שינויים

'''כשל שוק''' (באנגלית: '''Market failure''') הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצב שבו [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים שבה המשתתפים בשוק יכולים להיות במצב טוב יותר בלי שמצבו של מישהו הוא גרוע יותר.  

'''כשל שוק''' (באנגלית: '''Market failure''') הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצבים שבהם [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים, שבה המשתתפים בשוק יכולים להמצא  במצב טוב יותר, בלי שמצבו של אף אחד מהם הוא גרוע יותר.  

במצבים של כשל שוק למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו-קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הוויקטוריאנית Henry Sidgwick.   

במצבים של כשל שוק, למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו-קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הוויקטוריאנית Henry Sidgwick.   

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק משום לפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין [[יעילות פארטו]] לבין [[רווחה חברתית]]. למרות זאת יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיע על הרעיון של כשל שוק. יש ויכוחים בין אסכולות שונות בכלכלה לגבי התפקיד של [[רגולציה]] ממשלתית ושל [[שוק חופשי]] ביכולת לשמור מפני כשלי שוק.  

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק, משום לפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין [[יעילות פארטו]] לבין [[רווחה חברתית]]. יש ויכוחים בין אסכולות שונות בכלכלה לגבי התפקיד של [[רגולציה]] ממשלתית ושל [[שוק חופשי]] ביכולת לשמור מפני כשלי שוק. לימודי כלכלה נאו-קלאסית מצביעים על פתרונות שונים לכשלי שוק כמו [[הגבלים עסקיים|ממונה על הגבלים עסקיים]] כדי להקטין פגיעה מצד [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטלים]] או [[המשרד להגנת הסביבה|פיקוח על זיהום]] כדי להקטין [[השפעה חיצונית]]. חברי [[אסכולת שיקאגו]] ו[[ליברטנים]] נוטים להמעיט בחשיבותם של כשלי שוק, להגיד שהתערבות ממשלתית תגדיל עוד יותר כשלי שוק אם אלה קיימים, וכי עם הזמן [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[רגולציה עצמית]], [[חרם צרכנים]], תביעות בבתי משפט, יוזמה פרטית של מתחרים חדשים, או [[קדמה טכנולוגית]] יגרמו לכשל השוק לקטון או להעלם כליל. כלכלנים אחרים מצביעים על כך שהראיות להצלחת גישה זו קלושות וכי תחומים שלמים בכלכלה כיום נתונים תחת רגולציה עקב חוסר הצלחה בהפעלת האפיקים האחרים.

 

הגישה לפיה כשל שוק זהה לפגיעה ברווחה מותקפת גם על ידי אנשי [[כלכלה מוסדית]]. לדוגמה יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן, ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיעה על הרעיון של כשל שוק.  

==סוגים של כשלי שוק==

==סוגים של כשלי שוק==