שינויים

כ-16% מסך ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל מוקדשות לקניית מזון. 3% יוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך ההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).{{הערה|שם=lamas5.26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_26&CYear=2016 הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות], למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26}}

כ-16% מסך ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל מוקדשות לקניית מזון. 3% יוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך ההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).{{הערה|שם=lamas5.26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_26&CYear=2016 הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות], למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26}}

שילוב של [[פשטות מרצון]] ומעבר ל[[מזון איטי]] ו[[מזון נע]] יחד עם [[צמחונות]] או [[טבעונות]] יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.  

שילוב של [[פשטות מרצון]] ומעבר ל[[מזון איטי]] ו[[מזון נא]] יחד עם [[צמחונות]] או [[טבעונות]] יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.  

[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] נחשבת כגורם הסיכון המרובה המהותי ביותר שמשפיע על בריאות של תושבי המדינות המערביות ובכלל זה ישראל. 5.9% מסך ההוצאות של משקי הבית בישראל הוקדשו לבריאות, ובנוסף משמעותי משולם לבריאות מצד הממשלה. שני הסכומים האלה מושפעים בצורה ניכרת מהשפעות בריאותיות של מזון. לדוגמה רפואת שיניים עלתה 1.5% מסך התקציב המשפחתי הממוצע, בדומה לסך כל התקציב הממוצע לריהוט. חלק ניכר מבעיות השיניים נוצר עקב [[השפעות בריאותיות של סוכר]].

[[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] נחשבת כגורם הסיכון המרובה המהותי ביותר שמשפיע על בריאות של תושבי המדינות המערביות ובכלל זה ישראל. 5.9% מסך ההוצאות של משקי הבית בישראל הוקדשו לבריאות, ובנוסף משמעותי משולם לבריאות מצד הממשלה. שני הסכומים האלה מושפעים בצורה ניכרת מהשפעות בריאותיות של מזון. לדוגמה רפואת שיניים עלתה 1.5% מסך התקציב המשפחתי הממוצע, בדומה לסך כל התקציב הממוצע לריהוט. חלק ניכר מבעיות השיניים נוצר עקב [[השפעות בריאותיות של סוכר]].