שינויים

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.  

לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.  

לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  

לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  

===גנטיקה ומין===

===גנטיקה ומין===

ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים <ref>Levav I, Kohn R, Golding JM, Weissman MM, "Vulnerability of Jews to affective disorders", Am J Psychiatry. 1997 Jul;154(7):941-7.</ref>. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב בני משפחה של חולי דיכאון. אחוז התאימות בקרב [[תאומים]] זהים הוא כ-50 אחוזים, ואחוז התאימות בקרב תאומים לא זהים הוא בין 10 ל-25 אחוזים. עד כה אותרו מספר [[גן (ביולוגיה)|גנים]] הקשורים בדיכאון, אך אף אחד מאלו אינו יכול להסביר התפתחות של דיכאון ללא תנאים נוספים.

ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון בקרב נשים גדולה פי שתיים ביחס לדיכאון בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים <ref>Levav I, Kohn R, Golding JM, Weissman MM, "Vulnerability of Jews to affective disorders", Am J Psychiatry. 1997 Jul;154(7):941-7.</ref>. יש הטוענים כי דבר זה הוא אשליה הנובעת מאימוץ הגדרה הומוגנית שאינה במקומה עבור דיכאון ומחלות נפשיות בכלל. מבנה הנפש של גברים ונשים הוא שונה, לדוגמה חווית החרדה של נשים מפני מין וחשש מפני הטרדה מינית, ולעומת זאת הלגיטימיות הגדולה יותר של הפניית אלימות כלפי גברים, וכן צורות התמודדות שונה. לדוגמה גברים מתאבדים יותר מאשר נשים. לפי טענה זו הגדרת הדיכאון ואבחונו צריכה להיות שונה בקרב גברים ונשים.

 

מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב בני משפחה של חולי דיכאון. אחוז התאימות בקרב תאומים זהים הוא כ-50 אחוזים, ואחוז התאימות בקרב תאומים לא זהים הוא בין 10 ל-25 אחוזים. עד כה אותרו מספר [[גן (ביולוגיה)|גנים]] הקשורים בדיכאון, אך אף אחד מאלו אינו יכול להסביר התפתחות של דיכאון ללא תנאים נוספים.

הסבר נוסף לדיכאון הינו דיכוי יתר של אזור ה-MTL במח על ידי אזור ה-MPFC, וכן פגיעה או צמצום בגודלו של איבר ההיפוקמפוס.

הסבר נוסף לדיכאון הינו דיכוי יתר של אזור ה-MTL במח על ידי אזור ה-MPFC, וכן פגיעה או צמצום בגודלו של איבר ההיפוקמפוס.