47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: + + + + + + + +
←סוגים של כשלי שוק
הגישה לפיה כשל שוק זהה לפגיעה ברווחה מותקפת גם על ידי אנשי [[כלכלה מוסדית]]. לדוגמה יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן, ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיעה על הרעיון של כשל שוק.
הגישה לפיה כשל שוק זהה לפגיעה ברווחה מותקפת גם על ידי אנשי [[כלכלה מוסדית]]. לדוגמה יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן, ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיעה על הרעיון של כשל שוק.
==היסטוריה==
כשל שוק הוא מושג מודרני יחסית. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה קלאסית|קלאסיים]], ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] ב[[המאה התשע עשרה|מאה התשע עשרה]] ובתחילת [[המאה ה-20]] התווכחו על נושאים רבים אבל היות והמושג של "יעילות פארטו" הומצא רק מאוחר יותר הטנות כלפי השוק היו לדוגמה שהוא גורם ל[[ניצול]] ול[[עוני]] של העניים ולאו דווקא להקצאה בלתי יעילה.
עם זאת הרעיון לפיו השוק לא תמיד מצליח לספק את הרווחה החברתית בצורה הטובה ביותר מופיעה אפילו אצל כלכלנים מוקדמים כמו [[אדם סמית]]. למרות התמיכה שלו ב[[שוק חופשי]] באופן כללי (או במונחים של היום - [[שוק משוכלל]]), סמית כן מתייחס למצבים שבהם השוק לא עובד טוב - הוא מתייחס בעיקר לכשלי שוק של [[מוצר ציבורי]] (אם כי המונח פותח רק מאוחר יותר במהלך המאה ה-20) וטוען כי המדינה צריכה להתמקד ב-3 תפקידים עיקריים: הספקה של צבא כדי להגן מפני פלישה צבאית, הספקה של מערכת חוקים ובתי משפט וכן מיזמים ומוסדות שמספקים רווחה אבל לא מספקים רווח - "להקים או לשמור את המוסדות הציבוריים ואת העבודות הציבוריות, אשר למרות שהם יכולים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה כולה, הם עם זאת, בעלי טבע כזה שהתשלום עליהם לא יכול להחזיר את ההוצאות לכל פרט או למספר קטן של פרטים, ולכן לא ניתן לצפות כי פרט אחד או מספר קטן של פרטים יוכלו להקים או לשמור עליו." (עושר העמים, ספר 5, פרק 1). {{הערה|Jonathan Anomaly, [https://philpapers.org/archive/ANOPGA.pdf Public goods andgovernment action], Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128}}
מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ואילך פיתחו כלכלנים במסורת הנאו-מרקסיסטית והקיינסיאנית (לדוגמה, [[ג'ואן רובינסון]] ו[[אבא לרנר]]) את הטענה כי במנגנון המחירים של השוק יש פגמים, המביאים לסטייה ממחירי שוק אופטימליים ומהקצאה של משאבים לשימושים המוערכים ביותר, כפי שטען [[אדם סמית']]. תפישות אלו והרחבתן, הובילו כלכלנים נאו-קלאסיים כמו [[קנת' ארו]] או [[ג'וזף שטיגליץ]] לטעון כי השוק אינו מקצה משאבים בצורה מיטבית ואינו מאפשר זרימת מידע מיטבית. אצל כלכלנים דוגמתם, ובמיוחד בכלכלה ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנית]], שתפשה מקום מרכזי בחשיבה הכלכלית משנות ה-30 של המאה ה-20, היו בעיות אלו בלתי פתירות בתוך מנגנון השוק והצדיקו, לפיכך, [[מעורבות ציבורית|התערבות ממשלתית]] חיצונית לתיקונם.
==סוגים של כשלי שוק==
==סוגים של כשלי שוק==