שינויים

בנוסף למזון מהיר "קלאסי", שנמכר במסעדות מזון מהיר, יש כיום גם שורה ארוכה של מוצרים של מזון מהיר-הכנה ("חמם והגש") שנמכר לבתים (במיוחד נקניקיות, פיצה, נקניקים, פסטרמה, שניצל מעובד) וכן מנות "מוכנות מראש" כמו מרקים בהכנה מהירה, מיצים בהכנה מהירה, עוגות מוכנות, [[קורנפלקס]] ועוד.  

בנוסף למזון מהיר "קלאסי", שנמכר במסעדות מזון מהיר, יש כיום גם שורה ארוכה של מוצרים של מזון מהיר-הכנה ("חמם והגש") שנמכר לבתים (במיוחד נקניקיות, פיצה, נקניקים, פסטרמה, שניצל מעובד) וכן מנות "מוכנות מראש" כמו מרקים בהכנה מהירה, מיצים בהכנה מהירה, עוגות מוכנות, [[קורנפלקס]] ועוד.  

מזון מהיר ומעובד הינו עשיר בשמן וב[[שומן רווי]], במוצרים מטוגנים ואו חרוכים, בפחמימות (במיוחד מ[[חיטה]] ואו [[תירס]]), ב[[סוכר]], ו[[מלח]] וברטבים ותבלינים שונים. הסיבות לכך קשורות הן לטעם נרכש ולמנגנונים דומים להתמכרות, והן לנוחות המכירה של היצרנים. באופן מסורתי מזון מהיר ומעובד קשור למוצרי [[מזון מהחי]] ובמיוחד בשר בקר ו[[בשר מעובד]] - נקניקיות, המבורגר, בשר מוקפץ, שווארמה, פסטרמה, וכן מזונות אחרים מהחי במיוחד גבינה צהובה אך גם חלב וביצים. והוא דל בירקות ובפירות טריים. אחת הסיבות לכך היא שקל לעבד ולשמר בשר ומוצרים אחרים כך שישמרו לאורך-זמן במרקם ובמראה אחיד ואילו ירקות ופירות הם בעלי אורך חיי-מדף קצר יותר, דבר שמסבך את הלוגיסטיקה של רשתות המזון וכן מקשה עליהם לתת תפריט אחיד כאשר בחלק מהמדינות ירקות ופירות הם יקרים יותר וקשים יותר להשגה בזמן החורף. לרוב מוסיפים למזון רכיבים כימיים מלאכותיים כמו חומרי שימור, חומרי צבע וטעם, או מעבירים אותו בתהליכים פיזיים שונים כמו טיגון, הקפאה, השחמה ועוד. המטרות של תהליכים אלה  היא קבלת  מוצר שישמר לזמן רב ויהיה נוח לעבד ולמכור אותו. על המוצר להיות הומוגני כך שיהיה נוח להכין אותו, שמור אותו, לשנע אותו, ולחמם אותו על פי תקנים ונהלים סטנדרטיים שעובדים ללא ידע וניסיון רב יוכלו לבצע, קבלת מוצר הומוגני חשובה גם לטובת חווית "מזון מוכר" עבור הצרכן, וכן שהמוצר יהיה מושך מבחינת הלקוחות ויהיה  דמיון בינו המוצר לבין מנות ביתיות דומות. עם זאת במימדים רבים אחרים, כמו תרומה לבריאות או לתזונה מאוזנת, ייתכן הבדל משמעותי בין המוצר התעשייתי לבין מנות דומות במראה ובטעם שהוכנו בשיטות מסורתיות או ביתיות.   

מזון מהיר ומעובד הינו עשיר בשמן וב[[שומן רווי]], במוצרים מטוגנים ואו חרוכים, בפחמימות (במיוחד מ[[חיטה]] ואו [[תירס]]), ב[[סוכר]], ו[[מלח]] וברטבים ותבלינים שונים. הסיבות לכך קשורות הן לטעם נרכש ולמנגנונים דומים להתמכרות, והן לנוחות המכירה של היצרנים. באופן מסורתי מזון מהיר ומעובד קשור למוצרי [[מזון מהחי]] ובמיוחד בשר בקר ו[[בשר מעובד]] - נקניקיות, המבורגר, בשר מוקפץ, שווארמה, פסטרמה, וכן מזונות אחרים מהחי במיוחד גבינה צהובה אך גם חלב וביצים. והוא דל בירקות ובפירות טריים. אחת הסיבות לכך היא שקל לעבד ולשמר בשר ומוצרים אחרים כך שישמרו לאורך-זמן במרקם ובמראה אחיד ואילו ירקות ופירות הם בעלי אורך חיי-מדף קצר יותר, דבר שמסבך את הלוגיסטיקה של רשתות המזון וכן מקשה עליהם לתת תפריט אחיד כאשר בחלק מהמדינות ירקות ופירות הם יקרים יותר וקשים יותר להשגה בזמן החורף. לרוב מוסיפים למזון רכיבים כימיים מלאכותיים כמו חומרי שימור, חומרי צבע וטעם, או מעבירים אותו בתהליכים פיזיים שונים כמו טיגון, הקפאה, השחמה ועוד. המטרות של תהליכים אלה  היא קבלת  מוצר שישמר לזמן רב ויהיה נוח לעבד ולמכור אותו. על המוצר להיות הומוגני כך שיהיה נוח להכין אותו, שמור אותו, לשנע אותו, ולחמם אותו על פי תקנים ונהלים סטנדרטיים שעובדים ללא ידע וניסיון רב יוכלו לבצע, קבלת מוצר הומוגני חשובה גם לטובת חווית "מזון מוכר" עבור הצרכן, וכן שהמוצר יהיה מושך מבחינת הלקוחות ויהיה  דמיון בינו המוצר לבין מנות ביתיות דומות. עם זאת במימדים רבים אחרים, כמו תרומה לבריאות או לתזונה מאוזנת, ייתכן הבדל משמעותי בין המוצר התעשייתי לבין מנות דומות במראה ובטעם שהוכנו בשיטות מסורתיות או ביתיות.