47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: − + − בספרה קליין מתמקדת בהיווצרותם ובהתנהלותם של [[מותג]]ים שונים בעולם ומקשרת אותם לתנועות ה[[אנטי גלובליזציה]] השונות. בשלושת החלקים הראשונים של הספר (''בלי מרחב'', ''בלי בחירה'', ''בלי עבודה'') קליין דנה בתופעות הנגרמות כתוצאה מהתנהלות ה[[תאגיד]]ים בעולם כגון [[סדנת יזע|סדנאות יזע]] באסיה ובמרכז אמריקה והפגיעה ב[[שוק העבודה|שוק התעסוקה]] ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]] כתוצאה מכך, התפתחות [[שיבוש תרבות|שיבושי תרבות]] מגוונים, [[צנזורה תאגידית]], חדירת ה[[פרסום]] ל[[חינוך]] ועוד. כדי להדגים את התהליכים המתוארים, היא מתמקדת במספר תאגידים בולטים לרעה לדבריה, ובראשם [[נייק]], [[מקדונלד'ס]], [[סטארבקס]], [[וול-מארט]], [[וולט דיסני]] ו[[מיקרוסופט]]. − − בחלק הרביעי והאחרון (''בלי לוגו'') מתארת קליין את [[מחאה|דרכי המחאה]] השונות שבהם בחרו תושבים מקומיים לנקוט כנגד התהליכים שתוארו בפרקים הראשונים של הספר דוגמת פריחתה של תנועת [[Reclaim the Streets]]. על אף שנושא הגלובליזציה והשלכותיה הוא הנושא שעולה וחוזר כחוט השני בספרה, קליין כמעט ולא דנה בו ישירות, אלא לרוב בעקיפין. בספרה הבא בנושא זה, [[גדרות וחלונות]], היא דנה בהרחבה ישירות על נושא הגלובליזציה. − − ==תקציר== שורה 17:
שורה 12: + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
בעקבות הספר, הוציאה קליין בשנת 2003 סרט תיעודי בן 40 דקות בשם "'''בלי לוגו - מותגים, גלובליזציה והתנגדות'''" (באנגלית: ''No Logo - Brands, Globalization & Resistance'') המתאר את הרעיונות המרכזיים המוצגים בספר.
בעקבות הספר, הוציאה קליין בשנת 2003 סרט תיעודי בן 40 דקות בשם "'''בלי לוגו - מותגים, גלובליזציה והתנגדות'''" (באנגלית: ''No Logo - Brands, Globalization & Resistance'') המתאר את הרעיונות המרכזיים המוצגים בספר.
==מיקוד==
==חלקי הספר==
בספר ארבעה חלקים, שבהם מציגה קליין את התזה שלה:
בספר ארבעה חלקים, שבהם מציגה קליין את התזה שלה:
# '''בלי מרחב''' - דן בניתוק שיצרו חברות ענק בין המוצר שהן מוכרות לבין ה[[דימוי]] שלו, וב[[הפרטת המרחב הציבורי]] לטובת תאגידי הענק.
# '''בלי מרחב''' - דן בניתוק שיצרו חברות ענק בין המוצר שהן מוכרות לבין ה[[דימוי]] שלו, וב[[הפרטת המרחב הציבורי]] לטובת תאגידי הענק.
#'''בלי עבודה''' - מספר על העברת מפעלים ממדינות המערב אל מדינות [[עולם שלישי|העולם השלישי]], שבהן יכולים התאגידים לקבל [[הקלות מס]] ולצמצם עלויות ייצור. אחת הדוגמאות הבולטות שמנותחות בספר היא חברת [[נייק]] המשלמת לעובדיה שכר שהוא נמוך מ[[שכר מינימום|שכר המינימום]] ואינה מקפידה על תנאי עבודה במפעלים המייצרים את מוצריה.
#'''בלי עבודה''' - מספר על העברת מפעלים ממדינות המערב אל מדינות [[עולם שלישי|העולם השלישי]], שבהן יכולים התאגידים לקבל [[הקלות מס]] ולצמצם עלויות ייצור. אחת הדוגמאות הבולטות שמנותחות בספר היא חברת [[נייק]] המשלמת לעובדיה שכר שהוא נמוך מ[[שכר מינימום|שכר המינימום]] ואינה מקפידה על תנאי עבודה במפעלים המייצרים את מוצריה.
# '''בלי לוגו''' - דן בתנועות שמתנגדות לתעשיות אלה ומשבשות את פעולתן.
# '''בלי לוגו''' - דן בתנועות שמתנגדות לתעשיות אלה ומשבשות את פעולתן.
==תוכן הספר==
בספרה קליין מתמקדת בהיווצרותם ובהתנהלותם של [[תאגידים רב לאומיים]] בעלי [[מותג]]ים בולטים בעולם ומקשרת אותם לתנועות ה[[אנטי גלובליזציה]] השונות. בשלושת החלקים הראשונים של הספר (''בלי מרחב'', ''בלי בחירה'', ''בלי עבודה'') קליין דנה בתופעות הנגרמות כתוצאה מהתנהלות ה[[תאגיד]]ים בעולם כגון [[סדנת יזע|סדנאות יזע]] באסיה ובמרכז אמריקה והפגיעה ב[[שוק העבודה|שוק התעסוקה]] ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]] כתוצאה מכך, התפתחות [[שיבוש תרבות|שיבושי תרבות]] מגוונים, [[צנזורה תאגידית]], חדירת ה[[פרסום]] ל[[חינוך]] ועוד.
כדי להדגים את התהליכים המתוארים, היא מתמקדת במספר תאגידים בולטים לרעה לדבריה, ובראשם [[נייק]], [[מקדונלד'ס]], [[סטארבקס]], [[וול-מארט]], [[וולט דיסני]] ו[[מיקרוסופט]]. יש לשים לב כי כל התאגידים האלה מוכרים מוצרי צריכה או מזון לציבור.
בחלק הרביעי והאחרון (''בלי לוגו'') מתארת קליין את [[מחאה|דרכי המחאה]] השונות שבהם בחרו תושבים מקומיים לנקוט כנגד התהליכים שתוארו בפרקים הראשונים של הספר דוגמת פריחתה של תנועת [[Reclaim the Streets]]. על אף שנושא הגלובליזציה והשלכותיה הוא הנושא שעולה וחוזר כחוט השני בספרה, קליין כמעט ולא דנה בו ישירות, אלא לרוב בעקיפין. בספרה הבא בנושא זה, [[גדרות וחלונות]], היא דנה בהרחבה ישירות על נושא הגלובליזציה.
==ביקורת==
==ביקורת==