4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 27:
שורה 27: − שורה 50:
שורה 49: + + + + + + + + + + + + +
←הכרות ראשונית עם היער ותושביו
=== הקומה העליונה-קומת צמרות העצים ===
=== הקומה העליונה-קומת צמרות העצים ===
הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל 115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ 30 קומות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}}! בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינטזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינטזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. רוב הפוטוסינטזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה וגם הכי חשופה לשמש.
הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל 115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ 30 קומות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}}! בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינטזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינטזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. רוב הפוטוסינטזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה וגם הכי חשופה לשמש.
[[תמונה:Sciurus anomalus - Jeita Grotto.jpg|left|thumb|250px|הסנאי הזהוב הוא סוג של סנאי שהיה נפוץ קודם בישראל אבל עכשיו כמעט נכחד. בגן החיות בקרית מוצקין מנסים לשקם את הסוג הזה, כדי שאפר יהיה להחזירו לטבע.]]
[[תמונה:Sciurus anomalus - Jeita Grotto.jpg|left|thumb|250px|הסנאי הזהוב הוא סוג של סנאי שהיה נפוץ קודם בישראל אבל עכשיו כמעט נכחד. בגן החיות בקרית מוצקין מנסים לשקם את הסוג הזה, כדי שאפר יהיה להחזירו לטבע.]]
קודם הוא היה נפוץ בישראל בגליל אבל עכשיו נכחד כמעט לגמרי ויש רק קצת בחרמון וביער אודם בצפון הגולן. גם לו יש תפקיד גדול בהפצת זרעים. הסנאים מסוגלים להתקדם במהירות גדולה בדילוג בין הענפים בקומה הזאת ויש גם כאלה מסוגלים לעבור עשרות מטרים באוויר באמצעות דאייה: יש להם "כנפיים" מעור בין הרגליים הקדמיות והאחוריות גם בצד שמאל וגם בצד ימין. הטורף העיקרי שלו הוא הדלק שגם הוא יונק שחי על העצים אבל גדול יותר. החברה להגנת הטבע אומרת שאחד הצעדים לשיקום הסנאי הזהב בארץ היא להגביל את אוכלוסיית הדלקים לדוגמה באי-פיזור פסולת.
קודם הוא היה נפוץ בישראל בגליל אבל עכשיו נכחד כמעט לגמרי ויש רק קצת בחרמון וביער אודם בצפון הגולן. גם לו יש תפקיד גדול בהפצת זרעים. הסנאים מסוגלים להתקדם במהירות גדולה בדילוג בין הענפים בקומה הזאת ויש גם כאלה מסוגלים לעבור עשרות מטרים באוויר באמצעות דאייה: יש להם "כנפיים" מעור בין הרגליים הקדמיות והאחוריות גם בצד שמאל וגם בצד ימין. הטורף העיקרי שלו הוא הדלק שגם הוא יונק שחי על העצים אבל גדול יותר. החברה להגנת הטבע אומרת שאחד הצעדים לשיקום הסנאי הזהב בארץ היא להגביל את אוכלוסיית הדלקים לדוגמה באי-פיזור פסולת.
ב[[יערות ממוזגים|יערות הממוזגים]] אשר היערות בישראל מהווים חלק מהם, אולי היונק המפורסם והחשוב ביותר הוא '''העטלף'''. העטלפים חיים לרוב במערות, אבל גם על עצים. העטלפים הם חיות חשובות ומועילות מאוד: הם עוזרים בהפצת הצמחים כאשר הם מעבירים אבקה וזרעים אוכלים יתושים וסוגי עש המזיקים לחקלאות. מכיוון שבלילה כמעט אין טורפים אחרים ליתושים אם העטלפים לא היו אוכלים את היתושים היתושים היו "אוכלים" אותנו, את בני האדם. למרות ש'''תרומתם לחקלאות גדולה בהרבה מהנזק''' הם נחשבו זמן רב כמזיקים כי עטלפי הפירות אכלו את הפירות שנטעו החקלאים. אפשר היה להגן על העצים לדוגמה ברשתות אבל העדיפו כרגיל להשמיד. בעקבות כך הושמדו עטלפים רבים מאוד וכיום המעטים שנשארו בסכנת הכחדה, מה שגרם לנזק גדול מאוד למערכת האקולוגית וגם לחקלאות בארץ. חוץ מההרעלה המכוונת תרתו לכך גם תפיסת בתי גידול [[זיהום אור]] וריסוס מטעים בקוטלי חרקים אשר הזיקו גם למי שאוכל אותם-העטלפים.
בתחילת שנות ה 90 הפסיקו להשמיד עטלפים וכיום מנסים לשקם את האוכלוסייה שלהם. למרות זאת, עד עכשיו האנשים מנסים להרחיק עטלפים מהבית למרות שכאמור המצאות עטלפים ליד הבית היא יתרון בריאותי-יש הרבה פחות יתושים וג'וקים ללא הרעל ובזבוז החשמל מהטבליות נגד יתושים.
העטלפים הם מדבירים ביולוגיים אפקטיביים ביותר: עטלף אחד מסוגל לטרוף 600 חרקים בשעה. מנסים לקדם פרויקטים של הצבת תיבות לעטלפים בשדות כדי להשתמש בהם כמדבירים ביולוגיים במקום ריסוס ב[[חומרי הדברה]]. פרויקט שכבר נחל הצלחה הוא שיקום אוכלוסיית העטלפים בבסיסים נטושים של צה"ל. אז אם אתם רואים עטלפים על העצים שליד ביתכם-שמרו עליהם.
'''חשוב!!! העטלפים בישראל לא מסוכנים לבני אדם ולא תוקפים אותם! עטלפים מסוג ערפד אשר ניזונים מדם לא חיים בישראל-רק במרכז ודרום אמריקה!'''{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D עטלפים]}}.
ביערות הטרופיים היונקים המפורסמים ביותר מאלה החיים בקומה העליונה הם הקופים. יש לציין שהקופים הגדולים ביותר הנחשבים כקרובים ביותר לאדם כמו הגורילה לא כל כך אוהבים את הקומה הזאת-הם כבדים והענפים יכולים להישבר מתחתיהם. אבל הקופים הבינוניים והקטנים מחבבים אותה מאוד ומסוגלים לנועה במהירויות גדולות בדילוג בין הענפים.
דיירים די מפתיעים של הקומה הזו הם בני האדם. במהלך ההיסטוריה עמים רבים שחיו ביערות העדיפו להתגורר על העצים לא רק כי זה מעניין אלה גם כדי להימלט מטורפים והצפות וכן להציל מהם את המזון. עד עכשיו כך חיים אנשים רבים מעמים שונים מדרום אמריקה אסיה, אפריקה ואוקאנייה. במדינות המערב בבתים על עץ מבלים לרוב ילדים, אבל לפעמים הם משמשים גם למגורים. יש חברות שמתמחות בניית בתים על עצים ויש אנשים שמשלמים הרבה מאוד כסף כדי לגור לפחות זמן מה בבית כזה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%A2%D7%A5 בית על עץ]}}{{הערה|ארנון בן דרור [http://www.mako.co.il/living-architecture/world/Article-6298b22de20fe31006.htm אנשי היערות: קומפלקס מגורים על צמרות העצים] 29.05.2013, מאקו}}{{הערה|שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3568137,00.html
קשורים לשורשים: בתים מיוחדים שבנויים על עצים] 20.04.2012, כלכליסט}}.
== השרותים שמספקים היערות לאדם ==
== השרותים שמספקים היערות לאדם ==