שינויים

[[תמונה:תולעת גשם.jpeg|left|thumb|250px|תולעת הגשם-אחד מבעלי החיים הנחוצים ביותר. בלעדיו לא הייתה לנו קרקע פורייה, בלי קרקע פורייה לא היה לנו מה לאכול והיינו גוועים ברעב. מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94#/media/File:Regenwurm1.jpg]]

[[תמונה:תולעת גשם.jpeg|left|thumb|250px|תולעת הגשם-אחד מבעלי החיים הנחוצים ביותר. בלעדיו לא הייתה לנו קרקע פורייה, בלי קרקע פורייה לא היה לנו מה לאכול והיינו גוועים ברעב. מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94#/media/File:Regenwurm1.jpg]]

המחזור הזה קיים ביער, אבל[[חקלאות תעשייתית]] לעתים קרובות הורסת אותו באמצעות חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם שינויי האקלים וכריתת היערות. ואז זה מביא ל[[שחיקת קרקעות|אובדן קרקע פורייה.]] אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו '''תולעי גשם'''(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Earthworm Earthworm]}}.

המחזור הזה קיים ביער, אבל בשדות חקלאיים המנוהלים על פי שיטת ה[[חקלאות תעשייתית]] הוא נהרס בין השאר בגלל חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ו[[ברוא יערות|כריתת יערות]]. ואז זה מביא ל[[שחיקת קרקעות|אובדן קרקע פורייה.]] אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו '''תולעי גשם'''(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Earthworm Earthworm]}}.

 

נכון לתחילת המאה ה 21 אובדן הקרקע הפורייה מתקדם בקצב כזה שעד 2065 לא תהיה קרקע פורייה יותר{{הערה|Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues] Reuters}}.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.