שינויים

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במים מתוקים ו[[זיהום מים]].

'''משבר המים העולמי''' או '''משבר המים''' (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום<ref>Ron Nielsen, ''The little green handbook'', Picador, New York (2006) ISBN 0-312-42581-4</ref>. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייחסים למצב המים העולמי<ref name ="UnStatement">[http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=17551&Cr=&Cr1 United Nations statement on water crisis]</ref><ref name="NRDC">[http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp UN World Summit on Sustainable Development addresses the water crisis] </ref>. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במים מתוקים ו[[זיהום מים]].

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]]. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> כמות זו של מים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים. כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ רבועים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר.

על פני כדור הארץ ישנה כמות סופית של מים מתוקים, אשר אגורים ב[[אקוויפרים]], במים על פני השטח, וב[[אטמוספירה]]. לפעמים טועים וחושבים שמי האוקיינוסים הם מים זמינים, אך כמות ה[[אנרגיה]] שיש להשקיע כדי להתפיל מי מלח למים מתוקים מונעת מאיתנו לבצע זאת כיום בהיקף נרחב, דבר המסביר מדוע רק אחוז קטן מאוד ממאגר המים המתוקים העולמי מקורו בהתפלה.<ref>''World Energy Outlook 2005: Middle East and North Africa Insights'', International Energy Agency, Paris (2005)</ref> כמות זו של מים, ו[[קצב]] הזרימה של מים בין מאגרים מכתיבה קצב שימוש מקסימלי במים מתוקים.  

 

כמות השימוש העולמית במים מתוקים נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות. מדענים ממליצים על שימוש בפחות מ-4000 ק"מ מעוקבים בשנה של שימוש צרכני של משאבים מי נגר. כיום האנושות צורכת כ 2,600 ק"מ מעורבים של מים מתוקים בשנה היות והצריכה של מים גדלה כל הזמן, האנושות צפויה לגיע לגבול זה באמצע המאה ה-21. כבר היום עקב שאיבה וניצול של מים, כרבע ממערכות הנהרות בעולם לא מגיעות לאוקיינוסים לפחות חלק מהשנה. דבר זה הוא בעל השלכות על המערכות האקולוגיות.  

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות:

:- למעלה מ-1.1 מיליארד [[בני אדם]] סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.

:- למעלה מ-1.1 מיליארד [[בני אדם]] סובלים ממחסור בגישה ל[[מי שתייה]] בטוחים.

:- מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים.

:- מחסור ב[[מי תהום]] מוביל ליבולים [[חקלאות|חקלאיים]] דלים.

:- שימוש יתר ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מגוון המינים]].

:- שימוש יתר במים ו[[זיהום]] של מקורות מים גורמים נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] תורם ל[[הכחדת מינים]] ולפגיעה ב[[מגוון המינים]].

:- סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמה]].

:- סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים ל[[מלחמות]], מלחמות אזרחים.

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם, וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

מחלות המועברות במים, ומחסור בסניטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם, וייתכן שהן מובילות לכ-80% מה[[תחלואה]] העולמית.<ref>[http://www.water.org/solution/crisis.htm Water Partners International: Global Water Crisis]</ref>

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.

כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים למוצרי חקלאות. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם צורך ומזהם 1,385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים ל[[חקלאות]] - כולל גידול צמחים והשקיית חיות המשמשות כמקור למזון מהחי. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים לצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. לדוגמה, מעל 80% מהמים שישראל צורכת - מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם בעולם צורך ומזהם 1,385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>   

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ-1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסייה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר. זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ-1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסייה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ככל שהתוצר לנפש גדל, במונחים של צריכת מוצרים ושירותים רבים יותר, כך גדלה גם צריכת המים לנפש. הדבר נכון בעיקר לגבי צריכת מוצרי מזון מהחי, בעיקר בשר בקר, וכן לגבי זיהום רב יותר של מים הנגרם עקב צריכת מוצרי תעשייה שונים. באופן זה, תושב ממוצע של ארצות הברית הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,842 קוב מים לשנה - כפול מטביעת הרגל המימית ביחס לממוצע העולמי. <ref name="WTF2011"/>

ככל שהתוצר לנפש גדל, במונחים של צריכת מוצרים ושירותים רבים יותר, כך גדלה גם צריכת המים לנפש. הדבר נכון בעיקר לגבי צריכת [[מזון מהחי]], בעיקר [[בשר בקר]], וכן לגבי זיהום רב יותר של מים הנגרם עקב צריכת מוצרי תעשייה שונים. באופן זה, תושב ממוצע של ארצות הברית הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,842 קוב מים לשנה - כפול מטביעת הרגל המימית ביחס לממוצע העולמי. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתיים שונים, אך ניתן גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3,000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים לטפל במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתיים שונים. כך לדוגמה השקייה בטפטפות או בנתזים יכולה להוריד את צריכה מים בחקלאות, אך שינויים טכנולוגים עלולים גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3,000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים בטיפול במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל. צריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התייעלות טכנולוגית בצריכת מים.

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל. צריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התייעלות טכנולוגית בצריכת מים.

היצע המים המתוקים תלוי ב[[מחזור המים]]: בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, ובתהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים לשנות את היצע המים המתוקים הן במונחים של הגדלה או הקטנה שלו, והן בהקשר של שינוי דפוסי ההקצאה של מים למדינות שונות.

היצע המים המתוקים תלוי ב[[מחזור המים]]: בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, ובתהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים לשנות את היצע המים המתוקים הן במונחים של הגדלה או הקטנה שלו, והן בהקשר של שינוי דפוסי ההקצאה של מים למדינות שונות.

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא [[עליית מפלס מי הים]] עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טכנולוגיית השקייה בטפטפות), שמירה על אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע, מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טכנולוגיית השקייה בטפטפות), שמירה על אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע, מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.

מים מתוקים הם אחד המשאבים המרכזים המהווים חסם על היכולת לגדל יבולים [[חקלאות|חקלאיים]]. כמות המים בצמח משפיעה על היכולת שלו לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שכן תהליך זה כרוך באובדן מים. לכן צמחים באיזור מוגבל במים (כמו [[מדבר]]) חייבים להשתמש במים בחסכנות וגידולם איטי יותר, אף אם יש להם [[דשן כימי]] ואור שמש בשפע. היבט זה הוא חלק מ[[חוק המינימום של ליביג]] המתייחס לצמחים - אין זה משנה כמה משאבים יש לך, תמיד יש גורם אחד שהוא זה המהווה מגבלה על גידול הצמח.

לגבי העולם כולו, יותר מידי מים (כתוצאה מהצפות) או פחות מידי מים מתוקים (כתוצאה מ[[מדבור]], שינויי אקלים ועוד) או [[זיהום מים]], גוררים לא פעם פגיעה ביבולים של מדינות ואיתם פגיעה ב[[שוק המזון העולמי]]. ככל שידרש גידול של יותר מזון, מגבלות אלה עלולות להחמיר שכן מערכת יעילה יותר היא גם מערכת בעלת [[חוסן]] נמוך יותר - היכולת שלה להתמודד עם זעזועים הוא נמוך יותר.

לגבי העולם כולו, יותר מידי מים (כתוצאה מהצפות) או פחות מידי מים מתוקים (כתוצאה מ[[מדבור]], [[שינויי אקלים]] ועוד) או [[זיהום מים]], גוררים לא פעם פגיעה ביבולים של מדינות ואיתם פגיעה ב[[שוק המזון העולמי]]. ככל שידרש גידול של יותר מזון, מגבלות אלה עלולות להחמיר שכן מערכת יעילה יותר היא גם מערכת בעלת [[חוסן]] נמוך יותר - היכולת שלה להתמודד עם זעזועים הוא נמוך יותר.

===השפעות על הבריאות===

===השפעות על הבריאות===

כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים ב[[מדינות לא מפותחות]]. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות <ref>http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp</ref>.

כתוצאה מכך נרשמות רמות גבוהות של הידבקות במחלות ומוות בקרב אוכלוסיות שמשתמשות במים מזוהמים; השפעות אלה מתבטאות בעיקר בקרב ילדים ב[[מדינות לא מפותחות]]. בין 2 ל-10 מיליון איש, בעיקר ילדים, מתים כתוצאה ממים מזוהמים - או לפחות כ-5,000 ילדים ביום. [[שלשול]] לבדו, גורם למוות של 3,900 ילדים ביום במדינות העניות <ref>http://www.nrdc.org/international/summit/summit3.asp</ref>.

בעוד שמקרי מוות אלה נחשבים בדרך כלל כברי מניעה, המצב מורכב בהרבה. לטענת [[לסטר בראון]] לדוגמה, בספרו [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]], האנושות כבר עברה את [[יכולת הנשיאה]] של כדור הארץ בהקשר של הספקת מים נקיים <ref>Lester R. McJiggers, ''Plan B 2.0'', W.W. Norton & Co, New York (2006) ISBN 0-393-32831-7</ref>.

בעוד שמקרי מוות אלה נחשבים בדרך כלל [[רפואה מונעת|ברי מניעה]], המצב מורכב בהרבה. לטענת [[לסטר בראון]] לדוגמה, בספרו [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]], האנושות כבר עברה את [[יכולת הנשיאה]] של כדור הארץ בהקשר של הספקת מים נקיים <ref>Lester R. McJiggers, ''Plan B 2.0'', W.W. Norton & Co, New York (2006) ISBN 0-393-32831-7</ref>.

פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר [[טכנולוגיה]] שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות [[קיימות|מקיימים]] צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.

פעמים רבות נשמעות הצעות בדבר [[טכנולוגיה]] שיכולה להקל על הבעיה, אבל העלויות הנוכחיות של הפתרונות הטכנולוגיים מותירות מספר מדינות ללא יכולת שימוש בפתרונות אלה. אם מדינות עניות יותר יתעשרו, יתרחש תיקון חלקי של הבעיה, אבל פתרונות [[קיימות|מקיימים]] צריכים לכלול בכל אזור איזון של גודל האוכלוסייה ביחס למשאבי המים וניהול של משאבי מים באופן אופטימלי יותר. בכל מקרה כדי להגיע לאיזון עולמי טוב יותר, יש להתייחס לגודלם הסופי של מאגרי המים.

בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות להתפיל מים. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.<ref>סקר אוסטרלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [http://www.ndsp.gov.au/News_and_Event_Archive/News_and_Media_Releases_2002/Desalination_technologies_too_costly_for_thirsty_cities/indexdl_3484.aspx] </ref> גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבריטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.<ref>[http://www.nrdc.org/water/default.asp NRDC - water]</ref>

בעוד שמשבר המים משפיע בעיקר על מדינות עניות, ומדינות עשירות יותר יכולות ל[[התפלת מים|התפיל מים]]. עד כה התפלה היא טכנולוגיה יקרה באנרגיה ובכסף ופחות מאחוז אחד ממי השתייה מושגים בדרך זו.<ref>סקר אוסטרלי מ-2002 לדוגמה, קובע שהתפלה יקרה מידי כאופציה לערים הסובלות ממחסור במים [http://www.ndsp.gov.au/News_and_Event_Archive/News_and_Media_Releases_2002/Desalination_technologies_too_costly_for_thirsty_cities/indexdl_3484.aspx] </ref> גם ערים כמו ניו יורק, או אזורים בבריטניה סבלו ממחסור במים. זיהום מים הוא בעיה גם במדינות העשירות. לפי טענת NRDC לדוגמה, 7 מיליון אמריקאים חולים כל שנה בגלל זיהום במי שתייה שמולכים במערכת הצינורות.<ref>[http://www.nrdc.org/water/default.asp NRDC - water]</ref> התפלה גם דורשת [[אקסרגיה|אנרגיה חופשית]] ודבר זה מגדיל את [[טביעת הרגל האנרגטית]] של האנושות. היום וכיום רוב האנריגה הזו מקורה ב[[דלק מחצבי]] פרוש הדבר הגדלת התלות של המים והחקלאות ב[[משאבים מתכלים]]. הספקת מים באמצעות [[אנרגיה מתחדשת]] היא גם בעלת מחיר שכן יש צורך להקצות שטחים ומשאבים נוספים לפיתוח אנרגיות מתחדשות.

===השפעות על מגוון המינים===

===השפעות על מערכות אקולוגיות ומגוון המינים===

צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרי מים נקיים. ביצות, ושאר מערכות אקולוגיות מימיות תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם [[יער|יערות]] ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים ב[[ייצור ראשוני|פרודוקטיביות]] כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה לאוכלוסיות אנושיות מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.<ref>William J. Mitsch, James G. Gosselink ''Wetlands''</ref>

צמחים ובעלי חיים תלויים בכמות מספקת של מאגרי מים נקיים. ביצות, ושאר [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות מימיות]] תלויות יותר בהספקה מקיימת של מים נקיים, אבל גם [[יער|יערות]] ושאר המערכות האקולוגיות היבשתיות נמצאות תחת איום של שינויים משמעותיים ב[[ייצור ראשוני|פרודוקטיביות]] כאשר זמינות המים יורדת. במקרה של אדמות ביצה (wetland), שטח ניכר פשוט נלקח מהטבע הפראי כדי לספק שטחי מזון ושטחי מחייה [[גידול אוכלוסין|לאוכלוסיות אנושיות]] מתרחבות. אזורים אחרים סבלו מפרודוקטיביות נמוכה עקב ירידה מתמשכת בזרם המים הנכנס, כאשר מקורות מים במעלה הזרם מנותבים לשימוש האדם. בשבע מדינות בארצות הברית, למעלה מ-80% מאדמות הביצה מולאו עד שנות 1980, זמן בו הקונגרס העביר חוק שאסר על אובדן של שטחי ביצה.<ref>William J. Mitsch, James G. Gosselink ''Wetlands''</ref>

אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון מינים. לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.

אובדן נרחב של שטחי ביצה באירופה הוביל גם הוא לאובדן של מגוון מינים. לדוגמה, ביצות רבות בסקוטלנד יובשו כאשר האוכלוסייה האנושית גדלה והתרחבה.

===סכסוכים מקומיים===

===סכסוכים מקומיים===

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימים לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.

סכסוכים חוצי גבולות מתקיימים לאורכן של 260 מערכות נהרות שונות ברחבי העולם. בעוד ש[[חוקי הלסינקי]] מסייעים לפרש זכויות מים מקומיות בין מדינות, קיימים מספר סכסוכים מרים מאוד, או שהם קשורים להישרדות בסיסית עד שמתיחות ולוחמה הנם בלתי נמנעים. במקרים רבים סכסוכים על שימוש מים הם רק עוד מימד למתיחות-גבול שכבר קיימת על בסיס בעיות אחרות.

מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.<ref>Nurit Klio, ''Water Resources and Conflict in the Middle East'', Routledge, Oxfordshire, England (2001)</ref>. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.<ref>''Contested Environments''. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)</ref>

מערכת הנהרות הפרת והחידקל היא דוגמה אחת שבה אינטרסים לאומיים וזכויות שאיבה נמצאו במחלוקת. המדינות איראן, עיראק וסוריה מציגות כולן תביעות לגיטימיות לחלק מהשימוש במים, אבל הדרישה הכוללת למי הנהרות עולה על המגבלות הפיזיות של כמות המים.<ref>Nurit Klio, ''Water Resources and Conflict in the Middle East'', Routledge, Oxfordshire, England (2001)</ref>. בשנת 1974 שלחה עיראק אל הגבול הסורי ואיימה להרוס את הסכר הסורי ב-al-Thawra שעל הפרת.<ref>''Contested Environments''. edited by Nick Bingham, Andrew Blowers, Chris Belshaw, John Wiley and sons, Chichester, UK (2003)</ref>

   

   

בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל והרשות הפלסטינית, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.

בשנת 1992, הונגריה וצ'כוסלובקיה הביאו אל בית הדין הבינלאומי לצדק, סכסוך שנגע להטיות של נהר הדנובה והקמת סכרים. מקרה זה מייצג מיעוט מבין הסכסוכים שבהם היגיון ותורת המשפט יכולים להיות נתיב להכרעת סכסוכים. סכסוכים אחרים שבהם מעורבים צפון קוריאה ודרום קוריאה, ישראל והרשות הפלסטינית, אתיופיה ומצרים, עלולים להתגלות כקשים יותר לפתרון.

==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==

==חלק מהמדינות בהן יש מחסור מים רציני==