שינויים

במקומות רבים קיימים מיעוטים אתניים שסבלו וסובלים מהתקפות, רדיפות, שלילת [[זכויות אדם]] ועוד. בחלק מהמקרים הדבר נגמר בהשמדה או בהעלמות תרבותית של קבוצות המיעוט או בבריחה שלה למקום אחר (בהנחה שיש לאן לברוח). הדוגמאות כוללות את התפשטות סין על חשבון עמים אחרים בדרום מזרח אסיה, הפליה נגד נוצרים ויהודים במדינות ערב, הפליה נגד יהודים וצוענים במדינות אירופה ועוד.  

במקומות רבים קיימים מיעוטים אתניים שסבלו וסובלים מהתקפות, רדיפות, שלילת [[זכויות אדם]] ועוד. בחלק מהמקרים הדבר נגמר בהשמדה או בהעלמות תרבותית של קבוצות המיעוט או בבריחה שלה למקום אחר (בהנחה שיש לאן לברוח). הדוגמאות כוללות את התפשטות סין על חשבון עמים אחרים בדרום מזרח אסיה, הפליה נגד נוצרים ויהודים במדינות ערב, הפליה נגד יהודים וצוענים במדינות אירופה ועוד.  

דוגמה בולטת לשלילת זכויות מסיבית היא כיבוש של עם או מספר עמים על ידי עם אחר - בין היתר [[אימפריליזם]] שהתקיים מאז התקופה העתיקה וכלל התפשטות אימפריות על חשבון עמים שכנים, מלחמות, מלחמות שמד, שעבוד לעבדים, הגליה, הרמת מס עובד ועוד היבטים של דיכוי. עם זאת בחלק מהאימפריות תהליך זה גרר תהליך ארוך טווח של "קבלת האחר" והרחבה של מושג האזרחות והזכויות מעם בודד אל קבוצה רחבה יותר של אזרחים בעלי לאומים אחרים. דוגמה מודרנית יותר לשלילת זכויות על ידי כיבוש היא ה[[קולוניאליזם]] של אירופה שבמהלכו נכבשו עמים רבים ונשללו מהם זכויות רבות (חלקם הפכו לעבדים וחלקם נוצל למשימות קשות רבות בתשלום נמוך). בהמשך התקיים גם [[אימפריאליזם של ארצות הברית]] ו[[נאו-קולוניאליזם]].  

דוגמה בולטת לשלילת זכויות מסיבית היא כיבוש של עם או מספר עמים על ידי עם אחר - בין היתר [[אימפריאליזם]] שהתקיים מאז התקופה העתיקה וכלל התפשטות אימפריות על חשבון עמים שכנים, מלחמות, מלחמות שמד, שעבוד לעבדים, הגליה, הרמת מס עובד ועוד היבטים של דיכוי. עם זאת בחלק מהאימפריות תהליך זה גרר תהליך ארוך טווח של "קבלת האחר" והרחבה של מושג האזרחות והזכויות מעם בודד אל קבוצה רחבה יותר של אזרחים בעלי לאומים אחרים. דוגמה מודרנית יותר לשלילת זכויות על ידי כיבוש היא ה[[קולוניאליזם]] של אירופה שבמהלכו נכבשו עמים רבים ונשללו מהם זכויות רבות (חלקם הפכו לעבדים וחלקם נוצל למשימות קשות רבות בתשלום נמוך). בהמשך התקיים גם [[אימפריאליזם של ארצות הברית]] ו[[נאו-קולוניאליזם]].  

במשך תקופה ארוכה התקיימה [[אפליה]] נגד יהודים במרבית מדינות העולם ובדרך כלל נמנעו מהן זכויות פוליטיות רבות כמו הזכות לקנות אדמה או להתקבל למוסדות לימוד. שלילת זכויות פוליטיות בסיסיות באה בפעולות גירוש ויזום פוגרומים נגד יהודים. לשיא הדבר הגיע בזמן עליית הנאצים לשלטון בגרמניה שלאחריה נשללו מיהודים עוד ועוד זכויות אזרח וזכויות אדם, עד לשיא של שלילת כל הזכויות במסגרת [[השואה]] שכללה גם תהליך מכוון של השמדה.

במשך תקופה ארוכה התקיימה [[אפליה]] נגד יהודים במרבית מדינות העולם ובדרך כלל נמנעו מהן זכויות פוליטיות רבות כמו הזכות לקנות אדמה או להתקבל למוסדות לימוד. שלילת זכויות פוליטיות בסיסיות באה בפעולות גירוש ויזום פוגרומים נגד יהודים. לשיא הדבר הגיע בזמן עליית הנאצים לשלטון בגרמניה שלאחריה נשללו מיהודים עוד ועוד זכויות אזרח וזכויות אדם, עד לשיא של שלילת כל הזכויות במסגרת [[השואה]] שכללה גם תהליך מכוון של השמדה.

פערים בהשפעה הפוליטית יכולים להתקיים גם בין קבוצות רחבות יותר - לדוגמה לעשירים יש יותר השפעה פוליטית משאר הציבור, לבני מעמד ביניים ולמקצועות חופשיים (כמו רופאים, עורכי דין) יש השפעה גבוהה יותר לעומת "מעמד הפועלים" או העניים. לגברים יש יותר השפעה פוליטית מנשים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר בכנסת, בממשלה ובבתי המשפט). ללבנים בארצות הברית יש יותר השפעה פוליטית משחורים. בישראל ליהודים השפעה פוליטית חזקה יותר לעומת ערבים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה בכנסת, בעיתונות ועוד). יש מקרים בהם ציבור חלש יותר מצליח להתאגד ולהנות מכוח פוליטי גבוה יותר לעומת מה שהיה לו בעבר.  

פערים בהשפעה הפוליטית יכולים להתקיים גם בין קבוצות רחבות יותר - לדוגמה לעשירים יש יותר השפעה פוליטית משאר הציבור, לבני מעמד ביניים ולמקצועות חופשיים (כמו רופאים, עורכי דין) יש השפעה גבוהה יותר לעומת "מעמד הפועלים" או העניים. לגברים יש יותר השפעה פוליטית מנשים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר בכנסת, בממשלה ובבתי המשפט). ללבנים בארצות הברית יש יותר השפעה פוליטית משחורים. בישראל ליהודים השפעה פוליטית חזקה יותר לעומת ערבים (לדוגמה ייצוג גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה בכנסת, בעיתונות ועוד). יש מקרים בהם ציבור חלש יותר מצליח להתאגד ולהנות מכוח פוליטי גבוה יותר לעומת מה שהיה לו בעבר.  

לעיתים דווקא בקבוצות מיעוט באוכלוסיה נהנות מכוח פוליטי חזק יותר - עקב הכרות הדדית או ארגון חברתי [[קהילות|קהילתי]]. היבטים אלה יכולים להקטין את "אפקט הטרמפיסט" שמקשה על קבוצות להתאחד במטרה לשמור על זכויותיהן, כפי שהדבר המתואר בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]. כך לדוגמה יהודים במדינות שונות בעולם , חרדים בישראל, חברי להט"ב ועוד קבוצות קטנות יכולים להנות מהשפעה פוליטית מחוזקת דווקא משום שהם קבוצת מיעוט באוכלוסיה. ציבורים נוספים שנהנים מהיבט זה של ארגון הם [[ארגוני עובדים]].

לעיתים דווקא בקבוצות מיעוט באוכלוסיה נהנות מכוח פוליטי חזק יותר - עקב הכרות הדדית או ארגון חברתי [[קהילות|קהילתי]]. היבטים אלה יכולים להקטין את "אפקט הטרמפיסט" שמקשה על קבוצות להתאחד במטרה לשמור על זכויותיהן, כפי שהדבר המתואר בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]. כך לדוגמה יהודים במדינות שונות בעולם, חרדים בישראל, חברי להט"ב ועוד קבוצות קטנות יכולים להנות מהשפעה פוליטית מחוזקת דווקא משום שהם קבוצת מיעוט באוכלוסיה. ציבורים נוספים שנהנים מהיבט זה של ארגון הם [[ארגוני עובדים]].

[[אי שוויון כלכלי]] גדל, יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית וכנראה גם במדינות אחרות. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית מייצגת את רצון הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוקים. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

[[אי שוויון כלכלי]] גדל, יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה יותר על אי שוויון פוליטי בארצות הברית וכנראה גם במדינות אחרות. היבטים אלה מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה בארצות הברית מייצגת את רצון הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוקים. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>