anatomy_of_an_Epidemic אנטומיה של מגיפה] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Anatomy_of_an_Epidemic אנטומיה של מגיפה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.focus.co.il/pl_product~239-615~15~0.htm אנטומיה של מגיפה- בעברית], באתר "פוקוס"

* [http://www.focus.co.il/pl_product~239-615~15~0.htm אנטומיה של מגיפה- בעברית], באתר "פוקוס"

* [https://www.madinamerica.com/anatomy-of-an-epidemic/ דף הבית של הספר "אנטומיה של מגיפה"] באתר "Mad in America".

* [https://www.madinamerica.com/anatomy-of-an-epidemic/ דף הבית של הספר "אנטומיה של מגיפה"] באתר "Mad in America".

* [https://www.youtube.com/watch?time_continue=681&v=DAutEX6Agj0 אנטומיה של מגפה - אשליית התרופות פסיכיאטריות - ראיון עם רוברט וויטאקר], סרטון ביו טיוב

* [https://www.youtube.com/watch?time_continue=681&v=DAutEX6Agj0 אנטומיה של מגפה - אשליית התרופות פסיכיאטריות - ראיון עם רוברט וויטאקר], סרטון ביוטיוב

* [https://www.jokopost.com/medecine/medicine-pr/15966/ תכנית כנס שנערך על הספר בישראל] דצמבר 2017

* [https://www.jokopost.com/medecine/medicine-pr/15966/ תכנית כנס שנערך על הספר בישראל] דצמבר 2017

* [http://soteria.org.il עמותת סוטריה ישראל] - מתמודדים עם פסיכוזה בקהילה

* [http://soteria.org.il עמותת סוטריה ישראל] - מתמודדים עם פסיכוזה בקהילה