שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5,742 בתים ,  10:52, 28 באוקטובר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''ספירלת המאפיה החוקית''' היא [[תהליך]] שבו [[מוסד חברתי|ארגונים]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ומנהגים הופכים להיות דבר חוקי ומקובל למרות שהם פוגעים באנשים או מסכנים את עתיד החברה כולה או של האנושות. התהליך המרכזי של ספירלת המאפיה החוקית הוא שארגונים (בעיקר פירמות) ואנשים מקבלים [[כסף]], ובאמצעות כסף זה משמשים כדי להגן על הטכנולוגיה או הנוהג.  
+
'''מאפיה חוקית''' הוא כינוי לאוסף של [[מוסד חברתי|ארגונים חברתיים]] או פירמות עוסקים בפעילות פוגנעית באופן חוקי. בניגוד לארגון פשע המאפיה החוקית לא עוברת על החוק אלא משתמשת בכוחה הכלכלי כדי לטפח אווירה אוהדת או לפחות סלחנית ולשמור את המצב הקיים מבחינה כלכלית ופוליטית כך שהמשך הפגיעה בציבור תשאר דבר לגיטימי חוקי. יש דוגמאות היסטוריות למוצרים ושירותים או נהלים עסקיים שהיו חוקיים בעבר אבל הוצאו מחוץ לחוק ולפעמים גם הוכחדו בצורה ניכרת. דוגמאות לתעשיות פוגעניות חוקיות שהפכו לבלתי חוקיות כוללות סחר בעבדים והחזקת עבדים, סחר בנשים, סחר בסמים כמו הרואין ואופיום, תשלום לעובדים ב[[אלכוהול]], מכירת תרופות מסוכנות, מכירת מזון רעיל, סוגים שונים של רמאויות פיננסיות ועבירות "צאוורון לבן", מכירת טבק ואלכוהול לילדים ועוד. היו מקרים של נסיונות להוציא תעשיות מחוץ לחוק בצורה גורפת ומהירה מידי - כאשר הדוגמה הבולטת ביותר היא חוק היובש שניסה להפוך מכירה של אלכוהול לבלתי חוקית. מאפיה חוקית היא עדיין תופעה נפוצה למדי כאשר נציגים בולטים הן [[נשק קל|תעשיית הנשק הקל]] ו[[חברות הטבק]] שגורמים למוות בהיקף עצום אבל דואגות גם ל[[לובי פוליטי]] חזק כדי לשמור את כל סוגי הפעילות שלהן חוקית ולמנוע צעדי מניעה כמו לדוגמה [[מניעת עישון בקרב בני נוער]] או [[חפיסה אחידה]]. דוגמואת נוספות נוגעות ל[[כלכלת השמנה]], [[הכחשת זיהום|הסתרה של מקרי זיהום תעשייתי]] על ידי [[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]], וכן קידום של [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומניעת צעדי רגולציה שונים על ידי [[תעשיית הרכב]].  
   −
בנתיב אבולוציוני אחד - הארגון שמוכר משתמש בכסף שלו (בסיוע מומחים שונים כמו פרסומאים, פסיכולוגים, אנשי יחסי ציבור, מדענים)  כדי להשפיע על אנשי מקצוע, פוליטיקאים, עיתונאים אנשי תרבות כדי לחסום הכרה בנזקים שהוא גורם ולמנוע פעילות של השלטונות או מוסדות תרבות וכלכלה נגדו. בנתיב אבולוציוני אחר, או בתרבות אחרת או בזמן אחר נעשית חסימה בזמן של הנוהג או הטכנולוגיה, משום כך היא לא מתפתחת ויש הכרה רחבה הן מקצועית והן פוליטית ותרבותית שאין לאפשר אותה.  
+
'''ספירלת המאפיה החוקית''' היא [[תהליך]] שבו [[מוסד חברתי|ארגונים]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ומנהגים הופכים להיות דבר חוקי ומקובל למרות שהם פוגעים באנשים או מסכנים את עתיד החברה כולה או של האנושות. התהליך המרכזי של ספירלת המאפיה החוקית הוא שארגונים (בעיקר פירמות) ואנשים מקבלים [[כסף]], ובאמצעות כסף זה משמשים כדי להגן על הטכנולוגיה או הנוהג. בנתיב אבולוציוני אחד - הארגון שמוכר משתמש בכסף שלו (בסיוע מומחים שונים כמו פרסומאים, פסיכולוגים, אנשי יחסי ציבור, מדענים)  כדי להשפיע על אנשי מקצוע, פוליטיקאים, עיתונאים אנשי תרבות כדי לחסום הכרה בנזקים שהוא גורם ולמנוע פעילות של השלטונות או מוסדות תרבות וכלכלה נגדו. בנתיב אבולוציוני אחר, או בתרבות אחרת או בזמן אחר נעשית חסימה בזמן של הנוהג או הטכנולוגיה, משום כך היא לא מתפתחת ויש הכרה רחבה הן מקצועית והן פוליטית ותרבותית שאין לאפשר אותה.  
    
==רקע==
 
==רקע==
שורה 15: שורה 15:  
===עבדות וסחר בבני אדם===
 
===עבדות וסחר בבני אדם===
 
[[עבדות]] - עבדות וסחר בבני אדם נחשבים היום דבר בלתי לגיטימי ובלתי חוקי ברוב מדינות העולם. מצב זה היה שונה בעבר בין היתר בגלל הצורך הגדול יותר בעבודה ידנית לשם [[חקלאות]] ועבודות קשות אחרות לפני [[המהפכה התעשייתית]]. בחלק מהמקומות עבדות נעלמה בצורה הדרגתית - כמו באירופה. לעומת זאת בארצות הברית האליטה החברתית במדינות הדרום התנגדה לביטול העבדות ומצאה דרכים שונות כדי להצדיק את קיומה ולשמור אותה דבר חוקי במשך מאות שנים. הדבר הזה השתנה רק בעקבות מלחמת האזרחים בארצות הברית באמצע המאה ה-18.  
 
[[עבדות]] - עבדות וסחר בבני אדם נחשבים היום דבר בלתי לגיטימי ובלתי חוקי ברוב מדינות העולם. מצב זה היה שונה בעבר בין היתר בגלל הצורך הגדול יותר בעבודה ידנית לשם [[חקלאות]] ועבודות קשות אחרות לפני [[המהפכה התעשייתית]]. בחלק מהמקומות עבדות נעלמה בצורה הדרגתית - כמו באירופה. לעומת זאת בארצות הברית האליטה החברתית במדינות הדרום התנגדה לביטול העבדות ומצאה דרכים שונות כדי להצדיק את קיומה ולשמור אותה דבר חוקי במשך מאות שנים. הדבר הזה השתנה רק בעקבות מלחמת האזרחים בארצות הברית באמצע המאה ה-18.  
 +
 +
===מכירת מזונות רעילים===
 +
בעבר לא היתה שום רגולציה על שיווק מזונות. בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]], טוען החוקר קולין טאג' שחלק מ[[זיהום במזון|הזיהום במזון]] מקורו ברמאויות, זיופים וזיהומים הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה. גם לאחר שיודעים שיש זיהום במזון, קשה להתחקות אחר מקורותיו.
 +
 +
טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות.<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day ,  1989 טא'ג נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum  שבשנת 1820 פרסם את  a treatise on adulterations of food and culinary poisons. "מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות"<ref>Fredrick Accum, [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm A Treatise on Adulterations of Food, and Culinary Poisons], 1820</ref>
 +
 +
לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19, מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו  כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה.  זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות 1870.
    
===עישון טבק===
 
===עישון טבק===
שורה 29: שורה 36:     
===צריכת משקאות חריפים===
 
===צריכת משקאות חריפים===
אלכוהול - במדינות מוסלמיות מכירה של אלכוהול היא דבר אסור בגלל חוקי האיסלם. במדינות מערביות לעומת זאת מכירה של אלכוהול היא דבר חוקי לגמרי. בחלק מהמדינות יש מגבלות שונות על מכירה של אלכוהול (לדוגמה איסור מכירה של אלכוהול ברדיוס מסויים מסביב למוסדות לימוד) או על צריכה שלו. וכן יש מיסוי של אלכוהול. הסיבה לחקיקה נגד אלכוהול היא שהוא עלול לגרור התנהגות אלימה, לעודד נהיגה בשכרות שעלולות להסתיים ב[[תאונות דרכים]],  או ביצוע של תאונות אחרות (כגון נפילה מגובה, התחשמלות, שריפה). בנוסף אלכוהול יוצר התמכרות (אלכוהוליזם) שיוצרת פגיעות נוספות וכן הוא עלול לגרום לבעיות בריאות שונות כמו פגיעה בכבד. אלכוהול הוא גם חומר מסרטן.  בעבר ניסו בארצות הברית להוציא את האלכוהול מחוץ לחוק (תקופת היובש) אולם דבר זה גרר השפעות לא צפויות שדווקא הגבירו את הרווחיות והצריכה של מכירת אלכוהול.  
+
[[אלכוהול]] - במדינות מוסלמיות מכירה של אלכוהול היא דבר אסור בגלל חוקי האיסלם. במדינות מערביות לעומת זאת מכירה של אלכוהול היא דבר חוקי לגמרי. בחלק מהמדינות יש מגבלות שונות על מכירה של אלכוהול (לדוגמה איסור מכירה של אלכוהול ברדיוס מסויים מסביב למוסדות לימוד) או על צריכה שלו. וכן יש מיסוי של אלכוהול. הסיבה לחקיקה נגד אלכוהול היא [[אלכוהול ובריאות|שהוא עלול לגרור נזקים חברתיים ובריאותיים שונים]] - לגרור התנהגות אלימה ופלילית, אלימות במשפחה, לעודד נהיגה בשכרות שעלולות להסתיים ב[[תאונות דרכים]],  או ביצוע של תאונות אחרות (כגון נפילה מגובה, התחשמלות, שריפה). בנוסף אלכוהול יוצר התמכרות (אלכוהוליזם) שיוצרת פגיעות נוספות וכן הוא עלול לגרום לבעיות בריאות שונות כמו פגיעה בכבד. אלכוהול הוא גם חומר מסרטן.  בעבר ניסו בארצות הברית להוציא את האלכוהול מחוץ לחוק (תקופת היובש) אולם דבר זה גרר השפעות לא צפויות, כמו כניסה של המאפיה לתחום, ובסופו של דבר החוק נכשל לחלוטין שכן מכירת האלכוהול דווקא התגברה. המקרה של אלכוהול ו"חוק היובש" לימד ארגונים ומחוקקים כי אם רוצים להקטין צריכה של מוצר מזיק הדבר לפעמים יוצר בעיה גדולה יותר של [[שוק שחור]] ופרוץ עם תופעות של פשיעה אלימה. לעיתים קרובות עדיף לקדם בציבור את ההבנה של נזקי המוצר וכן לספק [[גמילה חברתית]] הדרגתית - להתמקד במניעה בקרב בני נוער וילדים או בקרב ציבור מסויים כדי למנוע את תחילת הבעיה.  
    
===דוגמאות נוספות===
 
===דוגמאות נוספות===

תפריט ניווט