שינויים

'''שיא תפוקת הזרחן''' (Peak phosphorus) היא תאוריה לפיה שבנקודת זמן מסויימת, קצב ההפקה של תרכובות [[זרחן]] שמקורם בכריית [[פוספט|סלעי פוספט]] יגיע לשיא. לאחר שיא זה עלולה לרדת כמות ה[[זרחן]] הזמינה ל[[דשן כימי]] ול[[חקלאות תעשייתית]]. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכדור הארץ והוא אינו מתכלה, ריכוזים גבוהים של זרחן בצורת סלעים מינרלים הם [[משאב מתכלה]]. הדעות חלוקות לגבי קצב דלדול הפוספטים, וגודל המאגרים שנותרו, אבל שיא תפוקת הזרחן לא נוגע לשאלה מתי יתכלו מאגרים אלה, אלא בשאלה האם מגבלות כלכליות ואנרגטיות יגבילו את הפקת הפוספט עוד הרבה קודם לכן. בניגוד לתאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]], שנדונה במשך 60 שנה, תאוריית שיא תפוקת הזרחן היא חדשה בהרבה ויש בלבול רב יותר בהקשר של מושגי יסוד.  

'''שיא תפוקת הזרחן''' (באנגלית: '''Peak phosphorus''') היא תאוריה לפיה שבנקודת זמן מסויימת, קצב ההפקה של תרכובות [[זרחן]] שמקורם בכריית [[פוספט|סלעי פוספט]] יגיע לשיא. לאחר שיא זה עלולה לרדת כמות ה[[זרחן]] הזמינה ל[[דשן כימי]] ול[[חקלאות תעשייתית]]. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכדור הארץ והוא אינו מתכלה, ריכוזים גבוהים של זרחן בצורת סלעים מינרלים הם [[משאב מתכלה]]. הדעות חלוקות לגבי קצב דלדול הפוספטים, וגודל המאגרים שנותרו, אבל שיא תפוקת הזרחן לא נוגע לשאלה מתי יתכלו מאגרים אלה, אלא בשאלה האם מגבלות כלכליות ואנרגטיות יגבילו את הפקת הפוספט עוד הרבה קודם לכן. בניגוד לתאוריה של [[שיא תפוקת הנפט]], שנדונה במשך 60 שנה, תאוריית שיא תפוקת הזרחן היא חדשה בהרבה ויש בלבול רב יותר בהקשר של מושגי יסוד.  

[[קובץ:Peak-phosphorus.jpg|ממוזער|350px|תאוריית שיא תפוקת הפוספט טוענת שקצב ההפקה של סלעי הפוספט ישתנה עם השנים בעקומה דמויית פעמון.]]

[[קובץ:Peak-phosphorus.jpg|ממוזער|350px|תאוריית שיא תפוקת הפוספט טוענת שקצב ההפקה של סלעי הפוספט ישתנה עם השנים בעקומה דמויית פעמון.]]

מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה, וכי שיא תפוקת הזרחן יתרחש כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים. בתגובה אומרים החוקרים כי נתון זה אינו רלבנטי וכי יש צורך במחקר נוסף. <ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>

מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה, וכי שיא תפוקת הזרחן יתרחש כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים. בתגובה אומרים החוקרים כי נתון זה אינו רלבנטי וכי יש צורך במחקר נוסף. <ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>

בנוסף לבעיות אלה של שיא תפוקה עקב מגבלות בהפקה, ייתכנו [[מגבלות כיור]]. בניגוד לחומרים אחרים כמו חנקן או פחמן, לזרחן אין מצב גאזי באטמוספירה כך ש[[מחזור הזרחן]] הטבעי מופר ולדבר זה עלולות להיות השלכות חמורות על [[הביוספרה]]. המאמר [[גבולות פלנטריים]] מציין את עודף הכנסת הזרחן אל המערכת האקולוגית כאחד הגבולות שעלולים לסכן את האנושות.  

בנוסף לבעיות אלה של שיא תפוקה עקב מגבלות בהפקה, ייתכנו [[מגבלות כיור]]. בניגוד לחומרים אחרים כמו חנקן או פחמן, לזרחן אין מצב גזי באטמוספירה כך ש[[מחזור הזרחן]] הטבעי מופר ולדבר זה עלולות להיות השלכות חמורות על [[הביוספרה]]. המאמר [[גבולות פלנטריים]] מציין את עודף הכנסת הזרחן אל המערכת האקולוגית כאחד הגבולות שעלולים לסכן את האנושות.  

==חשיבות הזרחן לחקלאות ולמזון==

==חשיבות הזרחן לחקלאות ולמזון==

לעומת זאת '''סלעי פוספט''' נחשבים [[משאב מתכלה]], שכן המחזור בין הליתוספרה לבין ההידרוספרה נמשך במשך מיליוני שנה. מכאן, שהמקור המרוכז של זרחן הוא משאב מוגבל וסופי. <ref name="Cordell2011"/>

לעומת זאת '''סלעי פוספט''' נחשבים [[משאב מתכלה]], שכן המחזור בין הליתוספרה לבין ההידרוספרה נמשך במשך מיליוני שנה. מכאן, שהמקור המרוכז של זרחן הוא משאב מוגבל וסופי. <ref name="Cordell2011"/>

נדיר שזרחן מופיע בטבע כיסוד עצמו והוא בדרך כלל מופיע כתרכובת phosphorus pentoxide) P2O5) שמכילה 44% זרחן. סלעי פוספט מכילים בדרך כלל ריכוזי זרחן בריכוזים של 5%-13%. סלעים אלה מעובדים בדרך כלל לסלעים שמכילים 11%-15% זרחן. יש להשוות זאת לריכוז הזרחן בקליפת כדור הארץ שבה יש 0.1% זרחן. בעוד שזרחן הוא יסוד נפוץ בכדור הארץ, רק אחוז זעיר מתוך כך - 0.007% - נמצא בצורה של '''מאגרי סלעי פוספט''' (resources) המכילים זרחן מרוכז.<ref name="Cordell2011"/>

נדיר שזרחן מופיע בטבע כיסוד עצמו והוא בדרך כלל מופיע כתרכובת Phosphorus pentoxide) P2O5) שמכילה 44% זרחן. סלעי פוספט מכילים בדרך כלל ריכוזי זרחן בריכוזים של 5%-13%. סלעים אלה מעובדים בדרך כלל לסלעים שמכילים 11%-15% זרחן. יש להשוות זאת לריכוז הזרחן בקליפת כדור הארץ שבה יש 0.1% זרחן. בעוד שזרחן הוא יסוד נפוץ בכדור הארץ, רק אחוז זעיר מתוך כך - 0.007% - נמצא בצורה של '''מאגרי סלעי פוספט''' (Resources) המכילים זרחן מרוכז.<ref name="Cordell2011"/>

   

   

'''עתודות סלעי פוספט''' (reserves) הם אחוז סלעי הפוספט שניתן להפיק אותם מבחינה כלכלית וטכנית. כמות זו היא דינמית ומשתנה משנה לשנה בהתאם לתגליות חדשות, [[טכנולוגיה]] ומחירים. נכון לשנת 2011 כמות זו מהווה כ-20% מכלל משאבי סלעי הפוספט.<ref name="Cordell2011"/>

'''עתודות סלעי פוספט''' (Reserves) הם אחוז סלעי הפוספט שניתן להפיק אותם מבחינה כלכלית וטכנית. כמות זו היא דינמית ומשתנה משנה לשנה בהתאם לתגליות חדשות, [[טכנולוגיה]] ומחירים. נכון לשנת 2011 כמות זו מהווה כ-20% מכלל משאבי סלעי הפוספט.<ref name="Cordell2011"/>

יש לשים לב שהאיכות העתודות של סלעי הפוספט, לדוגמה אחוז הזרחן או נוכחות של "זיהומים" שונים, הולכת ויורדת עם השנים, שכן המאגרים העשירים יותר מנוצלים קודם.

יש לשים לב שהאיכות העתודות של סלעי הפוספט, לדוגמה אחוז הזרחן או נוכחות של "זיהומים" שונים, הולכת ויורדת עם השנים, שכן המאגרים העשירים יותר מנוצלים קודם.

בשנת 2012 העריך הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, USGS, כי עתודות הזרחה העולמיות עומדות על 71 מיליארד טונות, בעוד שתפוקת הזרחה העולמית עמדה על 0.19 מיליארד טונות נכון לשנת 2011.<ref name="usgs2012">[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/phosphate_rock/mcs-2012-phosp.pdf Phosphate Rock], U.S. Geological Survey, 2012</ref> עם זאת יש חשש כי נתונים אלה אינם מדוייקים היות והסקר הגאולוגי לא אימת אותם בכוחות עצמו. כמו כן דבר זה אינו מתחשב ב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] הגדלת כמות הקלוריות לנפש, או באיכויות שונות של המרבצים.  

בשנת 2012 העריך הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, USGS, כי עתודות הזרחה העולמיות עומדות על 71 מיליארד טונות, בעוד שתפוקת הזרחה העולמית עמדה על 0.19 מיליארד טונות נכון לשנת 2011.<ref name="usgs2012">[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/phosphate_rock/mcs-2012-phosp.pdf Phosphate Rock], U.S. Geological Survey, 2012</ref> עם זאת יש חשש כי נתונים אלה אינם מדוייקים היות והסקר הגאולוגי לא אימת אותם בכוחות עצמו. כמו כן דבר זה אינו מתחשב ב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] הגדלת כמות הקלוריות לנפש, או באיכויות שונות של המרבצים.  

רשות המכרות בארצות הברית (Bureau of Mines) הציעה להגביר את אמינות התחזיות של עתודות סלעי הזרחה על ידי ביצוע הבדלה שני סוגי עתודות על פי עלות ההפקה שלהן. "עתודות כלכליות", שניתן להפיק מהן פוספט מועשר בעלות של עד ארבעים דולר לטון, ו"עתודות בסיסיות", שעלות ההפקה מתוכן היא עד מאה דולר לטון. בהתאם להבחנה זו, העתודות הכלכליות בעולם עומדות על 18 מיליארד טונות, בעוד שעתודות הבסיסיות בעולם עומדות על כמות גדולה פי 3. על פי התפוקה העולמית משנת 2007, של 145 מיליון טונות בשנה וקצב גידול של 1.5-2% בשנה (הנובע מ[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] ו[[צמיחה כלכלית]], בעיקר [[שוק המזון העולמי|בצריכת מזון]]) נובע שהעתודות הכלכליות של הפוספט עשויות להספיק ל-70 עד 100 שנים. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>

רשות המכרות בארצות הברית (Bureau of Mines) הציעה להגביר את אמינות התחזיות של עתודות סלעי הזרחה על ידי ביצוע הבדלה שני סוגי עתודות על פי עלות ההפקה שלהן. "עתודות כלכליות", שניתן להפיק מהן פוספט מועשר בעלות של עד ארבעים דולר לטון, ו"עתודות בסיסיות", שעלות ההפקה מתוכן היא עד מאה דולר לטון. בהתאם להבחנה זו, העתודות הכלכליות בעולם עומדות על 18 מיליארד טונות, בעוד שעתודות הבסיסיות בעולם עומדות על כמות גדולה פי 3. על פי התפוקה העולמית משנת 2007, של 145 מיליון טונות בשנה וקצב גידול של 1.5%-2% בשנה (הנובע מ[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] ו[[צמיחה כלכלית]], בעיקר [[שוק המזון העולמי|בצריכת מזון]]) נובע שהעתודות הכלכליות של הפוספט עשויות להספיק ל-70 עד 100 שנים. <ref name="sudri2007">[http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור], דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007</ref>

===המחלוקת על גודל העתודות ועיתוי שיא תפוקת הפוספט===

===המחלוקת על גודל העתודות ועיתוי שיא תפוקת הפוספט===

עיקר המחלוקת כאמור בעשר לעיתוי ולחומרה של שיא תפוקת הפוספט היא בין מספר חוקרים מהאקדמיה ומחוצה לה לבין מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, ו US-GAS שטוענים כי הפוספט יספיק למאות שנים. שתי נקודות המחלוקת העיקריות בין הצדדים הן אמינות הדיווחים של חלק מהמכרות וכן מיקוד של הסוכנויות הבינלאומיות בהתכלות המשאב, לעומת החוקרים הדנים בשיא תפוקה.  

עיקר המחלוקת כאמור בעשר לעיתוי ולחומרה של שיא תפוקת הפוספט היא בין מספר חוקרים מהאקדמיה ומחוצה לה לבין מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, ו-US-GAS שטוענים כי הפוספט יספיק למאות שנים. שתי נקודות המחלוקת העיקריות בין הצדדים הן אמינות הדיווחים של חלק מהמכרות וכן מיקוד של הסוכנויות הבינלאומיות בהתכלות המשאב, לעומת החוקרים הדנים בשיא תפוקה.  

בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]

בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]

הייצוא והייבוא של סלעי זרחה מארצות הברית עבדו בהתאם לשינוי בהיצע המקומי של סלעי זרחה. משנת 1950 ארצות הברית ייצאה 2 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה ומאז הלך וגבר ייצאו סלעי הפוספט בקצב מהיר, עד שנת 1979-80 עת ארצות הברית ייצאה 14 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה. עד 1995-96 חזרו רמות הייצוא לרמות דומות של 1950. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות של סלעי זרחה, ובשנים לאחר מכן ייצא עשרות אלפי טונות בודדות. משנת 2004 ואילך עצרה ארצות הברית את כל הייצוא של של סלעי זרחה מתחומה (למרות שההפקה של סלעי זרחה ממשיכה בכמות גדולה של 30 מיליוני טונות בשנה - פי 4 ויותר מההפקה של ישראל לדוגמה, שמייצאת את רוב סלעי הזרחה שלה). ארצות הברית ייבאה בעבר כמויות קטנות של סלעי זרחה (פחות ממאה אלף טונות עד 1952). הייבוא גדל בהדרגה משנת 1986 ולראשונה חצה מיליון טונות בשנת 1992. בשנת 2000 עמד הייבוא על 1.9 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 הוא כבר הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

הייצוא והייבוא של סלעי זרחה מארצות הברית עבדו בהתאם לשינוי בהיצע המקומי של סלעי זרחה. משנת 1950 ארצות הברית ייצאה 2 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה ומאז הלך וגבר ייצאו סלעי הפוספט בקצב מהיר, עד שנת 1979-80 עת ארצות הברית ייצאה 14 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה. עד 1995-96 חזרו רמות הייצוא לרמות דומות של 1950. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות של סלעי זרחה, ובשנים לאחר מכן ייצא עשרות אלפי טונות בודדות. משנת 2004 ואילך עצרה ארצות הברית את כל הייצוא של של סלעי זרחה מתחומה (למרות שההפקה של סלעי זרחה ממשיכה בכמות גדולה של 30 מיליוני טונות בשנה - פי 4 ויותר מההפקה של ישראל לדוגמה, שמייצאת את רוב סלעי הזרחה שלה). ארצות הברית ייבאה בעבר כמויות קטנות של סלעי זרחה (פחות ממאה אלף טונות עד 1952). הייבוא גדל בהדרגה משנת 1986 ולראשונה חצה מיליון טונות בשנת 1992. בשנת 2000 עמד הייבוא על 1.9 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 הוא כבר הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

בשנת 1900 ארצות הברית הפיקה כ-50% מסך ההפקה העולמית של סלעי זרחה, מגמה זו נמשכה על 1920. בעשורים הבאים ירד חלקה של ארצות הברית ל-30% מהתפוקה העולמית. ב-1939 שוב החלק חלקה ל-50% ואף לשיא של 59% בשנת 1943, בגלל ירידה בהפקת סלעי הזרחה בעולם, עקב מלחמת העולם השנייה. משנה זו יש ירידה איטית בחלקה של ארצות הברית מההפקה העולמית, בגלל גידול בהפקה העולמית והאטה בהפקה בארצות הברית. עד 1962 הפיקה ארצות הברית מעל 40% מהתפוקה העולמית, ועד שנת 2000 ארצות הברית הפיקה 30% מסלעי הזרחה בעולם. נכון ל-2012 ארצות הברית מפיקה רק 14% מסך התפוקה העולמית ועם זאת היא המפיקה השניה בגודלה לאחר סין.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

בשנת 1900 ארצות הברית הפיקה כ-50% מסך ההפקה העולמית של סלעי זרחה, מגמה זו נמשכה על 1920. בעשורים הבאים ירד חלקה של ארצות הברית ל-30% מהתפוקה העולמית. ב-1939 שוב החלק חלקה ל-50% ואף לשיא של 59% בשנת 1943, בגלל ירידה בהפקת סלעי הזרחה בעולם, עקב מלחמת העולם השנייה. משנה זו יש ירידה איטית בחלקה של ארצות הברית מההפקה העולמית, בגלל גידול בהפקה העולמית והאטה בהפקה בארצות הברית. עד 1962 הפיקה ארצות הברית מעל 40% מהתפוקה העולמית, ועד שנת 2000 ארצות הברית הפיקה 30% מסלעי הזרחה בעולם. נכון ל-2012 ארצות הברית מפיקה רק 14% מסך התפוקה העולמית ועם זאת היא המפיקה השנייה בגודלה לאחר סין.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

יש לציין כי עליות במחיר הזרחה (המתמרצות להגדיל את ההפקה והייצוא) וכן שכלולים טכנולוגיים (שמאפשרים לכרות ולהפיק יותר סלעים, להפיק יותר זרחה מכל טונה או למצוא מאגרים חדשים וכו'), שנחשבים כתשובות מתוך ה[[כלכלה נאו קלאסית]] לא הביאו לשינוי נראה בעין במנגנון של שיא תפוקת הזרחן בארצות הברית.

יש לציין כי עליות במחיר הזרחה (המתמרצות להגדיל את ההפקה והייצוא) וכן שכלולים טכנולוגיים (שמאפשרים לכרות ולהפיק יותר סלעים, להפיק יותר זרחה מכל טונה או למצוא מאגרים חדשים וכו'), שנחשבים כתשובות מתוך ה[[כלכלה נאו-קלאסית]] לא הביאו לשינוי נראה בעין במנגנון של שיא תפוקת הזרחן בארצות הברית.

כמו כן יש לשים לב שמבחינה רשמית, לארצות הברית יש עדיין עתודות עצומות של סלעי זרחן הן כעתודות מוכחות והן כמאגרים- מעל 1.3 מיליארד טונות של עתודות שניתן להפיק ב-36 דולר לטונה, ו-4.9 טונות של עתודות שניתן להפיק ב-90 דולר לטונה. אלו העתודות בגודל 3 או רביעי בעולם. דבר זה מדגיש את החשיבות של הבנת מנגנון הירידה בריכוז הפוספט ותשומת לב להבדל בין שיא תפוקה לכילוי המשאב.  [http://www.ipni.net/ppiweb/bcrops.nsf/$webindex/871709c9e65488d3852568ef0063be8c/$file/99-1p04.pdf]

כמו כן יש לשים לב שמבחינה רשמית, לארצות הברית יש עדיין עתודות עצומות של סלעי זרחן הן כעתודות מוכחות והן כמאגרים- מעל 1.3 מיליארד טונות של עתודות שניתן להפיק ב-36 דולר לטונה, ו-4.9 טונות של עתודות שניתן להפיק ב-90 דולר לטונה. אלו העתודות בגודל 3 או רביעי בעולם. דבר זה מדגיש את החשיבות של הבנת מנגנון הירידה בריכוז הפוספט ותשומת לב להבדל בין שיא תפוקה לכילוי המשאב.  [http://www.ipni.net/ppiweb/bcrops.nsf/$webindex/871709c9e65488d3852568ef0063be8c/$file/99-1p04.pdf]

==עתודות הפוספטים בישראל==

==עתודות הפוספטים בישראל==

לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. (אוכלוסיית ישראל מהווה כ-0.1% מאכולוסיית העולם)

לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. (אוכלוסיית ישראל מהווה כ-0.1% מאוכלוסיית העולם)

בכל שנה נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט, ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד [[ערד]] שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. <ref name="sudri2007"/>

בכל שנה נכרית בישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט, ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו [[שדה בריר]] ליד [[ערד]] שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים. <ref name="sudri2007"/>