שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,129 בתים ,  00:11, 23 בנובמבר 2006
אין תקציר עריכה
שורה 69: שורה 69:     
==ביקורת==
 
==ביקורת==
כלכלנים [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]] טוענים כי עקרון היתרון היחסי מצייר מצג שוא של שוויוניות ורווח הדדי ביחסי הסחר הבינלאומיים, בעוד שלמעשה מתקיים בהם ניצול. לטענתם, עקרון זה מניח סטטיות של מערכות היצור של מדינות - מדינה שמייצרת כיום מוצר מסוים בעלות מסוימת, תייצר את אותו מוצר באותה עלות בכל זמן נתון. עקב כך, עקרון זה מונע פיתוח של מדינות שאינן [[תיעוש|מתועשות]].
+
כמו תאוריות כלכליות אחרות, התאוריה סובלת מרגישות להנחות היסוד שיש בה.  היות והמציאות לאו דווקא מכילה את הנחות היסוד שמכילה התאוריה, גם המסקנות אליהן היא מגיעה לא תמיד יתקיימו. 
 +
 
 +
==דלדול משאבים והשפעות חיצוניות==
 +
כלכלנים נאו קלאסיים מניחים כי הייצור הוא פונקציה רק של עבודה ושל הון. אולם ייצור מוגבר תודות ליתרונות של יתרון יחסי, פרושו בחלק מהתעשיות (לדוגמה פחם) דלדול מואץ של משאבי הטבע שעומדים לרשותנו ו\או פגיעה מואצת בביוספרה או ב[[הון טבעי|הון הטבעי]].  
   −
בעוד שתיאור מקרה היין והבד הוא יפה וטוב, בימינו היתרון היחסי של מדינות הצפון מתבטא בדרך כלל בתחומים מתקדמים מבחינה תעשייתית או טכנולוגית, בעוד יתרונן של מדינות הדרום מתבטא בתחומים הדורשים כוח אדם זול. אם [[ארצות הברית]] מוכרת ל[[אינדונזיה]] מוצרי [[טכנולוגיה עילית]], בעוד אינדונזיה משווקת כוח עבודה זול, הרי שעקרון היתרון היחסי יגרום לכך שאינדונזיה תעשה כל שביכולתה לשמור על כוח העבודה שלה זול, ולכן לא תאפשר שיפור במצבו הכלכלי של [[מעמד הפועלים]] בה ותימנע ממנה המוטיבציה לפתח תעשיית טכנולוגיה עילית. בכך מאפשר הסחר החופשי, בשם עקרון היתרון היחסי, את המשך ניצול מדינות הדרום בידי מדינות הצפון.
+
הנחה נוספת היא בדבר העדר השפעות חיצוניות. קיומן של השפעות חיצוניות יכול להקטין או לבטל את הרווחה הכלכלית שנוצר עקב הגידול במסחר.  
   −
==מגבלות התאוריה ==
+
===תנועות הון===
 +
ריקרדו הניח באופן מפורש כי גורמי הייצור, כלומר ההון והעבודה, אינם ניידים בין המדינות. משום כך, גורמי הייצור יכולים לנוע בתוך אותה מדינה בין ענף אחד לשני, אבל לא לצאת ממדינה אחת למדינה אחרת. ביטוי נפוץ להנחה זו כיום היא מתן דוגמאות על ידי מסחר בין שני אנשים- שכן אנשים אינם יכולים לנייד את גורמי הייצור שלהם בינהם. לעומת זאת, במסחר בין מדינות, ובאופן מתגבר יש ניידות גדלה והולכת של העבודה ובמיוחד של ההון. אם רוב ההון מושקע במטרה למקסם רווחים, אזי התאוריה של היתרון היחסי אינה נכונה יותר, ותחתיה מתקיימת העקרון של היתרון המוחלט.
 +
 +
דבר זה מתחזק כאשר קיימת אבטלה במדינות ואם ייתכנו מוצרים נוספים ומדינות נוספות.
   −
כמו תאוריות כלכליות אחרות, התאוריה סובלת מרגישות להנחות היסוד שיש בה.  היות והמציאות לאו דווקא מכילה את הנחות היסוד שמכילה התאוריה, גם המסקנות אליהן היא מגיעה לא תמיד יתקיימו.
+
במצב של תנועות הון עולמיות, אבטלה בכל מדינה וקיום של יותר משתי מדינות, ייתכן מצב שבו במדינה א' מייצרים את שני המוצרים, ההון שהיה בשתי המדינות זורם למדינה זו, ויש בה ויש בה אבטלה נמוכהבמדינה ב' לא מייצרים אף אחד משני המוצרים ויש בה אבטלה גבוהה, וההון זרם ממנה החוצה. המוצרים נמכרים למדינה שלישית. פירמה שרוצה לבנות מפעל יין חדש, לא תתעניין בשאלה מה היתרון היחסי של מדינה א' או ב', אלא בשאלה באיזו מדינה היא יכולה לייצר יין בעלות הנמוכה ביותר – כלומר איזו מדינה היא בעלת היתרון המוחלט בייצור מוצר זה. בהתאם להחלטה הפירמה תמקם את המפעל שלה במדינה זו, גם אם למדינה השנייה יש יתרון יחסי בענף זה.  
    
===תאור דינמי לעומת תאור סטטי===
 
===תאור דינמי לעומת תאור סטטי===
 
התאוריה מניחה החוצה את קיומה של דינמיקה בזמן, על ידי תאור המציאות הכלכלית כמצב סטטי. בפועל, התפתחות של תעשיות לוקחת זמן רב וצבירה של ידע ומיומנות, כלומר הכלכלה פועלת במרחב דינמי. ייתכן לדוגמה שלמדינה כמו הודו יש יתרון יחסי בגידול כותנה על פני כתיבת תוכנה. אבל התפתחות של תעשיית תוכנה בהודו תגרום לצבירה של ידע ומיומנות (הון אנושי), וכתוצאה מכך, כעבור מספר שנים, ייתכן והיתרון היחסי ישתנה לטובת ענף התוכנה. ובהתייחס לדוגמה של הרופא והנגר – ייתכן ורופא שייצר מגרות רבות, ישפר את מיומנותו וכתוצאה מכך היתרון היחסי ישתנה וכעת יהיה עדיף לרופא לעסוק בנגרות.  
 
התאוריה מניחה החוצה את קיומה של דינמיקה בזמן, על ידי תאור המציאות הכלכלית כמצב סטטי. בפועל, התפתחות של תעשיות לוקחת זמן רב וצבירה של ידע ומיומנות, כלומר הכלכלה פועלת במרחב דינמי. ייתכן לדוגמה שלמדינה כמו הודו יש יתרון יחסי בגידול כותנה על פני כתיבת תוכנה. אבל התפתחות של תעשיית תוכנה בהודו תגרום לצבירה של ידע ומיומנות (הון אנושי), וכתוצאה מכך, כעבור מספר שנים, ייתכן והיתרון היחסי ישתנה לטובת ענף התוכנה. ובהתייחס לדוגמה של הרופא והנגר – ייתכן ורופא שייצר מגרות רבות, ישפר את מיומנותו וכתוצאה מכך היתרון היחסי ישתנה וכעת יהיה עדיף לרופא לעסוק בנגרות.  
 +
 +
לניתוח הדינמי יש השלכות נוספות: יש צורך בהשקעת משאבים כדי לעבור מענף אחד לענף שני. כמו כן, הניתוח הדינמי הוא הכרחי כדי להגיע לשני הנחות אחרות - בדבר חופש בחירה ורברסבליות מוגבלת, וכן בקשר של מגוון וריכוז.
 +
 +
==אובדן עצמאות (אי רברסביליות)==
 +
תוצאה חשובה של הטיעון של ריקרדו ושל ממשיכי דרכו הוא ששני הצדדים נהנים מקיום הסחר, והראיה לכך היא שהם בוחרים לקיים את המסחר באופן חופשי וללא כפיה. אלא שגם הנחה זו אינה בהכרח נכונה כאשר היא מובאת בהקשר דינמי. כלכלה הזונחת תחומים בהם אין לה יתרון יחסי, ומתמקדת אך ורק בתחום בה יש לה יתרון יחסי, הופכת במשך הזמן להיות תלויה בשווקים הבינלאומיים לייצוא התוצרת וליבוא זול. זניחת ענפי ייצור פרושו איבוד הידע שהיה דרוש לשם קיומם, או איבוד של "הון אנושי", וניתן לחזור לייצור בענפים אלה רק תוך השקעה אדירה של כסף, שנות אדם ולימוד. ולכן מעבר לכלכלת מסחר בינאלומי הוא צעד שהינו כמעט אי-רברסבילי. אלא שכעת היכולת של מדינה לבחור במצב ההתחלתי של הייצור כמעט ואינו קיים, והטיעון בדבר חופש המסחר מאבד הרבה מכוחו. 
 +
 +
==הנאה ממגוון תעסוקתי==
 +
עוד תוצאה שניתן לראות בניתוח הדינמי הוא שלאחר המעבר מייצור כוללני לייצור מוטה ייצוא, מגוון המקצועות יורד. ההנחה הכללית היא שיש הנאה ממגוון במוצרים, והנחה דומה לתחום התעסוקה (שיש הנאה ממגוון בענפי הייצור) אינה מקובלת בכלכלה, אך היא הגיונית. ובנוסף המעבר מענף אחד לשני יוטל רק על חלק מהאוכלוסיה, וכן ישנה את חלוקת ההכנסות בתוך המדינה, לכל אלו השלכות כלכליות וחברתיות בולטות.
 +
 +
==ריכוז של חומר==
 +
בנוסף לכך, יש בניתוח של מערכות וניתוח של אקולוגיות חשיבות לנשוא של ריכוז. לדוגמה, הסביבה העולמית אולי יכולה לטפל בכמות מסויימת של רעל, אבל הריכוז שלו באזור מסויים תגרום למוות של הביוספרה באיזור זה.
    
===תעסוקה מלאה===
 
===תעסוקה מלאה===
 
התאוריה מניחה החוצה את קיומה של אבטלה, או במילים אחרות, היא מניחה שיש תעסוקה מלאה. אם במדינה יש אבטלה, ייתכן ועדיף לה לפתח ענפי תעשייה שאין לה בהם יתרון יחסי. נניח לדוגמה שהרופא שלנו אינו עובד כל היום (כלומר הוא מובטל חלק מהזמן). הוא יכול לנסות להשיג לקוחות חדשים ועל ידי כך להגדיל את המכירות ולהקטין את הזמן שבו הוא מובטל מעבודה. אולם אם ניסה דרך זו, ועדיין יש זמנים בהן הוא אינו עובד, אזי עדיף לו לבנות מגרות – לשימוש עצמי ואולי אפילו למכירה.  
 
התאוריה מניחה החוצה את קיומה של אבטלה, או במילים אחרות, היא מניחה שיש תעסוקה מלאה. אם במדינה יש אבטלה, ייתכן ועדיף לה לפתח ענפי תעשייה שאין לה בהם יתרון יחסי. נניח לדוגמה שהרופא שלנו אינו עובד כל היום (כלומר הוא מובטל חלק מהזמן). הוא יכול לנסות להשיג לקוחות חדשים ועל ידי כך להגדיל את המכירות ולהקטין את הזמן שבו הוא מובטל מעבודה. אולם אם ניסה דרך זו, ועדיין יש זמנים בהן הוא אינו עובד, אזי עדיף לו לבנות מגרות – לשימוש עצמי ואולי אפילו למכירה.  
 +
 +
==ביקורת נאו מרקסיסטית==
 +
כלכלנים [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]] טוענים כי עקרון היתרון היחסי מצייר מצג שוא של שוויוניות ורווח הדדי ביחסי הסחר הבינלאומיים, בעוד שלמעשה מתקיים בהם ניצול. לטענתם, עקרון זה מניח סטטיות של מערכות היצור של מדינות - מדינה שמייצרת כיום מוצר מסוים בעלות מסוימת, תייצר את אותו מוצר באותה עלות בכל זמן נתון. עקב כך, עקרון זה מונע פיתוח של מדינות שאינן [[תיעוש|מתועשות]].
 +
 +
בעוד שתיאור מקרה היין והבד הוא יפה וטוב, בימינו היתרון היחסי של מדינות הצפון מתבטא בדרך כלל בתחומים מתקדמים מבחינה תעשייתית או טכנולוגית, בעוד יתרונן של מדינות הדרום מתבטא בתחומים הדורשים כוח אדם זול. אם [[ארצות הברית]] מוכרת ל[[אינדונזיה]] מוצרי [[טכנולוגיה עילית]], בעוד אינדונזיה משווקת כוח עבודה זול, הרי שעקרון היתרון היחסי יגרום לכך שאינדונזיה תעשה כל שביכולתה לשמור על כוח העבודה שלה זול, ולכן לא תאפשר שיפור במצבו הכלכלי של [[מעמד הפועלים]] בה ותימנע ממנה המוטיבציה לפתח תעשיית טכנולוגיה עילית. בכך מאפשר הסחר החופשי, בשם עקרון היתרון היחסי, את המשך ניצול מדינות הדרום בידי מדינות הצפון.
    
===השפעות הדדיות ===
 
===השפעות הדדיות ===
שורה 88: שורה 110:  
מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.  
 
מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.  
   −
===תנועות הון===
+
==מקורות==
התאוריה מניחה החוצה ייתכנות של מעבר הון בין מדינה למדינה. אם ההון, כלומר מכונות ומפעלים, יכול לעבור ממדינה למדינה, אזי חשיבותו של היתרון היחסי תקטן לעומת חשיבות היתרון המוחלט. דבר זה מתחזק כאשר קיימת אבטלה במדינות ואם ייתכנו מוצרים נוספים ומדינות נוספות. זאת בניגוד לתאוריה שבה מניחים שההון אינו נייד – כלומר הוא קיים בשני המדינות ולכן מייצרים הן במדינה א' והן במדינה ב' ושהמסחר הוא בין א' לב'.  
+
* לערך - ויקיפדיה העברית.  
 
+
===לביקורות===
במצב של תנועות הון עולמיות, אבטלה בכל מדינה וקיום של יותר משתי מדינות, ייתכן מצב שבו במדינה א' מייצרים את שני המוצרים, ההון שהיה בשתי המדינות זורם למדינה זו, ויש בה ויש בה אבטלה נמוכה.  במדינה ב' לא מייצרים אף אחד משני המוצרים ויש בה אבטלה גבוהה, וההון זרם ממנה החוצה. המוצרים נמכרים למדינה שלישית. פירמה שרוצה לבנות מפעל יין חדש, לא תתעניין בשאלה מה היתרון היחסי של מדינה א' או ב', אלא בשאלה באיזו מדינה היא יכולה לייצר יין בעלות הנמוכה ביותר – כלומר איזו מדינה היא בעלת היתרון המוחלט בייצור מוצר זה. בהתאם להחלטה הפירמה תמקם את המפעל שלה במדינה זו, גם אם למדינה השנייה יש יתרון יחסי בענף זה.  
+
* [[דיויד קורטן]] [[כשתאגידים שולטים בעולם]].  
 
+
* [[הרמן דיילי]] [[כלכלה אקולוגית]]
 
[[קטגוריה:סחר בינלאומי]]
 
[[קטגוריה:סחר בינלאומי]]
 
[[קטגוריה:כלכלה]]
 
[[קטגוריה:כלכלה]]

תפריט ניווט