47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 35:
שורה 35: + + + + + + + + + + + + + + +
←הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים
לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.
לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.
{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.
{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.
===הרעב ורצח העם ברואנדה===
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען בפרק בספר "[[התמוטטות]] כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל [[פיצוץ אוכלוסין]] או [[אסון מלתוסאני]] שהוביל לכשל חקלאי ורעב המוני. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח-עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.
דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הירצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר. דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בסיסיות ולא מקיימות]] (כמו אי שימוש בטרסות Terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף רעב המוני. בנוסף, גידול האוכלוסייה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם. חקלאים יכלו לקוות להתפרנס מגודל חלקה זעיר כזה בזכות כך שהאדמה באיזור עשירה במיוחד, אבל גם עושר זה לא סיפק מספיק מזון.
בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להינשא ולרכוש אדמה משל עצמם, והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל-5.3, כך שאדם אחד התפרנס מארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב-1993.
ה[[עוני]] גרם למתח חברתי ולהתפרקות מערכות תמיכה מסורתיות. כתוצאה מכך נבעו סכסוכים רבים בין בני משפחה (הורים וילדים, אחים, משפחות). לדוגמה על פי המסורת, אלמנות צריכות לקבל תמיכה מבני המשפחה של בעלה לשעבר. אלא שאלמנות וילדיהן לא קיבלו סיוע כזה בגלל שפרוש הדבר היה מוות ברעב של המשפחה. במילים אחרות העוני גרם לאובדן של [[הון חברתי]] ולפירוק מערכות תמיכה חברתיות.
העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.
המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסייה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסייה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהייתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להשתכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.
מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסייה ומחסור במזון וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".
==ראו גם==
==ראו גם==