שינויים

'''אבטלה''' (Unemployment) היא מצב בו אדם פנוי לבצע [[עבודה בשכר]] ורוצה לעבוד, אבל הוא מחוסר עבודה. השכיחות של אבטלה באוכלוסייה נמדדת בדרך כלל באמצעות שיעור האבטלה, שמוגדר כאחוז האנשים בכוח העבודה שאין להם עבודה. באופן מסורתי עליה באבטלה מקושרת ל[[מיתון]] או ל[[האטה כלכלית|האטה]] ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] במסגרת [[מחזור עסקים]].  

'''אבטלה''' (באנגלית: '''Unemployment''') היא מצב בו אדם פנוי לבצע [[עבודה בשכר]] ורוצה לעבוד, אבל הוא מחוסר עבודה. השכיחות של אבטלה באוכלוסייה נמדדת בדרך כלל באמצעות שיעור האבטלה, שמוגדר כאחוז האנשים בכוח העבודה שאין להם עבודה. באופן מסורתי עליה באבטלה מקושרת ל[[מיתון]] או ל[[האטה כלכלית|האטה]] ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] במסגרת [[מחזור עסקים]].  

==מדידת שיעור האבטלה==

==מדידת שיעור האבטלה==

* קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ו/או [[הון טבעי]].

* קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ו/או [[הון טבעי]].

* [[אינפלציה]] -  כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים ביניהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקיינסיאני נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת.

* [[אינפלציה]] -  כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים ביניהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקיינסיאני נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת.

* [[אבטלה טכנולוגית]] - נוצרת כאשר בפלח תעשייתי מסויים עובדים רבים הופכים להיות מיותרים עקב [[שינוי טכנולוגי]] של [[תעוש]] שמייצר אוטומטציה של תחום שבעבר דרש [[הון אנושי]] - דוגמאות כוללות דחיקתם של האורגים על ידי מכונות אריגה במאה ה-18, החלפת איכרים ופועלים חקלאיים על ידי מיכון חקלאי, החלפת מרכזיות טלפוניה במרכזיות אוטומטיות, החלפת עובדים בפסי ייצור במכונות וברובוטים, החלפת כורים במכונות כרייה, החלפת עובדי מטבח ומלצריות בעובדים לא מיומנים ובמכונות במסעדות [[מזון מהיר]], סגירת חנויות קמעוניות לטובת קניות באינטרנט, כיום מדובר על אפשרות של גל נוסף של אבטלה טכנולוגית כאשר רובוטים משוכללים יותר וזולים יותר וכן ומחשבים לומדים יחליפו אנשים במקצועות רבים שקיימים כיום לדוגמה החלפת נהגים מקצועיים של מוניות ואוטובוסים על ידי מכונית ללא נהג, החלפת טייסים ברובוטים. כלכלנים חלוקים בדעתם ביחס לאבטלה טכנולוגית, יש הטוענים כי אין בעיה אמיתית שכן כל מקצוע שנעלם עקב תעוש מוזיל את המוצרים והשירותים דבר שמעודד עוד קניות בענפים אחרים ופיתוח של משרות חדשות בענפים אלה או בענפים אחרים. אחרים מצביעים על כך שיכולים לעבור לפעמים מספר עשורים בין העלמות משרות להופעתן, שהמשרות החדשות פתוחות בעיקר כלפי הצעירים וכן שככל שיש יותר תעוש כך חשוב יותר חלקו של ההון בייצור ולכן סביר שהוא יקח נתח גדול יותר מההכנסות - כך שלא בטוח שתמיד הביקושים למשרות יגדלו בקצב מספק.  

* [[אבטלה טכנולוגית]] - נוצרת כאשר בפלח תעשייתי מסויים עובדים רבים הופכים להיות מיותרים עקב [[שינוי טכנולוגי]] של [[תיעוש]] שמייצר אוטומטציה של תחום שבעבר דרש [[הון אנושי]] - דוגמאות כוללות דחיקתם של האורגים על ידי מכונות אריגה במאה ה-18, החלפת איכרים ופועלים חקלאיים על ידי מיכון חקלאי, החלפת מרכזיות טלפוניה במרכזיות אוטומטיות, החלפת עובדים בפסי ייצור במכונות וברובוטים, החלפת כורים במכונות כרייה, החלפת עובדי מטבח ומלצריות בעובדים לא מיומנים ובמכונות במסעדות [[מזון מהיר]], סגירת חנויות קמעוניות לטובת קניות באינטרנט, כיום מדובר על אפשרות של גל נוסף של אבטלה טכנולוגית כאשר רובוטים משוכללים יותר וזולים יותר וכן ומחשבים לומדים יחליפו אנשים במקצועות רבים שקיימים כיום לדוגמה החלפת נהגים מקצועיים של מוניות ואוטובוסים על ידי מכונית ללא נהג, החלפת טייסים ברובוטים. כלכלנים חלוקים בדעתם ביחס לאבטלה טכנולוגית, יש הטוענים כי אין בעיה אמיתית שכן כל מקצוע שנעלם עקב תיעוש מוזיל את המוצרים והשירותים דבר שמעודד עוד קניות בענפים אחרים ופיתוח של משרות חדשות בענפים אלה או בענפים אחרים. אחרים מצביעים על כך שיכולים לעבור לפעמים מספר עשורים בין העלמות משרות להופעתן, שהמשרות החדשות פתוחות בעיקר כלפי הצעירים וכן שככל שיש יותר תיעוש כך חשוב יותר חלקו של ההון בייצור ולכן סביר שהוא יקח נתח גדול יותר מההכנסות - כך שלא בטוח שתמיד הביקושים למשרות יגדלו בקצב מספק.  

* אבטלת משאבים - כלכלה המבוססת בעיקר על כריית [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] כרוכה לעיתים קרובות ב[[קללת המשאבים]] ואו  [[המחלה ההולנדית]] אשר יכולים להקשות על פיתוח ענפים אחרים במשק, עקב שילוב של [[שחיתות]], ייסוף המטבע המקומי, ממשל לא יעיל ששומר על כוחו תודות ל"כסף קל" וחוסר עניין של השלטון והאליטות בפיתוח [[הון אנושי]] עקב הסתמכות על כריית המשאבים. תכופות במדינות אלה יש מנגנון ממשלתי מנופח המייצר משרות מלאכותיות או סבסוד של האוכלוסיה בצורות שונות על ידי השלטון (לדוגמה סבסוד הדלק והמזון) כאשר יש ירידה במחיר המשאב בעולם או עקב דלדול המשאב המקומי, היכולת של השלטון להמשיך את הסבסוד ולקלוט עוד עובדים יורדת ונוצרת בעיית אבטלה ומרמור חברתי. תהליכים כאלה התרחשו לדוגמה ב[[סוריה]] ערב [[מלחמת האזרחים בסוריה]] וב[[מצרים]]. ראו פרטים נוספים גם ב[[השפעות כלכליות וחברתיות של נפט]].  

* אבטלת משאבים - כלכלה המבוססת בעיקר על כריית [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] כרוכה לעיתים קרובות ב[[קללת המשאבים]] ו/או [[המחלה ההולנדית]] אשר יכולים להקשות על פיתוח ענפים אחרים במשק, עקב שילוב של [[שחיתות]], ייסוף המטבע המקומי, ממשל לא יעיל ששומר על כוחו תודות ל"כסף קל" וחוסר עניין של השלטון והאליטות בפיתוח [[הון אנושי]] עקב הסתמכות על כריית המשאבים. תכופות במדינות אלה יש מנגנון ממשלתי מנופח המייצר משרות מלאכותיות או סבסוד של האוכלוסייה בצורות שונות על ידי השלטון (לדוגמה סבסוד הדלק והמזון) כאשר יש ירידה במחיר המשאב בעולם או עקב דלדול המשאב המקומי, היכולת של השלטון להמשיך את הסבסוד ולקלוט עוד עובדים יורדת ונוצרת בעיית אבטלה ומרמור חברתי. תהליכים כאלה התרחשו לדוגמה ב[[סוריה]] ערב [[מלחמת האזרחים בסוריה]] וב[[מצרים]]. ראו פרטים נוספים גם ב[[השפעות כלכליות וחברתיות של נפט]].  

* [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] חוששים כי [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[משאבים מתכלים|דילדול משאבים מתכלים]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי אנרגיה נוספים ([[שיא תפוקת הפחם]]) או לחלופין הרס של [[שירותי המערכת האקולוגית]] יגרמו לייקור סחורות ושירותים שונים דבר שיפגע בצמיחה הכלכלית ויגרום למיתון ובעקבותיו אבטלה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מציין בספר [[לטובת הכלל]] כי למרות המאבקים ביניהם, הן לעובדים והן לתעשיינים יש אינטרס משותף ב[[מזון|מזון זול]], ב[[אקסרגיה|אנרגיה זולה]] ובמשאבים טבע אחרים זולים שמאפשרים תשומות זולות לתעשיינים מחד ומורידים את יוקר המחייה לעובדים מאידך. עם זאת שפע של מזון זול ושל משאבים אחרים תלוי בתהליכים טבעיים ולא רק בכמות [[הון תעשייתי]] או [[טכנולוגיה]] - דבר זה הוביל לפיתוח של מושג כמו [[הון טבעי]] - כלכלנים אקולוגיים וכלכלנים ביופיזיים חלוקים עם רוב הכלכלנים האחרים לגבי החשיבות של משאבי טבע ושל שירותי המערכת האקולוגית למערכת הכלכלית ובאשר ליכולת של המערכת הזאת להחליף את המשאבים והשירותים והמחיר שדבר זה יגבה ממנה. בין היתר כלכלנים אקולוגיים טוענים כי משבר משאבים או משבר אקולוגי ידרוש זמן כדי להתמודד איתו וכן מצביעים על כך שמשברים בעבר לא תמיד מוליכים למציאת פתרונות אלא עלולים להוביל למשבר חברתי וכלכלי הולך ומעמיק שבו יש קשיים לא רק בגלל מחסור במשאבי טבע אלא גם בגלל פגיעה ב[[הון אנושי]] וב[[הון חברתי]] (ראו לדוגמה [[התמוטטות]]).  

* [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] חוששים כי [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[משאבים מתכלים|דילדול משאבים מתכלים]] ובמיוחד [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי אנרגיה נוספים ([[שיא תפוקת הפחם]]) או לחלופין הרס של [[שירותי המערכת האקולוגית]] יגרמו לייקור סחורות ושירותים שונים דבר שיפגע בצמיחה הכלכלית ויגרום למיתון ובעקבותיו אבטלה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מציין בספר [[לטובת הכלל]] כי למרות המאבקים ביניהם, הן לעובדים והן לתעשיינים יש אינטרס משותף ב[[מזון|מזון זול]], ב[[אקסרגיה|אנרגיה זולה]] ובמשאבים טבע אחרים זולים שמאפשרים תשומות זולות לתעשיינים מחד ומורידים את יוקר המחייה לעובדים מאידך. עם זאת שפע של מזון זול ושל משאבים אחרים תלוי בתהליכים טבעיים ולא רק בכמות [[הון תעשייתי]] או [[טכנולוגיה]] - דבר זה הוביל לפיתוח של מושג כמו [[הון טבעי]] - כלכלנים אקולוגיים וכלכלנים ביופיזיים חלוקים עם רוב הכלכלנים האחרים לגבי החשיבות של משאבי טבע ושל שירותי המערכת האקולוגית למערכת הכלכלית ובאשר ליכולת של המערכת הזאת להחליף את המשאבים והשירותים והמחיר שדבר זה יגבה ממנה. בין היתר כלכלנים אקולוגיים טוענים כי משבר משאבים או משבר אקולוגי ידרוש זמן כדי להתמודד איתו וכן מצביעים על כך שמשברים בעבר לא תמיד מוליכים למציאת פתרונות אלא עלולים להוביל למשבר חברתי וכלכלי הולך ומעמיק שבו יש קשיים לא רק בגלל מחסור במשאבי טבע אלא גם בגלל פגיעה ב[[הון אנושי]] וב[[הון חברתי]] (ראו לדוגמה [[התמוטטות]]).  

יש תנאים חברתיים שונים היכולים להשפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אם כי דבר זה לא חייב לבוא לידי ביטוי בשיעור האבטלה, לדוגמה [[רפואה מונעת]] (לדוגמה הקטנת [[תאונות הדרכים]]) יכולה להקטין את שיעור ה[[נכות]] ואת שיעור התחלואה במחלות כרוניות ובאובדן ימי עבודה עקב מחלות לא-כרוניות. דבר זה לא ישפיע על שיעור האבטלה אבל כן ישפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. [[תחבורה ציבורית]] יכולה לשפר את ניידות העובדים ובכך להגדיל את היכולת שלהם להגיע למקומות עבודה מתאימים וכן למוסדות הכשרה שונים. הסרת פערים בחינוך, [[אי שוויון תחבורתי|בתחבורה]], או ב[[אי שוויון בבריאות|בבריאות]] וכן הסרת פערים בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה (עקב הפליה) יכולה לשפר את ה[[מריטוקרטיה]] - תגמול בשוק העבודה לכשרון - ובכך לשפר את ה[[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] ואף אולי לשפר את שיעור התעסוקה (שכן פריון עבודה גבוה יותר יכול לשפר את רווחיות הפירמות ולעודד שכירת עובדים נוספים). כלכלנים מתייחסים להיבט של [[ניידות חברתית]] כמדד למריטוקרטיה - כאשר הניידות החברתית נמוכה ילדים ממשפחות עשירות זוכים ליתרון בקבלה לעבודה, בקידום ובשכר ויש תחלופה נמוכה בין עשירונים שונים - הדבר מצביע על קושי של אנשים מוכשרים אך עניים להתקדם מבחינה כלכלית ולכן מצביע על מריטורקטיה נמוכה יותר.  

יש תנאים חברתיים שונים היכולים להשפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אם כי דבר זה לא חייב לבוא לידי ביטוי בשיעור האבטלה, לדוגמה [[רפואה מונעת]] (לדוגמה הקטנת [[תאונות הדרכים]]) יכולה להקטין את שיעור ה[[נכות]] ואת שיעור התחלואה במחלות כרוניות ובאובדן ימי עבודה עקב מחלות לא-כרוניות. דבר זה לא ישפיע על שיעור האבטלה אבל כן ישפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. [[תחבורה ציבורית]] יכולה לשפר את ניידות העובדים ובכך להגדיל את היכולת שלהם להגיע למקומות עבודה מתאימים וכן למוסדות הכשרה שונים. הסרת פערים בחינוך, [[אי שוויון תחבורתי|בתחבורה]], או ב[[אי שוויון בבריאות|בבריאות]] וכן הסרת פערים בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה (עקב הפליה) יכולה לשפר את ה[[מריטוקרטיה]] - תגמול בשוק העבודה לכשרון - ובכך לשפר את ה[[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] ואף אולי לשפר את שיעור התעסוקה (שכן פריון עבודה גבוה יותר יכול לשפר את רווחיות הפירמות ולעודד שכירת עובדים נוספים). כלכלנים מתייחסים להיבט של [[ניידות חברתית]] כמדד למריטוקרטיה - כאשר הניידות החברתית נמוכה ילדים ממשפחות עשירות זוכים ליתרון בקבלה לעבודה, בקידום ובשכר ויש תחלופה נמוכה בין עשירונים שונים - הדבר מצביע על קושי של אנשים מוכשרים אך עניים להתקדם מבחינה כלכלית ולכן מצביע על [[מריטוקרטיה]] נמוכה יותר.  

==השפעות של אבטלה==

==השפעות של אבטלה==

* מבחינה נפשית וגופנית אבטלה כרונית עלולה לגרום ל[[מתח]], ל[[דכאון]], לתדמית עצמית נמוכה, לפגיעה במערכת החיסונית ולגרור תחלואה ותמותה מוגברת.  

* מבחינה נפשית וגופנית אבטלה כרונית עלולה לגרום ל[[מתח]], ל[[דכאון]], לתדמית עצמית נמוכה, לפגיעה במערכת החיסונית ולגרור תחלואה ותמותה מוגברת.  

* אבטלה גבוהה, במיוחד כזו שבה מעורבים מהגרים ופליטים מעוררת תכופות עליה של פוליטיקאים ומפלגות שמסיתים נגד המהגרים, קוראים לגרש אותם, להפלות אותם בקבלה לעבודה ולפעמים אף מקדמים אידאולוגיה גזענית או פאשיסטית. דוגמאות לכך כוללות את עליית מוסוליני באיטליה הפשיסטית, עליית היטלר בגרמניה, התחזקות הימין הקיצוני באירופה בימנו, ועלייתו של המועמד הרפובליקאי [[דונלאד טראמפ]] בארצות הברית. תכופות דבר זה מייצר מתח בין [[ימין כלכלי]] לשמאל כלכלי [[הומניזם|הומניסטי]], וכן בתוך הימין הכלכלי בין [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליברטרים]] ו[[קפיטליסטים]] הדוגלים בהגירה חופשית (לפחות בתאוריה) לבין מפלגות שמרניות שתומכות בהגנה על בסיס לאום ואו גזע על העובדים. לעיתים חוקי עבודה שמפלים לרעה [[מהגרי עבודה]] עלולים להשיג תוצאה הפוכה שכן המהגרים הופכים נואשים יותר ומוכנים לעבוד בכל עבודה, בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר שמגדיל את הביקוש שלהם בקרב מעסיקים.

* אבטלה גבוהה, במיוחד כזו שבה מעורבים מהגרים ופליטים מעוררת תכופות עליה של פוליטיקאים ומפלגות שמסיתים נגד המהגרים, קוראים לגרש אותם, להפלות אותם בקבלה לעבודה ולפעמים אף מקדמים אידאולוגיה גזענית או פאשיסטית. דוגמאות לכך כוללות את עליית מוסוליני באיטליה הפשיסטית, עליית היטלר בגרמניה, התחזקות הימין הקיצוני באירופה בימנו, ועלייתו של המועמד הרפובליקאי [[דונלאד טראמפ]] בארצות הברית. תכופות דבר זה מייצר מתח בין [[ימין כלכלי]] לשמאל כלכלי [[הומניזם|הומניסטי]], וכן בתוך הימין הכלכלי בין [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליברטרים]] ו[[קפיטליסטים]] הדוגלים בהגירה חופשית (לפחות בתאוריה) לבין מפלגות שמרניות שתומכות בהגנה על בסיס לאום ואו גזע על העובדים. לעיתים חוקי עבודה שמפלים לרעה [[מהגרי עבודה]] עלולים להשיג תוצאה הפוכה שכן המהגרים הופכים נואשים יותר ומוכנים לעבוד בכל עבודה, בתנאי עבודה קשים ובשכר נמוך, דבר שמגדיל את הביקוש שלהם בקרב מעסיקים.

אבטלה עלולה לגרור הגדלה של [[עישון|עישון טבק]]. מחקר של האיחוד האירופי על מספר מדינות שם בשנת 1990 מצא כי בחלק מהמדינות שכיחות העישון בקרב גברים מובטלים גבוה פי 2 ויותר לעומת גברים שמועסקים בעבודות מקצועיות (באוסטריה, צרפת, פינלנד, ושבדיה) בעוד במספר מדינות העישון היה גבוה יותר אבל לא בהפרש גבוה כל כך (בלגיה, איסלנד). דבר זה נכון גם לגבי נשים שם אבטלה העלתה את אחוזי העישון פי 1.5 עד פי 2.  {{הערה|שם=WorldBank2000|

אבטלה עלולה לגרור הגדלה של [[עישון|עישון טבק]]. מחקר של האיחוד האירופי על מספר מדינות שם בשנת 1990 מצא כי בחלק מהמדינות שכיחות העישון בקרב גברים מובטלים גבוהה פי 2 ויותר לעומת גברים שמועסקים בעבודות מקצועיות (באוסטריה, צרפת, פינלנד, ושבדיה) בעוד במספר מדינות העישון היקף היה גבוה יותר אבל לא בהפרש גבוה כל כך (בלגיה, איסלנד). דבר זה נכון גם לגבי נשים שם אבטלה העלתה את אחוזי העישון פי 1.5 עד פי 2.  {{הערה|שם=WorldBank2000|

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]'  World Bank , World Health Organization, 2000  , page 41-61, }} [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|עישון גורם נזקים בריאותיים מהותיים]] - בין היתר הוא גורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות מוקדם של אחד מתוך חמישה ישראלים]]. ומסיבה זו (כמו גם מסיבות אחרות) אבטלה נחשבת אחד [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות|הגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות]] ואשר מעודדים [[אי שוויון בריאותי]].

Martin Bobak, Prabhat Jha, Son Nguyen, and Martin Jarvis , [http://siteresources.worldbank.org/INTETC/Resources/375990-1089904539172/041TO062.PDF Poverty and smoking], '[http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTHEALTHNUTRITIONANDPOPULATION/EXTETC/0,,contentMDK:20226973~menuPK:478900~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:376601,00.html Tobacco control in developing countries]'  World Bank , World Health Organization, 2000  , page 41-61, }} [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|עישון גורם נזקים בריאותיים מהותיים]] - בין היתר הוא גורם ל[[סיבות מוות בישראל|מוות מוקדם של אחד מתוך חמישה ישראלים]]. ומסיבה זו (כמו גם מסיבות אחרות) אבטלה נחשבת אחד [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות|הגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות]] ואשר מעודדים [[אי שוויון בריאותי]].