שורה 2: |
שורה 2: |
| בדיון. ההתנגשות צריכה להיות בין דעה אחת לאחרת, ולא בין אדם א' לבין אדם ב'. התנגשות בין אנשים | | בדיון. ההתנגשות צריכה להיות בין דעה אחת לאחרת, ולא בין אדם א' לבין אדם ב'. התנגשות בין אנשים |
| תורמת לדבקות אדם בעמדות שהיו לו רק משום שהן "שלו". | | תורמת לדבקות אדם בעמדות שהיו לו רק משום שהן "שלו". |
− | * '''הפרדה בין טיעון לטיעון''' - העובדה שמישהו צדק ב 99 טיעונים, אומרת שבאופן ססטיסטי, | + | *'''הפרדה בין טיעון לטיעון''' - העובדה שמישהו צדק ב 99 טיעונים, אומרת שבאופן ססטיסטי, |
| יש סיכוי טוב יותר שהוא יהיה צודק בטיעון ה-100 (ביחס למישהו שטעה ב99 הטיעונים הראשונים), לכן | | יש סיכוי טוב יותר שהוא יהיה צודק בטיעון ה-100 (ביחס למישהו שטעה ב99 הטיעונים הראשונים), לכן |
| זה טבעי לרצות לדעת מי אמר מה. ומצד שני, הדבר מוביל לדעות קדומות - את הטיעון ה-100 צריך לפסול | | זה טבעי לרצות לדעת מי אמר מה. ומצד שני, הדבר מוביל לדעות קדומות - את הטיעון ה-100 צריך לפסול |
| או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים. | | או לחייב ללא קשר לזהות של מחבר שאר הטיעונים או לנכונות שאר הטיעונים. |
| + | |
| + | ישנם שני יתרונות לזיהוי משתתפים. האחד הוא שכאשר דיון מתמשך, הקורא יכול לעקוב אחר קו המחשבה של כל אחד מהדוברים. יש יתרון שהקורא המנוסה כבר יכול לזהות את קו המחשבה של הדובר, ולכן לשייך את הטיעון שלו למערך טיעונים ותפיסת עולם ספציפית שהדובר משתייך אליה. ישנו יתרון שני שיכול להיות גם חיסרון, והוא הרצון של הדובר להזדהות, כדי לחוש תחושה של שיכות לקהילה (היכולת לדבר בשם אחרים, ולהיות מוכר על ידיהם כדובר, היא חלק מהמוטיבציות להביע דעה). יחד עם זאת, יצירת טובת הנאה אגואית (שהאגו מרוויח ממנה) יכולה ליצור [http://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_dissonance דיסוננס קוגניטיבי], ומתוך כך התעקשות על עמדה, למרות שנסתרה. פתרון אפשרי, הוא פיתוח של תרבות דיון של הערכה וחיבה מין המשתתפים, ללא קשר לדעתם, אלא ליכולת ההבעה שלהם וכיולת לפתח רעיונות. |