שינויים

[[תמונה:Future of food.jpg|left|thumb|250px]]

[[תמונה:Future of food.jpg|left|thumb|250px]]

'''עתיד המזון''' ('''The Future of Food''') הוא סרט תעודה משנת 2004 שעוסק בהשלכות של המעבר ל[[מזון]] מ[[הנדסה גנטית|הונדס גנטית]]. כמו גם בנושאים אחרים הקשורים בנושא זה כמו זכויות פטנטים על מזון, אבדן של ידע חקלאי ושל וזנים, וריכוזיות תאגידית בשוק החקלאות למזון.  

'''עתיד המזון''' (באנגלית: '''The Future of Food''') הוא סרט תעודה משנת 2004 שעוסק בהשלכות של המעבר ל[[מזון]] מ[[הנדסה גנטית|הונדס גנטית]]. כמו גם בנושאים אחרים הקשורים בנושא זה כמו זכויות פטנטים על מזון, אבדן של ידע חקלאי ושל וזנים, וריכוזיות תאגידית בשוק החקלאות למזון.  

הסרט הופק על ידי דבורה קונס גרסייה (Deborah Konns garcia), ויצא לאור על ידי Lily Films.  

הסרט הופק על ידי דבורה קונס גרסייה (Deborah Konns garcia), ויצא לאור על ידי Lily Films.  

==היסטוריה והמהפכה הירוקה==

==היסטוריה והמהפכה הירוקה==

הסרט מזכיר כי ארצות הברית היתה אומה של חקלאים, אבל כיום רק 2% מאוכלוסיית המדינה עוסקת בחקלאות, ומשום כך, כמו במדינות מערביות רבות - כולל ישראל, האזרחים לא מודעים לתחום.  

הסרט מזכיר כי ארצות הברית הייתה אומה של חקלאים, אבל כיום רק 2% מאוכלוסיית המדינה עוסקת בחקלאות, ומשום כך, כמו במדינות מערביות רבות - כולל ישראל, האזרחים לא מודעים לתחום.  

לטענת הסרט לפני 12,000 שנים אנשים החלו לעסוק לשמור זרעים ולהנביטם בכוונה, הדבר הוביל לחקלאות וכתוצאה מכך נולדו ציביליזציות. בסין גודלו אלפי זנים של אורז, ברחבי העולם גודלו למעלה מ-5,000 זנים של תפוחי אדמה, ובארצות הברית לבדה היו במאה ה-19 למעלה מ-7,000 זנים של תפוחים.  

לטענת הסרט לפני 12,000 שנים אנשים החלו לעסוק לשמור זרעים ולהנביטם בכוונה, הדבר הוביל לחקלאות וכתוצאה מכך נולדו ציביליזציות. בסין גודלו אלפי זנים של אורז, ברחבי העולם גודלו למעלה מ-5,000 זנים של תפוחי אדמה, ובארצות הברית לבדה היו במאה ה-19 למעלה מ-7,000 זנים של תפוחים.  

במאה ה-20 החקלאות עברה שינוי משמעותי. פצצות על בסיס חנקן שפותחו במלחמת העולם הראשונה, היו הבסיס לפיתוח [[דשן כימי|דשנים כימיים]] על בסיס חנקן. גז עצבים שפותח בזמן מלחמת העולם השנייה שימש כבסיס ל[[קוטלי חרקים]] ששימשו בחקלאות. טכנולוגיות חדשות יותר איפשרו יבולים גבוהים יותר, מחירים נמוכים יותר וזמינות גבוה יותר של מזון. התפתחויות אלה יחד עם פיתוח של זנים חדשים הובילו ל'''[[המהפכה הירוקה|מהפכה הירוקה]]'''.

במאה ה-20 החקלאות עברה שינוי משמעותי. פצצות על בסיס חנקן שפותחו במלחמת העולם הראשונה, היו הבסיס לפיתוח [[דשן כימי|דשנים כימיים]] על בסיס חנקן. גז עצבים שפותח בזמן מלחמת העולם השנייה שימש כבסיס ל[[קוטלי חרקים]] ששימשו בחקלאות. טכנולוגיות חדשות יותר איפשרו יבולים גבוהים יותר, מחירים נמוכים יותר וזמינות גבוהה יותר של מזון. התפתחויות אלה יחד עם פיתוח של זנים חדשים הובילו ל'''[[המהפכה הירוקה|מהפכה הירוקה]]'''.

ההיגיון של המהפכה הירוקה היה להפוך את החקלאות לדבר שיטתי וממוכן בדומה למהפכה שעבר הייצור ב[[מהפכה התעשייתית]], ועל ידי כך לספק לעולם שיטה יעילה אחת לשם הגברת יבולי המזון. בעשורים הבאים היתה עליה עצומה בפוריות השדות וביבולים.

ההיגיון של המהפכה הירוקה היה להפוך את החקלאות לדבר שיטתי וממוכן בדומה למהפכה שעבר הייצור ב[[מהפכה התעשייתית]], ועל ידי כך לספק לעולם שיטה יעילה אחת לשם הגברת יבולי המזון. בעשורים הבאים הייתה עליה עצומה בפוריות השדות וביבולים.

==מונוקלצ'ר==

==מונוקלצ'ר==

המהפכה הירוקה הובילה ל[[מונוקלצ'ר]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכולים לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. באמצע המאה ה-18 גידלו באירלנד מספר מצומצם של זני תפוחי אדמה, כשאלו חלו, מתו כמיליון אנשים ב[[רעב המוני]] במה שנודע כ[[רעב הגדול באירלנד|הרעב הגדול באירלנד]]. מחלה דומה שתקפה את תפוחי האדמה בפרו גרמה לתוצאות חמורות. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו. דבר המוריד את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ומוריד את ה[[חוסן]] של החקלאות והמזון.  

המהפכה הירוקה הובילה ל[[מונוקולטורה]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכולים לנצל מזיקים ומחלות. מונוקולטורה מהווה סיכון משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. באמצע המאה ה-18 גידלו באירלנד מספר מצומצם של זני תפוחי אדמה, כשאלו חלו, מתו כמיליון אנשים ב[[רעב המוני]] במה שנודע כ[[רעב הגדול באירלנד|הרעב הגדול באירלנד]]. מחלה דומה שתקפה את תפוחי האדמה בפרו גרמה לתוצאות חמורות. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו. דבר המוריד את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ומוריד את ה[[חוסן]] של החקלאות והמזון.  

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת ב[[חקלאות תעשייתית|חקלאות התעשייתית]] ובקניית [[חומרי הדברה]]. דבר זה הוא דוגמה ל[[נעילה טכנולוגית]]. השימוש המוגבר בדשנים כימיים, חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות. אבל בגלל המחיר הזול שחקלאות זו גוררת, גדלה גם האוכלוסייה וכעת קשה להתנתק מחקלאות זו.

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת ב[[חקלאות תעשייתית|חקלאות התעשייתית]] ובקניית [[חומרי הדברה]]. דבר זה הוא דוגמה ל[[נעילה טכנולוגית]]. השימוש המוגבר בדשנים כימיים, חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות. אבל בגלל המחיר הזול שחקלאות זו גוררת, גדלה גם האוכלוסייה וכעת קשה להתנתק מחקלאות זו.