שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 141 בתים ,  01:44, 22 בדצמבר 2006
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
  או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים.
 
  או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים.
   −
ישנם שני יתרונות לזיהוי משתתפים. האחד הוא שכאשר דיון מתמשך, הקורא יכול לעקוב אחר קו המחשבה של כל אחד מהדוברים.  יש יתרון שהקורא המנוסה כבר יכול לזהות את קו המחשבה של הדובר, ולכן לשייך את הטיעון שלו למערך טיעונים ותפיסת עולם ספציפית שהדובר משתייך אליה. ישנו יתרון שני שיכול להיות גם חיסרון, והוא הרצון של הדובר להזדהות, כדי לחוש תחושה של שיכות לקהילה (היכולת לדבר בשם אחרים, ולהיות מוכר על ידיהם כדובר, היא חלק מהמוטיבציות להביע דעה). יחד עם זאת, יצירת טובת הנאה אגואית (שהאגו מרוויח ממנה) יכולה ליצור [http://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_dissonance דיסוננס קוגניטיבי], ומתוך כך התעקשות על עמדה, למרות שנסתרה. פתרון אפשרי, הוא פיתוח של תרבות דיון של הערכה וחיבה מין המשתתפים, ללא קשר לדעתם, אלא ליכולת ההבעה שלהם וכיולת לפתח רעיונות.
+
ישנם שני יתרונות לזיהוי משתתפים. האחד הוא שכאשר דיון מתמשך, הקורא יכול לעקוב אחר קו המחשבה של כל אחד מהדוברים.  יש יתרון נוסף והוא שהקורא המנוסה כבר יכול לזהות את קו המחשבה של הדובר, ולכן לשייך את הטיעון שלו למערך טיעונים ותפיסת עולם ספציפית מוכרת (ובכך ימנע הצורך בבנית עולם טיעונים שלם. ישנו יתרון שלישי שיכול להיות גם חיסרון, והוא הרצון של הדובר להזדהות, כדי לחוש תחושה של שייכות לקהילה (היכולת לדבר בשם אחרים, ולהיות מוכר על ידיהם כדובר, היא חלק מהמוטיבציות להביע דעה). יחד עם זאת, יצירת טובת הנאה אגואית (שהאגו מרוויח ממנה) יכולה ליצור [http://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_dissonance דיסוננס קוגניטיבי], ומתוך כך התעקשות על עמדה, למרות שנסתרה. פתרון אפשרי, הוא פיתוח של תרבות דיון של הערכה וחיבה בין המשתתפים, ללא קשר לדעתם, אלא ליכולת ההבעה שלהם וכיולת לפתח רעיונות. --[[משתמש:Tal.yaron|Tal.yaron]] 16:44, 21 דצמבר 2006 (MST)
47

עריכות

תפריט ניווט