שינויים

==ההשקפה הבודהיסטית על טבע האדם==

==ההשקפה הבודהיסטית על טבע האדם==

לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה,  זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של  תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו.  

לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה,  זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של  תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו.  

בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת דקה (dukkha) או סבל. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להשאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת טַנַה (tanha).

בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת דוקהה (dukkha) או סבל. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להשאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת טַנהַא (tanha).

טַנַה משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא.  עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, או בלתי נעימה או ניטרלית. טַנַה עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא ניטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטַנַה, והתהליך יתועל לאפיק אחר).  

טנהא משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא.  עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, או בלתי נעימה או ניטרלית. טנהא עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא ניטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטנהא, והתהליך יתועל לאפיק אחר).  

בגלל שטַנַה עוקבת בצורה כל כך מיידית לתחושה, היא נוטה לחפש אחר עצמים אשר יספקו תחושות נעימות, שהן באופן בסיסי ששת הסוגים של עצמי החושים הנעימים: מראות, קולות, ריחות, טעמים, תחושות גופניות, ועצמים נפשיים.  הבולטים ביותר מבינם הם חמשת הראשונים, הידועים כחמשת חושי התענוגות. ששת האובייקטים של החושים, ובעיקר חמשת חושי התענוג, הם האובייקטים שטנה מחפשת ומתקבעת עליהם. בהקשר הזה, אנו יכולים להרחיב את ההגדרה שלנו את הטַנַה להיות: טנה היא ההשתוקקות לאובייקטים של חושים אשר מספקים הרגשה נעימה, או תשוקה לתחושה של עונג. בקיצור, אפשר לקרוא לטנה הרצון להשיג או הרצון שמשהו יהיה שלך.  

בגלל שטנהא עוקבת בצורה כל כך מיידית לתחושה, היא נוטה לחפש אחר עצמים אשר יספקו תחושות נעימות, שהן באופן בסיסי ששת הסוגים של עצמי החושים הנעימים: מראות, קולות, ריחות, טעמים, תחושות גופניות, ועצמים נפשיים.  הבולטים ביותר מבינם הם חמשת הראשונים, הידועים כחמשת חושי התענוגות. ששת האובייקטים של החושים, ובעיקר חמשת חושי התענוג, הם האובייקטים שטנהא מחפשת ומתקבעת עליהם. בהקשר הזה, אנו יכולים להרחיב את ההגדרה שלנו את הטנהא להיות: טנהא היא ההשתוקקות לאובייקטים של חושים אשר מספקים הרגשה נעימה, או תשוקה לתחושה של עונג. בקיצור, אפשר לקרוא לטנהא הרצון להשיג או הרצון שמשהו יהיה שלך.  

אפשר לראות את האופן שבו טנה עובדת דרך הצורך הבסיסי באוכל. הצורך הביולוגי לאכול הוא לשם הזנת הגוף, לספק לו כוח ובריאות. בנוסף לצורך הביולוגי הזה יש את התשוקה להנאה, לטעמים טעימים. זו היא הטַנַה. לפעמים, התשוקה לטנה עשויה להיות בניגוד לבריאות ואפילו להזיק לאיכות החיים. אם אנחנו המומים מטנה כאשר אנו אוכלים, במקום לאכול כדי להזין את הגוף ולספק לו רווחה, אנו אוכלים למען התחושה של טעם נעים. האוכל יכול להיות ערב לחך, אבל בסופו של דבר אנו עלולים לסבול מקלקול קיבה או מהשמנה מוגזמת. בקנה מידה רחב יותר, העלויות החברתיות של צריכת-יתר, כמו ההתדלדלות של משאבים טבעיים, עלויות הנגרמות על רקע של טיפולי בריאות, שלא לדבר על פשע, שחיתות ומלחמות, הן עצומות.  

אפשר לראות את האופן שבו טנהא עובדת דרך הצורך הבסיסי באוכל. הצורך הביולוגי לאכול הוא לשם הזנת הגוף, לספק לו כוח ובריאות. בנוסף לצורך הביולוגי הזה יש את התשוקה להנאה, לטעמים טעימים. זו היא הטנהא. לפעמים, התשוקה לטנהא עשויה להיות בניגוד לבריאות ואפילו להזיק לאיכות החיים. אם אנחנו המומים מטנהא כאשר אנו אוכלים, במקום לאכול כדי להזין את הגוף ולספק לו רווחה, אנו אוכלים למען התחושה של טעם נעים. האוכל יכול להיות ערב לחך, אבל בסופו של דבר אנו עלולים לסבול מקלקול קיבה או מהשמנה מוגזמת. בקנה מידה רחב יותר, העלויות החברתיות של צריכת-יתר, כמו ההתדלדלות של משאבים טבעיים, עלויות הנגרמות על רקע של טיפולי בריאות, שלא לדבר על פשע, שחיתות ומלחמות, הן עצומות.  

הכלכלה המודרנית והבודהיזם מסכימים שניהם על כך שלאדם יש רצונות בלתי מוגבלים. כפי שהבודהה אמר, "אין נהר כמו ההשתוקקות" [Dh.186] נהרות יכולים לפעמים להתמלא עד גדותיהם, אבל הרצונות של בני האדם לעולם לא יכולים להתמלא. אפילו אם כסף יפול מהשמיים כמו גשם, התשוקות החושיות לא יהיו מסופקים [Dh.251] הבודהה גם אמר שאפילו אם מישהו יוכל להפוך באורח קסם הר אחד לשני הרים של זהב זה עדיין לא יספק תחושת סיפוק מלאה ומתמשכת לאותו אדם. [S.I.117] יש הרבה תורות במסורת הבודהיסטית,  המתארים את טיבו הבלתי מוגבל של הרצון האנושי. אני רוצה להתייחס כאן לסיפור המופיע במעשי ג'טקה (Jataka Tales) . [J.II.310]

הכלכלה המודרנית והבודהיזם מסכימים שניהם על כך שלאדם יש רצונות בלתי מוגבלים. כפי שהבודהה אמר, "אין נהר כמו ההשתוקקות" [Dh.186] נהרות יכולים לפעמים להתמלא עד גדותיהם, אבל הרצונות של בני האדם לעולם לא יכולים להתמלא. אפילו אם כסף יפול מהשמיים כמו גשם, התשוקות החושיות לא יהיו מסופקים [Dh.251] הבודהה גם אמר שאפילו אם מישהו יוכל להפוך באורח קסם הר אחד לשני הרים של זהב זה עדיין לא יספק תחושת סיפוק מלאה ומתמשכת לאותו אדם. [S.I.117] יש הרבה תורות במסורת הבודהיסטית,  המתארים את טיבו הבלתי מוגבל של הרצון האנושי. אני רוצה להתייחס כאן לסיפור המופיע במעשי ג'טקה (Jataka Tales) . [J.II.310]