שינויים

'''ביטחון תזונתי''' (Food security) הוא מונח המתייחס להמשך הקיום והזמינות של [[מזון]] עבור [[בני אדם]], ומניעת [[רעב]] או [[רעב המוני]]. דאגות בדבר הבטחון התזונתי ואיומים עליו התקיימו במהלך ההיסטוריה האנושית. קיימות ראיות לשימוש ב[[ממגורות]] כבר לפני עשרת אלפים שנה בסין העתידה ובמצרים העתיקה, כדי לאגור מזון לשימוש בתקופות [[רעב המוני]], עם זאת רק בשנת 1974 נטבע המונח "בטחון תזונתי" ב[[כינוס המזון העולמי]] כמונח רשמי.  

'''ביטחון תזונתי''' (Food security) הוא מונח המתייחס להמשך הקיום והזמינות של [[מזון]] עבור [[בני אדם]], ומניעת [[רעב]] או [[רעב המוני]]. דאגות בדבר הביטחון התזונתי ואיומים עליו התקיימו במהלך ההיסטוריה האנושית. קיימות ראיות לשימוש ב[[ממגורות]] כבר לפני עשרת אלפים שנה בסין העתידה ובמצרים העתיקה, כדי לאגור מזון לשימוש בתקופות [[רעב המוני]], עם זאת רק בשנת 1974 נטבע המונח "בטחון תזונתי" ב[[כינוס המזון העולמי]] כמונח רשמי.  

[[קובץ:World food index.jpg|ממוזער|450px|[[אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי]] בשנים 1990-2013. 100 מציין רמת מחירים שהיתה בשנת 2002-2004. האינדקס מציין את מחירי הסחורות של בשר, מוצרי-חלב, [[דגנים]], שמנים מהצומח וסוכר על פי משקלם בשוק הייצוא. מאז שנת הבסיס עלתה [[מחיר נומינלי|רמת המחירים הנומינלית]] פי 2 ויותר. המחירים ירדו אחרי [[משבר המזון של שנת 2008]] אבל חזרו לרמות שיא לאחר מכן והובילו לגידול ב[[רעב עולמי]] ולמשבר תזונתי ופוליטי במדינות רבות.]]

[[קובץ:World food index.jpg|ממוזער|450px|[[אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי]] בשנים 1990-2013. 100 מציין רמת מחירים שהייתה בשנת 2002-2004. האינדקס מציין את מחירי הסחורות של בשר, מוצרי-חלב, [[דגנים]], שמנים מהצומח וסוכר על פי משקלם בשוק הייצוא. מאז שנת הבסיס עלתה [[מחיר נומינלי|רמת המחירים הנומינלית]] פי 2 ויותר. המחירים ירדו אחרי [[משבר המזון של שנת 2008]] אבל חזרו לרמות שיא לאחר מכן והובילו לגידול ב[[רעב עולמי]] ולמשבר תזונתי ופוליטי במדינות רבות.]]

במקור בטחון תזונתי הובן כמושג הנוגע למדינות. מדינה שיש לה בטחון תזונתי היא כזו שיש לה די מזון כדי "לתמוך בהגדלה מתמדת של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים". הגדרה חדשה של המושג ניתנה בפסגת המזון העולמית של 1996; הפעם הדגש ניתן לבטחון תזונתי עבור בני אדם יחידים, במקום אומות שלמות. [[לפי ארגון החקלאות העולמי]], בטחון תזונתי מתקיים כאשר כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין בטוח ומספיק שדי בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם, ובהעדפות המזון שלהם, למען חיים פעילים ובריאים".<ref>Raj Patel, [http://www.ft.com/cms/s/0/584ed992-4216-11e3-9d3c-00144feabdc0.html Raj Patel: ‘Food sovereignty’ is next big idea], Financial Times, 20 Nov 2013</ref> ל[[משק בית]] יש ביטחון תזונתי כאשר לכל האנשים בו, בכל הזמנים, יש גישה למספיק מזון לקיום של חיים פעילים ובריאים.<ref name="autogenerated8">[http://www.ers.usda.gov/Briefing/FoodSecurity/measurement.htm Food Security in the United States: Measuring Household Food Security], USDA</ref> אנשים שיש להם בטחון לא חיים ב[[רעב]] או בחשש מפני [[מוות ברעב]].<ref name=FAO>[ftp://ftp.fao.org/es/ESA/policybriefs/pb_02.pdf Food Security], FAO Agricultural and Development Economics Division, June 2006, issue 2</ref>  

במקור בטחון תזונתי הובן כמושג הנוגע למדינות. מדינה שיש לה בטחון תזונתי היא כזו שיש לה די מזון כדי "לתמוך בהגדלה מתמדת של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים". הגדרה חדשה של המושג ניתנה בפסגת המזון העולמית של 1996; הפעם הדגש ניתן לביטחון תזונתי עבור בני אדם יחידים, במקום אומות שלמות. [[לפי ארגון החקלאות העולמי]], בטחון תזונתי מתקיים כאשר כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין בטוח ומספיק שדי בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם, ובהעדפות המזון שלהם, למען חיים פעילים ובריאים".<ref>Raj Patel, [http://www.ft.com/cms/s/0/584ed992-4216-11e3-9d3c-00144feabdc0.html Raj Patel: ‘Food sovereignty’ is next big idea], Financial Times, 20 Nov 2013</ref> ל[[משק בית]] יש ביטחון תזונתי כאשר לכל האנשים בו, בכל הזמנים, יש גישה למספיק מזון לקיום של חיים פעילים ובריאים.<ref name="autogenerated8">[http://www.ers.usda.gov/Briefing/FoodSecurity/measurement.htm Food Security in the United States: Measuring Household Food Security], USDA</ref> אנשים שיש להם בטחון לא חיים ב[[רעב]] או בחשש מפני [[מוות ברעב]].<ref name=FAO>[ftp://ftp.fao.org/es/ESA/policybriefs/pb_02.pdf Food Security], FAO Agricultural and Development Economics Division, June 2006, issue 2</ref>  

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמינות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמינות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] . עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]]. עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

כל עוד אין מצב של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] יש קשר ישיר בין [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] בקרב מדינות עשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. חלק ניכר מהמשפחות לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר סובלות לעיתים מרעב ספורדי. במדינות העניות, יש אחוזים גדולים בהרבה של [[תת תזונה]] וכלל האוכלוסייה ובמיוחד התושבים העניים  חשופים לסיכון של [[רעב המוני]]. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.  

כל עוד אין מצב של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] יש קשר ישיר בין [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] בקרב מדינות עשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. חלק ניכר מהמשפחות לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר סובלות לעיתים מרעב ספורדי. במדינות העניות, יש אחוזים גדולים בהרבה של [[תת תזונה]] וכלל האוכלוסייה ובמיוחד התושבים העניים  חשופים לסיכון של [[רעב המוני]]. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.  

===המהפכה החקלאית===

===המהפכה החקלאית===

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

לטענת ההיסטוריון [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], [[המהפכה החקלאית]] הגדולה - המעבר מ[[ציידים לקטים]] ל[[חקלאות]] לא הוביל לגידול בביטחון התזונתי אלא להפך. הסיבות לכך קשורות בעיקר ל[[גידול אוכלוסין]] שהתלווה לגידול בתנובה לדונם. לפי הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] הגידול באוכלוסייה היה מעט גדול יותר מאשר הגידול בתנובה החקלאית כך שכמות הקלוריות לנפש ירדה בעקבות המעבר לחקלאות. בנוסף הררי מציים סיבות חברתיות רבות שגרמו לכך שחקלאים סבלו יותר מרעב - הסתמכות על פחות מינים למזון יחסית לציידים לקטים הובילו ליותר התמחות אבל ליכולת התמודדות קטנה יותר עם משבר מזון, יותר מלחמות על משאבים ופחות יכולות לעזוב את האדמה גרמו להחרפת הרעב. היבט חברתי שלישי נוגע למיסים המוטלים על האיכרים שלא מאפשרים להם להחזיק כמות מספקת של עתודות מזון לעתיד. היבט נוסף שמגביר את הרעב בקרב איכרים הוא יכולת נמוכה יותר להתמודד עם בצורת, הצפות ואסונות טבע נוספים, בשל הצורך להצמד לאדמות מסויימות ובשל גמישות מזון נמוכה יותר יחסית לציידים לקטים.  

לטענת ההיסטוריון [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]], [[המהפכה החקלאית]] הגדולה - המעבר מ[[ציידים לקטים]] ל[[חקלאות]] לא הוביל לגידול בביטחון התזונתי אלא להפך. הסיבות לכך קשורות בעיקר ל[[גידול אוכלוסין]] שהתלווה לגידול בתנובה לדונם. לפי הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] הגידול באוכלוסייה היה מעט גדול יותר מאשר הגידול בתנובה החקלאית כך שכמות הקלוריות לנפש ירדה בעקבות המעבר לחקלאות. בנוסף הררי מציים סיבות חברתיות רבות שגרמו לכך שחקלאים סבלו יותר מרעב - הסתמכות על פחות מינים למזון יחסית לציידים לקטים הובילו ליותר התמחות אבל ליכולת התמודדות קטנה יותר עם משבר מזון, יותר מלחמות על משאבים ופחות יכולות לעזוב את האדמה גרמו להחרפת הרעב. היבט חברתי שלישי נוגע למיסים המוטלים על האיכרים שלא מאפשרים להם להחזיק כמות מספקת של עתודות מזון לעתיד. היבט נוסף שמגביר את הרעב בקרב איכרים הוא יכולת נמוכה יותר להתמודד עם בצורת, הצפות ואסונות טבע נוספים, בשל הצורך להיצמד לאדמות מסויימות ובשל גמישות מזון נמוכה יותר יחסית לציידים לקטים.  

הררי ודיימונד מספקים דוגמאות ל[[הכחדת מינים]] באיים, באוסטרליה ובאמריקה על ידי ציידים לקטים, וכיצד דבר זה צמצם את מקורות המזון.  

הררי ודיימונד מספקים דוגמאות ל[[הכחדת מינים]] באיים, באוסטרליה ובאמריקה על ידי ציידים לקטים, וכיצד דבר זה צמצם את מקורות המזון.  

===גבולות לצמיחה ומשברי המזון של המאה ה-21===

===גבולות לצמיחה ומשברי המזון של המאה ה-21===

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תיאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר  קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בבטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בביטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות.  הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

;ארגון המזון העולמי:

;ארגון המזון העולמי:

נייר של ארגון המזון העולמי בוחן מגמות ארוכות טווח עד 2050 וחוזה כי בהנתן מספר הנחות ניתן להזין את כל האוכלוסייה העולמית במספיק מזון ואף להגדיל את כמות הקלוריות לנפש ולהוריד את מספר הרעבים. המחקר מתבסס על הערכות האו"ם על תרחישי גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג שיובילו לגידול בביקוש למזון, אף כי בקצב נמוך יותר משהיה בעבר. מול גידול זה המחקר מנסה להעריך כיצד ניתן להגדיל את היבולים החקלאיים על ידי הגדלת כמות [[אדמה חקלאית|האדמה החקלאית המעובדת]], כמות המים המוקדשים להשקיית יבולים והגדלת ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. לטענת המחקר למרות שיש מגבלות שונות שיביאו לצמיחה נמוכה יותר בתוספת המזון, הביקוש הכולל יכול לענות על ההיצע. עם זאת ייתכנו בעיות איזוריות, שכן לא תמיד ניתן לממש את הפוטנציאל של הגדלת היבולים החקלאיים בשל בעיות כמו מדיניות, מחלות, השקעות נדרשות וכו'. כמו כן [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק]] יכולים להיות בעיה רצינית להספקת המזון לאנשים.  [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf]

נייר של ארגון המזון העולמי בוחן מגמות ארוכות טווח עד 2050 וחוזה כי בהינתן מספר הנחות ניתן להזין את כל האוכלוסייה העולמית במספיק מזון ואף להגדיל את כמות הקלוריות לנפש ולהוריד את מספר הרעבים. המחקר מתבסס על הערכות האו"ם על תרחישי גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג שיובילו לגידול בביקוש למזון, אף כי בקצב נמוך יותר משהיה בעבר. מול גידול זה המחקר מנסה להעריך כיצד ניתן להגדיל את היבולים החקלאיים על ידי הגדלת כמות [[אדמה חקלאית|האדמה החקלאית המעובדת]], כמות המים המוקדשים להשקיית יבולים והגדלת ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. לטענת המחקר למרות שיש מגבלות שונות שיביאו לצמיחה נמוכה יותר בתוספת המזון, הביקוש הכולל יכול לענות על ההיצע. עם זאת ייתכנו בעיות איזוריות, שכן לא תמיד ניתן לממש את הפוטנציאל של הגדלת היבולים החקלאיים בשל בעיות כמו מדיניות, מחלות, השקעות נדרשות וכו'. כמו כן [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק]] יכולים להיות בעיה רצינית להספקת המזון לאנשים.  [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים בבטחון התזונתי, הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסייה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

[[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים בביטחון התזונתי, הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסייה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של [[גידול מעריכי]] הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב [[מעבר דמוגרפי]].  

הביולוג [[פול ארליך]], מי שכתב את הספר [[פצצת האוכלוסין]], מציין כי לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות אחרות. לדוגמה איכות האדמות החקלאיות יורדת בגלל חוק [[תפוקה שולית פוחתת]]. כך שאם מליון התושבים הראשונים במדינה מסויימת משתמשים באדמות החקלאיות ובמים הטובים ביותר, המיליון הבאים משתמשים במשאבים פחות יציבים ופחות איכותיים. במילים אחרות, גידול האוכלוסין יוצר השפעה לא רק דרך גידול הביקוש למזון, אלא גם על היצע המזון. השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככלל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

הביולוג [[פול ארליך]], מי שכתב את הספר [[פצצת האוכלוסין]], מציין כי לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות אחרות. לדוגמה איכות האדמות החקלאיות יורדת בגלל חוק [[תפוקה שולית פוחתת]]. כך שאם מליון התושבים הראשונים במדינה מסויימת משתמשים באדמות החקלאיות ובמים הטובים ביותר, המיליון הבאים משתמשים במשאבים פחות יציבים ופחות איכותיים. במילים אחרות, גידול האוכלוסין יוצר השפעה לא רק דרך גידול הביקוש למזון, אלא גם על היצע המזון. השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככלל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]]. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]]. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

[[שוק הסחורות העולמי]] מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. השוק אינו חופשי לגמרי, אלא מנווט על ידי גורמים אינטרסנטים. [[קרנות גידור|קרנות גידור]] (קרנות פרטיות למיליונרים בלבד) משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למנגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html]

[[שוק הסחורות העולמי]] מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. השוק אינו חופשי לגמרי, אלא מנווט על ידי גורמים אינטרסנטים. [[קרנות גידור|קרנות גידור]] (קרנות פרטיות למיליונרים בלבד) משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למנגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html]

בצד הגדלה זמנית של מחירי סחורות ומזון, יש לשוק הסחורות השפעות נוספות. גזירת הרווח של קרנות הגידור באה על חשבון משקיעים פרטיים ומוסדיים שאינם מבצעים תעלולים כאלה. פגיעה נוספת היא ביצרנים של [[חומרי גלם]], מפעלים מייצרים, וחקלאים. הספקולציות על סחורות יכולים לגרום לתנודות גבוהות בחומרי גלם עבור יצרנים כמו [[ברזל]] [[פלדה]] או המתכת כסף. במצב זה העלויות עבור ייצרנים של [[אופניים]] לדוגמה, עולות שכן אי וודאות גדלה בהוצאות מתרגמת עבור היצרן בעלויות גבוהות יותר (שכן הוא צריך לבטח את עצמו כנגד עליה של חומרי הגלם). חקלאים קטנים נפגעים מכך שהם לא יודעים האם היבול שלהם ימכר בסוף השנה ברווח גדול או בהפסד גדול בגלל שעד סוף העונה ייתכן והמחיר ישתנה לחלוטין. הגדלת אי-הוודאות של החקלאים מתרגמת למחירי מזון גבוהים יותר ו[[יתרון לגודל|לסגירה של חוות קטנות]] יותר ולהקמת חוות ענק שמסתמכות על שיטות חקלאות בלתי מקיימות.

בצד הגדלה זמנית של מחירי סחורות ומזון, יש לשוק הסחורות השפעות נוספות. גזירת הרווח של קרנות הגידור באה על חשבון משקיעים פרטיים ומוסדיים שאינם מבצעים תעלולים כאלה. פגיעה נוספת היא ביצרנים של [[חומרי גלם]], מפעלים מייצרים, וחקלאים. הספקולציות על סחורות יכולים לגרום לתנודות גבוהות בחומרי גלם עבור יצרנים כמו [[ברזל]] [[פלדה]] או המתכת כסף. במצב זה העלויות עבור יצרנים של [[אופניים]] לדוגמה, עולות שכן אי וודאות גדלה בהוצאות מתרגמת עבור היצרן בעלויות גבוהות יותר (שכן הוא צריך לבטח את עצמו כנגד עליה של חומרי הגלם). חקלאים קטנים נפגעים מכך שהם לא יודעים האם היבול שלהם ימכר בסוף השנה ברווח גדול או בהפסד גדול בגלל שעד סוף העונה ייתכן והמחיר ישתנה לחלוטין. הגדלת אי-הוודאות של החקלאים מתרגמת למחירי מזון גבוהים יותר ו[[יתרון לגודל|לסגירה של חוות קטנות]] יותר ולהקמת חוות ענק שמסתמכות על שיטות חקלאות בלתי מקיימות.

===שיפורים בפריון החקלאי===

===שיפורים בפריון החקלאי===

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה כאמור ב[[דשן כימי]] שתלוי בהפקת [[דלק מחצבי]]. אנרגיה זולה היא תנאי מקדים ליכולת [[כרייה|לכרות]] כמויות גבוהות של אשלג ופוספט והתייקרות אנרגטית צפויה לייקר את עלויות הכרייה ודרכן גם את עלויות הפקת הדשן הכימי. נפט הוא גם מוצר חלופי לגז, כך שעליה במחיר הנפט גוררת אחריה ביקוש גדל לגז הטבעי וגם זה עלול לייקר את עלות הפקת הדשן הכימי. בנוסף נפט הוא חומר גלם מרכזי להפקת [[חומרי הדברה]] ולכן התייקרות שלו תייקר חומרים עלה. בנוסף לנפט יש השפעה על מחירי התפעול של ציוד חקלאי כמו טרקטורים, קטפות וקומביאינים, על מחירי הובלת התוצרת החקלאית ועוד.  

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה כאמור ב[[דשן כימי]] שתלוי בהפקת [[דלק מחצבי]]. אנרגיה זולה היא תנאי מקדים ליכולת [[כרייה|לכרות]] כמויות גבוהות של אשלג ופוספט והתייקרות אנרגטית צפויה לייקר את עלויות הכרייה ודרכן גם את עלויות הפקת הדשן הכימי. נפט הוא גם מוצר חלופי לגז, כך שעליה במחיר הנפט גוררת אחריה ביקוש גדל לגז הטבעי וגם זה עלול לייקר את עלות הפקת הדשן הכימי. בנוסף נפט הוא חומר גלם מרכזי להפקת [[חומרי הדברה]] ולכן התייקרות שלו תייקר חומרים עלה. בנוסף לנפט יש השפעה על מחירי התפעול של ציוד חקלאי כמו טרקטורים, קטפות וקומביאינים, על מחירי הובלת התוצרת החקלאית ועוד.  

בנוסף, שיא תפוקת הנפט עלול לגרום לכמה תהליכים במקביל - אינפלציה של חומרי גלם, התייקרות התובלה ובעקבותיה התייקרות של כלל המוצרים, מיתון ואבטלה. דבר זה עם התייקרות המזון עלול לגרום למהומות, מהפכות ומלחמות. יש כלכלנים הטוענים כי השילוב של ייקור המזון עם ייקור הדלק הוא הגורם המרכזי במהומות ובמלחמות אזרחים במזרח התיכון ובמדינות עניות נוספות. אי שקט כזה עלול בעצמו לגרור החרפה בבטחון התזונתי על ידי שיבושים בהספקת המזון ממדינות אלה.  

בנוסף, שיא תפוקת הנפט עלול לגרום לכמה תהליכים במקביל - אינפלציה של חומרי גלם, התייקרות התובלה ובעקבותיה התייקרות של כלל המוצרים, מיתון ואבטלה. דבר זה עם התייקרות המזון עלול לגרום למהומות, מהפכות ומלחמות. יש כלכלנים הטוענים כי השילוב של ייקור המזון עם ייקור הדלק הוא הגורם המרכזי במהומות ובמלחמות אזרחים במזרח התיכון ובמדינות עניות נוספות. אי שקט כזה עלול בעצמו לגרור החרפה בביטחון התזונתי על ידי שיבושים בהספקת המזון ממדינות אלה.  

דוגמה למשבר חקלאי ותזונתי על רקע מחסור ב[[נפט]] בפרט וב[[דלק מחצבי]] בכלל, היתה בצפון קוריאה ובקובה של שנות ה-90, על רקע הפסקת ייצוא נפט זול מברית המועצות. דבר זה הוביל בצפון קוריאה למוות של מיליוני אנשים עקב [[רעב המוני]]. קובה הצליחה להתמודד עם המחסור על ידי שילוב של [[פרמקלצ'ר]], [[חסכון אנרגטי]] בתחום התחבורה ובתחומים נוספים, מדיניות [[צנע]] וצעדים נוספים כמו פיתוח התיירות, דבר שמתועד בסרט [[כוחה של קהילה - איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט (סרט)|כוחה של קהילה]].

דוגמה למשבר חקלאי ותזונתי על רקע מחסור ב[[נפט]] בפרט וב[[דלק מחצבי]] בכלל, הייתה בצפון קוריאה ובקובה של שנות ה-90, על רקע הפסקת ייצוא נפט זול מברית המועצות. דבר זה הוביל בצפון קוריאה למוות של מיליוני אנשים עקב [[רעב המוני]]. קובה הצליחה להתמודד עם המחסור על ידי שילוב של [[פרמקלצ'ר]], [[חסכון אנרגטי]] בתחום התחבורה ובתחומים נוספים, מדיניות [[צנע]] וצעדים נוספים כמו פיתוח התיירות, דבר שמתועד בסרט [[כוחה של קהילה - איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט (סרט)|כוחה של קהילה]].

===צמיחה כלכלית===

===צמיחה כלכלית===

{{הפניה לערך מורחב |צמיחה כלכלית}}

{{הפניה לערך מורחב |צמיחה כלכלית}}

[[צמיחה כלכלית]] משפיעה במספר דרכים על הבטחון התזונתי. מצד אחד צמיחה כזו מאפשרת [[המהפכה המדעית|מחקר מדעי]] ו[[פיתוח טכנולוגי]] שמאפשרים להגדיל את [[פריון חקלאי|התנובה החקלאית]] בטווח הקצר. דוגמה בולטת לכך היא פיתוח [[המהפכה הירוקה]]. מצד שני השינוי הטכנולוגי העיקרי שהתרחש בעקבות המהפכה הירוקה הוא השענות [[דלק מחצבי]] (לשם חומרי הדברה) וכן כריית [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[גז טבעי]] (לייצור [[דשן כימי]]) שהם [[משאב מתכלה|משאבים מתכלים]] והשינוי החברתי שנגרם בעקבותיה היא גידול באוכלוסיית העולם. לכן המהפכה זו היא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - היא יצרה תנאים חברתיים שמקשים מאד את הניתוק ממנה, ומצד שני היא מכילה תנאים להרס עצמי שלה עצמה ושל החברה שתלויה בה.  

[[צמיחה כלכלית]] משפיעה במספר דרכים על הביטחון התזונתי. מצד אחד צמיחה כזו מאפשרת [[המהפכה המדעית|מחקר מדעי]] ו[[פיתוח טכנולוגי]] שמאפשרים להגדיל את [[פריון חקלאי|התנובה החקלאית]] בטווח הקצר. דוגמה בולטת לכך היא פיתוח [[המהפכה הירוקה]]. מצד שני השינוי הטכנולוגי העיקרי שהתרחש בעקבות המהפכה הירוקה הוא השענות [[דלק מחצבי]] (לשם חומרי הדברה) וכן כריית [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[גז טבעי]] (לייצור [[דשן כימי]]) שהם [[משאב מתכלה|משאבים מתכלים]] והשינוי החברתי שנגרם בעקבותיה היא גידול באוכלוסיית העולם. לכן המהפכה זו היא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - היא יצרה תנאים חברתיים שמקשים מאד את הניתוק ממנה, ומצד שני היא מכילה תנאים להרס עצמי שלה עצמה ושל החברה שתלויה בה.  

צמיחה כלכלית תורמת לביקוש למזון בפרט ולתוצרת חקלאית בכלל ולכן היא משפיעה על הביקוש למזון ולא רק משפיעה על התנאים האקולוגיים לגידול המזון. הצמיחה הכלכלית במדינות העניות מגדילה את הביקוש למזון מהחי. היות וכל שדות המרעה הקיימים כבר מנוצלים לגידול בעלי חיים, הגדלת מזון נוסף מבוצעת על ידי הגדלת התשומות החקלאיות דבר שדורש עוד משאבים כמו שטח חקלאי מעובד, מים וכו'. הצמיחה משפיעה גם על לביקוש למזון שמגודל במדינות מרוחקות דבר שגורם לעיבוד אינטנסיבי נוסף.

צמיחה כלכלית תורמת לביקוש למזון בפרט ולתוצרת חקלאית בכלל ולכן היא משפיעה על הביקוש למזון ולא רק משפיעה על התנאים האקולוגיים לגידול המזון. הצמיחה הכלכלית במדינות העניות מגדילה את הביקוש למזון מהחי. היות וכל שדות המרעה הקיימים כבר מנוצלים לגידול בעלי חיים, הגדלת מזון נוסף מבוצעת על ידי הגדלת התשומות החקלאיות דבר שדורש עוד משאבים כמו שטח חקלאי מעובד, מים וכו'. הצמיחה משפיעה גם על לביקוש למזון שמגודל במדינות מרוחקות דבר שגורם לעיבוד אינטנסיבי נוסף.

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר, וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר, וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הבטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים  לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הביטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים  לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

==השלכות של העדר בטחון תזונתי==

==השלכות של העדר בטחון תזונתי==

[[המהפכה הצרפתית]] התרחשה בין היתר על רקע רעב מתפשט בקרב עניי צרפת. עם זאת, ההיסטוריון יובל הררי טוען כי שינוי ב[[סדר מדומיין|סדר חברתי]] מתרחש על ידי שינוי של [[מיתוס|מיתוסים]] שרווחים בחברה. ללא שינויים אלה, העניים פשוט גוועים ברעב, משום שאין להם אתוס משותף שאיתו הם יכולים להחליף את המשטר הקודם.  

[[המהפכה הצרפתית]] התרחשה בין היתר על רקע רעב מתפשט בקרב עניי צרפת. עם זאת, ההיסטוריון יובל הררי טוען כי שינוי ב[[סדר מדומיין|סדר חברתי]] מתרחש על ידי שינוי של [[מיתוס|מיתוסים]] שרווחים בחברה. ללא שינויים אלה, העניים פשוט גוועים ברעב, משום שאין להם אתוס משותף שאיתו הם יכולים להחליף את המשטר הקודם.  

הבטחון התזונתי כאיום למלחמת אזרחים או רצח עם מתואר על ידי [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]]. לטענתו רצח העם ברואנדה בשנת 1994 נבע לא רק משנאה בין שני עמים שונים (הוטו וטוטסי), אלא גם ממצוקת מזון הולכת ומחריפה על רקע גידול אוכלוסין מהיר וכרסום הבטחון הקיומי, שהובילו לכך ששכנים בני אותו עם ניצלו את הכאוס כדי לרצוח זה את זה.

הביטחון התזונתי כאיום למלחמת אזרחים או רצח עם מתואר על ידי [[ג'ארד דיימונד]] בספר [[התמוטטות]]. לטענתו רצח העם ברואנדה בשנת 1994 נבע לא רק משנאה בין שני עמים שונים (הוטו וטוטסי), אלא גם ממצוקת מזון הולכת ומחריפה על רקע גידול אוכלוסין מהיר וכרסום הביטחון הקיומי, שהובילו לכך ששכנים בני אותו עם ניצלו את הכאוס כדי לרצוח זה את זה.

===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות===

===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות===

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה  אישפרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה  איפשרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בנסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בניסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

==ביטחון תזונתי בישראל==

==ביטחון תזונתי בישראל==

===ביטחון תזונתי היום===

===ביטחון תזונתי היום===

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים המנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטיה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטיה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006,  31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006,  31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

[[גידול אוכלוסיית ישראל]] הוא הגורם המרכזי שמשפיע על הביטחון התזונתי בישראל. הגידול גורר את הורדת הביטחון הסביבתי על ידי ייקור המזון ותלות גוברת והולכת בייבוא מזון, על ידי מספר היבטים:  

[[גידול אוכלוסיית ישראל]] הוא הגורם המרכזי שמשפיע על הביטחון התזונתי בישראל. הגידול גורר את הורדת הביטחון הסביבתי על ידי ייקור המזון ותלות גוברת והולכת בייבוא מזון, על ידי מספר היבטים:  

* יותר אנשים במדינה פרושם הגדלת הביקוש למזון.  

* יותר אנשים במדינה פירושם הגדלת הביקוש למזון.  

* בצד היצע המזון גידול האוכלוסין מביא [[חקלאות בישראל|לצמצום השטח החקלאי]] הזמין בישראל. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים. צמצום שטחי החקלאות מואץ גם בגלל [[פרבור בישראל]].  

* בצד היצע המזון גידול האוכלוסין מביא [[חקלאות בישראל|לצמצום השטח החקלאי]] הזמין בישראל. הדבר גם  מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים. צמצום שטחי החקלאות מואץ גם בגלל [[פרבור בישראל]].  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משק המים בישראל|צריכת המים בישראל]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי [[שאיבת יתר]] והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים. נכון לשנת 2014 הדבר מקבל מענה זמני על ידי [[התפלת מים]] אבל התפלה כזו תלויה במחירי האנרגיה ובזמינות האנרגיה, ובכל מקרה התפלה מייקרת את הפקת המים.  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משק המים בישראל|צריכת המים בישראל]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי [[שאיבת יתר]] והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים. נכון לשנת 2014 הדבר מקבל מענה זמני על ידי [[התפלת מים]] אבל התפלה כזו תלויה במחירי האנרגיה ובזמינות האנרגיה, ובכל מקרה התפלה מייקרת את הפקת המים.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]], [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והיי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200%-350%.  

[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]], [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והיי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200%-350%.  

המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בנסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]].  

המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בניסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]].  

ישראל מייצאת [[אשלג]] ו[[פוספטים]] ואולי גם [[גז טבעי]]. כל אלה הם [[חומרי גלם]] להכנת [[דשן כימי]]. מלאי האשלג הישראלי צפוי להסתיים עוד 20 שנה, מלאי הפוספטים הכלכלי צפוי להסתיים תוך 25-35 שנה. גם כמות [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]], בהנחה שלא יתגלו עוד מאגרים גדולים, צפוי להסתיים בתוך 25-30 שנה (כתלות בשאלה כמה המדינה תייצא).

ישראל מייצאת [[אשלג]] ו[[פוספטים]] ואולי גם [[גז טבעי]]. כל אלה הם [[חומרי גלם]] להכנת [[דשן כימי]]. מלאי האשלג הישראלי צפוי להסתיים עוד 20 שנה, מלאי הפוספטים הכלכלי צפוי להסתיים תוך 25-35 שנה. גם כמות [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]], בהנחה שלא יתגלו עוד מאגרים גדולים, צפוי להסתיים בתוך 25-30 שנה (כתלות בשאלה כמה המדינה תייצא).

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html מי ברעב, מי ברווח] יוסי אלוף, ynet 17.07.11

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html מי ברעב, מי ברווח] יוסי אלוף, ynet 17.07.11

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1802131 משרד החקלאות: מוצרי החלב, הביצים והעוף יתייקרו עד 17%] דה מארקר, 15.08.2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1802131 משרד החקלאות: מוצרי החלב, הביצים והעוף יתייקרו עד 17%] דה מארקר, 15.08.2012

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/397/110.html שטחים תמורת מזון: מלחמת האוכל הגדולה כבר החלה]  אסף צחור, מעריב, 21/8/2012

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/397/110.html שטחים תמורת מזון: מלחמת האוכל הגדולה כבר החלה]  אסף צחור, מעריב, 21.8.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1806652 מה יקרה אם לא נפסיק לבזבז מזון]  ברונו פרמונטייה, לה מונד, הארץ, 22.08.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1806652 מה יקרה אם לא נפסיק לבזבז מזון]  ברונו פרמונטייה, לה מונד, הארץ, 22.08.2012  

* [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11 Remember All Those "Pro-Democracy" Protests Last Year? Here's What They Were Really About...] Henry Blodget, Business Insider, 25.11.2012

* [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11 Remember All Those "Pro-Democracy" Protests Last Year? Here's What They Were Really About...] Henry Blodget, Business Insider, 25.11.2012

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4362373,00.html מצרים במשבר מזון ואנרגיה: "עניים נדחקים לקיר"] רועי קייס והסוכנויות, 13.3.2013 ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4362373,00.html מצרים במשבר מזון ואנרגיה: "עניים נדחקים לקיר"] רועי קייס והסוכנויות, 13.3.2013 ynet

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2213122 יותר חם, יותר צפוף - המגמות הסביבתיות הצפויות בשנים הקרובות] אלונה שפר (קארו), 09.01.2014  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2213122 יותר חם, יותר צפוף - המגמות הסביבתיות הצפויות בשנים הקרובות] אלונה שפר (קארו), 09.01.2014  

* עידן דורפמן, [http://globeblog.co.il/2014/11/11/%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95/ לנטוע את היער ולאכול אותו], [[GLOBEBLOG]], 11.11.14

* עידן דורפמן, [http://globeblog.co.il/2014/11/11/%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95/ לנטוע את היער ולאכול אותו], [[GLOBEBLOG]], 11.11.2014

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23   

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23   

* [http://b.3cdn.net/nefoundation/1bfd1f66401d3b5f4b_fsm6vjoti.pdf Urgent recall - Our food system under review] [[הקרן לכלכלה חדשה]]

* [http://b.3cdn.net/nefoundation/1bfd1f66401d3b5f4b_fsm6vjoti.pdf Urgent recall - Our food system under review] [[הקרן לכלכלה חדשה]]