שינויים

==ביקורת==

==ביקורת==

כלכלנים [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]] טוענים כי עקרון היתרון היחסי מצייר מצג שוא של שוויוניות ורווח הדדי ביחסי הסחר הבינלאומיים, בעוד שלמעשה מתקיים בהם ניצול. לטענתם, עקרון זה מניח סטטיות של מערכות היצור של מדינות - מדינה שמייצרת כיום מוצר מסוים בעלות מסוימת, תייצר את אותו מוצר באותה עלות בכל זמן נתון. עקב כך, עקרון זה מונע פיתוח של מדינות שאינן [[תיעוש|מתועשות]].

 

כלכלנים נאו קלאסיים מניחים כי הייצור הוא פונקציה רק של עבודה ושל הון. אולם ייצור מוגבר תודות ליתרונות של יתרון יחסי, פרושו בחלק מהתעשיות (לדוגמה פחם) דלדול מואץ של משאבי הטבע שעומדים לרשותנו ו\או פגיעה מואצת בביוספרה או ב[[הון טבעי|הון הטבעי]].  

בעוד שתיאור מקרה היין והבד הוא יפה וטוב, בימינו היתרון היחסי של מדינות הצפון מתבטא בדרך כלל בתחומים מתקדמים מבחינה תעשייתית או טכנולוגית, בעוד יתרונן של מדינות הדרום מתבטא בתחומים הדורשים כוח אדם זול. אם [[ארצות הברית]] מוכרת ל[[אינדונזיה]] מוצרי [[טכנולוגיה עילית]], בעוד אינדונזיה משווקת כוח עבודה זול, הרי שעקרון היתרון היחסי יגרום לכך שאינדונזיה תעשה כל שביכולתה לשמור על כוח העבודה שלה זול, ולכן לא תאפשר שיפור במצבו הכלכלי של [[מעמד הפועלים]] בה ותימנע ממנה המוטיבציה לפתח תעשיית טכנולוגיה עילית. בכך מאפשר הסחר החופשי, בשם עקרון היתרון היחסי, את המשך ניצול מדינות הדרום בידי מדינות הצפון.

הנחה נוספת היא בדבר העדר השפעות חיצוניות. קיומן של השפעות חיצוניות יכול להקטין או לבטל את הרווחה הכלכלית שנוצר עקב הגידול במסחר.  

==מגבלות התאוריה ==

===תנועות הון===

כמו תאוריות כלכליות אחרות, התאוריה סובלת מרגישות להנחות היסוד שיש בה.  היות והמציאות לאו דווקא מכילה את הנחות היסוד שמכילה התאוריה, גם המסקנות אליהן היא מגיעה לא תמיד יתקיימו.

במצב של תנועות הון עולמיות, אבטלה בכל מדינה וקיום של יותר משתי מדינות, ייתכן מצב שבו במדינה א' מייצרים את שני המוצרים, ההון שהיה בשתי המדינות זורם למדינה זו, ויש בה ויש בה אבטלה נמוכה.  במדינה ב' לא מייצרים אף אחד משני המוצרים ויש בה אבטלה גבוהה, וההון זרם ממנה החוצה. המוצרים נמכרים למדינה שלישית. פירמה שרוצה לבנות מפעל יין חדש, לא תתעניין בשאלה מה היתרון היחסי של מדינה א' או ב', אלא בשאלה באיזו מדינה היא יכולה לייצר יין בעלות הנמוכה ביותר – כלומר איזו מדינה היא בעלת היתרון המוחלט בייצור מוצר זה. בהתאם להחלטה הפירמה תמקם את המפעל שלה במדינה זו, גם אם למדינה השנייה יש יתרון יחסי בענף זה.  

===תאור דינמי לעומת תאור סטטי===

===תאור דינמי לעומת תאור סטטי===

התאוריה מניחה החוצה את קיומה של דינמיקה בזמן, על ידי תאור המציאות הכלכלית כמצב סטטי. בפועל, התפתחות של תעשיות לוקחת זמן רב וצבירה של ידע ומיומנות, כלומר הכלכלה פועלת במרחב דינמי. ייתכן לדוגמה שלמדינה כמו הודו יש יתרון יחסי בגידול כותנה על פני כתיבת תוכנה. אבל התפתחות של תעשיית תוכנה בהודו תגרום לצבירה של ידע ומיומנות (הון אנושי), וכתוצאה מכך, כעבור מספר שנים, ייתכן והיתרון היחסי ישתנה לטובת ענף התוכנה. ובהתייחס לדוגמה של הרופא והנגר – ייתכן ורופא שייצר מגרות רבות, ישפר את מיומנותו וכתוצאה מכך היתרון היחסי ישתנה וכעת יהיה עדיף לרופא לעסוק בנגרות.  

התאוריה מניחה החוצה את קיומה של דינמיקה בזמן, על ידי תאור המציאות הכלכלית כמצב סטטי. בפועל, התפתחות של תעשיות לוקחת זמן רב וצבירה של ידע ומיומנות, כלומר הכלכלה פועלת במרחב דינמי. ייתכן לדוגמה שלמדינה כמו הודו יש יתרון יחסי בגידול כותנה על פני כתיבת תוכנה. אבל התפתחות של תעשיית תוכנה בהודו תגרום לצבירה של ידע ומיומנות (הון אנושי), וכתוצאה מכך, כעבור מספר שנים, ייתכן והיתרון היחסי ישתנה לטובת ענף התוכנה. ובהתייחס לדוגמה של הרופא והנגר – ייתכן ורופא שייצר מגרות רבות, ישפר את מיומנותו וכתוצאה מכך היתרון היחסי ישתנה וכעת יהיה עדיף לרופא לעסוק בנגרות.  

===תעסוקה מלאה===

===תעסוקה מלאה===

התאוריה מניחה החוצה את קיומה של אבטלה, או במילים אחרות, היא מניחה שיש תעסוקה מלאה. אם במדינה יש אבטלה, ייתכן ועדיף לה לפתח ענפי תעשייה שאין לה בהם יתרון יחסי. נניח לדוגמה שהרופא שלנו אינו עובד כל היום (כלומר הוא מובטל חלק מהזמן). הוא יכול לנסות להשיג לקוחות חדשים ועל ידי כך להגדיל את המכירות ולהקטין את הזמן שבו הוא מובטל מעבודה. אולם אם ניסה דרך זו, ועדיין יש זמנים בהן הוא אינו עובד, אזי עדיף לו לבנות מגרות – לשימוש עצמי ואולי אפילו למכירה.  

התאוריה מניחה החוצה את קיומה של אבטלה, או במילים אחרות, היא מניחה שיש תעסוקה מלאה. אם במדינה יש אבטלה, ייתכן ועדיף לה לפתח ענפי תעשייה שאין לה בהם יתרון יחסי. נניח לדוגמה שהרופא שלנו אינו עובד כל היום (כלומר הוא מובטל חלק מהזמן). הוא יכול לנסות להשיג לקוחות חדשים ועל ידי כך להגדיל את המכירות ולהקטין את הזמן שבו הוא מובטל מעבודה. אולם אם ניסה דרך זו, ועדיין יש זמנים בהן הוא אינו עובד, אזי עדיף לו לבנות מגרות – לשימוש עצמי ואולי אפילו למכירה.  

===השפעות הדדיות ===

===השפעות הדדיות ===

מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.  

מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.  

===תנועות הון===

==מקורות==

התאוריה מניחה החוצה ייתכנות של מעבר הון בין מדינה למדינה. אם ההון, כלומר מכונות ומפעלים, יכול לעבור ממדינה למדינה, אזי חשיבותו של היתרון היחסי תקטן לעומת חשיבות היתרון המוחלט. דבר זה מתחזק כאשר קיימת אבטלה במדינות ואם ייתכנו מוצרים נוספים ומדינות נוספות. זאת בניגוד לתאוריה שבה מניחים שההון אינו נייד – כלומר הוא קיים בשני המדינות ולכן מייצרים הן במדינה א' והן במדינה ב' ושהמסחר הוא בין א' לב'.  

* לערך - ויקיפדיה העברית.  

 

במצב של תנועות הון עולמיות, אבטלה בכל מדינה וקיום של יותר משתי מדינות, ייתכן מצב שבו במדינה א' מייצרים את שני המוצרים, ההון שהיה בשתי המדינות זורם למדינה זו, ויש בה ויש בה אבטלה נמוכה.  במדינה ב' לא מייצרים אף אחד משני המוצרים ויש בה אבטלה גבוהה, וההון זרם ממנה החוצה. המוצרים נמכרים למדינה שלישית. פירמה שרוצה לבנות מפעל יין חדש, לא תתעניין בשאלה מה היתרון היחסי של מדינה א' או ב', אלא בשאלה באיזו מדינה היא יכולה לייצר יין בעלות הנמוכה ביותר – כלומר איזו מדינה היא בעלת היתרון המוחלט בייצור מוצר זה. בהתאם להחלטה הפירמה תמקם את המפעל שלה במדינה זו, גם אם למדינה השנייה יש יתרון יחסי בענף זה.  

* [[דיויד קורטן]] [[כשתאגידים שולטים בעולם]].  

 

[[קטגוריה:סחר בינלאומי]]

[[קטגוריה:סחר בינלאומי]]

[[קטגוריה:כלכלה]]

[[קטגוריה:כלכלה]]