שינויים

בישראל גורמים בענף ההמבורגרים העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בכל חודש בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6 במקדונלד'ס לבין 1 ואף 1.5 ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל-7% (מקדונלד'ס) [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

בישראל גורמים בענף ההמבורגרים העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בכל חודש בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6 במקדונלד'ס לבין 1 ואף 1.5 ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל-7% (מקדונלד'ס) [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

במהלך שנת 2014 הוציאו הצרכנים בישראל 972.7 מיליון ש"ח על רכישת חטיפים. 85% מההוצאה - 827 מיליון שקל - הוצאו על מותגים של 2 החברות הגדולות בתחום [[אסם]] ו[[שטראוס-עלית]]. קבוצת אסם מחזיקה בנתח כספי של 50.75%, ונתח השוק הכמותי של ב-47%. שטראוס-עלית, החזיקה בנתח שוק של 34.3%. {{הערה|שם=snaks2014|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001000482 שוק החטיפים ב-2014: במבה הכי נמכר, דובונים הכי יקר], גלובס, 13/01/2015}} אם נחלק נתון זה במספר המשפחות בישראל באותה שנה (1.95 מיליון משפחות)[http://www.cbs.gov.il/www/publications15/meshek_bait/mish_years.pdf] יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בעלות של כ-500 ש"ח בשנה. אם מניחים כי רק משפחות בעלות ילדים בני 17 או פחות קונות חטיפים, יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בשווי של כ-1000 ש"ח בשנה. בשנת 2014 הוציאו צרכנים 218 מיליון ש"ח על המותג במבה, שהיה החטיף הנמכר בישראל מבחינה כספית - 22.4% מכלל מכירות החטיפים.{{הערה|שם=snaks2014}}היות ומחיר החטיף הוא בממוצע 58 ש"ח לק"ג, פרוש הדבר כי הצרכנים צרכו יחד 3.76 מיליון ק"ג של במבה.

במהלך שנת 2014 הוציאו הצרכנים בישראל 972.7 מיליון ש"ח על רכישת חטיפים. 85% מההוצאה - 827 מיליון שקל - הוצאו על מותגים של 2 החברות הגדולות בתחום [[אסם]] ו[[שטראוס-עלית]]. קבוצת אסם מחזיקה בנתח כספי של 50.75%, ונתח השוק הכמותי של ב-47%. שטראוס-עלית, החזיקה בנתח שוק של 34.3%. {{הערה|שם=snaks2014|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001000482 שוק החטיפים ב-2014: במבה הכי נמכר, דובונים הכי יקר], גלובס, 13/01/2015}} אם נחלק נתון זה במספר המשפחות בישראל באותה שנה (1.95 מיליון משפחות)[http://www.cbs.gov.il/www/publications15/meshek_bait/mish_years.pdf] יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בעלות של כ-500 ש"ח בשנה. אם מניחים כי רק משפחות בעלות ילדים בני 17 או פחות קונות חטיפים, יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בשווי של כ-1000 ש"ח בשנה. בשנת 2014 הוציאו צרכנים 218 מיליון ש"ח על המותג במבה, שהיה החטיף הנמכר בישראל מבחינה כספית - 22.4% מכלל מכירות החטיפים.{{הערה|שם=snaks2014}}היות ומחיר החטיף הוא בממוצע 58 ש"ח לק"ג, פרוש הדבר כי הצרכנים צרכו יחד 3.76 מיליון ק"ג של במבה. היות ובישראל חיו באותה שנה 8.2 מיליון בני אדם פרוש הדבר כי אדם ממוצע בישראל צרך 460 גרם במבה בשנה. אם מניחים כי כל צריכת הבמבה בוצעה בידי קטינים (כ -3 מיליון נכון לאותה שנה בגיל 0-19 [http://www.cbs.gov.il/population/madaf_files/population_madaf_1_15.xls]) מתקבל כי כל ילד צרך בממוצע 1.25 ק"ג של במבה בשנה. אם מניחים כי כמות החטיפים הכמותית גדולה פי 5 מכמות הבמבה (כלומר בהתאם לחלקה היחסי בתחום הכספי), ומניחים כי רק קטינים צורכים חטיפים מתקבל כי קטין ממוצע בישראל צרך 6.25 ק"ג חטיפים בשנה, או כחצי ק"ג חטיפים בחודש.

==גורמים המשפיעים על צריכת מזון מהיר ותעשייתי==

==גורמים המשפיעים על צריכת מזון מהיר ותעשייתי==