שינויים

==ביקורת, דיון וספרי המשך==

==ביקורת, דיון וספרי המשך==

שלוסר טוען שאין דבר מיוחד בתעשיית המזון המהיר וכי תעשיות אחרות שרויות במצב דומה, וכי מדובר בתופעה רחבה יותר:

שלוסר טוען שאין דבר מיוחד בתעשיית המזון המהיר וכי תעשיות אחרות שרויות במצב דומה, וכי מדובר בתופעה רחבה יותר:

{{ציטוט|תוכן=הסיבה לכך שהספר שלי כל-כך אפקטיבי היא שלקחתי תעשייה שכמעט כל אחד קשור אליה בדרך זאת או אחרת‭,”‬ המזון המהיר הוא מטאפורה לאמריקה ולשינויים שחלים בה, גם בתחום הכלכלי והמבנה החברתי. דרך השינויים שנעשו בתעשיית המזון המהיר אפשר לראות את השינויים הרבים שהתרחשו בחברה האמריקאית. המצב הנוראי השורר בה תקף בתעשיות אחרות, ואם הייתי כותב ספר על המצב בהן הייתי מגיע לאותן תוצאות.}} (ראיון לאמיר קמינר, פסטיבל קאן, ינואר 2007).

{{ציטוט|תוכן=הסיבה לכך שהספר שלי כל-כך אפקטיבי היא שלקחתי תעשייה שכמעט כל אחד קשור אליה בדרך זאת או אחרת‭,”‬ המזון המהיר הוא מטאפורה לאמריקה ולשינויים שחלים בה, גם בתחום הכלכלי והמבנה החברתי. דרך השינויים שנעשו בתעשיית המזון המהיר אפשר לראות את השינויים הרבים שהתרחשו בחברה האמריקאית. המצב הנוראי השורר בה תקף בתעשיות אחרות, ואם הייתי כותב ספר על המצב בהן הייתי מגיע לאותן תוצאות.}} (ראיון לאמיר קמינר, פסטיבל קאן, ינואר 2007).

חלק מהקוראים של אומת המזון המהיר מבקרים את הספר על שהוא לא מסיק מסקנות ותוקף ישירות את ה[[קפיטליזם]]. לעומתם אחרים רואים בספר טקסט משכנע בזכות היצמדותו לעובדות היבשות (במשך רוב הספר, למעט הפרק האחרון) כשהוא מנסה להשתמש בתעשיית המזון כדי להראות את התסמין של בעיה גדולה יותר - המהפך שעברה החברה האמריקאית מאומה של חוות קטנות ועסקים קטנים לחברה שנשלטת על ידי [[תאגידים רב לאומיים|תאגידים רבי עוצמה]] ו[[קפיטליזם של מקורבים|קפיטליזם לא מרוסן]].

חלק מהקוראים של אומת המזון המהיר מבקרים את הספר על שהוא לא מסיק מסקנות ותוקף ישירות את ה[[קפיטליזם]]. לעומתם אחרים רואים בספר טקסט משכנע בזכות היצמדותו לעובדות היבשות (במשך רוב הספר, למעט הפרק האחרון) כשהוא מנסה להשתמש בתעשיית המזון כדי להראות את התסמין של בעיה גדולה יותר - המהפך שעברה החברה האמריקאית מאומה של חוות קטנות ועסקים קטנים לחברה שנשלטת על ידי [[תאגידים רב לאומיים|תאגידים רבי עוצמה]] ו[[קפיטליזם של מקורבים|קפיטליזם לא מרוסן]].

===ביקורת מצד קפיטליסטים וליברטרים===

===ביקורת מצד קפיטליסטים וליברטרים===

[[חקר הכלכלה|הפרופסור לכלכלה]] תומס דילורנצזו (Thomas DiLorenzo)  ביקר בחריפות את הספר בשנת 2004 וטוען שהוא מביא עובדות ידועות, מתקיף את [[השוק החופשי]] [[תעשיית המזון|בתעשיית המזון]], וכי הוא ממעיט ביכולות של אנשים לבצע שיפוט עצמי בנוגע לבחירות המזון שלהם. דינלורנצו מעיד כי הספר "בור בצורה מזעזעת ברמה הבסיסית ביותר של היגיון כלכלי". הוא מתייחס לספרו של [[פרדריק הייק]], The Constitution of Liberty, שבו הייק מתאר כיצד אחת מאבני היסוד של הסוציאליזם היא הכחשה של [[אחריות הפרט]]. שכן אם לפרטים אין רצון חופשי, והם לא אחראים למעשים שלהם. לפי דינלורנצו הסוציאליסטים טוענים שהחיים שלהם חייבים להשלט בצורה כלשהי - עדיף על ידי המדינה - לטובתם שלהם. לדעתו המסר המרכזי של הספר הוא שאם אתה אוכל הרבה שוקולד ומילקשייק ולא מתעמל - אתה נהיה שמן. הוא תוקף את שלוסר על כך ש"אין לו שום דבר טוב להגיד על התעשייה", ומצד שני טוען כי מיליוני אמריקאים (ואנשים מאומות אחרות) מביעים את "חוסר הסכמתם" עם שלוסר בכך שהם קונים מתעשייה זו בכל יום. לטענת דינלורנצו, שלוסר לא מבחין בכך ש"הצרכנים האמריקנים" הם "משכילים יותר מתמיד" והם יכולים לשפוט בכוחות עצמם איפה המקום שבו הכי כדאי לאכול. "בדיוק כמו שכולם מבינים שעישון הוא רע לבריאות", דילונרצו טוען כי "[[מידע משותף|כולם יודעים]]" כי אם אתה אוכל צי'זבורגר ענק עם צ'יפס אתה מקבל יותר קלוריות לעומת תרנגולת עם ברוקולוי, לא צריך לקבל אישוש לכך מצד שלוסר. דילונרצו טוען כי בשנים האחרונות רשתות מזון מהיר כמו [[מקדונלד'ס]], ברגר קינג ו-וונדיס הגיבו לעניין הגובר של תושבי ארצות הברית במזון בריא יותר - הן צמצמו את כמות השומן, מציעות בתפריט שלהן יותר סלטים, סנדווי'צים ומציעות מזונות דלי פחמימות. במילים אחרות השוק החופשי עובד. אבל הספר של שלוסר הוא מתקפה ממשוכת על [[השוק החופשי]] של תעשיית המזון. {{הערה|Thomas J. DiLorenzo, [https://mises.org/library/two-very-fashionable-frauds Two Very Fashionable Frauds], מכון מיזס, 20.10.2004}}

[[חקר הכלכלה|הפרופסור לכלכלה]] תומס דילורנצזו (Thomas DiLorenzo)  ביקר בחריפות את הספר בשנת 2004 וטוען שהוא מביא עובדות ידועות, מתקיף את [[השוק החופשי]] [[תעשיית המזון|בתעשיית המזון]], וכי הוא ממעיט ביכולות של אנשים לבצע שיפוט עצמי בנוגע לבחירות המזון שלהם. דינלורנצו מעיד כי הספר "בור בצורה מזעזעת ברמה הבסיסית ביותר של היגיון כלכלי". הוא מתייחס לספרו של [[פרדריק הייק]], The Constitution of Liberty, שבו הייק מתאר כיצד אחת מאבני היסוד של הסוציאליזם היא הכחשה של [[אחריות הפרט]]. שכן אם לפרטים אין רצון חופשי, והם לא אחראים למעשים שלהם. לפי דינלורנצו הסוציאליסטים טוענים שהחיים שלהם חייבים להישלט בצורה כלשהי - עדיף על ידי המדינה - לטובתם שלהם. לדעתו המסר המרכזי של הספר הוא שאם אתה אוכל הרבה שוקולד ומילקשייק ולא מתעמל - אתה נהיה שמן. הוא תוקף את שלוסר על כך ש"אין לו שום דבר טוב להגיד על התעשייה", ומצד שני טוען כי מיליוני אמריקאים (ואנשים מאומות אחרות) מביעים את "חוסר הסכמתם" עם שלוסר בכך שהם קונים מתעשייה זו בכל יום. לטענת דינלורנצו, שלוסר לא מבחין בכך ש"הצרכנים האמריקנים" הם "משכילים יותר מתמיד" והם יכולים לשפוט בכוחות עצמם איפה המקום שבו הכי כדאי לאכול. "בדיוק כמו שכולם מבינים שעישון הוא רע לבריאות", דילונרצו טוען כי "[[מידע משותף|כולם יודעים]]" כי אם אתה אוכל צי'זבורגר ענק עם צ'יפס אתה מקבל יותר קלוריות לעומת תרנגולת עם ברוקולוי, לא צריך לקבל אישוש לכך מצד שלוסר. דילונרצו טוען כי בשנים האחרונות רשתות מזון מהיר כמו [[מקדונלד'ס]], ברגר קינג ו-וונדיס הגיבו לעניין הגובר של תושבי ארצות הברית במזון בריא יותר - הן צמצמו את כמות השומן, מציעות בתפריט שלהן יותר סלטים, סנדווי'צים ומציעות מזונות דלי פחמימות. במילים אחרות השוק החופשי עובד. אבל הספר של שלוסר הוא מתקפה ממשוכת על [[השוק החופשי]] של תעשיית המזון. {{הערה|Thomas J. DiLorenzo, [https://mises.org/library/two-very-fashionable-frauds Two Very Fashionable Frauds], מכון מיזס, 20.10.2004}}

הפרופסורית למשפטים, אנא ברייסון (Anna Bryson), תקפה את הספר בשנת 2014. היא טענה כי חלק מהעובדות בספר אינן מדויקות מספיק וכי הוא מציג גרסה חד צדדית של התעשייה. לטענתה הספר הוא "אנטי-קפיטליסטי" ו"פרו-סוציאליסטי". היא טוענת כי הערכה המופיעה בספר לפיה רבע מתוך האמריקאים מבקרים במסעדות מזון מהיר מידי יום היא לא דבר שמבוסס עם מחקר. כמו כן היא חוזרת על מספר טענות של דילונרצו - כי הספר "לא מציג את שני הצדדים", צרכנים הם משכילים היום יתר מאי פעם ולכן יכולים לשפוט בכוחות עצמם מה טוב להם וכי רשתות המזון המהיר הגיבו לרצונות של הצרכנים למזון בריא יותר. {{הערה| Anna Bryson , [http://pure.qub.ac.uk/portal/en/persons/anna-bryson(5e765811-b6e0-4252-b144-15401383e328).html School board member: Biased ‘Fast Food Nation’ book doesn’t belong in schools],EAG news org, August 29, 2014}}

הפרופסורית למשפטים, אנא ברייסון (Anna Bryson), תקפה את הספר בשנת 2014. היא טענה כי חלק מהעובדות בספר אינן מדויקות מספיק וכי הוא מציג גרסה חד צדדית של התעשייה. לטענתה הספר הוא "אנטי-קפיטליסטי" ו"פרו-סוציאליסטי". היא טוענת כי הערכה המופיעה בספר לפיה רבע מתוך האמריקאים מבקרים במסעדות מזון מהיר מידי יום היא לא דבר שמבוסס עם מחקר. כמו כן היא חוזרת על מספר טענות של דילונרצו - כי הספר "לא מציג את שני הצדדים", צרכנים הם משכילים היום יתר מאי פעם ולכן יכולים לשפוט בכוחות עצמם מה טוב להם וכי רשתות המזון המהיר הגיבו לרצונות של הצרכנים למזון בריא יותר. {{הערה| Anna Bryson , [http://pure.qub.ac.uk/portal/en/persons/anna-bryson(5e765811-b6e0-4252-b144-15401383e328).html School board member: Biased ‘Fast Food Nation’ book doesn’t belong in schools],EAG news org, August 29, 2014}}

הטענות לפיהן ספרו של שלוסר מפגין בורות בסיסית בכלכלה, הופכות את היוצרות. דילונרצו נשען על הנחות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמוצגות לתלמידי שנה א' בתור "אקסיומות" שלא ניתן להוכיח או להפריך הנחות אלה - כמו [[הצרכן הרציונלי]] או שאין עלות להשגת מידע הן הנחות שנוחות לצורך מודלים פשוטים (שמגיעים לעיתים קרובות למסקנה כי [[שוק משוכלל]] הוא "טוב" משום שהוא ממקסם את [[יעילות פארטו]]. שלוסר ומחקרים אחריו מראים כי מצב זה לא מתקיים - הצרכנים לאו דווקא יודעים דברים חשובים על איכות המוצר (המוצר מסוכן לבריאות שלהם) ואינם בהכרח מקבלים החלטות רציונליות או מודעות ביחס למזון (השפעת גודל או צבע הצלחות על כמות המזון שאוכלים לדוגמה). במקום להתאים את התאוריה לעובדות דילונרצו מבקש להתאים את העובדות לתאוריה.  

הטענות לפיהן ספרו של שלוסר מפגין בורות בסיסית בכלכלה, הופכות את היוצרות. דילונרצו נשען על הנחות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמוצגות לתלמידי שנה א' בתור "אקסיומות" שלא ניתן להוכיח או להפריך הנחות אלה - כמו [[הצרכן הרציונלי]] או שאין עלות להשגת מידע הן הנחות שנוחות לצורך מודלים פשוטים (שמגיעים לעיתים קרובות למסקנה כי [[שוק משוכלל]] הוא "טוב" משום שהוא ממקסם את [[יעילות פארטו]]. שלוסר ומחקרים אחריו מראים כי מצב זה לא מתקיים - הצרכנים לאו דווקא יודעים דברים חשובים על איכות המוצר (המוצר מסוכן לבריאות שלהם) ואינם בהכרח מקבלים החלטות רציונליות או מודעות ביחס למזון (השפעת גודל או צבע הצלחות על כמות המזון שאוכלים לדוגמה). במקום להתאים את התאוריה לעובדות דילונרצו מבקש להתאים את העובדות לתאוריה.  

דילונרצו גם טוען כי עצם זה שצרכנים רבים קונים ברשתות מזון מהיר מראה כי הם מתנגדים לטענות ששלוסר מביא בספר. מסקנה אחרת יכולה להיות שהם הולכים למקומות אלה מסיבות אחרות - לדוגמה הם לא מספיק מודעים לקשר בין בחירות מזון שלהם לבין בריאות. סיבה אחרת היא שאנשים לאו דווקא מתנהגים בצורה עקבית - הם מצד אחד רוצים לאכול פחות מזון מזיק - אבל כאשר מפתים אותם הם רוצים את המזון הזה. השאלה "מה הצרכן באמת רוצה" תלויה בשאלה דרך איזה מנגנון שואלים את הצרכן או את האזרח. לדוגמה חלק מהאנשים לא קונים ממתקים הביתה בגלל שהם יודעים שאם ממתקים אלה יהיו על השולחן ואו בארון הם יצרכו אותם  בכמות גדולה יותר ממה שהם רוצים. ספרים מאוחרים יותר (שילר ואקלוף) טוענים כי השוק מומחה בלתת לאנשים לא מה שהם באמת רוצים אלא מה שבאמת עונה על חשקים מיידים שלהם. היבט נוסף הוא אפשרות של [[התמכרות]] - אנשים לא באמת מעוניינים לצרוך כמות גדולה של סוכר או מלח או טבק אבל הם התרגלו לכך - ומצטערים על כך שכך נהגו, אבל קשה להם להפסיק. הם היו מעדיפים שלא להיות בכל הסיפור מלכתחילה.  

דילונרצו גם טוען כי עצם זה שצרכנים רבים קונים ברשתות מזון מהיר מראה כי הם מתנגדים לטענות ששלוסר מביא בספר. מסקנה אחרת יכולה להיות שהם הולכים למקומות אלה מסיבות אחרות - לדוגמה הם לא מספיק מודעים לקשר בין בחירות מזון שלהם לבין בריאות. סיבה אחרת היא שאנשים לאו דווקא מתנהגים בצורה עקבית - הם מצד אחד רוצים לאכול פחות מזון מזיק - אבל כאשר מפתים אותם הם רוצים את המזון הזה. השאלה "מה הצרכן באמת רוצה" תלויה בשאלה דרך איזה מנגנון שואלים את הצרכן או את האזרח. לדוגמה חלק מהאנשים לא קונים ממתקים הביתה בגלל שהם יודעים שאם ממתקים אלה יהיו על השולחן ו/או בארון הם יצרכו אותם  בכמות גדולה יותר ממה שהם רוצים. ספרים מאוחרים יותר (שילר ואקלוף) טוענים כי השוק מומחה בלתת לאנשים לא מה שהם באמת רוצים אלא מה שבאמת עונה על חשקים מיידים שלהם. היבט נוסף הוא אפשרות של [[התמכרות]] - אנשים לא באמת מעוניינים לצרוך כמות גדולה של סוכר או מלח או טבק אבל הם התרגלו לכך - ומצטערים על כך שכך נהגו, אבל קשה להם להפסיק. הם היו מעדיפים שלא להיות בכל הסיפור מלכתחילה.  

הנחה נוספת של דילונרצו היא שמדובר ב"שוק חופשי" כאשר בפועל שוק המזון המהיר נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות ענק שמכתיבות סטנדרטים לשאר התעשייה. המצב של הרבה מסעדות קטנות שמתחרות על הצרכן אינו מדוייק. הנחות שונות שמתקיימות ביחס ל[[שוק משוכלל]] אינן מדוייקות - לדוגמה הנחה כי יש [[מידע מלא]] או [[רציונליות]] של הצרכנים (הצרכנים לא מתחרטים על מה שהם קנו).  

הנחה נוספת של דילונרצו היא שמדובר ב"שוק חופשי" כאשר בפועל שוק המזון המהיר נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות ענק שמכתיבות סטנדרטים לשאר התעשייה. המצב של הרבה מסעדות קטנות שמתחרות על הצרכן אינו מדוייק. הנחות שונות שמתקיימות ביחס ל[[שוק משוכלל]] אינן מדוייקות - לדוגמה הנחה כי יש [[מידע מלא]] או [[רציונליות]] של הצרכנים (הצרכנים לא מתחרטים על מה שהם קנו).  

* [http://www.text.org.il/index.php?book=0704113 אומת המזון המהיר] באתר טקסט. המהדורה העברית

* [http://www.text.org.il/index.php?book=0704113 אומת המזון המהיר] באתר טקסט. המהדורה העברית

* [[נטע אחיטוב]], [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], הארץ, 13.7.2012

* [[נטע אחיטוב]], [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], הארץ, 13.7.2012

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}