שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 939 בתים ,  00:26, 23 בנובמבר 2006
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:     
המסקנה: אילו היה הרופא עוסק באותו יום בתחום בו יש לו יתרון יחסי – כלומר רפואה – הרי שהיה נשכר יותר; במקביל היה נשכר יותר גם הנגר, שתחת לטאטא את נגרייתו באותו יום, יכול היה לעסוק בתחום בו יש לו יתרון יחסי – ייצור מגירות עבור הרופא. הוא יכול היה לשלם לפועל ניקיון שיטאטא את הנגרייה, ועדיין להישאר עם רווח.
 
המסקנה: אילו היה הרופא עוסק באותו יום בתחום בו יש לו יתרון יחסי – כלומר רפואה – הרי שהיה נשכר יותר; במקביל היה נשכר יותר גם הנגר, שתחת לטאטא את נגרייתו באותו יום, יכול היה לעסוק בתחום בו יש לו יתרון יחסי – ייצור מגירות עבור הרופא. הוא יכול היה לשלם לפועל ניקיון שיטאטא את הנגרייה, ועדיין להישאר עם רווח.
  −
==יישום התאוריה==
  −
עיקרון זה ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות מכסי מגן, ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי.
  −
  −
המודל המתואר בעקרונותיו של ריקרדו כולל בתוכו הנחות שאינן בהכרח מתקיימות במציאות הכלכלית האמיתית, כגון העדרם של עלויות הובלה (שעשויות לשנות את תמונת כדאיות הסחר בין מדינות), או גורמי של השפעה חיצוניים - סביבתיים, חברתיים וכדומה. אותה מדינה הסובלת מחיסרון יחסי בענף הטקסטיל, למשל, עשויה להחליט על הקצאת משאבים לתעשייה זו מסיבות שונות כגון עידוד תעסוקה, לחץ פוליטי-חברתי, שיקולים מדיניים של אי-תלות בגורמים חיצוניים, לוקאל-פטריוטיזם וכדומה.
  −
   
==דוגמה מספרית==
 
==דוגמה מספרית==
 
היבט חשוב ונוגד אינטואיציה של עקרון היתרון היחסי, הוא העובדה כי גם אם ליחידה כלכלית מסוימת יש יתרון מוחלט על פני יחידה כלכלית אחרת בכל תחומי היצור, משתלם יהיה לכל אחת שני היחידות להתמקד בתחום בו יש לה יתרון יחסי.
 
היבט חשוב ונוגד אינטואיציה של עקרון היתרון היחסי, הוא העובדה כי גם אם ליחידה כלכלית מסוימת יש יתרון מוחלט על פני יחידה כלכלית אחרת בכל תחומי היצור, משתלם יהיה לכל אחת שני היחידות להתמקד בתחום בו יש לה יתרון יחסי.
שורה 71: שורה 65:  
כמו תאוריות כלכליות אחרות, התאוריה סובלת מרגישות להנחות היסוד שיש בה.  היות והמציאות לאו דווקא מכילה את הנחות היסוד שמכילה התאוריה, גם המסקנות אליהן היא מגיעה לא תמיד יתקיימו.   
 
כמו תאוריות כלכליות אחרות, התאוריה סובלת מרגישות להנחות היסוד שיש בה.  היות והמציאות לאו דווקא מכילה את הנחות היסוד שמכילה התאוריה, גם המסקנות אליהן היא מגיעה לא תמיד יתקיימו.   
   −
==דלדול משאבים והשפעות חיצוניות==
+
===המשמעות הפוליטית ===
 +
עיקרון של יתרון יחסי ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות מכסי מגן, ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי. בסקר שנערך 95% מהכלכלנים טענו שהם בעד מדיניות של סחר חופשי.
 +
 
 +
===העדר עלויות הובלה, עלויות עסקאות במטבע===
 +
העדרן של עלויות הובלה (שעשויות לשנות את תמונת כדאיות הסחר בין מדינות). עלויות אלו הן בעלות השפעות חיצוניות ניכרות, היות ותובלה היא יקרה מאוד במונחי אנרגיה. ויש לה גם השפעות חיצוניות. למעשה חלק ניכר מהמסחר הבינלאומי מקבל סבסוד על ידי פרוייקטים כמו בניית נמלים, בניים כבישים ותשתיות למסחר בינלאומי מכספי המיסים. הוצאות נוספות הן הוצאות בטחוניות שנועדו להגן על המסחר וכן הוצואת הקשורות בהפרשי מטבעות ובביטוחים של שערי מטבעות משתנים. 
 +
 
 +
===דלדול משאבים והשפעות חיצוניות===
 
כלכלנים נאו קלאסיים מניחים כי הייצור הוא פונקציה רק של עבודה ושל הון. אולם ייצור מוגבר תודות ליתרונות של יתרון יחסי, פרושו בחלק מהתעשיות (לדוגמה פחם) דלדול מואץ של משאבי הטבע שעומדים לרשותנו ו\או פגיעה מואצת בביוספרה או ב[[הון טבעי|הון הטבעי]].  
 
כלכלנים נאו קלאסיים מניחים כי הייצור הוא פונקציה רק של עבודה ושל הון. אולם ייצור מוגבר תודות ליתרונות של יתרון יחסי, פרושו בחלק מהתעשיות (לדוגמה פחם) דלדול מואץ של משאבי הטבע שעומדים לרשותנו ו\או פגיעה מואצת בביוספרה או ב[[הון טבעי|הון הטבעי]].  
    
הנחה נוספת היא בדבר העדר השפעות חיצוניות. קיומן של השפעות חיצוניות יכול להקטין או לבטל את הרווחה הכלכלית שנוצר עקב הגידול במסחר.  
 
הנחה נוספת היא בדבר העדר השפעות חיצוניות. קיומן של השפעות חיצוניות יכול להקטין או לבטל את הרווחה הכלכלית שנוצר עקב הגידול במסחר.  
 +
 +
השפעות נוספות יכולות להיות בתחום החברתי-כלכלי פנימי אותה מדינה הסובלת מחיסרון יחסי בענף הטקסטיל, למשל, עשויה להחליט על הקצאת משאבים לתעשייה זו מסיבות שונות כגון עידוד תעסוקה, לחץ פוליטי-חברתי, שיקולים מדיניים של אי-תלות בגורמים חיצוניים, לוקאל-פטריוטיזם וכדומה.
    
===תנועות הון===
 
===תנועות הון===
שורה 88: שורה 90:  
לניתוח הדינמי יש השלכות נוספות: יש צורך בהשקעת משאבים כדי לעבור מענף אחד לענף שני. כמו כן, הניתוח הדינמי הוא הכרחי כדי להגיע לשני הנחות אחרות - בדבר חופש בחירה ורברסבליות מוגבלת, וכן בקשר של מגוון וריכוז.  
 
לניתוח הדינמי יש השלכות נוספות: יש צורך בהשקעת משאבים כדי לעבור מענף אחד לענף שני. כמו כן, הניתוח הדינמי הוא הכרחי כדי להגיע לשני הנחות אחרות - בדבר חופש בחירה ורברסבליות מוגבלת, וכן בקשר של מגוון וריכוז.  
   −
==אובדן עצמאות (אי רברסביליות)==  
+
===אובדן עצמאות (אי רברסביליות)===
 
תוצאה חשובה של הטיעון של ריקרדו ושל ממשיכי דרכו הוא ששני הצדדים נהנים מקיום הסחר, והראיה לכך היא שהם בוחרים לקיים את המסחר באופן חופשי וללא כפיה. אלא שגם הנחה זו אינה בהכרח נכונה כאשר היא מובאת בהקשר דינמי. כלכלה הזונחת תחומים בהם אין לה יתרון יחסי, ומתמקדת אך ורק בתחום בה יש לה יתרון יחסי, הופכת במשך הזמן להיות תלויה בשווקים הבינלאומיים לייצוא התוצרת וליבוא זול. זניחת ענפי ייצור פרושו איבוד הידע שהיה דרוש לשם קיומם, או איבוד של "הון אנושי", וניתן לחזור לייצור בענפים אלה רק תוך השקעה אדירה של כסף, שנות אדם ולימוד. ולכן מעבר לכלכלת מסחר בינאלומי הוא צעד שהינו כמעט אי-רברסבילי. אלא שכעת היכולת של מדינה לבחור במצב ההתחלתי של הייצור כמעט ואינו קיים, והטיעון בדבר חופש המסחר מאבד הרבה מכוחו.   
 
תוצאה חשובה של הטיעון של ריקרדו ושל ממשיכי דרכו הוא ששני הצדדים נהנים מקיום הסחר, והראיה לכך היא שהם בוחרים לקיים את המסחר באופן חופשי וללא כפיה. אלא שגם הנחה זו אינה בהכרח נכונה כאשר היא מובאת בהקשר דינמי. כלכלה הזונחת תחומים בהם אין לה יתרון יחסי, ומתמקדת אך ורק בתחום בה יש לה יתרון יחסי, הופכת במשך הזמן להיות תלויה בשווקים הבינלאומיים לייצוא התוצרת וליבוא זול. זניחת ענפי ייצור פרושו איבוד הידע שהיה דרוש לשם קיומם, או איבוד של "הון אנושי", וניתן לחזור לייצור בענפים אלה רק תוך השקעה אדירה של כסף, שנות אדם ולימוד. ולכן מעבר לכלכלת מסחר בינאלומי הוא צעד שהינו כמעט אי-רברסבילי. אלא שכעת היכולת של מדינה לבחור במצב ההתחלתי של הייצור כמעט ואינו קיים, והטיעון בדבר חופש המסחר מאבד הרבה מכוחו.   
   −
==הנאה ממגוון תעסוקתי==
+
===הנאה ממגוון תעסוקתי===
 
עוד תוצאה שניתן לראות בניתוח הדינמי הוא שלאחר המעבר מייצור כוללני לייצור מוטה ייצוא, מגוון המקצועות יורד. ההנחה הכללית היא שיש הנאה ממגוון במוצרים, והנחה דומה לתחום התעסוקה (שיש הנאה ממגוון בענפי הייצור) אינה מקובלת בכלכלה, אך היא הגיונית. ובנוסף המעבר מענף אחד לשני יוטל רק על חלק מהאוכלוסיה, וכן ישנה את חלוקת ההכנסות בתוך המדינה, לכל אלו השלכות כלכליות וחברתיות בולטות.  
 
עוד תוצאה שניתן לראות בניתוח הדינמי הוא שלאחר המעבר מייצור כוללני לייצור מוטה ייצוא, מגוון המקצועות יורד. ההנחה הכללית היא שיש הנאה ממגוון במוצרים, והנחה דומה לתחום התעסוקה (שיש הנאה ממגוון בענפי הייצור) אינה מקובלת בכלכלה, אך היא הגיונית. ובנוסף המעבר מענף אחד לשני יוטל רק על חלק מהאוכלוסיה, וכן ישנה את חלוקת ההכנסות בתוך המדינה, לכל אלו השלכות כלכליות וחברתיות בולטות.  
   −
==ריכוז של חומר==
+
===ריכוז של חומר===
 
בנוסף לכך, יש בניתוח של מערכות וניתוח של אקולוגיות חשיבות לנשוא של ריכוז. לדוגמה, הסביבה העולמית אולי יכולה לטפל בכמות מסויימת של רעל, אבל הריכוז שלו באזור מסויים תגרום למוות של הביוספרה באיזור זה.  
 
בנוסף לכך, יש בניתוח של מערכות וניתוח של אקולוגיות חשיבות לנשוא של ריכוז. לדוגמה, הסביבה העולמית אולי יכולה לטפל בכמות מסויימת של רעל, אבל הריכוז שלו באזור מסויים תגרום למוות של הביוספרה באיזור זה.  
   שורה 100: שורה 102:  
התאוריה מניחה החוצה את קיומה של אבטלה, או במילים אחרות, היא מניחה שיש תעסוקה מלאה. אם במדינה יש אבטלה, ייתכן ועדיף לה לפתח ענפי תעשייה שאין לה בהם יתרון יחסי. נניח לדוגמה שהרופא שלנו אינו עובד כל היום (כלומר הוא מובטל חלק מהזמן). הוא יכול לנסות להשיג לקוחות חדשים ועל ידי כך להגדיל את המכירות ולהקטין את הזמן שבו הוא מובטל מעבודה. אולם אם ניסה דרך זו, ועדיין יש זמנים בהן הוא אינו עובד, אזי עדיף לו לבנות מגרות – לשימוש עצמי ואולי אפילו למכירה.  
 
התאוריה מניחה החוצה את קיומה של אבטלה, או במילים אחרות, היא מניחה שיש תעסוקה מלאה. אם במדינה יש אבטלה, ייתכן ועדיף לה לפתח ענפי תעשייה שאין לה בהם יתרון יחסי. נניח לדוגמה שהרופא שלנו אינו עובד כל היום (כלומר הוא מובטל חלק מהזמן). הוא יכול לנסות להשיג לקוחות חדשים ועל ידי כך להגדיל את המכירות ולהקטין את הזמן שבו הוא מובטל מעבודה. אולם אם ניסה דרך זו, ועדיין יש זמנים בהן הוא אינו עובד, אזי עדיף לו לבנות מגרות – לשימוש עצמי ואולי אפילו למכירה.  
   −
==ביקורת נאו מרקסיסטית==
+
===ביקורת נאו מרקסיסטית===
 
כלכלנים [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]] טוענים כי עקרון היתרון היחסי מצייר מצג שוא של שוויוניות ורווח הדדי ביחסי הסחר הבינלאומיים, בעוד שלמעשה מתקיים בהם ניצול. לטענתם, עקרון זה מניח סטטיות של מערכות היצור של מדינות - מדינה שמייצרת כיום מוצר מסוים בעלות מסוימת, תייצר את אותו מוצר באותה עלות בכל זמן נתון. עקב כך, עקרון זה מונע פיתוח של מדינות שאינן [[תיעוש|מתועשות]].
 
כלכלנים [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]] טוענים כי עקרון היתרון היחסי מצייר מצג שוא של שוויוניות ורווח הדדי ביחסי הסחר הבינלאומיים, בעוד שלמעשה מתקיים בהם ניצול. לטענתם, עקרון זה מניח סטטיות של מערכות היצור של מדינות - מדינה שמייצרת כיום מוצר מסוים בעלות מסוימת, תייצר את אותו מוצר באותה עלות בכל זמן נתון. עקב כך, עקרון זה מונע פיתוח של מדינות שאינן [[תיעוש|מתועשות]].
    
בעוד שתיאור מקרה היין והבד הוא יפה וטוב, בימינו היתרון היחסי של מדינות הצפון מתבטא בדרך כלל בתחומים מתקדמים מבחינה תעשייתית או טכנולוגית, בעוד יתרונן של מדינות הדרום מתבטא בתחומים הדורשים כוח אדם זול. אם [[ארצות הברית]] מוכרת ל[[אינדונזיה]] מוצרי [[טכנולוגיה עילית]], בעוד אינדונזיה משווקת כוח עבודה זול, הרי שעקרון היתרון היחסי יגרום לכך שאינדונזיה תעשה כל שביכולתה לשמור על כוח העבודה שלה זול, ולכן לא תאפשר שיפור במצבו הכלכלי של [[מעמד הפועלים]] בה ותימנע ממנה המוטיבציה לפתח תעשיית טכנולוגיה עילית. בכך מאפשר הסחר החופשי, בשם עקרון היתרון היחסי, את המשך ניצול מדינות הדרום בידי מדינות הצפון.
 
בעוד שתיאור מקרה היין והבד הוא יפה וטוב, בימינו היתרון היחסי של מדינות הצפון מתבטא בדרך כלל בתחומים מתקדמים מבחינה תעשייתית או טכנולוגית, בעוד יתרונן של מדינות הדרום מתבטא בתחומים הדורשים כוח אדם זול. אם [[ארצות הברית]] מוכרת ל[[אינדונזיה]] מוצרי [[טכנולוגיה עילית]], בעוד אינדונזיה משווקת כוח עבודה זול, הרי שעקרון היתרון היחסי יגרום לכך שאינדונזיה תעשה כל שביכולתה לשמור על כוח העבודה שלה זול, ולכן לא תאפשר שיפור במצבו הכלכלי של [[מעמד הפועלים]] בה ותימנע ממנה המוטיבציה לפתח תעשיית טכנולוגיה עילית. בכך מאפשר הסחר החופשי, בשם עקרון היתרון היחסי, את המשך ניצול מדינות הדרום בידי מדינות הצפון.
   −
===השפעות הדדיות ===
+
===השפעות הדדיות===
 
התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן ייתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה.  
 
התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן ייתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה.  
   שורה 112: שורה 114:  
==מקורות==
 
==מקורות==
 
* לערך - ויקיפדיה העברית.  
 
* לערך - ויקיפדיה העברית.  
===לביקורות===
+
לביקורות:
 
* [[דיויד קורטן]] [[כשתאגידים שולטים בעולם]].  
 
* [[דיויד קורטן]] [[כשתאגידים שולטים בעולם]].  
* [[הרמן דיילי]] [[כלכלה אקולוגית]]
+
* [[הרמן דיילי]] [[כלכלה אקולוגית|הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית]] - פרק 17.
[[קטגוריה:סחר בינלאומי]]
+
* המיתוס של הסחר החופשי (שחכתי את המחבר אבל צריך למצוא - בעיקר בבנתונים ועל השפעות הדדיות).
[[קטגוריה:כלכלה]]
+
[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]
 +
[[קטגוריה:גלובליזציה]]

תפריט ניווט