שורה 58: |
שורה 58: |
| ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40%-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הידרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2,000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|הכחדה המונית מעשה ידי אדם]]. | | ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40%-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הידרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2,000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|הכחדה המונית מעשה ידי אדם]]. |
| | | |
− | כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב מדענים ארוגנים ומדינות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהם סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות. | + | כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב מדענים, ארגונים ומדינות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהם סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של הטרייד-אוף בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות. |
| | | |
| ==השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית== | | ==השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית== |
שורה 80: |
שורה 80: |
| חלק מ[[כלכלה אקולוגית|הכלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטומיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית|הכלכלה הסביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]]. | | חלק מ[[כלכלה אקולוגית|הכלכלנים האקולוגים]] חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטומיה בין תחום ה[[אקולוגיה]] לבין [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] והחברתית וגורם לכך של[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם [[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]] ו[[כלכלה סביבתית|הכלכלה הסביבתית]], לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות ה[[קיימות]]. |
| | | |
− | יש [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה נאו-קלאסית]] שמעלים סימני שאלה נוכח מה שנראה להם כמחיר גבוה של המערכת האקולוגית- יותר מסך כל התמ"ג השנתי. למעשה אין בכך קושי תאורטי - שכן ערך של [[הון]] או ערך של [[מוצר ציבורי]] יכול להיות שווה למספר שנות עבודה. לדוגמה אנשים עובדים בשביל דירה מספר שנות עבודה. בזמן מלחמת העולם השנייה התגייסו מיליוני בני אדם ושירתו במפעלים ובצבא במשך מספר שנים, תמורת שכר קרוב לשכר קיום (נמוך בהרבה משכרם קודם לכן) זאת כדי להשיג מטרה משותפת של הבסת צבאות מדינות הציר (דבר שהוא בגדר [[מוצר ציבורי]]). באופן דומה אנשים מוכנים להכנס לחובות כבדים כדי להשיג תרופה יקרה לילד שזקוק לה - אין סיבה שסך השירותים של המערכת האקולוגית לא תהיה בעל ערך גבוה יותר מסך התמ"ג. | + | יש [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מ[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמעלים סימני שאלה נוכח מה שנראה להם כמחיר גבוה של המערכת האקולוגית- יותר מסך כל התמ"ג השנתי. למעשה אין בכך קושי תאורטי - שכן ערך של [[הון]] או ערך של [[מוצר ציבורי]] יכול להיות שווה למספר שנות עבודה. לדוגמה אנשים עובדים בשביל דירה מספר שנות עבודה. בזמן מלחמת העולם השנייה התגייסו מיליוני בני אדם ושירתו במפעלים ובצבא במשך מספר שנים, תמורת שכר קרוב לשכר קיום (נמוך בהרבה משכרם קודם לכן) זאת כדי להשיג מטרה משותפת של הבסת צבאות מדינות הציר (דבר שהוא בגדר [[מוצר ציבורי]]). באופן דומה אנשים מוכנים להיכנס לחובות כבדים כדי להשיג תרופה יקרה לילד שזקוק לה - אין סיבה שסך השירותים של המערכת האקולוגית לא תהיה בעל ערך גבוה יותר מסך התמ"ג. |
| | | |
| ==שירותי המערכת האקולוגית בישראל== | | ==שירותי המערכת האקולוגית בישראל== |
שורה 103: |
שורה 103: |
| * [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 12, כשלי שוק ומשאבים ביוטיים|כשלי שוק ומשאבים ביוטיים]], פרק מתוך הספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]], מאת [[הרמן דיילי]] | | * [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 12, כשלי שוק ומשאבים ביוטיים|כשלי שוק ומשאבים ביוטיים]], פרק מתוך הספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]], מאת [[הרמן דיילי]] |
| * [[ביוספרה 2]] | | * [[ביוספרה 2]] |
− | {{חקלאות}}
| + | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecosystem_services שירותי המערכת האקולוגית] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecosystem_services שירותי המערכת האקולוגית] בוויקיפדיה האנגלית |
שורה 114: |
שורה 114: |
| * [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf ערכם של ההון הטבעי ושל שירותי האקוסיסטמות העולמיות] [[רוברט קוסטנזה]] ואחרים, נייצ'ר, 1997 | | * [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf ערכם של ההון הטבעי ושל שירותי האקוסיסטמות העולמיות] [[רוברט קוסטנזה]] ואחרים, נייצ'ר, 1997 |
| | | |
− | ;מאמרים על שירותי המערכת האקולוגית בעברית ואו בישראל: | + | ;מאמרים על שירותי המערכת האקולוגית בעברית ו/או בישראל: |
| * [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=today.474 שירותי המערכת האקולוגית] משאבי הטבע ברשת, קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב | | * [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=today.474 שירותי המערכת האקולוגית] משאבי הטבע ברשת, קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב |
| * [http://earthweb.tau.ac.il/content/ecosystem-services-slideshow מצגת שירותי המערכת האקולוגית], קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב | | * [http://earthweb.tau.ac.il/content/ecosystem-services-slideshow מצגת שירותי המערכת האקולוגית], קמפוס טבע, אוניברסיטת תל אביב |
שורה 130: |
שורה 130: |
| {{מוצרים ציבוריים}} | | {{מוצרים ציבוריים}} |
| {{מערכות מורכבות}} | | {{מערכות מורכבות}} |
| + | {{חקלאות}} |
| | | |
| [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]] | | [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]] |