שינויים

מתוך הספר:  כלכלה בודהיסטית, דרך אמצע לשוק.  

מתוך הספר:  [[כלכלה בודהיסטית (ספר)]], דרך אמצע לשוק.  

מאת פ.א. פאייוטו

מאת פ.א. פאייוטו

כאשר בורות מוחלפת בתבונה, אפשר להבחין בין מה שהוא בעל תועלת אמיתי, ומה שאינו. עם חוכמת חיים, תשוקות יהיו באופן טבעי לדברים שנותנים ערך באמת. בבודהיזם, התשוקה הזאת לרווחה אמיתית נקראת דהמהצ'נדה  [dhammachanda]  (תשוקה למה שהוא אמיתי), קוסאלאצ'נדה [kusaladhamma] (תשוקה למה שהוא מיומן), או בקיצור צ'נדה [chanda].

כאשר בורות מוחלפת בתבונה, אפשר להבחין בין מה שהוא בעל תועלת אמיתי, ומה שאינו. עם חוכמת חיים, תשוקות יהיו באופן טבעי לדברים שנותנים ערך באמת. בבודהיזם, התשוקה הזאת לרווחה אמיתית נקראת דהמהצ'נדה  [dhammachanda]  (תשוקה למה שהוא אמיתי), קוסאלאצ'נדה [kusaladhamma] (תשוקה למה שהוא מיומן), או בקיצור צ'נדה [chanda].

המטרה של הצ'נדה היא דהמה [dhamma] או קוסאלאדהמה [kusaladhamma], אמת וטוב. אמת וטוב חייבים להיות מושגים על ידי מאמץ, וכך צ'נדה מובילה לפעולה, ובך היא מנוגדת לטנה, המובילה לחיפוש.  צ'נדה נובעת מהתבוננות אינטליגנטית [yoniso-manasikara], בניגוד לטנה, שהיא חלק מזרם שגרתי של תגובות ללא מודעות.   

המטרה של הצ'נדה היא דהמה [dhamma] או קוסאלאדהמה [kusaladhamma], אמת וטוב. אמת וטוב חייבים להיות מושגים על ידי מאמץ, וכך צ'נדה מובילה לפעולה, ובך היא מנוגדת לטנהא, המובילה לחיפוש.  צ'נדה נובעת מהתבוננות אינטליגנטית [yoniso-manasikara], בניגוד לטנהא, שהיא חלק מזרם שגרתי של תגובות ללא מודעות.   

כדי לסכם זאת:

כדי לסכם זאת:

# טנה מכוונת כלפי הרגש; היא מובילה לחיפוש אחר אובייקטים המתווכים לשם אינטרס עצמי והיא נתמכת ומוזנת על ידי בורות.  

# טנהא מכוונת כלפי הרגש; היא מובילה לחיפוש אחר אובייקטים המתווכים לשם אינטרס עצמי והיא נתמכת ומוזנת על ידי בורות.  

# צ'נדה מכוונת כלפי התועלת, היא מובילה למאמץ ולפעולה, ומבוססת על התבוננות שכלית.  

# צ'נדה מכוונת כלפי התועלת, היא מובילה למאמץ ולפעולה, ומבוססת על התבוננות שכלית.  

כשחוכמת החיים מתפתחת, צ'נדה הופכת להיות דומיננטית יותר, בעוד התשוקה העיוורת אחר טנה מאבדת מעוצמתה. על ידי אימון והתפתחות שלנו, אנו חיים פחות ופחות כל פי ציווי הבורות והטנה, ויותר ויותר לפי הנחיות החוכמה והצ'נדה. זה מוביל לחיים מיומנים יותר, וליחסים טובים ופוריים בהרבה עם הדברים הסובבים אותנו.  

כשחוכמת החיים מתפתחת, צ'נדה הופכת להיות דומיננטית יותר, בעוד התשוקה העיוורת אחר טנהא מאבדת מעוצמתה. על ידי אימון והתפתחות שלנו, אנו חיים פחות ופחות כל פי ציווי הבורות והטנה, ויותר ויותר לפי הנחיות החוכמה והצ'נדה. זה מוביל לחיים מיומנים יותר, וליחסים טובים ופוריים בהרבה עם הדברים הסובבים אותנו.  

עם תבונה וצ'נדה אנו כבר לא רואים את החיים כקונפליקט של אינטרסים. תחת זאת, אנו חותרים ליצירת הרמוניה בין האינטרסים שלנו לבין אלו של החברה והטבע. התנגשות האינטרסים הופכת להרמוניה של אינטרסים. זאת משום שאנו מבינים, שבסופו של דבר, חיים מועילים באמת אפשריים רק כאשר הפרט, החברה והסביבה משרתים זה את זה. אם יש קונפליקט בין כל אחת מהספרות האלה, התוצאה תהיה בעיות לכולם.

עם תבונה וצ'נדה אנו כבר לא רואים את החיים כקונפליקט של אינטרסים. תחת זאת, אנו חותרים ליצירת הרמוניה בין האינטרסים שלנו לבין אלו של החברה והטבע. התנגשות האינטרסים הופכת להרמוניה של אינטרסים. זאת משום שאנו מבינים, שבסופו של דבר, חיים מועילים באמת אפשריים רק כאשר הפרט, החברה והסביבה משרתים זה את זה. אם יש קונפליקט בין כל אחת מהספרות האלה, התוצאה תהיה בעיות לכולם.

==אתיקה ושני סוגים של תשוקה==

==אתיקה ושני סוגים של תשוקה==

כפי שראינו, הבודהיזם מכיר בשתי סוגים שונים של רצונות:

כפי שראינו, הבודהיזם מכיר בשתי סוגים שונים של רצונות:

# טנה, התשוקה לאובייקט של עונג;  

# טנהא, התשוקה לאובייקט של עונג;  

# וצ'נדה, התשוקה לרווחה.  

# וצ'נדה, התשוקה לרווחה.  

טנה מבוססת על בורות, בעוד צ'נדה מבוססת על חוכמת חיים ולכן היא חלק מהתהליך של פתרון בעיות.  

טנהא מבוססת על בורות, בעוד צ'נדה מבוססת על חוכמת חיים ולכן היא חלק מהתהליך של פתרון בעיות.  

טנה וצ'נדה מובילות שתיהן לסיפוק, אבל מסוגים שונים. נשתמש בדוגמת האכילה, אנשים המונעים על ידי טנה יבקשו לספק את התשוקה העיוורת של תאוות חושים אשר, במקרה הזה, היא התשוקה לטעם נעים. כאן, הסיפוק נובע מההתנסות בטעמו של האוכל. אבל כאשר מונחים על ידי צ'נדה, תאוות מונחות למימוש של חיים טובים. איננו חייבים לאכול יותר מידי, או לאכול סוגי מזונות שיעשו אותנו חולים רק בגלל שיש להם טעם טוב. תחת זאת, אנו אוכלים כדי למנוע את הרעב וכדי להזין את הגוף. כאן הסיפוק נובע מההבטחה של חיים נאותים שסופקה על ידי פעולת האכילה. אנו נהנים מהמזון שלנו, אבל לא בצורה שמובילה אותנו לחרטה.  

טנהא וצ'נדה מובילות שתיהן לסיפוק, אבל מסוגים שונים. נשתמש בדוגמת האכילה, אנשים המונעים על ידי טנהא יבקשו לספק את התשוקה העיוורת של תאוות חושים אשר, במקרה הזה, היא התשוקה לטעם נעים. כאן, הסיפוק נובע מההתנסות בטעמו של האוכל. אבל כאשר מונחים על ידי צ'נדה, תאוות מונחות למימוש של חיים טובים. איננו חייבים לאכול יותר מידי, או לאכול סוגי מזונות שיעשו אותנו חולים רק בגלל שיש להם טעם טוב. תחת זאת, אנו אוכלים כדי למנוע את הרעב וכדי להזין את הגוף. כאן הסיפוק נובע מההבטחה של חיים נאותים שסופקה על ידי פעולת האכילה. אנו נהנים מהמזון שלנו, אבל לא בצורה שמובילה אותנו לחרטה.  

צ'נדה מובילה למאמץ יצירה ופעולה המבוססים על אינטליגנציה ועל חשיבה צלולה. להבדיל, טנה מובילה לחיפוש עיוור המבוסס על בורות. שתי תשוקות פנימיות אלו מניעות את ההתנהגות, אבל עם תוצאות אתיות שונות מאוד. בבודהיזם אפשר לשפוט את הערך המוסרי על פי אם הוא מונהג (בצורה ברורה) ע"י טנה או ע"י צ'נדה והאם (ברמה עמוקה יותר) ע"י בורות או ע"י תבונה. כשבאים לשפוט את הערך המוסרי של התנהגות כלכלית, עלינו לקבוע איזו אופן של מצב נפשי מניע אותה. כאשר תאבת בצע (טנה) מניע החלטות כלכליות, ההתנהגות נוטה להיות בלתי-מיומנת מבחינה מוסרית, אבל כאשר התשוקה לחיים טובים (צ'נדה) מובילה אותן, ההתנהגות הכלכלית תהיה מיומנת מבחינה מוסרית. על ידי שיפוט כזה של הפעילות הכלכלית, אנו רואים כיצד מצבים נפשיים, התנהגות מוסרית ופעילות כלכלית מחוברים בזרם של סיבה ותוצאה.  

צ'נדה מובילה למאמץ יצירה ופעולה המבוססים על אינטליגנציה ועל חשיבה צלולה. להבדיל, טנהא מובילה לחיפוש עיוור המבוסס על בורות. שתי תשוקות פנימיות אלו מניעות את ההתנהגות, אבל עם תוצאות אתיות שונות מאוד. בבודהיזם אפשר לשפוט את הערך המוסרי על פי אם הוא מונהג (בצורה ברורה) ע"י טנהא או ע"י צ'נדה והאם (ברמה עמוקה יותר) ע"י בורות או ע"י תבונה. כשבאים לשפוט את הערך המוסרי של התנהגות כלכלית, עלינו לקבוע איזו אופן של מצב נפשי מניע אותה. כאשר תאבת בצע (טנה) מניע החלטות כלכליות, ההתנהגות נוטה להיות בלתי-מיומנת מבחינה מוסרית, אבל כאשר התשוקה לחיים טובים (צ'נדה) מובילה אותן, ההתנהגות הכלכלית תהיה מיומנת מבחינה מוסרית. על ידי שיפוט כזה של הפעילות הכלכלית, אנו רואים כיצד מצבים נפשיים, התנהגות מוסרית ופעילות כלכלית מחוברים בזרם של סיבה ותוצאה.  

מנקודת המבט בודהיסטית, הפעילות הכלכלית צריכה להיות אמצעי לחיים טובים ואציליים.  ייצור, צריכה, ופעולות כלכליות נוספות אינן מטרות בפני עצמן; הם אמצעים, והמטרה שהם חייבים להוביל אליה היא פיתוח הרווחה בתוך הפרט, בתוך החברה ובתוך הסביבה.   

מנקודת המבט בודהיסטית, הפעילות הכלכלית צריכה להיות אמצעי לחיים טובים ואציליים.  ייצור, צריכה, ופעולות כלכליות נוספות אינן מטרות בפני עצמן; הם אמצעים, והמטרה שהם חייבים להוביל אליה היא פיתוח הרווחה בתוך הפרט, בתוך החברה ובתוך הסביבה.   

==שיקולי מוסר בפעילות כלכלית==

==שיקולי מוסר בפעילות כלכלית==

עקרון בסיסי בכלכלה המודרנית קובע כי אנשים יסכימו להפרד מדבר מה רק אם הם יכולים להחליפו בדבר מה שיאפשר להם עונג שווה או גדול יותר. אבל עקרון זה מתייחס רק לסיפוק שנובע מבעלות על מוצרים מוחשיים. לפעמים אנו יכולים תחושת סיפוק מהפרדות מדבר מה ללא קבלה של דבר מוחשי בתמורה, כמו כאשר הורים  נותנים לילדיהם מתנות: בגלל האהבה שהם חשים כלפי הילדים שלהם, הם חשים תחושת סיפוק גדולה יותר מאשר אם הם היו מקבלים דבר מה בתמורה. אם בני האדם היו יכולים להרחיב את אהבתם לכל בני האדם, במקום לצמצמה למשפחתם שלהם, אז אולי הם היו יכולים להפרד מדברים ללא קבלה של דבר בתמורה, ותוך תחושה של סיפוק גדול יותר כשהם נוהגים כך.  סיפוק זה נובע לא מהתשוקה להשיג דברים כדי לשמח את עצמנו (טנה), אלא מהתשוקה לרווחה של האחרים (צ'נדה). [*]  

עקרון בסיסי בכלכלה המודרנית קובע כי אנשים יסכימו להפרד מדבר מה רק אם הם יכולים להחליפו בדבר מה שיאפשר להם עונג שווה או גדול יותר. אבל עקרון זה מתייחס רק לסיפוק שנובע מבעלות על מוצרים מוחשיים. לפעמים אנו יכולים תחושת סיפוק מהפרדות מדבר מה ללא קבלה של דבר מוחשי בתמורה, כמו כאשר הורים  נותנים לילדיהם מתנות: בגלל האהבה שהם חשים כלפי הילדים שלהם, הם חשים תחושת סיפוק גדולה יותר מאשר אם הם היו מקבלים דבר מה בתמורה. אם בני האדם היו יכולים להרחיב את אהבתם לכל בני האדם, במקום לצמצמה למשפחתם שלהם, אז אולי הם היו יכולים להפרד מדברים ללא קבלה של דבר בתמורה, ותוך תחושה של סיפוק גדול יותר כשהם נוהגים כך.  סיפוק זה נובע לא מהתשוקה להשיג דברים כדי לשמח את עצמנו (טנהא), אלא מהתשוקה לרווחה של האחרים (צ'נדה). [*]  

עקרון כלכלי אחר קובע כי ערכם של דברים נקבע על ידי הביקוש להם. עקרון זה מומחש בצורה קלאסית על ידי הסיפור על שני אנשים שנתקעו על אי מדברי: לאחד יש שק של אורז ולשני יש 100 מחרוזות זהב.  באופן רגיל, די במחרוזת אחד של זהב מספיקה, ויותר ממספיקה, לקנות שק שלם של אורז. אבל כששני האנשים נטושים על האי ללא אמצעי מילוט וללא הבטחה של חילוץ, ערכן של הסחורות משתנה. כעת האדם עם האורז עשוי לדרוש את כל 100 המחרוזות עבור כמות זעומה של האורז, או עשוי לסרב לבצע חליפין כלשהו.  

עקרון כלכלי אחר קובע כי ערכם של דברים נקבע על ידי הביקוש להם. עקרון זה מומחש בצורה קלאסית על ידי הסיפור על שני אנשים שנתקעו על אי מדברי: לאחד יש שק של אורז ולשני יש 100 מחרוזות זהב.  באופן רגיל, די במחרוזת אחד של זהב מספיקה, ויותר ממספיקה, לקנות שק שלם של אורז. אבל כששני האנשים נטושים על האי ללא אמצעי מילוט וללא הבטחה של חילוץ, ערכן של הסחורות משתנה. כעת האדם עם האורז עשוי לדרוש את כל 100 המחרוזות עבור כמות זעומה של האורז, או עשוי לסרב לבצע חליפין כלשהו.  

בחיים האמיתיים, הדברים יכולים להתקיים בכל אחת מהדרכים האלה. גורמים כמו מוסר אישי או רגשות כמו תאוות בצע ופחד יכולים ואכן משפיעים על התוצאה הכלכלית. ביקוש שאינו מסתיים באלימות או גניבה יהיה בעל תוצאות אחרות מזה שמכיר במגבלות מוסריות.  

בחיים האמיתיים, הדברים יכולים להתקיים בכל אחת מהדרכים האלה. גורמים כמו מוסר אישי או רגשות כמו תאוות בצע ופחד יכולים ואכן משפיעים על התוצאה הכלכלית. ביקוש שאינו מסתיים באלימות או גניבה יהיה בעל תוצאות אחרות מזה שמכיר במגבלות מוסריות.  

דרך אחת להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא להתבונן בהשלכות שיש לה בשלושה מישורים: על הצרכן הבודד, על החברה ועל הסביבה. הבה נחזור לדוגמא של בקבוק הוויסקי והארוחה הסינית. ברור כי, למרות שמחיר השוק שלהם עשוי להיות זהה, העליות הכלכליות שלהם אינן שוות.  בקבוק הוויסקי עלול לפגוע בבריאותו של הצרכן, מה שיכריח אותו להוציא כסף על טיפול רפואי. המזקקה שמייצרת את הוויסקי עלולה להפיץ עדים בעלי ריח רע לאוויר. לזיהום זה יש השלכות כלכליות, לדוגמא הממשלה תהיה מוכרחה להשקיע משאבים על ניקוי הסביבה. יותר מכך, מי ששותה וסובל מהנג- אובר בעבודה יעבוד בצורה פחות איכותית, או שהוא עלול להיות שיכור ולרסק את מכוניות,  דבר שיגביר עוד יותר את ההוצאות הכלכליות. וכן יש את התוצאות החברתיות המזיקות: שתיה עשויה לתרום לפשע, שיש לו עליות גבוהות מאוד לחברה.  

דרך אחת להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא להתבונן בהשלכות שיש לה בשלושה מישורים: על הצרכן הבודד, על החברה ועל הסביבה. הבה נחזור לדוגמא של בקבוק הוויסקי והארוחה הסינית. ברור כי, למרות שמחיר השוק שלהם עשוי להיות זהה, העליות הכלכליות שלהם אינן שוות.  בקבוק הוויסקי עלול לפגוע בבריאותו של הצרכן, מה שיכריח אותו להוציא כסף על טיפול רפואי. המזקקה שמייצרת את הוויסקי עלולה להפיץ עדים בעלי ריח רע לאוויר. לזיהום זה יש השלכות כלכליות, לדוגמא הממשלה תהיה מוכרחה להשקיע משאבים על ניקוי הסביבה. יותר מכך, מי ששותה וסובל מהנג-אובר בעבודה יעבוד בצורה פחות איכותית, או שהוא עלול להיות שיכור ולרסק את מכוניות,  דבר שיגביר עוד יותר את ההוצאות הכלכליות. וכן יש את התוצאות החברתיות המזיקות: שתיה עשויה לתרום לפשע, שיש לו עליות גבוהות מאוד לחברה.  

למרות שאלו סוגיות מוסריות, יש לכולן הסתעפויות כלכליות. הן מצביעות על הצורך בהתבוננות בעלויות כלכליות בצורה רחבה הרבה יותר מאשר בהווה. לא רק במונחים של מחירי שוק. יש כעת מגמה של הכללת העלויות הסביבתיות בתחשיב הכלכלי. חלק מהכלכלנים אפילו מכלילים אותם בעלות של מוצר מוגמר. אבל אין די בכך. במקרה של בקבוק הוויסקי, מלבד העליות הסביבתיות, ישנן גם העליות החברתיות, מוסריות והבריאותיות – ייצור יעיל, תאונות מכוניות, מחלות כבד, פשע – שלכולן יש השלכות כלכליות. [**]  

למרות שאלו סוגיות מוסריות, יש לכולן הסתעפויות כלכליות. הן מצביעות על הצורך בהתבוננות בעלויות כלכליות בצורה רחבה הרבה יותר מאשר בהווה. לא רק במונחים של מחירי שוק. יש כעת מגמה של הכללת העלויות הסביבתיות בתחשיב הכלכלי. חלק מהכלכלנים אפילו מכלילים אותם בעלות של מוצר מוגמר. אבל אין די בכך. במקרה של בקבוק הוויסקי, מלבד העליות הסביבתיות, ישנן גם העליות החברתיות, מוסריות והבריאותיות – ייצור יעיל, תאונות מכוניות, מחלות כבד, פשע – שלכולן יש השלכות כלכליות. [**]  

דרך שניה להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא לקבוע איזה סוג של תשוקה נמצאת בשורשיה. הפעילויות הכי פחות מוסריות הן אלו המזינות טנה בעודן פוגעות ברווחה. מסחר בטבק, סמים, ובזנות הן דוגמאות לפעיליות כלכליות מזיקות המכוונות אך ורק כדי לספק תשוקה לתענוג.  

דרך שניה להעריך את האיכות המוסרית של פעילות כלכלית היא לקבוע איזה סוג של תשוקה נמצאת בשורשיה. הפעילויות הכי פחות מוסריות הן אלו המזינות טנהא בעודן פוגעות ברווחה. מסחר בטבק, סמים, ובזנות הן דוגמאות לפעיליות כלכליות מזיקות המכוונות אך ורק כדי לספק תשוקה לתענוג.  

ככל שאנשים מונעים יותר על ידי טנה כך הם הורסים יותר את הרווחה האמיתית שלהם. עקרון זה תקף לא רק לגבי מידות רעות ברורות, אלא גם לכל הפעילויות הכלכליות. כך, בהחלטות הנוגעות גם בצריכה, ייצור, ושימוש בטכנולוגיה, אנו חייבים כיצד להבחין בין שני סוגים של תשוקה ולבצע את בחירותינו בצורה נבונה.

ככל שאנשים מונעים יותר על ידי טנהא כך הם הורסים יותר את הרווחה האמיתית שלהם. עקרון זה תקף לא רק לגבי מידות רעות ברורות, אלא גם לכל הפעילויות הכלכליות. כך, בהחלטות הנוגעות גם בצריכה, ייצור, ושימוש בטכנולוגיה, אנו חייבים כיצד להבחין בין שני סוגים של תשוקה ולבצע את בחירותינו בצורה נבונה.

==הערות:==

==הערות המתרגם:==

* צ'נדה, כשהיא מכוונת כלפי יצורים אחרים מכונה מטה (metta), רצון טוב, התשוקה לרווחתם של אחרים.  

* צ'נדה, כשהיא מכוונת כלפי יצורים אחרים מכונה מטה (metta), רצון טוב, התשוקה לרווחתם של אחרים.  

* לאור מה שנכתב למעלה, הקבלה העכשווית של עלות סביבתית (עקב הלחץ שנבע מהאיום של חורבן סביבתי המשמש ובא) בפעילות הכלכלית על ידי הכלכלה של הזרם המרכזי, כשנמשכת ההתעלמות מעלויות מוסריות וחברתיות (היות והאיום אינו קיצוני מספיק עדיין כדי לתבוע את תשומת הלב שלהם), שהן אובייקטיביות באותה מידה, הינה בהחלט בלתי רגילה – דוגמא טובה של סובייקטיביות בחשיבה הכלכלית.  

* לאור מה שנכתב למעלה, הקבלה העכשווית של עלות סביבתית (עקב הלחץ שנבע מהאיום של חורבן סביבתי המשמש ובא) בפעילות הכלכלית על ידי הכלכלה של הזרם המרכזי, כשנמשכת ההתעלמות מעלויות מוסריות וחברתיות (היות והאיום אינו קיצוני מספיק עדיין כדי לתבוע את תשומת הלב שלהם), שהן אובייקטיביות באותה מידה, הינה בהחלט בלתי רגילה – דוגמא טובה של סובייקטיביות בחשיבה הכלכלית.  

*הערת המתרגם – היום יש כבר כלכלנים המדברים על "מחיר מלא" (true cost), שאמור לשקף את מלוא המחיר והעליות של פעילות כלכלית – לא רק את ההשלכות הסביבתיות אלא גם את  ההשפעות האישיות והחברתיות.  

*הערת המתרגם – היום יש כבר כלכלנים המדברים על "[[כלכלת מחיר מלא|מחיר מלא]]" (true cost), שאמור לשקף את מלוא המחיר והעליות של פעילות כלכלית – לא רק את ההשלכות הסביבתיות אלא גם את  ההשפעות האישיות והחברתיות.  

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]

[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]