ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40%-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הידרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2,000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|הכחדה המונית מעשה ידי אדם]]. | ככל [[גידול אוכלוסין|שהאוכלוסייה האנושית גדלה]] וככל שיש [[צמיחה כלכלית|גידול בצריכה לנפש]] גדלה גם [[טביעת הרגל האקולוגית]] העולמית. [[משאבי טבע]] אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. [[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]] של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ו[[בירוא יערות]] גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40%-50% [[שימושי קרקע|משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח]] שונו בצורה קיצונית או הידרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים מ[[דיג|שדות הדיג]] סובלים מ[[דיג יתר]], רמות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]] וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2,000 השנים האחרונות, כחלק מ[[הכחדה המונית|הכחדה המונית מעשה ידי אדם]]. |