שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 10 בתים ,  12:38, 9 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:  
מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.  
 
מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.  
   −
אצל ילדים תופעת הדיכאון איננה נפוצה וגם אם יש חשש לדיכאון, קשה לאבחן אותו. ההתנהגות המשתנה אצל ילדים גורמת לחוסר וודאות האם זהו דיכאון או משבר קטן וטבעי שחולף. אצל מתבגרים לעומת זאת, בגלל קשיי גיל העשרה והשינויים החלים עליהם, תופעת הדיכאון במגמת עלייה. כמו אצל [[התבגרות|המתבגרים]], גם [[זקנה|הזקנים]] לוקים בהפרעה באופן שכיח בשל העובדה שהם נמצאים בחלק האחרון של חייהם, דבר שיכול להוביל לעיסוק מוגבר ב[[מוות]] ובדכדוך מתמשך. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוה יותר בקרב מבוגרים,  אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו. הדבר שונה בין מדינות, כאשר בארצות הברית לדוגמה התחלואה בדיכאון גבוה יותר בקרב צעירים, ובישראל הדבר פחות מובהק.<ref name="levinson2012"/>  
+
אצל ילדים תופעת הדיכאון איננה נפוצה וגם אם יש חשש לדיכאון, קשה לאבחן אותו. ההתנהגות המשתנה אצל ילדים גורמת לחוסר וודאות האם זהו דיכאון או משבר קטן וטבעי שחולף. אצל מתבגרים לעומת זאת, בגלל קשיי גיל העשרה והשינויים החלים עליהם, תופעת הדיכאון במגמת עלייה. כמו אצל [[התבגרות|המתבגרים]], גם [[זקנה|הזקנים]] לוקים בהפרעה באופן שכיח בשל העובדה שהם נמצאים בחלק האחרון של חייהם, דבר שיכול להוביל לעיסוק מוגבר ב[[מוות]] ובדכדוך מתמשך. יש עליה בשכיחות הדיכאון עם הגיל, אבל הדבר לא קשור לגיל כרונולוגי אלא להתפתחות של ההפרעה. אין הסכמה בין החוקרים בקשר לשכיחות גבוהה יותר בקרב מבוגרים,  אבל רוב הנתונים מראים שיש ירידה בדיכאון בקבוצת גיל זו. הדבר שונה בין מדינות, כאשר בארצות הברית לדוגמה התחלואה בדיכאון גבוהה יותר בקרב צעירים, ובישראל הדבר פחות מובהק.<ref name="levinson2012"/>  
    
בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונומיות כמו חסרי בית.
 
בני אדם צפויים לסבול מהופעת הדיכאון הראשון שלהם בין גיל 30 ל-40, ויש שיא קטן יותר של התרחשות ההפרעה בין גיל 50 ל-60. דיכאון קליני הוא נפוץ יותר בסביבה עירונית יחסית לכפרית, וכן באוכלוסיות בעלות בעיות סוציואקונומיות כמו חסרי בית.
שורה 28: שורה 28:  
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.  
 
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.  
   −
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטיה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
+
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
    
===גנטיקה ומין===
 
===גנטיקה ומין===
שורה 50: שורה 50:  
אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/>
 
אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/>
   −
הקשר בין מתח נפשי לבין דיכאון הוא מסובך ומעגלי. אנשים לחוצים בדרך כלל מזניחים הרגלי חיים המגבירים בריאות. הם עלולים לעשן, לשתות יותר מידי אלכוהול, ולהזניח [[פעילות גופנית]]. לפי ד"ר Bruce McEwen, המתח יכול להוביל לדפוסי התנהגות שבתורם מגדילים את הסיכוי למתח-יתר כרוני ואת הסיכוי לדיכאון מג'ורי.<ref name="webmed"/> כמו כן יש אנשים בעלי נטיה גדולה יותר להכניס את עצמם למצבים מלחיצים ואנשים אלה יכולים להיות בעלי נטיה לדיכאון. לפי מחקר אחד משנת 1999 שנערך על תאומים, למרות שאירועים מלחיצים יכולים לעודד דיכאון, שליש מהקשר הזה נובע מכך שאנשים מסוימים הם בעלי נטיה גנטית להכניס עצמם למצב מלחיץ. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10360120]
+
הקשר בין מתח נפשי לבין דיכאון הוא מסובך ומעגלי. אנשים לחוצים בדרך כלל מזניחים הרגלי חיים המגבירים בריאות. הם עלולים לעשן, לשתות יותר מידי אלכוהול, ולהזניח [[פעילות גופנית]]. לפי ד"ר Bruce McEwen, המתח יכול להוביל לדפוסי התנהגות שבתורם מגדילים את הסיכוי למתח-יתר כרוני ואת הסיכוי לדיכאון מג'ורי.<ref name="webmed"/> כמו כן יש אנשים בעלי נטייה גדולה יותר להכניס את עצמם למצבים מלחיצים ואנשים אלה יכולים להיות בעלי נטייה לדיכאון. לפי מחקר אחד משנת 1999 שנערך על תאומים, למרות שאירועים מלחיצים יכולים לעודד דיכאון, שליש מהקשר הזה נובע מכך שאנשים מסוימים הם בעלי נטיה גנטית להכניס עצמם למצב מלחיץ. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10360120]
    
[[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/>
 
[[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/>

תפריט ניווט