שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,860 בתים ,  12:35, 14 בינואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:     
העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}
 
העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}
 +
 +
וויטאקר טוען כי שאלה חשובה לגבי תרופות אנטי-דיכאוניות היא האם אחרי 5 שנים של נטילת התרופות, האדם עדיין יהיה בדיכאון. לטענתו יש הרבה מחקרים שמראים שכן. וויטאקר לא אומר שאסור לקחת תרופות, רק שיש לתת אותן ולקחת אותן בצורה סלקטייבת יותר. לטענתו עיקר המסר מהספרות בנושא מראה שרוב האנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ייהפכו לחולים כרוניים, ושרק מיעוט מהאנשים שנוטלים כדורים פסיכיאטריים מושפעים באופן חיובי לטווח הארוך.{{הערה|שם=vitaker1}}
 +
 +
לפי וויטקאר הממסד הפסיכיאטרי בארצות הברית נמצא ב[[ניגוד אינטרסים]] משום שתרופות פסיכאטריות הן האמצעי העיקרי של הפסיכיאטרים כיום. לפי וויטקאר יש פרסום סלקטיבי של מחקרים.
 +
- כשקיבלו תוצאות לא טובות במחקרים, פשוט לא פירסמו אותן. דוגמה לכך היא היא מחקר ארוך טווח על סכיזופרניה בארה"ב מ–2008,שלפי וויטקאר הוא הטוב ביותר שנעשה אי־פעם. המחקר הזה הפיק תוצאות מפתיעות-  אנשים שסבלו מסכיזופרניה ולא נטלו תרופות היו בעלי סיכוי גבוה פי שמונה להשתקם לעומת אלה שנטלו תרופות. לפי וויטקאר הממצאים היו כל כך מפתיעים, שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) העדיף לא לפרסם את המחקר הזה, כי הוא סותר את כל מה שהם האמינו בו. {{הערה|שם=vitaker1}}
 +
 +
==תגובות==
 +
פרופ' חיים בלמקר, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מחזק את הגישה של וויטאקר , לצד הבהרה שיש גם חשיבות לטיפול התרופתי : "וויטאקר הוא איש מחדש, איש שעוזר לקהילת הפסיכיאטריה לערוך חשבון נפש, איש עם המון רצון לעזור למטופלים בעולם, וכשפגשתי אותו אני יכול לומר שהגישה שלו כלפי פסיכיאטרים חיובית. הוא לא אנטי־פסיכיאטרים, הוא בעדנו והוא בא בדיוק בזמן הנכון לעזור לנו. בזכות העבודה שלו, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו פעם. ובמשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות". {{הערה|שם=vitaker1}}
 +
 +
"אם הייתי חולה בפסיכוזה או דיכאון קשה הייתי רוצה להיות מטופל בתרופות. העניין הוא שהתשובה לא צריכה תמיד להיות טיפול תרופתי. לפעמים התרופה מרפאת, אבל לפעמים היא לא עוזרת ואז צריך לבחון שינוי של הסביבה ואלמנטים אחרים בחיים. רופאים לא צריכים להעלות אוטומטית את מינון התרופה, כי אז מקבלים רק את תופעות הלוואי. לא כל דבר שלא עוזר במינון נמוך יעזור במינון גבוה, וצריך להודות שיש הרבה מטופלים עם מינונים גבוהים מדי". {{הערה|שם=vitaker1}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 17: שורה 27:  
* [[מוצר ציבורי]]
 
* [[מוצר ציבורי]]
 
* [[התמכרות]]
 
* [[התמכרות]]
 +
* [[תהליך ארוך טווח]]
 +
* [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט