שינויים

'''ביטחון תזונתי''' (Food security) הוא מונח המתייחס להמשך הקיום והזמינות של [[מזון]] עבור [[בני אדם]], ומניעת [[רעב]] או [[רעב המוני]]. דאגות בדבר הביטחון התזונתי ואיומים עליו התקיימו במהלך ההיסטוריה האנושית. קיימות ראיות לשימוש ב[[ממגורות]] כבר לפני עשרת אלפים שנה בסין העתידה ובמצרים העתיקה, כדי לאגור מזון לשימוש בתקופות [[רעב המוני]], עם זאת רק בשנת 1974 נטבע המונח "בטחון תזונתי" ב[[כינוס המזון העולמי]] כמונח רשמי.  

'''ביטחון תזונתי''' (באנגלית: '''Food security''') הוא מונח המתייחס להמשך הקיום והזמינות של [[מזון]] עבור [[בני אדם]], ומניעת [[רעב]] או [[רעב המוני]]. דאגות בדבר הביטחון התזונתי ואיומים עליו התקיימו במהלך ההיסטוריה האנושית. קיימות ראיות לשימוש ב[[ממגורות]] כבר לפני עשרת אלפים שנה בסין העתידה ובמצרים העתיקה, כדי לאגור מזון לשימוש בתקופות [[רעב המוני]], עם זאת רק בשנת 1974 נטבע המונח "בטחון תזונתי" ב[[כינוס המזון העולמי]] כמונח רשמי.  

[[קובץ:World food index.jpg|ממוזער|450px|[[אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי]] בשנים 1990-2013. 100 מציין רמת מחירים שהייתה בשנת 2002-2004. האינדקס מציין את מחירי הסחורות של בשר, מוצרי-חלב, [[דגנים]], שמנים מהצומח וסוכר על פי משקלם בשוק הייצוא. מאז שנת הבסיס עלתה [[מחיר נומינלי|רמת המחירים הנומינלית]] פי 2 ויותר. המחירים ירדו אחרי [[משבר המזון של שנת 2008]] אבל חזרו לרמות שיא לאחר מכן והובילו לגידול ב[[רעב עולמי]] ולמשבר תזונתי ופוליטי במדינות רבות.]]

[[קובץ:World food index.jpg|ממוזער|450px|[[אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי]] בשנים 1990-2013. 100 מציין רמת מחירים שהייתה בשנת 2002-2004. האינדקס מציין את מחירי הסחורות של בשר, מוצרי-חלב, [[דגנים]], שמנים מהצומח וסוכר על פי משקלם בשוק הייצוא. מאז שנת הבסיס עלתה [[מחיר נומינלי|רמת המחירים הנומינלית]] פי 2 ויותר. המחירים ירדו אחרי [[משבר המזון של שנת 2008]] אבל חזרו לרמות שיא לאחר מכן והובילו לגידול ב[[רעב עולמי]] ולמשבר תזונתי ופוליטי במדינות רבות.]]

במקור בטחון תזונתי הובן כמושג הנוגע למדינות. מדינה שיש לה בטחון תזונתי היא כזו שיש לה די מזון כדי "לתמוך בהגדלה מתמדת של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים". הגדרה חדשה של המושג ניתנה בפסגת המזון העולמית של 1996; הפעם הדגש ניתן לביטחון תזונתי עבור בני אדם יחידים, במקום אומות שלמות. [[לפי ארגון החקלאות העולמי]], בטחון תזונתי מתקיים כאשר כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין בטוח ומספיק שדי בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם, ובהעדפות המזון שלהם, למען חיים פעילים ובריאים".<ref>Raj Patel, [http://www.ft.com/cms/s/0/584ed992-4216-11e3-9d3c-00144feabdc0.html Raj Patel: ‘Food sovereignty’ is next big idea], Financial Times, 20 Nov 2013</ref> ל[[משק בית]] יש ביטחון תזונתי כאשר לכל האנשים בו, בכל הזמנים, יש גישה למספיק מזון לקיום של חיים פעילים ובריאים.<ref name="autogenerated8">[http://www.ers.usda.gov/Briefing/FoodSecurity/measurement.htm Food Security in the United States: Measuring Household Food Security], USDA</ref> אנשים שיש להם בטחון לא חיים ב[[רעב]] או בחשש מפני [[מוות ברעב]].<ref name=FAO>[ftp://ftp.fao.org/es/ESA/policybriefs/pb_02.pdf Food Security], FAO Agricultural and Development Economics Division, June 2006, issue 2</ref>  

במקור בטחון תזונתי הובן כמושג הנוגע למדינות. מדינה שיש לה בטחון תזונתי היא כזו שיש לה די מזון כדי "לתמוך בהגדלה מתמדת של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים". הגדרה חדשה של המושג ניתנה בפסגת המזון העולמית של 1996; הפעם הדגש ניתן לביטחון תזונתי עבור בני אדם יחידים, במקום אומות שלמות. [[לפי ארגון החקלאות העולמי]], בטחון תזונתי מתקיים כאשר כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין בטוח ומספיק שדי בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם, ובהעדפות המזון שלהם, למען חיים פעילים ובריאים".<ref>Raj Patel, [http://www.ft.com/cms/s/0/584ed992-4216-11e3-9d3c-00144feabdc0.html Raj Patel: ‘Food sovereignty’ is next big idea], Financial Times, 20 Nov 2013</ref> ל[[משק בית]] יש ביטחון תזונתי כאשר לכל האנשים בו, בכל הזמנים, יש גישה למספיק מזון לקיום של חיים פעילים ובריאים.<ref name="autogenerated8">[http://www.ers.usda.gov/Briefing/FoodSecurity/measurement.htm Food Security in the United States: Measuring Household Food Security], USDA</ref> אנשים שיש להם בטחון לא חיים ב[[רעב]] או בחשש מפני [[מוות ברעב]].<ref name=FAO>[ftp://ftp.fao.org/es/ESA/policybriefs/pb_02.pdf Food Security], FAO Agricultural and Development Economics Division, June 2006, issue 2</ref>  

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

   

   

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכולתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסייה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוהה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.   

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכולתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסייה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.   

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

===התחממות עולמית ושינויי אקלים===

===התחממות עולמית ושינויי אקלים===

[[התחממות עולמית]] ו[[שינויי אקלים]] עלולים לגרום לקשיים בהפקת מזון. היבולים במקומות שונים בעולם תלוים בקיום של אקלים מסויים. כאשר אקלים זה מתחיל להשתנות מתחילות תופעות כמו בצורת, הצפות, סופות, קרה, גשמים עזים מידי או שלא בעיתם ועוד. כל אלא יכולים להשפיע מאד על היבולים. לדוגמה אחת הסיבות ל[[משבר המזון של 2012]] היא בצורת קשה במישורי ארצות הברית.

[[התחממות עולמית]] ו[[שינויי אקלים]] עלולים לגרום לקשיים בהפקת מזון. היבולים במקומות שונים בעולם תלויים בקיום של אקלים מסויים. כאשר אקלים זה מתחיל להשתנות מתחילות תופעות כמו בצורת, הצפות, סופות, קרה, גשמים עזים מידי או שלא בעיתם ועוד. כל אלא יכולים להשפיע מאד על היבולים. לדוגמה אחת הסיבות ל[[משבר המזון של 2012]] היא בצורת קשה במישורי ארצות הברית.

באופן היסטורי, התקררות אקלים גרמה לקשיי מזון עבור [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]]. שינויי אקלים לקחו חלק גם בהרס של תרבות [[בני המאיה]].  

באופן היסטורי, התקררות אקלים גרמה לקשיי מזון עבור [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]]. שינויי אקלים לקחו חלק גם בהרס של תרבות [[בני המאיה]].  

קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פרוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו.  

קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פרוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו.  

כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פרושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930.  

כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פירושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930.  

השפעות נוספות כוללות [[בירוא יערות]] שגורם להצפות, לדלדול חומרי הזנה בקרקע ול[[סחף קרקע]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]), [[המלחת קרקעות]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] שמספקות [[שירותים אקולוגיים]] כמו [[האבקה]] ועוד.  

השפעות נוספות כוללות [[בירוא יערות]] שגורם להצפות, לדלדול חומרי הזנה בקרקע ול[[סחף קרקע]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]), [[המלחת קרקעות]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] שמספקות [[שירותים אקולוגיים]] כמו [[האבקה]] ועוד.  

==ביטחון תזונתי בישראל==

==ביטחון תזונתי בישראל==

===ביטחון תזונתי היום===

===ביטחון תזונתי היום===

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטיה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטייה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006,  31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה [[יצחק הרצוג]] וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006,  31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

===מגמות לעתיד===

===מגמות לעתיד===

ישראל מצויה במצב רע מבחינת מגמות עתידיות של ביטחון תזונתי. רוב הערך הקלורי של המזון בישראל מגיע [[סחר בינלאומי|מיובא]] ממדינות אחרות, כך שישראל תלויה במדינות אלה וביציבות של יבוא המזון ו[[שוק המזון העולמי]].  

ישראל מצויה במצב רע מבחינת מגמות עתידיות של ביטחון תזונתי. רוב הערך הקלורי של המזון בישראל מגיע [[סחר בינלאומי|מיובא]] ממדינות אחרות, כך שישראל תלויה במדינות אלה וביציבות של יבוא המזון ו[[שוק המזון העולמי]].  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217450.html מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים] צפריר רינת, הארץ 27/02/11

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217450.html מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים] צפריר רינת, הארץ 27/02/11

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4023514,00.html האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי] ynet 3.2.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4023514,00.html האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי] ynet 3.2.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html מי ברעב, מי ברווח] יוסי אלוף, ynet 17.07.11

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html מי ברעב, מי ברווח] יוסי אלוף, ynet 17.07.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1802131 משרד החקלאות: מוצרי החלב, הביצים והעוף יתייקרו עד 17%] דה מארקר, 15.08.2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1802131 משרד החקלאות: מוצרי החלב, הביצים והעוף יתייקרו עד 17%] דה מארקר, 15.08.2012

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/397/110.html שטחים תמורת מזון: מלחמת האוכל הגדולה כבר החלה]  אסף צחור, מעריב, 21.8.2012

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/397/110.html שטחים תמורת מזון: מלחמת האוכל הגדולה כבר החלה]  אסף צחור, מעריב, 21.8.2012