47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: + + + + + + + + + + + + + + + שורה 20:
שורה 35: +
←דוגמאות
==דוגמאות==
==דוגמאות==
===רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד===
רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" (בגאלית אירית: An Gorta Mór; באנגלית: Great Irish Famine) הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849.
התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה באותה תקופה) שיצרה [[אי שווין כלכלי]] וניצול, [[עוני]] ושיטות חקלאיות כושלות, הסתמכות על משק מונוקולטורי (גידול יחיד), והופעת הכימשון (Phytophthora infestans), פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין 1846–1851 מיוחסים לרעב בין כמיליון מקרה מוות, ומספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. {{הערה|Ross, David (2002), ''Ireland: History of a Nation'', New Lanark Geddes & Grosset, ISBN 1-84205-164-4}} כך שאוכלוסיית אירלנד ירדה באותה תקופה ב-20-25% {{הערה|Kinealy, Christine (1994), This Great Calamity, Gill & Macmillan, ISBN 0-7171-1881-9}}
[[צדק חברתי|אי צדק חברתי]], ומדיניות של הפליה וניצול שהביאו ל[[עוני]] היו חלק מהתנאים החברתיים שאיפשרו את הרעב - במשך שנים רבות הייתה אירלנד תחת שלטון אנגליה, אשר הפלה לרעה את תושביו הקתולים של האי, והעביר נחלות גדולות באי לידי אצילים פרוטסטנטים ומתיישבים פרוטסטנטים שהיגרו אליו, בעיקר לחלקו הצפוני. אירלנד נשארה החצר האחורית של בריטניה ונהנתה אך מעט מהשגשוג הכלכלי של בריטניה במאה ה-19.אזורים נרחבים של אדמה פורייה באירלנד נשארו בבעלות אצילים אנגלים, אשר החכירו את האדמות לחקלאים האירים שעיבדו אותן. האירים שילמו סכומי עתק לבעלי האדמות, שלרוב חיו באנגליה ומעולם לא ביקרו באדמותיהם. החוכרים חיו חיי עוני והסתפקו בקיום בסיסי בלבד. שיטות חלופיות למציאת מזון, כציד וכדיג, היו אסורות על פי החוק, שכן בעלי החיים שעל אדמת האחוזות היו רכושו הבלעדי של בעל האחוזה. אי-תשלום דמי החכירה השנתיים הוביל בדרך כלל לנישול החקלאי מאדמתו. דין וחשבון בריטי שניתן לממשלה זמן קצר לפני הרעב הראה כי העוני הגיע לממדים כאלה, עד ששליש מכל בתי האב באירלנד לא יכלו לספק מזון למשפחתם, לאחר תשלום דמי החכירה לאדון האנגלי, אלא באמצעות יציאה לעבודה כפועלים עונתיים נוודים באנגליה ובסקוטלנד.
נוסף על כך, עקב המנהג האירי לחלק את האחוזה של הנפטר בין כל בניו הזכרים, מנהג שקיבל תוקף חוקי בשנת 1703, וכן בגלל חוקי קרקעות מפלים אשר הקשו על הקתולים רכישת קרקעות ואיחוד חלקות, היו רוב החוות באירלנד קטנות מאוד. ב-1845, לדוגמה, היו כ-24% מכל החוות האיריות בגודל של בין 4 ל-20 דונם, ו-40% מהן היו בגודל שבין 20 ל-60 דונם.
למרות הקשיים האלה, הביא השגשוג הכלכלי של המאה ה-19 לעלייה בתוחלת החיים ובגידול אוכלוסין בכל רחבי הממלכה, אך מחירי התוצרת החקלאית ירדו, ואירלנד, שהייתה בפריפריה של הממלכה, נהנתה בקושי מפירות התיעוש, וכלכלתה התבססה במידה רבה על גידול תפוחי אדמה.
משטר הקרקעות באירלנד בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה היווה כשלעצמו בעיה חמורה. רבות מן האחוזות היו ממושכנות, כתוצאה מכישלונות חקלאיים קודמים. חוות רבות הוחכרו בדמי חכירה מופקעים, רבות מהן היו כה קטנות עקב החלוקה ליורשים עד שגם בשנים טובות נאבקו בעליהן כדי להתפרנס מהן. הן היו תלויות לחלוטין בתפוח האדמה, הירק היחיד בעל ערך תזונתי שניתן לגדל על אדמה זו. יתרה מכך, ניסיונות החקלאים להגדיל את פוריות אדמתם נתקלו באיום שהדבר יגדיל את ערך הקרקע ויגרום להעלאה של דמי החכירה ובסופו של דבר לנישולם מן הקרקע. הירידה בגודל החלקות יחד עם [[פריון חקלאי]] גבוה יחסית של תפוח האדמה שהיה קיים באותה עת (לעומת גידולים אחרים) דחפו את האיכרים למונו-קולטורה - הסתמכות על גידול אחד ויחד שהוא המניח ביותר. דבר זה גרם לבעית [[חוסן]] בהמשך - כאשר נכשל גידול זה, כל הגידולים האחרים הניבו הרבה פחות מזון.
ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח הרחוק היו בעלות משמעות כבדה. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום. רעב תפוחי האדמה הגדול נבע מהצטברות של גורמים סוציאליים, ביולוגיים, פוליטיים וכלכליים, הן ממקור אירי והן ממקור אנגלי.
===הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים===
===הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים===
[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב 1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]
[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב 1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]
לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.
לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.
{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.
{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[בטחון תזונתי]]
* [[בטחון תזונתי]]