שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''דיכאון''' (Depression) היא [[הפרעה נפשית]] נפוצה, המסווגת כ[[הפרעת מצב רוח]], ומתאפיינת במצב מתמשך של חוסר [[אושר]], [[הערכה עצמית]] נמוכה ושקיעה לתוך [[עצב (רגש)|עצבות]] ו[[ייאוש]] עמוקים. לעתים הדיכאון כולל גם אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת [[התאבדות|אובדנות]]. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון ביטויים גם בתפקוד ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] וכן שינויים [[נוירופיזיולוגיה|נוירו-פיזיולוגיים]] ב[[מוח]]. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, זאת על מנת להבדיל אותו מ[[דכדוך]] שהוא [[רגש]] זמני של [[מצב רוח]] ירוד. | + | '''דיכאון''' (באנגלית: '''Depression''') היא [[הפרעה נפשית]] נפוצה, המסווגת כ[[הפרעת מצב רוח]], ומתאפיינת במצב מתמשך של חוסר [[אושר]], [[הערכה עצמית]] נמוכה ושקיעה לתוך [[עצב (רגש)|עצבות]] ו[[ייאוש]] עמוקים. לעתים הדיכאון כולל גם אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת [[התאבדות|אובדנות]]. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון ביטויים גם בתפקוד ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] וכן שינויים [[נוירופיזיולוגיה|נוירו-פיזיולוגיים]] ב[[מוח]]. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, זאת על מנת להבדיל אותו מ[[דכדוך]] שהוא [[רגש]] זמני של [[מצב רוח]] ירוד. |
| | | |
| '''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), הוא דיכאון שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול. | | '''דיכאון קליני''' (Clinical depression או Major depressive disorder, בקיצור MDD), הוא דיכאון שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר ולרוב דורשת טיפול. |
שורה 61: |
שורה 61: |
| סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. | | סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד. |
| | | |
− | בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3000 ש"ח בחודש הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,5000 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך פעילות גופנית או דרך עישון לדוגמה). הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות שונות. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון. | + | בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,5000 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך פעילות גופנית או דרך עישון לדוגמה). הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות שונות. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון. |
| | | |
| ===תחלואה וסיבות פיזיולוגיות=== | | ===תחלואה וסיבות פיזיולוגיות=== |
שורה 99: |
שורה 99: |
| באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/> | | באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/> |
| | | |
− | בישראל 49% מתוך הסובלים מדיכאון פנו לעזרה כלשהי, 35% פנו לעזרה לא מקצועית כגון חברים ומשפחה, ו – 28% לעזרה מקצועית כגון רופא פסיכולוג פסיכיאטר וכדומה. 74% מהנשאלים שסובלים מדיכאון ציינו כי הם אינם משתמשים בתרופות לטיפול בדיכאון – כאשר בקרב 28% מתוכם הסיבה היא חשש מתופעות לוואי.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99] | + | בישראל 49% מתוך הסובלים מדיכאון פנו לעזרה כלשהי, 35% פנו לעזרה לא מקצועית כגון חברים ומשפחה, ו-28% לעזרה מקצועית כגון רופא פסיכולוג פסיכיאטר וכדומה. 74% מהנשאלים שסובלים מדיכאון ציינו כי הם אינם משתמשים בתרופות לטיפול בדיכאון – כאשר בקרב 28% מתוכם הסיבה היא חשש מתופעות לוואי.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99] |
| | | |
| דיכאון שאינו מטופל יכול להמשך במשך שבועות, חודשים ושנים. עם הזמן דיכאון לא מטופל עלול להחריף וטיפול בו יהיה קשה יותר. דיכאון לא מטופל עלול גם להוביל להתאבדות. | | דיכאון שאינו מטופל יכול להמשך במשך שבועות, חודשים ושנים. עם הזמן דיכאון לא מטופל עלול להחריף וטיפול בו יהיה קשה יותר. דיכאון לא מטופל עלול גם להוביל להתאבדות. |
שורה 120: |
שורה 120: |
| * כדאי לנסות לדחות החלטות חשובות עד לאחר שהדיכאון נחלש. לפני שמקבלים החלטות חשובות בחיים - שינוי בעבודה, נישואין או גירושים, כדאי לדבר על כך עם אנשים אחרים שמכירים אותך היטב ויש להם ראיה אובייקטיבית יותר של המציאות. | | * כדאי לנסות לדחות החלטות חשובות עד לאחר שהדיכאון נחלש. לפני שמקבלים החלטות חשובות בחיים - שינוי בעבודה, נישואין או גירושים, כדאי לדבר על כך עם אנשים אחרים שמכירים אותך היטב ויש להם ראיה אובייקטיבית יותר של המציאות. |
| * כדאי לתת למשפחה ולחברים לסייע. | | * כדאי לתת למשפחה ולחברים לסייע. |
− |
| |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 129: |
שורה 128: |
| * [http://www.allaboutdepression.com/ הכל אודות דיכאון] Dr. Prentiss Price-Evans | | * [http://www.allaboutdepression.com/ הכל אודות דיכאון] Dr. Prentiss Price-Evans |
| * [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם] ד”ר דפנה לוינסון, [[משרד הבריאות]], מרץ 2012 | | * [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf הפרעות דכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם] ד”ר דפנה לוינסון, [[משרד הבריאות]], מרץ 2012 |
− | * [http://www.goodays.co.il/Magazin/206 2020-דיכאון, הבעיה הנפשית הנפוצה בעולם] ד"ר אירנה נתנאל, 30/05/2012 | + | * [http://www.goodays.co.il/Magazin/206 2020-דיכאון, הבעיה הנפשית הנפוצה בעולם] ד"ר אירנה נתנאל, 30.05.2012 |
| | | |
| ;היקף וגורמים לדיכאון: | | ;היקף וגורמים לדיכאון: |
| * [http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99 ישראל בדיכי] מערכת דוקטורס, 08/03/07 | | * [http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99 ישראל בדיכי] מערכת דוקטורס, 08/03/07 |
− | * [http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/412/789.html בטראומה: יותר אנשים בעולם סובלים מדיכאון] טל לאור nrg 31/10/2012 | + | * [http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/412/789.html בטראומה: יותר אנשים בעולם סובלים מדיכאון] טל לאור nrg 31.10.2012 |
| * [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1815182 מחקר: טראומה בגיל ההתבגרות מחסנת מדיכאון ונטיות אובדניות], דן אבן, הארץ, 03.09.2012 | | * [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1815182 מחקר: טראומה בגיל ההתבגרות מחסנת מדיכאון ונטיות אובדניות], דן אבן, הארץ, 03.09.2012 |
| * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1846532 פערים בין אשכנזים למזרחים מתבטאים גם בבריאות הנפש]], אורה נקש ויצחק לבב, הארץ, 21.10.2012 | | * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1846532 פערים בין אשכנזים למזרחים מתבטאים גם בבריאות הנפש]], אורה נקש ויצחק לבב, הארץ, 21.10.2012 |
שורה 148: |
שורה 147: |
| * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1255314 פרחי צמח ההיפריקום - התחליף הטבעי לתרופות נגד דיכאון], שרון בסן, הארץ, 12.04.2009 | | * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1255314 פרחי צמח ההיפריקום - התחליף הטבעי לתרופות נגד דיכאון], שרון בסן, הארץ, 12.04.2009 |
| * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1022274 צמח נגד דיכאון] אילו תכשירים טבעיים משמשים נגד דיכאון, ד"ר עופר כספי, הארץ, 27.06.2005 | | * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1022274 צמח נגד דיכאון] אילו תכשירים טבעיים משמשים נגד דיכאון, ד"ר עופר כספי, הארץ, 27.06.2005 |
− |
| |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |