שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 252 בתים ,  23:49, 18 באוקטובר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''קוד פתוח''' (Open source) היא פילוסופיה בתחומי הפיתוח טכנולוגי והייצור שמקדמת הפצה חופשית וכן גישה, יכולת עריכה והפצה מחודשת של ה"קוד" ה[[מידע]] הדרוש לעיצוב וליישום של מוצרים ושירותים. הדוגמה המוכרת ביותר לקוד פתוח היא [[תוכנות קוד פתוח]] כמו מערכת ההפעלה [[לינוקס]], הדפדפן פיירפוקס, שרתי אפאצ'י  ועוד מאות תוכנות אחרות, אך קיימת גם תנועת [[חומרת קוד פתוח]] שיוצרת בסיס ידע ומתודולוגיות להכנת מוצרים ממשיים כמו טרקטור או מדפסת בקוד פתוח.  
+
'''קוד פתוח''' (באנגלית: '''Open source''') היא פילוסופיה בתחומי הפיתוח טכנולוגי והייצור שמקדמת הפצה חופשית וכן גישה, יכולת עריכה והפצה מחודשת של ה"קוד" ה[[מידע]] הדרוש לעיצוב וליישום של מוצרים ושירותים. הדוגמה המוכרת ביותר לקוד פתוח היא [[תוכנות קוד פתוח]] כמו מערכת ההפעלה [[לינוקס]], הדפדפן פיירפוקס, שרתי אפאצ'י  ועוד מאות תוכנות אחרות, אך קיימת גם תנועת [[חומרת קוד פתוח]] שיוצרת בסיס ידע ומתודולוגיות להכנת מוצרים ממשיים כמו טרקטור או מדפסת בקוד פתוח.  
    
שיטת פיתוח ועיצוב של קוד פתוח מאפשרת לכל מי שחפץ בכך ושיש לו זמן, ידע ומשאבים מספיקים לקחת חלק בפיתוח התוכנה או הקוד ולתרום לשיפורה. מושג קרוב הוא "'''[[תוכנה חופשית]]'''". לעתים כוללים את שניהם ביחד כ"תוכנה חופשית וקוד פתוח" (ראשי תיבות FOSS או FLOSS באנגלית: Free/Libre and Open Source Software).  
 
שיטת פיתוח ועיצוב של קוד פתוח מאפשרת לכל מי שחפץ בכך ושיש לו זמן, ידע ומשאבים מספיקים לקחת חלק בפיתוח התוכנה או הקוד ולתרום לשיפורה. מושג קרוב הוא "'''[[תוכנה חופשית]]'''". לעתים כוללים את שניהם ביחד כ"תוכנה חופשית וקוד פתוח" (ראשי תיבות FOSS או FLOSS באנגלית: Free/Libre and Open Source Software).  
שורה 13: שורה 13:  
קוד פתוח נוצר בקהילת הקוד הפתוח כמענה לקוד המסחרי שהוא [[רכוש]] המוגן ב[[זכויות יוצרים]] ונמצא בדרך כלל בבעלות של [[תאגידים]]. בשל [[יתרונות לגודל]] של [[הפצה רשתית]] של קוד, מתקיים לא פעם שתוכנה אחת הופכת להיות [[מונופול]] בסקטור השוק שלה. לדוגמה התוכנה לעיבוד תמלילים וורד, גליון הנתונים אקסל, או התוכנה לעיבוד תמונות פוטו-שופ.  
 
קוד פתוח נוצר בקהילת הקוד הפתוח כמענה לקוד המסחרי שהוא [[רכוש]] המוגן ב[[זכויות יוצרים]] ונמצא בדרך כלל בבעלות של [[תאגידים]]. בשל [[יתרונות לגודל]] של [[הפצה רשתית]] של קוד, מתקיים לא פעם שתוכנה אחת הופכת להיות [[מונופול]] בסקטור השוק שלה. לדוגמה התוכנה לעיבוד תמלילים וורד, גליון הנתונים אקסל, או התוכנה לעיבוד תמונות פוטו-שופ.  
   −
יתרונות הקוד הקנייני הוא שהוא מפותח בתשלום, ולכן מעניק מוצר קצה בעל יכולות גבוהות ובדרך כלל הוא ידידותי למשתמש, כמו כן לעיתים קרובות הוא הופך להיות תקן בתעשייה כך שכולם מכירים אותו. היתרון הגדול של מוצרים בקוד פתוח הוא שברוב המקרים הם ניתנים בחינם. דבר זה מאפשר הפצה קלה ומהירה שלהם גם בקרב מדינות עולם שלישי וכן בקרב ממשלות שאינן מעוניינות לשלם סכומים גבוהים לרשיונות תוכנה.  
+
יתרונות הקוד הקנייני הוא שהוא מפותח בתשלום, ולכן מעניק מוצר קצה בעל יכולות גבוהות ובדרך כלל הוא ידידותי למשתמש, כמו כן לעיתים קרובות הוא הופך להיות תקן בתעשייה כך שכולם מכירים אותו. היתרון הגדול של מוצרים בקוד פתוח הוא שברוב המקרים הם ניתנים בחינם. דבר זה מאפשר הפצה קלה ומהירה שלהם גם בקרב מדינות עולם שלישי וכן בקרב ממשלות שאינן מעוניינות לשלם סכומים גבוהים לרישיונות תוכנה.  
    
בעיה נוספת של תוכנה קניינית היא שלעיתים נוצרת גם [[נעילה טכנולוגית]]  כאשר לחברה שמפתחת את מוצר התוכנה יש תמריץ נמוך להכניס בו שינויים ושיפורים לאחר ביסוסו של מונופול. בכל מקרה החברה המסחרית כפופה לאילוצים מסחריים שונים שמקשים על המשתמשים. לדוגמה יש חברות מסחריות שהתוכנה שלהם לא מסוגלת לפתוח סוגי קבצים שנוצרו על ידי מוצרים של חברות אחרות. היבט אחר הוא צורך ברישום משתמשים, חלוקת מפתחות ועוד שיטות כדי למנוע שימוש פיראטי בתוכנה, דבר שמקשה את השימוש בקוד מסחרי ואינו קיים בקוד פתוח.  
 
בעיה נוספת של תוכנה קניינית היא שלעיתים נוצרת גם [[נעילה טכנולוגית]]  כאשר לחברה שמפתחת את מוצר התוכנה יש תמריץ נמוך להכניס בו שינויים ושיפורים לאחר ביסוסו של מונופול. בכל מקרה החברה המסחרית כפופה לאילוצים מסחריים שונים שמקשים על המשתמשים. לדוגמה יש חברות מסחריות שהתוכנה שלהם לא מסוגלת לפתוח סוגי קבצים שנוצרו על ידי מוצרים של חברות אחרות. היבט אחר הוא צורך ברישום משתמשים, חלוקת מפתחות ועוד שיטות כדי למנוע שימוש פיראטי בתוכנה, דבר שמקשה את השימוש בקוד מסחרי ואינו קיים בקוד פתוח.  
שורה 25: שורה 25:  
מבחינת תפיסה קוד פתוח התפתח גם להיבטים אחרים של שיתוף ושקיפות כמו [[נתונים חופשיים]] והחשיבות של [[ממשל בקוד פתוח]] וקיום שם [[מוסדות חברתיים]] שהם [[שקיפות|שקופים]] וניתנים לשינוי על ידי הציבור.  
 
מבחינת תפיסה קוד פתוח התפתח גם להיבטים אחרים של שיתוף ושקיפות כמו [[נתונים חופשיים]] והחשיבות של [[ממשל בקוד פתוח]] וקיום שם [[מוסדות חברתיים]] שהם [[שקיפות|שקופים]] וניתנים לשינוי על ידי הציבור.  
   −
דוגמה למערכת הפעלה בקוד פתוח היא הפצות [[לינוקס]] לסוגיהן. יש מאות סוגים של תוכנות שמסוגלות לרוץ במערכת הפעלה זו. יש תוכנות קוד פתוח רבות שמסוגלות לרוץ גם במערכת הפעלה קנייניות כמו חלונות ואפל. דוגמאות לתוכנות קוד פתוח כוללות תוכנת שרת האינטרנט אפאצ'י-טום קאט, את [[ליברה אופיס]] לעיבוד תמלילים, דפדפן פיירפוקס (שועל אש), GIMP לעיבוד מתקדם של תמונות ועוד. שפות פיתוח תוכנה בקוד פתוח כוללות את פרל, פייתון ו-PHP. מערכות לבסיסי נתונים כוללים את MySQL ופתרונות נוספים. ישנן מערכות רבות לפתרונות רשת כשבין המפורסמות ביניהן הן וורדפרס לבלוגים, ו[[מדיה-ויקי]] ל[[ויקי]] ודורפל שמשמשת להכנת אתרים.  
+
דוגמה למערכת הפעלה בקוד פתוח היא הפצות [[לינוקס]] לסוגיהן. יש מאות סוגים של תוכנות שמסוגלות לרוץ במערכת הפעלה זו. יש תוכנות קוד פתוח רבות שמסוגלות לרוץ גם במערכת הפעלה קנייניות כמו חלונות ואפל. דוגמאות לתוכנות קוד פתוח כוללות תוכנת שרת האינטרנט אפאצ'י-טום קאט, את [[ליברה אופיס]] לעיבוד תמלילים, דפדפן פיירפוקס (שועל אש), GIMP לעיבוד מתקדם של תמונות ועוד. שפות פיתוח תוכנה בקוד פתוח כוללות את פרל, פייתון ו-PHP. מערכות לבסיסי נתונים כוללים את MySQL ופתרונות נוספים. ישנן מערכות רבות לפתרונות רשת כשבין המפורסמות ביניהן הן וורדפרס לבלוגים, ו[[מדיה-ויקי]] לו[[ויקי]] ודורפל שמשמשת להכנת אתרים.  
    
פרוייקטים רבים של מידע שיתופי פותחו על גבי תוכנות של קוד פתוח. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא [[ויקיפדיה]] שפותחה על גבי [[מדיה-ויקי]], ודוגמה נוספת אחרת היא [[Open street map]] שמספקת מפה חופשית. דוגמאות מישראל כוללות בין היתר את אתר [[כנסת פתוחה]], אתר [[בידיים]], [[אקו-ויקי]] ועוד דוגמאות נוספות.
 
פרוייקטים רבים של מידע שיתופי פותחו על גבי תוכנות של קוד פתוח. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא [[ויקיפדיה]] שפותחה על גבי [[מדיה-ויקי]], ודוגמה נוספת אחרת היא [[Open street map]] שמספקת מפה חופשית. דוגמאות מישראל כוללות בין היתר את אתר [[כנסת פתוחה]], אתר [[בידיים]], [[אקו-ויקי]] ועוד דוגמאות נוספות.
שורה 38: שורה 38:  
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Open_source קוד פתוח] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Open_source קוד פתוח] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://www.hamakor.org.il/ המקור] עמותה ישראלית לקוד פתוח ותוכנה חופשית
 
* [http://www.hamakor.org.il/ המקור] עמותה ישראלית לקוד פתוח ותוכנה חופשית
 +
* ליאור קפלן, [https://www.themarker.com/technation/1.4528031 ההחמצה של מערכת החינוך: לשימוש בקוד פתוח יתרונות כלכליים וטכנולוגיים], דה מרקר, 18.10.2017
 
{{ביזור וריכוזיות}}
 
{{ביזור וריכוזיות}}
 
[[קטגוריה:קוד פתוח|*]]
 
[[קטגוריה:קוד פתוח|*]]

תפריט ניווט