שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 15: שורה 15:  
חלק גדול ממשקאות הפרי מכילים סודיום בנזואט - חומר קוטל חיידקים, המשמש כמרכיב במשחות שיניים ובנוזל לחיטוי אסלות. במיצים מעובדים הוא הפך לתוסף נפוץ, שאינו מופיע בשמו המלא אלא בסימון E211. הדבר נעשה כדי להאריך את חיי המדף שלהם [3]
 
חלק גדול ממשקאות הפרי מכילים סודיום בנזואט - חומר קוטל חיידקים, המשמש כמרכיב במשחות שיניים ובנוזל לחיטוי אסלות. במיצים מעובדים הוא הפך לתוסף נפוץ, שאינו מופיע בשמו המלא אלא בסימון E211. הדבר נעשה כדי להאריך את חיי המדף שלהם [3]
   −
==תפוצה של מזון מהיר==
+
==תפוצה של מזון מהיר ותעשייתי==
 
נכון לשנת 2008 בכל יום, רבע מהאמריקנים אוכלים במסעדות מזון מהיר. <ref name="Schlosser1"> [http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.1300763 בני פיג'י אוכלים עצמות אדם; ומה אוכלים האמריקאים?] ראובן מירן, סקירה של הספר [[אומת המזון המהיר]], הארץ,  14.01.2008</ref> בכל חודש, 90% מהילדים האמריקנים בגילאים 3-9 אוכלים ב[[מקדונלד'ס]]. <ref name="shloser">אריק שלוסר, [[אומת המזון המהיר]]</ref>
 
נכון לשנת 2008 בכל יום, רבע מהאמריקנים אוכלים במסעדות מזון מהיר. <ref name="Schlosser1"> [http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.1300763 בני פיג'י אוכלים עצמות אדם; ומה אוכלים האמריקאים?] ראובן מירן, סקירה של הספר [[אומת המזון המהיר]], הארץ,  14.01.2008</ref> בכל חודש, 90% מהילדים האמריקנים בגילאים 3-9 אוכלים ב[[מקדונלד'ס]]. <ref name="shloser">אריק שלוסר, [[אומת המזון המהיר]]</ref>
   שורה 23: שורה 23:     
במהלך שנת 2014 הוציאו הצרכנים בישראל 972.7 מיליון ש"ח על רכישת חטיפים. 85% מההוצאה - 827 מיליון שקל - הוצאו על מותגים של 2 החברות הגדולות בתחום [[אסם]] ו[[שטראוס-עלית]]. קבוצת אסם מחזיקה בנתח כספי של 50.75%, ונתח השוק הכמותי של ב-47%. שטראוס-עלית, החזיקה בנתח שוק של 34.3%. {{הערה|שם=snaks2014|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001000482 שוק החטיפים ב-2014: במבה הכי נמכר, דובונים הכי יקר], גלובס, 13/01/2015}} אם נחלק נתון זה במספר המשפחות בישראל באותה שנה (1.95 מיליון משפחות)[http://www.cbs.gov.il/www/publications15/meshek_bait/mish_years.pdf] יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בעלות של כ-500 ש"ח בשנה. אם מניחים כי רק משפחות בעלות ילדים בני 17 או פחות קונות חטיפים, יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בשווי של כ-1000 ש"ח בשנה. בשנת 2014 הוציאו צרכנים 218 מיליון ש"ח על המותג במבה, שהיה החטיף הנמכר בישראל מבחינה כספית - 22.4% מכלל מכירות החטיפים.{{הערה|שם=snaks2014}}היות ומחיר החטיף הוא בממוצע 58 ש"ח לק"ג, פרוש הדבר כי הצרכנים צרכו יחד 3.76 מיליון ק"ג של במבה. היות ובישראל חיו באותה שנה 8.2 מיליון בני אדם פרוש הדבר כי אדם ממוצע בישראל צרך 460 גרם במבה בשנה. אם מניחים כי כל צריכת הבמבה בוצעה בידי קטינים (כ -3 מיליון נכון לאותה שנה בגיל 0-19 [http://www.cbs.gov.il/population/madaf_files/population_madaf_1_15.xls]) מתקבל כי כל ילד צרך בממוצע 1.25 ק"ג של במבה בשנה. אם מניחים כי כמות החטיפים הכמותית גדולה פי 5 מכמות הבמבה (כלומר בהתאם לחלקה היחסי בתחום הכספי), ומניחים כי רק קטינים צורכים חטיפים מתקבל כי קטין ממוצע בישראל צרך 6.25 ק"ג חטיפים בשנה, או כחצי ק"ג חטיפים בחודש.
 
במהלך שנת 2014 הוציאו הצרכנים בישראל 972.7 מיליון ש"ח על רכישת חטיפים. 85% מההוצאה - 827 מיליון שקל - הוצאו על מותגים של 2 החברות הגדולות בתחום [[אסם]] ו[[שטראוס-עלית]]. קבוצת אסם מחזיקה בנתח כספי של 50.75%, ונתח השוק הכמותי של ב-47%. שטראוס-עלית, החזיקה בנתח שוק של 34.3%. {{הערה|שם=snaks2014|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001000482 שוק החטיפים ב-2014: במבה הכי נמכר, דובונים הכי יקר], גלובס, 13/01/2015}} אם נחלק נתון זה במספר המשפחות בישראל באותה שנה (1.95 מיליון משפחות)[http://www.cbs.gov.il/www/publications15/meshek_bait/mish_years.pdf] יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בעלות של כ-500 ש"ח בשנה. אם מניחים כי רק משפחות בעלות ילדים בני 17 או פחות קונות חטיפים, יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בשווי של כ-1000 ש"ח בשנה. בשנת 2014 הוציאו צרכנים 218 מיליון ש"ח על המותג במבה, שהיה החטיף הנמכר בישראל מבחינה כספית - 22.4% מכלל מכירות החטיפים.{{הערה|שם=snaks2014}}היות ומחיר החטיף הוא בממוצע 58 ש"ח לק"ג, פרוש הדבר כי הצרכנים צרכו יחד 3.76 מיליון ק"ג של במבה. היות ובישראל חיו באותה שנה 8.2 מיליון בני אדם פרוש הדבר כי אדם ממוצע בישראל צרך 460 גרם במבה בשנה. אם מניחים כי כל צריכת הבמבה בוצעה בידי קטינים (כ -3 מיליון נכון לאותה שנה בגיל 0-19 [http://www.cbs.gov.il/population/madaf_files/population_madaf_1_15.xls]) מתקבל כי כל ילד צרך בממוצע 1.25 ק"ג של במבה בשנה. אם מניחים כי כמות החטיפים הכמותית גדולה פי 5 מכמות הבמבה (כלומר בהתאם לחלקה היחסי בתחום הכספי), ומניחים כי רק קטינים צורכים חטיפים מתקבל כי קטין ממוצע בישראל צרך 6.25 ק"ג חטיפים בשנה, או כחצי ק"ג חטיפים בחודש.
 +
 +
לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו [[משקאות ממותקים|משקה קל]] לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%.  בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}
    
==גורמים המשפיעים על צריכת מזון מהיר ותעשייתי==
 
==גורמים המשפיעים על צריכת מזון מהיר ותעשייתי==

תפריט ניווט