שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,276 בתים ,  14:12, 14 בינואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
וויטאקר, חוקר את תעשיית התרופות במשך  30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות. "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי".  לפי וויטאקר ב"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}
 
וויטאקר, חוקר את תעשיית התרופות במשך  30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות. "הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי".  לפי וויטאקר ב"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}
   −
הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש זינק בין 1990 ל–2011 פי ארבעה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}
+
==עליה בכמות התחלואה הנפשית וצריכת התרופות==
 +
הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. בין 1990 ל–2011  מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש באוסטרליה, זינק פי ארבעה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}
    
העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}
 
העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}
    +
לפי נתוני חברת מחקרי הבריאות IMS, בשנת 2014 ניתנו בארצות הברית 20 אלף מרשמים ל[[תרופות פסיכיאטריות]] לפעוטות עד גיל שנתיים . דבר זה מהווה עליה של  50% לעומת 2013.
 +
מספר המרשמים שניתנו לפעוטות של פרוזאק, כדור פופולרי לטיפול בדיכאון, היה גדול פי ארבעה, והסתכם בארה"ב באותה שנה ב–83 אלף. מגמת הגידול לא נעצרה מאז.{{הערה|שם=vitaker1}}
 +
 +
שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות שונה בין מדינות שונות. לפי סקר של OECD בדרום קוריאה מתוך 1000 אנשים 13 אנשים לוקחים תרופות אנטי-דיכאוניות. באיטליה -42. בגרמניה ובצרפת 50 אנשים. בבריטניה 71 ובשוודיה 79. בקנדה 86, באוסטרליה 89 ובארצות הברית 110 אנשים - כמעט פי 10 לעומת דרום קוריאה. פרוש הדבר הוא שכל אדם עשירי בארצות הברית נוטל תרופה אנטי-דיכאונית. {{הערה|שם=vitaker1}}
 +
 +
בישראל מתחילת שנות ה–2000 נרשמה עליה חדה עליה מספר המרשמים לתרופות פסיכיאטריות, ובמקבלי הקצבאות בגין נכות נפשית. בישראל ניתנים מדי שנה יותר מ–2 מיליון מרשמים לתרופות אנטי־דיכאוניות, ועוד מאות אלפי מרשמים לתרופות אנטי־פסיכוטיות. מספר מקבלי הקצבאות בגין נכות נפשית עלה ב–170% בשני העשורים האחרונים — פי שלושה מקצב גידול האוכלוסיה, לפי נתונים שסיפק פרופ' ליכטנברג, שגם כתב את ההקדמה למהדורה העברית של "אנטומיה של מגיפה".{{הערה|שם=vitaker1}}
 +
 +
 +
==האם הטיפול התרופתי מסייע לחולים==
 
וויטאקר טוען כי שאלה חשובה לגבי תרופות אנטי-דיכאוניות היא האם אחרי 5 שנים של נטילת התרופות, האדם עדיין יהיה בדיכאון. לטענתו יש הרבה מחקרים שמראים שכן. וויטאקר לא אומר שאסור לקחת תרופות, רק שיש לתת אותן ולקחת אותן בצורה סלקטייבת יותר. לטענתו עיקר המסר מהספרות בנושא מראה שרוב האנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ייהפכו לחולים כרוניים, ושרק מיעוט מהאנשים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים מושפעים באופן חיובי לטווח הארוך.{{הערה|שם=vitaker1}}
 
וויטאקר טוען כי שאלה חשובה לגבי תרופות אנטי-דיכאוניות היא האם אחרי 5 שנים של נטילת התרופות, האדם עדיין יהיה בדיכאון. לטענתו יש הרבה מחקרים שמראים שכן. וויטאקר לא אומר שאסור לקחת תרופות, רק שיש לתת אותן ולקחת אותן בצורה סלקטייבת יותר. לטענתו עיקר המסר מהספרות בנושא מראה שרוב האנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ייהפכו לחולים כרוניים, ושרק מיעוט מהאנשים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים מושפעים באופן חיובי לטווח הארוך.{{הערה|שם=vitaker1}}
    +
==ניגודי אינטרסים של הפסיכיאטרים וטענות להטיית מחקרים ==
 
לפי וויטקאר הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית נמצא ב[[ניגוד אינטרסים]] משום שתרופות פסיכאטריות הן האמצעי העיקרי של הפסיכיאטרים כיום. לפי וויטקאר יש פרסום סלקטיבי של מחקרים.  
 
לפי וויטקאר הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית נמצא ב[[ניגוד אינטרסים]] משום שתרופות פסיכאטריות הן האמצעי העיקרי של הפסיכיאטרים כיום. לפי וויטקאר יש פרסום סלקטיבי של מחקרים.  
 
- כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. דוגמה לכך היא היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008,שלפי וויטקאר הוא הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות-  אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. לפי וויטקאר הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו. {{הערה|שם=vitaker1}}
 
- כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. דוגמה לכך היא היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008,שלפי וויטקאר הוא הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות-  אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. לפי וויטקאר הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו. {{הערה|שם=vitaker1}}
    +
==שיטות טיפול חלופיות==
 
וויטאקר טוען כי יש טיפולים חלופייים שיכולים להיות במקום או בתוספת לתרופות:{{הערה|שם=vitaker1}}
 
וויטאקר טוען כי יש טיפולים חלופייים שיכולים להיות במקום או בתוספת לתרופות:{{הערה|שם=vitaker1}}
 
* [[פעילות גופנית]]. בבריטניה יש תוכנית שבה רופאים רושמים למטופלים פעילות גופנית וזה מסובסד על ידי הביטוח הרפואי.  
 
* [[פעילות גופנית]]. בבריטניה יש תוכנית שבה רופאים רושמים למטופלים פעילות גופנית וזה מסובסד על ידי הביטוח הרפואי.  

תפריט ניווט